מבקשת אצבעותיכן ועדכון

[mise]

../images/Emo179.gif שיאללה.

למה היא לא שמה מישהו מול המחשב שיעדכן מה קורה?

 

[ט ו ש ה]

מעניין מה קורה......

מקווה שהכל כבר מאחורייך, ושהכל נפלא ונהדר

 

[mise]

בטח נפלא ונהדר!

אבל הכל מאחורייך כל כך מהר? מתי הכל התחיל, בכלל?

 

[מבשלת בבטן]

עינבל, מקווה שהכל זורם טוב ../images/Emo57.gif

 

[אמא של כדור]

YOOOO איזו התרגשות

ככה פתאום להכנס במקרה ולקרא כזו הודעה. לידה קלה ונעימה ושוקו בריא ומלא מרץ.

אוהבת עידית

 

[עינבלית]

טוב, אין התקדמות בכלל, הכל כשהיה

ציר כ ו-אב כל שש דקות... יום מעייף, מקווה לישון בלילה. שרהלה אומרת שזה בשקט יכול לקחת גם שבוע-עשרה ימים... עידית, אני כל כך שמחה לראותותך כאן. בכלל עכשיו כשבאופן לא פעיל זמנית

...

 

[mise]

מה את סחה!

איזו לאות! איך עבר עליך היום הזה, אם כך? מי היה עם הילדה? שתהיה לך שינה עריבה ומחזקת.

 

[כרמית מ.]

מזכירה לך שזה אופייני ללנל"ק

קשה, קשה, אבל הנחמה היא שלרוב אח"כ הלידה הפעילה עצמה היא זריזה. הגוף מכין את עצמו בהדרגה... שומר על הצלקת הרגישה מפני עומסים חזקים מדי... מקווה שתצליחי לנוח, להרפות. אולי קצת יין יעזור לך? (ואגב - בימי העבודה אני באוניברסיטה (עבודה, לא לימודים). אם את רוצה אותי, תודיעי. ממסרת לך מספר טלפון).

 

[מבשלת בבטן]

תנוחי ותצברי כוחות ../images/Emo24.gif

 

[מבשלת בבטן]

אגב, מה זאת אומרת באופן לא פעיל?

 

[מבשלת בבטן]

אה, עכשיו ראיתי...../images/Emo6.gif../images/Emo9.gif

 

[סטיוויה]

ענבלית רציתי לומר לך ש...

גם לי היה ככה בלידה השנייה (הויבק'ית)שלי.במשך שבוע היו לי צירים אמיתיים לחלוטין אבל הם היו פול גאז על ניוטרל. ז'א שלא הביאו לפתיחה ולשלב הפעיל.הם כן ריככו את כל האיזור והורידו את הראש יותר למטה וזה מאד חשוב שהגוף עושה את העבודה. אבל חשוב שתזכרי לא להיות מותשת בגלל זה.כי הצירים האילו מעייפים לכל הדיעות.אולי שרה ל'ה כבר אמרה לך אבל יש מה לעשות -לשתות שלוק יין אדום וללכת לנוח -לשתות חליטת קמומיל -הומאופתיה יכולה לעזור מאד אבל כדאי לעשות את זה בעזרת מישהו שיודע.אני עבשתי עם שתי תרופות;קמומילה וארניקה.ככה גם ידעתי בלידה השלישית שאילו צירים שלא יפסיקו. לקחתי קמומילה והצירים לא נחלשו אלא התחזקו והסתדרו. בכל מקרה, לכי לישון ותשמרי כוחות ללידה. הגוף מכין את עצמו זה נהדר! נצלי את הזמן לקרוא,ללכת לאכול בחוץ,ללכת ברגל ופשוט...להנות מהחיים!

 

[אמא אדMה]

ענבלית, בסוף תלדי ביומולדת שלי

(עוד יומיים..)... היתה לי הרגשה כזאת כבר מזמן.. תנוחי לך , בין ציר לציר, ובהצלחה בהמשך...

 

[עינבלית]

אנסה לשתות תה קמומיל.

יש לי גם שמן ארניקה (טהור). אנסה ללכת לנוח. כוס יין לא הזיזה להם, הם התחזקו. בישיבה ושכיבה זה יותר כואב מאשר בעמידה עם השענות וראש למטה. אז ככה זה בויבק, הא? תודה ענקית על המידעעעעעעעאייייייי כואב

 

[Manty]

Inbalit

Sorry about the english, my Hebrew keyboard has gone bust.. It sounds to me your body is definitlly getting ready!!! Every contraction IS getting you close, and even though you haven't reached the finalle, you sure are close! I would stay clear of the caster oil. THERE IS NO NEED. Trust your body and your baby. They are doing their job in the best way for you. Inducing labor (in ANY way) especially after a c-sec, can be dangerous, and also sends your body a message of distrust. Think positive, embrace yourself and be good to your self, and let your baby decided when to come. You both deserve it. Hold on

 

[עינבלית]

תודה מנטי! ועוד עדכון לבינתיים

יושבת מול המחשב, חזרתי אחרי ששחררתי את עצמנו מביה"ח. הלכנו אחרי שהרגשתי כאב איום ונורא, כזה שלא ניתן לתאר במילים, בצירים צפופים נורא, ששרהלה הכריזה כגורם סיכון לקרע אחרי קיסרי. אני מנסה לא להלחם בכאב, כל הגוף נמתח ואני מרפה ומשחררת. יותר קל לשחרר כשאני לא שוכבת. אז מה? אז ביום ו' נבדקתי ונמצאה מחיקה של 90%, צוואר אחורי ופתיחה של 1 וחצי. והלילה אחרי חצות- כנ"ל. לקח איזה שעתיים עד שהסכימו שאחתום על המסמכים הנכונים לשחרור עצמי (=הסרת אחריות מהבי"ח)ואחרי שהסבירו לי כמה זה מסוכן מה שאני עושה. מצד שני גם הבהירו שויבק אצלהם = שכיבה רציפה על הגב+מוניטור רציף וזה מה שהביא אותי לקיסרי מלכתחילה. אצלהם. רצו לבדוק לי שוב פתיחה אחרי שעתיים וחצי אבל התעקשתי ללכת אז בדקו אחרי שעה ו- ללא שינוי

. חתמתי ונסענו הביתה, הילדה ישנה והוריי שוחררו הביתה גם. אני לא מצליחה לשכב. שתיתי קצת וודקה פינלנדיה בתקווה להאטה בצירים, אולי הפסקה, כדי לישון ולצבור כוחות. קצת ריווח אותם, אבל לישון אי אפשר. כשהוא בא אני מתנפצת לרסיסים זעירים מנסה להרפות ולא מצליחה. רק בישיבה, עמידה, תנועה. אולי אצל אחרות בשלב הזה הפתיחה כבר מלאה? אולי אצל נשים אחרות זה לא מגיע לכזו דרגה? פעם אחרונה לפניכן שחוויתי ככה צירים היה בלידת בכורתי, אחרי הזרוזים. חשבתי לתומי שבלי התערבויות הצירים לא יגיעו לכדי כאב כזה. מעבירה את הלילה שיהפוך לבוקר. כשנוכל ניסע שוב לבי"ח (אולי כרמל-בני ציון לא)- בבוקר. פתיחה תאפשר לי לידה ואגינלית.

מחר אני יולדת. היום בעצם. תאריך יפה, לא? מחכה לבוקר להסביר לבכורה ולספר לה, במקום סתם להעלם מהבית. אגב, בתיק לידה הרופאה ראתה את הטלפון של ד"ר שיפטן. ישר אמרה- אהה! רצית ללדת בבית! והוא לא הסכים! אז עניתי- דווקא הסכים...שיקולים שלנו הביאו אותי לכאן.

 

[swann]

וואו../images/Emo24.gifתלדי היום! איזו התרגשות!

נשמע שכואב לך נורא. מה לגבי אמבטיה? מסג' במקומות הנכונים? אני יכולה להגיד לך שגם בלידה וגינלית ראשונה השלב הראשון נורא נורא כואב אצל חלק מהיולדות (אני), ומביא אותן לקחת אפידורל מוקדם נורא (אני). אני בטוחה שתוכלי לעזור לגוף שלך ליצור פתיחה ולידה פעילה ואז ללדת במהירות.

מחזיקה לך אצבעות. את כ-ו-ל-ן

ומחכה לבשורות טובות

מתרגשת בשבילך. חושבת עלייך.

 

[מגיע לנו]

בהצלחה ענבלית!!!

מחכים לדיווחים חיוביים!

 

[כרמית מ.]

תזכרי שההתקדמות לא לינארית

זה שעכשיו לא מתקדם כלום, לא אומר שום דבר על ההמשך! אני כאן.

 

[mise]

שיהיה המון המון המון בהצלחה.