מבקשת את התפילות שלכן ותובנות אם
יש... אז ככה... עשיתי השבוע בדיקות דם שדחיתי מאז שהייתי אצל הרופא המגעיל ההוא, שעכשיו אני מבינה מה היה התפקיד שלו ב"סרט" שלי... אני ביקשתי ממנו הפניות לבדיקות דם שציינתי שאני מבקשת שייתייחס אליהם כאל בדיקות התחלתיות של הריון כלומר שיבדוק נוגדני אדמת, טוקסו', CMV וכו', וכמובן ברזל על נגזרותיו, בדיקת שתן, סוכר בצום, בקיצור נתתי רשימה מכובדת של בדיקות ודחיתי את ביצוען סתם כי היה עמוס לי וכי כל פעם שהסתכלתי על ערימת הדפים עם ההפניות נזכרתי בו וקיבלתי חום... הלכתי השבוע כי התחלתי להרגיש שאולי אני צריכה ברזל כי אני עייפה וחלשה יחסית לעצמי. אז מסתבר שיש לזה סיבה אבל לא ברזל... הרופא הנ"ל, משום מה לא נתן לי הפניה לבדיקות הנוגדנים למיניהן שביקשתי במפורש, אבל כן משום מה הגדיל ראש ונתן לי לעשות בדיקות שממש לא שולחים אליהם בכלל בהריון - שומנים בדם (כולל כולסטרול) ותפקודי בלוטת התריס. ובכן, מסתבר שאני בתת פעילות של הבלוטה. מה שמסתדר גם עם העייפות, גם עם שומני דם גבוהים (למרות תזונה סבירה פלוס), וגם עם עוד כמה דברים... כך שאני לא יודעת כמה זמן אני כבר מסתובבת עם זה... מה שפחות מסתדר עם תת תריסיות זו הפוריות המתפרצת (ההריון הזה היה בהפתעה ומהר, אתן יודעות...) אבל לא כל סימפטום צריך להתבטא אצל כל חולה... המשמעות של תת תריסיות בהריון והקשר שלה להתפתחות המוח של התינוקת - זה ברור. ומכאן שאני חייבת להתאזן ומהר. התייעצתי כבר עם שני רופאיי החמודים טלפונית ושניהם אמרו ש"מה הבעיה, תעלי על אלטרוקסין, תתאזני, הכל יהיה בסדר". קרלוס לא הבין למה בכלל בדקו את זה, זו לא רוטינה בהריון. פרופ' חלק אומר שאכן לא רוטינה, עקב שכיחות נמוכה. נו, תמיד אני צריכה להתחכם... כרגע זה עומד בכך שאני צריכה תור בדחיפות לרופא המשפחה, לחזור על הבדיקה, ואם המימצא חוזר על עצמו, להתחיל אלטרוקסין. אלטרוקסין זה טיפול הורמונלי, למי שלא יודעת. אני, שלא לוקחת אפילו גלולות למניעת הריון כי אני מרגישה שזה מרעיל לי את הגוף. אאוץ' למה תמיד השיעורים צריכים להיות כאלו כואבים. בינתיים ההומאופת שלי חשב מאתמול והודיע היום על התרופה שהוא ממליץ כרגע, בעליל נסע לבית המרקחת ההומאופתי בנתניה לקנות לי אותה. כלומר יש לי בערך 3 ימים עד שאחזור על בדיקת הדם, אם בינתיים ההומאופתיה תאזן אותי אז זה מה שאמור להציל אותי מהטיפול הקונבנציונאלי, שהוא כאמור הורמונלי, ובהרבה מהמקרים - לכל החיים. אני בעצם עומדת כרגע במצב שבו תחת לחץ של זמן אני צריכה לקבל החלטה על טיפול כי אני חייבת עבור התינוקת שלי להיות מאוזנת ומהר, מאידך הטיפול הוא ברוב המקרים טיפול לכל החיים כלומר כרוני. מה שאני בעצם מתפללת אליו זה נס חנוכה, זה סביר דווקא, לא ? אז אם יש פה תובנות בעניין הספציפי - אגב, מאחר ויש פה הומאופתיוֹת קלאסיות אז אולי זה קצת פולשני לספר איזו תרופה ההומאופת שלי בחר עבורי אבל זה כ"כ מוזר לי שאני לא מתאפקת - חלב אם. וכמובן, מבקשת מבקשת מבקשת את האצבעות שלכן, ואת התפילות שלכן יחד איתי לנס חנוכה במהרה בימינו. הבוקר בעשר אני אצל רופא המשפחה. בינתיים, יש לי הרגשה שההומאופתיה עושה משו ברקע כי - לקחתי ביום שישי אחה"צ, בשבת הייתי הרבה פחות עייפה מבתקופה האחרונה (מאידך גם ישנתי לא רע בשבת הזו), אבל מה שיותר מעניין - עשיתי בשבת הזו כמעט כל מה שניתן לעשות כדי לחטוף צרבת (שאצלי היא מצב כרוני, לא רק בהריונות... לאחרונה טופלה באופן מוצלח ע"י ההומאופתיה אבל בהריון הזה חזרה ובתקופות מסויימות אפילו בגדול...) - אתן יודעות, פירות החורף החומציים, לביבות חנוכה, אפילו סופגניה... וסיימתי את היום בלי צרבת בכלל... וסליחה על המגילה...
יש... אז ככה... עשיתי השבוע בדיקות דם שדחיתי מאז שהייתי אצל הרופא המגעיל ההוא, שעכשיו אני מבינה מה היה התפקיד שלו ב"סרט" שלי... אני ביקשתי ממנו הפניות לבדיקות דם שציינתי שאני מבקשת שייתייחס אליהם כאל בדיקות התחלתיות של הריון כלומר שיבדוק נוגדני אדמת, טוקסו', CMV וכו', וכמובן ברזל על נגזרותיו, בדיקת שתן, סוכר בצום, בקיצור נתתי רשימה מכובדת של בדיקות ודחיתי את ביצוען סתם כי היה עמוס לי וכי כל פעם שהסתכלתי על ערימת הדפים עם ההפניות נזכרתי בו וקיבלתי חום... הלכתי השבוע כי התחלתי להרגיש שאולי אני צריכה ברזל כי אני עייפה וחלשה יחסית לעצמי. אז מסתבר שיש לזה סיבה אבל לא ברזל... הרופא הנ"ל, משום מה לא נתן לי הפניה לבדיקות הנוגדנים למיניהן שביקשתי במפורש, אבל כן משום מה הגדיל ראש ונתן לי לעשות בדיקות שממש לא שולחים אליהם בכלל בהריון - שומנים בדם (כולל כולסטרול) ותפקודי בלוטת התריס. ובכן, מסתבר שאני בתת פעילות של הבלוטה. מה שמסתדר גם עם העייפות, גם עם שומני דם גבוהים (למרות תזונה סבירה פלוס), וגם עם עוד כמה דברים... כך שאני לא יודעת כמה זמן אני כבר מסתובבת עם זה... מה שפחות מסתדר עם תת תריסיות זו הפוריות המתפרצת (ההריון הזה היה בהפתעה ומהר, אתן יודעות...) אבל לא כל סימפטום צריך להתבטא אצל כל חולה... המשמעות של תת תריסיות בהריון והקשר שלה להתפתחות המוח של התינוקת - זה ברור. ומכאן שאני חייבת להתאזן ומהר. התייעצתי כבר עם שני רופאיי החמודים טלפונית ושניהם אמרו ש"מה הבעיה, תעלי על אלטרוקסין, תתאזני, הכל יהיה בסדר". קרלוס לא הבין למה בכלל בדקו את זה, זו לא רוטינה בהריון. פרופ' חלק אומר שאכן לא רוטינה, עקב שכיחות נמוכה. נו, תמיד אני צריכה להתחכם... כרגע זה עומד בכך שאני צריכה תור בדחיפות לרופא המשפחה, לחזור על הבדיקה, ואם המימצא חוזר על עצמו, להתחיל אלטרוקסין. אלטרוקסין זה טיפול הורמונלי, למי שלא יודעת. אני, שלא לוקחת אפילו גלולות למניעת הריון כי אני מרגישה שזה מרעיל לי את הגוף. אאוץ' למה תמיד השיעורים צריכים להיות כאלו כואבים. בינתיים ההומאופת שלי חשב מאתמול והודיע היום על התרופה שהוא ממליץ כרגע, בעליל נסע לבית המרקחת ההומאופתי בנתניה לקנות לי אותה. כלומר יש לי בערך 3 ימים עד שאחזור על בדיקת הדם, אם בינתיים ההומאופתיה תאזן אותי אז זה מה שאמור להציל אותי מהטיפול הקונבנציונאלי, שהוא כאמור הורמונלי, ובהרבה מהמקרים - לכל החיים. אני בעצם עומדת כרגע במצב שבו תחת לחץ של זמן אני צריכה לקבל החלטה על טיפול כי אני חייבת עבור התינוקת שלי להיות מאוזנת ומהר, מאידך הטיפול הוא ברוב המקרים טיפול לכל החיים כלומר כרוני. מה שאני בעצם מתפללת אליו זה נס חנוכה, זה סביר דווקא, לא ? אז אם יש פה תובנות בעניין הספציפי - אגב, מאחר ויש פה הומאופתיוֹת קלאסיות אז אולי זה קצת פולשני לספר איזו תרופה ההומאופת שלי בחר עבורי אבל זה כ"כ מוזר לי שאני לא מתאפקת - חלב אם. וכמובן, מבקשת מבקשת מבקשת את האצבעות שלכן, ואת התפילות שלכן יחד איתי לנס חנוכה במהרה בימינו. הבוקר בעשר אני אצל רופא המשפחה. בינתיים, יש לי הרגשה שההומאופתיה עושה משו ברקע כי - לקחתי ביום שישי אחה"צ, בשבת הייתי הרבה פחות עייפה מבתקופה האחרונה (מאידך גם ישנתי לא רע בשבת הזו), אבל מה שיותר מעניין - עשיתי בשבת הזו כמעט כל מה שניתן לעשות כדי לחטוף צרבת (שאצלי היא מצב כרוני, לא רק בהריונות... לאחרונה טופלה באופן מוצלח ע"י ההומאופתיה אבל בהריון הזה חזרה ובתקופות מסויימות אפילו בגדול...) - אתן יודעות, פירות החורף החומציים, לביבות חנוכה, אפילו סופגניה... וסיימתי את היום בלי צרבת בכלל... וסליחה על המגילה...
