מאמר תזונה מעניין -

The Pinky P

New member
מאמר תזונה מעניין -

http://mida.org.il/?p=21996

בין היתר -

מחקרים על 50,000 איש.

"השורה התחתונה: תזונה דלת-שומנים ועשירה בפחממות, המומלצת על-ידי מי שנחשבים המומחים בתחום, היא חסרת תועלת והוכחה ככזאת במחקרים"



תהנו.
 

The Pinky P

New member
אהה נכון...

לוותר על אחד משלושת אבות המזון העיקריים בתזונה שלך...

גאוניות.
 
שטפו לך את המוח 40 שנה..

הגוף לא מסוגל להתקיים אם לא תספק לו מבחוץ שומן.
הגוף לא מסוגל להתקיים אם לא תספק לו מבחוץ חלבון.
אבל הגוף מסוגל להתקיים יופי, אם לא תספק לו פחמימה.

עובדה, טים אולסון, זכה במקום ראשון באולטרה מרתון של 100 מייל, שהוא על תזונה דלת פחמימות.

http://www.paleostyle.co.il/הסוד-של-הרץ-למרחקים-ארוכים/

אני רץ ריצות ארוכות ואני לא צריך יותר ג'לים (כי באפס אני על קטוזיס עמוק. בדל פחמימות עדיין לא ניכנסים לקטוזיס)
אני גם לא צריך לאכול אחרי ריצה ארוכה.

נסה את זה על עצמך!

דבר עם פרופסור טים נואקס מדרום אפריקה. הוא רופא ופרופסור לפיזיולוגיה של הספורט. רץ מרתון
הוא זה שבספר שלו The lore of running יצר את המושג העמסת פחמימות לפי ריצת מרתון.
אבל הוא הלך והשמין. וכדי לא להשמין הוא רץ והתאמן יותר ויותר...אולטרה מרתון וטריאתלון איש ברזל וזה לא עזר לו.
וכדי לתדלק את עצמו הוא כמובן אכל פחמימות..כי שומן זה רע...הוא הלך והשמין הלך והשמין עד שהוא קיבל סכרת והפסיק לרוץ.
הסיבה לכך שהוא היה עמיד לאינסולין. כל הפחמימות שהוא אכל זה כמו לשפוך דלק סילוני על שריפה.
בגלל האינסולין הגבוה אצלו בדם, הפחמימות שהוא אכל לא שימשו אותו לריצה אלא נאגרו לשומן.

תקשיב לו כאן שהוא מדבר על הרגע המכונן בחייו שהוא גילה את התזונה דלת הפחמימות. כיצד הוא לא האמין לזה עד שהוא ניסה את זה בעצמו.
כיום הוא רץ שוב, בקצבים כמו לפני 20 שנה.

http://www.youtube.com/watch?v=QjQDFVE5exI
 

poly parrot

New member
תשמע, זה באמת מרתק העניין הזה

אם יש לך עוד מידע, אני אשמח לקרא


כמה זמן כבר אתה מיישם את הדיאטה הזו?
איך ההרגשה הכללית שלך מבחינת האנרגיה והעירנות?
אין רעב לפחמימות שמציק בבטן?
יכול להיות שאתה עדיין מתלהב מהתוצאות של החיטוב וזה מחפה על המועקה של הרעב?
אתה חושב שאפשר להתמיד בדיאטה כזאת כדרך חיים?
 
אני בעסק הזה כמה חודשים

התדהמה עצומה.
ההרגשה נפלאה
אתה מגלה על הגוף שלך דברים אחרים לגמרי שלא דיימנת שהם אפשריים.
דרך אגב, התזונה המומלצת בקרוס פיט בעולם כולו היא תזונת פלאו (דלת פחמימות)

מאחר וכיום אני על קטוזיס עמוק באופן קבוע (כי אני באפס פחמימות ממש) אני לא באמת זוכר איך הרגשתי שהייתי על דל פחמימות.
בקטוזיס עמוק אני לא מרגיש טיפת רעב.
עד כדי כך אין רעב שאני יכול לשכוח לאכול יום שלם.
ברגע שאני מרגיש עקצוץ רעב זה אומר שזייפתי ועשיתי משהו לא נכון.
אבל קצת ריצה וחוזרים לתקינות

בדל פחמימות היו יומיים של הסתגלות.
אחרי זה תחושת הרעב הייתה אחרת מאשר בתקופת הפחמימות.
זה לא שבדל לא רעבים.
רעבים ולפעמים אוכלים כמו סוסים.
אבל לא רעב מציק כמו בתקופת הפחמימות.
רק שאתה מפסיק לאכול פחמימות, אתה מבין שהרעב לפחמימות זה רעב של התמכרות.
את זה אין יותר.

אני מאמין שאפשר להתמיד בתזונה הזאת כדרך חיים.
אני לא רואה עצמי חוזר לאכול פחמימות.
לכל היותר אני אחזור לדל פחמימות.
אני אהיה בדיכאון מוחלט אם אצטרך לחזור לאכול פחמימות.
 

The Pinky P

New member
אתה לא זוכר מה קרה לפני כמה חודשים?

ואתה רוצה להגיד לי שאתה לא דופק לעצמך את המוח והגוף?

או שגם את זה אתה לא זוכר?
 

swelli

New member
תחת לרוב לא ממש חטוב..

...
 
לאפס צריך להסתגל

זה נקרא keto-adaptation
זה לוקח חודש חודשיים..
וזה אחרת לגמרי מדל פחמימות.

שאני על אפס...כל קולרבי נראה לי כמו שוקולד
 

פסטרמה2

New member
שאלה

לא הבנתי למה הם מתנגדים לפחמימות ומעדיפים שומן?
הרי 1 גרם שומן=9 קלוריות ו1 גרם פחמימה=4 קלוריות.
אז ברור שאם אני יאכל מאה גרם שומנים במקום מאה גרם פחימה, אז אשמין יותר מהשומנים. לכן אני דווקא בעד הגישה של תזונה דלת שומנים!

ולגבי כל קלוריה היא קלוריה. אין ספק שהם צודקים לגבי החלבונים.
אם אכלת הרבה חלבונים אתה פשוט לא תרגיש רעב במהלך היום ותאכל להגיע למאזן קלורי שלילי גדול יותר, אם בתקופת המאסה זו טעות קטלנית לחלק מהאנשים שהרי לאקטומורפים התיאבון נוטה להסתם מהר וזה יהיה בלתי אפשרי בשבילהם להגיע למאזן קלורי חיובי רק בעזרת חלבונים. לכן ההמלצה שלי היא ג'אנק פוד בתקופת המאסה לאקטומורף ,ובתקופת החיטוב כמה שיותר חלבונים ופחמימות.
 
תראה כאן

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=348&MessageId=171822509

יש שתי תיאוריות בתזונה. התיאוריה המקובלת ותיאורית האינסולין.
המשפט הבא שלך זה משפט קלאסי של התיאוריה המקובלת..."אז ברור שאם אני יאכל מאה גרם שומנים במקום מאה גרם פחימה, אז אשמין יותר מהשומנים. לכן אני דווקא בעד הגישה של תזונה דלת שומנים!"
אבל על פי תיאוריית האינסולין המשפט שלך לא נכון. שכן על פי תיאוריית האינסולין, אצל 90-95 מהאנשים הכל מתחיל ונגמר ברמות אינסולין בדם.
ואם האינסולין בדם נמוך, לא משנה כמה שומן תאכל אתה לא תצליח לאגור אותו ולא תשמין.
ואם האינסולין אצלך בדם גבוה, אתה תשמין גם אם תאכל מעט.

אני חושב שאין טעם להתווכח כאשר אפשר לבדוק את זה.
יש כאן ניבוי מאד חזק!
הניבוי הוא כזה...אם נגביל את כמות הפחמימות שאנחנו אוכלים...נניח ל-50 גרם ביום, אז רמות הסוכר בדם לא יעלו ולכן גם רמות האינסולין יהיו נמוכות.
לכן נוכל לאכול כמה שומן שאנחנו רוצים (שלא מעלה סוכר בדם) ולא נשמין.
זה ניבוי מאד מפתיע. מאד לא צפוי.
כל אחד יכול לעשות את הניסוי הזה.
בעבר גם אני ספרתי כל כף שמן בסלט. כל כף טחינה. על השומן בבשר לא היה מה לדבר. טונה רק במים ולא בשמן.
עשיתי את הניסוי על על עצמי ונדהמתי. זה עבד!
העפתי את כל הדגנים, לחמים, פסטות, תפוחי אדמה, גבינות רזות וכולי מהתפריט. כמקור לפחמימות השארתי רק ירקות ובהתחלה פרי שנים ביום.
אני עושה לעצמי שוקולד מחמאת קקאו 100 אחוז שומן. מיונז בלי הגבלה. שומן כבש בלי הגבלה. טחינה גולמית בלי הגבלה. שמן זית בלי הגבלה.
הגדלתי את כמות הקלוריות היומית שלי לשומן מ-1700-2000 ל-3000 ואז ל-3500 ואז ל4500.
הפסקתי לספור את כמויות השומן שאני אוכל..
והמשקל נשאר יציב כל בוקר על הגרם. לא זז (לא רזיתי כי אני רזה גם ככה).
אדם שמן אמור גם להרזות בתזונה כזאת.
אנשים עם סוכרת 2 או כאלו שהם מאד עמידים לאינסולין יצטרכו לעבוד יותר קשה ולפעמים לעבור גם לתזונת אפס פחמימות מלא כדי לראות תוצאות.

אני אישית עברתי לאפס פחמימות גם שאני לא חולה סוכרת כי רציתי להיכנס לקטוזיס עמוק.
בעיני אפס זה הדבר האמיתי. זה אחר לגמרי מדל פחמימות ולא אכנס לזה כאן.
אבל גם דל פחמימות זאת תזונה מצוינת.

בקיצור, עד שלא תנסה לא תדע.
ברגע שעוברים לדל פחמימות מגלים עולם חדש עם הרבה אפשרויות.
 

The Pinky P

New member
נו והגוף שלך זה פח זבל אחג גדול....

מה עשית בזה?

משקל זה לא המדד היחיד ות'אכלס גם לא העיקרי.

לא נכנס עכשיו לאם השיטה שלך עובדת או לא. (למרות שנראה שפשוט אתה מאלו שגם אם יאכלו שתי פרות וחצי ממפעל עלית כל יום הם לא יעלו במשקל )
זה פשוט מכה נוראית לגוף מבחינת בחרא שאתה מכניס אליו.

דרישת שלום לעורקים,ללב, כבד,כליות, קיבה ובעצם לכל איבר ואיבר בגוף שלך.

 
אתה טועה.

עד לפני כמה הייתה לי כרס מכובדת ובקושי עליתי לקומה שניה ברגל.
אני ממש לא רגיש לאינסולין.
רזיתי שחתכתי בפחמימות. אבל הייתי רעב כל היום כי ספרתי קלוריות (במקום לספור פחמימות).
אחת הסיבות שאני כל כך מרוצה מהתנזרות מפחמימות היא שנגמרו ימי הרעב.

גיל גרנות במדריך לחיטב כותב כך

"בשלב זה של החיטוב אינך אמור לרדת בשום אופן מ 90~ גרם פחמימות ליום (שהן בסה"כ 280 קלוריות)."

http://www.israelbody.org/המדריך-לחיטוב-עיצוב-הגוף-וירידה-באחוז-שומן-המדריך-השלם

במילים אחרות גם הוא יודע שפחמימות זה הרסני לחיטוב ושצריך לצמצם אותם לכדי 90%.
הבעיה שהמתאמנים שלו מורעבים.
כי הם לא אוכלים שומן.
ואם תוריד את הפחמימות ל-50, 30, 20, 10 אבל תאכל שומן בלי הגבלה לא תהיה רעב ותתחטב.

40 שנה הם הטיפו לנו ששומן ושומן רווי זה רע. ושאם נפסיק עם שומן ונעבור לאכול פחמימות הבריאות שלנו רק תשפר.
ואכן, שבודקים את כמויות צריכת המזון בעולם מגלים שאכן צורכים פחות שומן רוי ויותר פחמימות.
כל הסופר מלא "בדל שומן"
לכאורה העולם היה צריך להיות בריא יותר לא?
אז התשובה היא לא. מה שמגיע במקום הדל שומן זה פחמימות.
ועם הפחמימות מגיע ההשמנה,הסכרת וכל הסינדרום המטובלי

וחידוש אחרון על דל פחמימות ובניגוד גמור לכל מה שדימיינת, פרופיל השומנים משתפר.
הטריגלצרידים יורדים לרמות זנות...בסביבות ה-50.
ה-HDL עולה.
ובדרך כלל (אם לא תאכל הרבה מוצרי חלב) ואם תמדוד ישירות את החלקיקים הקטנים ב-LDL אתה תגלה שהוא ירד.

הטריגלצרידים של ד"ר ברנשטיין ממציא תזונת ברנשטיין דלת פחמימות לסוכרתיים זה 50.
ה-HDL שלו 116
ה-LDL שלו 63.

וכל זה שהוא אוכל שומן.
 

poly parrot

New member
אין ספק לגבי השקר המנופח של "דל שומן"

ושהמזון התעשייתי עתיר הפחמימות הוא אם כבר האמא של הזבל

אבל השאלה היא כמה גיוון אתה יכול לקבל מדיאטה כזאת

כמה סוגי מזונות כבר יש לך בתפריט?



צריך לציין גם שיש יתרון נוסף לשומן וזה הגדלה של רמת הטסטוסטרון
 

shaxuca

New member
אבל פחמימה מרגיעה

סרוטונין למוח.
איך נרגעים בלי פחמימות? איך יוצאים שבעים?
 
לא סתם מדברים על התמכרות לפחמימות

אחרי שנגמלים מפחמימות, מרגישים לגמרי אחרת.
צריך תקופה קצרה של הסתגלות והכל נראה אחרת לגמרי.

עדיין יש תחושת רעב, אבל הוא לא רעב מציק כמו בתקופת הפחמימות.
מערכת העיכול מסתדרת לגמרי.
תחווי דברים שלא חווית חיים שלמים.

ואם תלכי עם זה עוד יותר ותיכנסי לקטוזיס בדיאטה קטוגנית ממש כבר לא חשים יותר תחושת רעב בכלל.
את יכולה לצאת מהבית לא לאכול יום שלם ותרגישי יופי.
תאכלי גם לרוץ..להרגיש שאת מרחפת, ואחרי הריצה לא תרגישי רעב מיוחד.
קטוזיס זה למעשה להיות מחוץ לחוקי הטבע בכל מה שקשור לתזונה.
תחושות במערכת העיכול אחרות לגמרי מכל מה שהיכרת.
אחרי שעוזבים את הפחמימות, אף אחד שאני מכיר לא רוצה לחזור.
זאת מציאות מטבולית אחרת לגמרי.

עד שלא מנסים לא יודעים.
 
כדי לא לעבור על חוקי הפורום

שלחתי לך בפרטי קישורים ובהם אתרים עם שפע של מידע על התזונה ועל התפריט.

אני חושב שכדאי לך להתחיל עם דל פחמימות...
את הלחם, אורז, תפוחי אדמה, קיטניות פסטה וכולי מעיפים מהתפריט
המקור לפחמימות זה פרי שניים ביום...
ירקות בלי הגבלה...
חלבון ושומן בלי הגבלה.
השפע התזונתי יחסית לאפס פחמימות עצום.
ואם כולם היו בתזונה הזאת, העולם היה הרבה יותר בריא ומחוטב

ארוחה למשל זה ירקות מאודים (כמו קוביות חציל, כרובית, צנון, קישוא, קולרבי וכו,) בתנור בשמן זית, עם עוף או בקר.
כאשר את העוף אוכלים עם העור...
וכמובן אוכלים את השומן של הבקר.
כל הרעיון זה להחליף את הפחמימות בשומן.

לגבי גבינות אז להעיף את הגבינות הרזות והלבנות מהתפריט.
רק גבינות עתירות שומן כמו צהובות ובלי פחמימות.
הנה דוגמא לפיצה דלת פחמימות.

http://meeverlapaleo.blogspot.co.il/2013/08/blog-post_6755.html

דוגמא לעוד ארוחה..סלט עם ירקות טריים בתוספת לנתחי בשר עם עוף וכמה כפות טחינה גולמית.
אפשר לאכול טחינה גולמית כמה שרוצים.

ביצים כמה שרוצים...

קינוחים...כאן אפשר לחגוג. אפשר להכין לבד מוסים משמנת מתוקה או מקרם קוקוס דל פחמימות..
עם שוקולד שעושים לבד מחמאת קקאו 100 אחוז שומן ועיסת קקאו דלת פחמימות.
שהייתי על דל חגגתי על קינוחים עתירי שומן כמו שלא חגגתי חיים שלמים.

את השאר תראי בקישורים.
בשלב מסוים חותכים את הפירות...
ואז חותכים את הירקות לירקות דלים יותר בפחמימות..
ומי שממש בעניין עובר לאפס ממש..

באפס ממש, שם ניכנסים לקטוזיס עמוק זה אחרת לגמרי.
כי כבר לא רעבים ואוכלים הרבה פחות...
אבל אפס..זה משהו אחר לגמרי גם מבחינה מטאבולית.
 
למעלה