טוב, נראה לי שהעסקתי אתכם סתם
היא לא מוכנה לקרוא כלום. וזה מאוד מרגיז אותי. אבל כנראה שהרבה לא אוכל לעשות. זה כנראה השפעת הגיל עליה. רק שתדעו שההתנהגות שלה וההגבלות שלה מאוד מוזרים לי, כי אני אהבתי (ואוהבת) לקרוא הכל. ובת אחרת שלי, מוכנה לקרוא את כל הז'אנרים. אתמול היינו בספריה. היא התיישבה לה בצד באדישות. ואני (הדוחפת) הלכתי בין המדפים עם ההמלצות שלכם. חיפשתי את הספרים של ליאת רוטנר. לא מצאתי. אני לא יודעת באיזה קצב הספריה אצלנו רוכשת ספרים. אבל לא כל הספרים חדשים עם תאריך הוצאה ראשון של 2005 (ברור, לא?!). וזו כנראה גם הסיבה למה לא מצאתי את הספרים הנ"ל. מצאתי ספר של נוגה מרון. לא מה ששירלי המליצה, אבל אני חושבת שאם אוהבים סגנון כתיבה של סופר מסויים, יש סיכוי שגם שאר הספרים שלו ימצאו חן. היא הסכימה לקחת אותו הביתה. מצאתי ספרים של עמי גדליה. שוב, לא מה שהמלצתם. היא קראה את הכתוב על הכריכה ואמרה שזה לא מתאים לה. הזמנתי אותה לבוא למדף ולבחור ספר אחר של עמי. היא סירבה בטענה שהסגנון לא מתאים לה. שאלתי אותה איך אפשר לבחור ספר על סמך קריאת התקציר מאחור, בלי פתיחתו בלי קריאת כמה משפטים, ומייד לפסול אותו ואת שאר הספרים של הסופר בטענה של "אני לא יודעת אם הספר מעניין ולכן לא אקח אותו הביתה". אך היא נשארה בסירובה. את "אלכס לרנר דפי ואני" של גילה אלמגור היא פסלה מייד: "זה משעמם. יש כאן הרפתקאות" ניסיתי להציע לה עוד כמה ספרים שנראו לי מתאימים והיו בקישור שסופרת צעירה נתנה. את כולם היא פסלה. פעם בגלל עיצוב הכריכה, פעם בגלל פונט גדול מדי (שאומר שהספר הוא לגיל צעיר יותר), פעם בגלל שהמהדורה הראשונה של הספר היתה מזמן ופעם בגלל ששמות הגיבורים הם לועזיים. התייאשתי. חזרנו הביתה רק עם הספר של נוגה מרון. אני כנראה עומדת להרים ידיים. נראה שהפרה רוצה להניק יותר ממה שהעגל מוכן לינוק. היא כנראה תפסיק לקרוא עד שביוזמתה או ביוזמתי היא תחזור לזה בעוד מספר שנים. ורק שתדעו שמדובר בילדה שאוהבת לכתוב סיפורים ושירים. שאלתי אותה מאיפה יגיעו לה הרעיונות לכתיבה ומאיפה יגיע העושר הלשוני אם היא לא תקרא. היא רק משכה בכתפיים ונתנה בי מבט מזלזל מהסוג שדבק בה עם תחילת גיל ההתבגרות. אני מיואשת. ועצוב לי. אני מתנחמת בילדה השניה שקוראת הכל. היא בטוח תקרא בכיף את הספרים עליהם המלצתם. (כבר עכשיו היא קוראת ספרים שגם אני אהבתי בילדותי.)
ועוד וידוי קטן (אם כבר, אז כבר), לפעמים
אני פונה לאגף הספרים לנוער, במקום ספרי המבוגרים, מחליפה ספרים שאהבתי בהיותי נערה. קוראת אותם שוב, להזכר ממה התלהבתי. ולחשוב על התובנות שלהם כפי שעכשיו אני רואה אותם בגילי הנוכחי. תודה על זמנכם ועל המלצותיכם
