מבחן עלות תועלת של המטופל ולא קופת החולים

efie01

New member
מבחן עלות תועלת של המטופל ולא קופת החולים

שלום לך ד"ר גהשאן,
נכחתי בהרצאות שהעברתם לפני יומיים והייתי מרוצה מאוד מכל ארבע ההרצאות.

כמי שסובל מהצרות של 50 אחוז בשני עורקי הקרוטיס אני די רגיש לנושא, אוסף אינפורמציה מפורומים דומים באינטרנט עליהם משיבים רופאים שונים, הולך להרצאות דומות וקורה לא מעט במקורות אחרים.

אלא שעניין אחד מאוד לא מצא חן בעיני והוא עניין המרצת חלופת הכנסת הסטנדים לעורקי הצוואר במקום ניתוחים - לפחות בחלק מהמקרים שהזכרת בהרצאתך.
אני אומר את הדברים בעיקר על הרקע כמה דברים:
1. בתשובתו של אחד הרופאים לאדם ששאל בפורום, הוא הסביר שאחרי ניתוח, חזרה ההצרה ל-50 אחוז (היא הייתה על 90% לפני הניתוח)) עוד הסביר הרופא שמדובר למעשה בתופעה טבעית - החזרה ל-50 אחוז.
2. אין זה סוד שקופות החולים סובלות מגירעונות ומחפשות תמיד לאשר כמה שפחות טיפולים יקרים.
3. העלות של השתלת סטנד בצינתור לבטח יותר זולה מעלות של ניתוח, ויהיה זה בהחלט לגיטימי כלכלית לפעול לכיוון זול יותר

השאלות המתעוררות כמובן הן רבות:
1. מדוע אם מדובר בתופעה טבעית אחרי ניתוח (שעורקים חוזרים ומתמלאים) שמישהו יעדיף להכניס סטנד?
2. גם אם לא מדובר בהצרויות כל כך רציניות (90%) הרי מה שיכול לקרות אם יוכנס סטנד, שאחרי כמה שנים, כשההצרות תגדל, יצטרכו לנתח.
3. איפה מבחן העלות תועלת במשקפיים של החולה ולא של קופת החולים ולא של ספק הניתוח (בית החולים וכו'?) הרי ברור לגמרי שכשמדובר בפעילות עיסקית (כמו בכל דבר אחר בעולם) יש ניגוד אינטרסים כלכליים מובהקת לשני צידי העיסקה.
ולכן צריך החולה לקבל החלטה.
איך אתה רואה את זה מנקודת מבטו של החולה?

אגב, השקופית על הצלקת שנותרת אחרי הניתוח הייתה מאוד מטעה ומסיתה את עניין ההחלטה לכיוון היופי, שהוא, במקרה של סיכוני בריאות ממש לא בראש סדר העדיפות של מקבלי ההחלטות.
 
קרוטיד סטנט

נושא קרוטיד סטנט לעומת ניתוח הינו אחד הנושאים שנחקרו הכי הרבה בעולם הרפואה וע"פ כעשרים שנה מספר רב של מחקרים נערכו ע"מ להשוות בין שתי השיטות שהינן לגיטימיות.
מחקרים אחרונים הראו ששתי החולופות שוות מבחינת תועלת וסיכון עם נטיה לטובת כל אופציה ע"פ גיל ואנטומיה, על כן יש מקום להעריך את כל מקרה לגופו ולהתאים את הפעולה הנכונה לחולה עצמו ע"פ גילו, אנטומיה ומחלות רקע.

לאחר הנחת סטנט או ניתוח פתוח- בשני המקרים קיים סיכוי שווה לחסימה חוזרת לאחר הפעולה .
( החזרה ל- 50 אחוז אינה דבר טבעי מיידית לאחר הטיפול).
אם לאחר ניתוח פתוח יש היצרות חוזרת את האופציה הכי מועדפת ומקובלת היום הינה הנחת סטנט.
במקרה של חולה שעבר הכנסת סטנט ויש היצרות חוזרת אז הטיפול הינו בביצוע ניפוח בלון לצורך פתיחת ההיצרות-פעולה מאוד בטוחה.
לדעתי כל חולה שאמור לעבור פתיחה היצרות צוארית אמור להיות מוערך ע"י צוות המיומן בשתי האופציות ולהתאים את הטיפול הנכון לחולה בלי קשר לשיקולים כלכליים וכמובן לאחר הצגת כל האופציות בפניו - ההחלטה הינה בסופו של דבר של החולה עצמו.

לציין שהפעולה של הכנסת סטנט הינה פעולה "פחות משתלמת מבחינה כספית" נכון להיום.
לגיטימי ביותר אם יש שתי אופציות כירורגיות ששוות מבחינה תוצאה רפואית להעדיף את הפעולה שפחות חודרנית ועם צלקת יותר יפה- הרי מדובר על גוף האדם וחשוב איך החולה תופס את גופו ואת עצמו.

מקווה שעניתי על כל השאלות
 
למעלה