מילים ממי שהיה לה קשה להשיג הריון.
לי, ההחלטה להביא ילד צריכה לבוא ממקום של "רצון". ילד צריך להוולד לעולם שהוריו רוצים בו. רוצים בו מאוד. רוצים בו ויכולים לספק את כל צרכיו. לכן, כשמביאים ילדים לעולם צריכים להיות מסוגלים לתת להם לפחות את המינימום הנדרש. אצל כל משפחה מדד המינימום משתנה. יש כאלו שלקנות בגדים ב"גאפ" זה המינימום הדרוש, ויש כאלו שלהיות מסוגלים לרכוש את החיתולים הטובים ביותר זה המינימום הנדרש. בילד שלישי, אני מניחה, שרוצים לחדש את כל הציוד. רוצים לקנות מיטה, עגלה, שידה, מנשא, ביבי-סנס וכד´ - חדש. כשיש כבר שני ילדים בבית, הנטל הוא כבר יותר מאשר הקניה נעשית עבור ילד ראשון. זה שיקול. שיקול נוסף זה: האם באמת יש כוח להתחיל הכל מהתחלה? לבעלך, מסתבר, אין כוח, וזה לגיטימי. אך עליו לפרוט לפרטי פרטים מה קשה לו ב"התחלה" הזו? החלפת החיתולים? הקימה בלילות? הבכי בגלל צמיחת השינים? אני חושבת שכדאי שתערכו רשימה של "בעד" ו"נגד". אני מתנגדת להפניה לפורום "אובדן הריון". השארת העובר (אינני יודעת באיזה שבוע את, אבל בשבועות הראשונים זה איננו עובר עדיין. עד השבוע ה - 7 בערך אין אפילו דופק! שלא לדבר על יצור חי במושגים שאנו רגילים להם) אינה צריכה לבוא מתוך מקום בו מישהי אחרת חוותה אובדן. כל הריון הוא לגופו. מאחלת לך שכל החלטה שתתקבל תהיה תואמת את הרצונות של שניכם כזוג. סיגל של שגיא