מבקשת הערות ורעיונות לסיום

צודקת צודקת...

אכן אני מרגישה שמה שאת כותבת נכון! אני גם חושבת שחסרה התרחשות מסויימת לקראת הסוף - למרות שזה קטע שאמור להיות קצת כזה, אבל גם בעיני אפשר לשפרו. את צודקת גם בעניין שכל הגילויים המדעיים לא מובילים לשום מקום פרט למקום האישי שלה, וזה יוצר חוסר. העולם לא שלם, ולכן הסיפור פחות טוב, כי יצרתי התרחשות שלמה רק בשבילה. אכן נקודה טובה... תודה. אני חושבת שהיא יותר זקוקה מאוהבת. זקוקה נואשות ומאד פגועה ולא מאמינה, אבל לא מסוגלת לעשות איזושהי טרנספורמציה כדי להאמין, לסמוך, להרגיש אהבה. אני חושבת שיש הבדל בין אהבה להזדקקות. ולגבי זה שלא מרגישים - היא מאד עוקצנית, מאד קשה. זה שאת כקוראת חשופה לכל העולם הפנימי שלה, לא אומר שהצוות המטפל משער מה עובר עליה. למרות שאכן, אולי יש מקום לשים לב. אל תשכחי שזה עולם שבו מסתמכים מאד על המבחנים, והיא נחשבת למישהי עם יכולת נמוכה לאהוב - היא למעשה לא עשתה אף פעם מבחנים מרב פחד.
 

Yuli Gama

New member
פחד, זו הנקודה

היא לא נבחנה כי פחדה להיבחן, וברגע שבדיקות הדם גילו שיש לה רמת חלבון נמוכה היא קיבלה את זה ללא עוררין. זה עוד לא אומר שהיא באמת לא מסוגלת לאהוב, בגוף לכל דבר יש גיבוי, ויותר ממנגנון אחד :) אני לא הרגשתי שהיא נזקקת. יש לה חסך כזה בחום, צורך כזה, לא יכול לנבוע רק מבדידות. אם היא לא אוהבת אף אחד, אז למה שיהיה לה אכפת?
 

אסתר 1984

New member
מדהים.

לא זוכרת את הפעם האחרונה שהזדהיתי כל כך עם סיפור. את כותבת פשוט מדהים. אני חושבת שהבעיה הגדולה של הדמות שלך היא שכל מי שהיא באמת אוהבת לא מחזיר לה אהבה, וכל מי שנותן לה אהבה, היא לא מסוגלת לקבל את האהבה שלו. לכן אני חושבת שהפיתרון של בוג'י מאוד מתאים פה. חוץ מזה, לא ממש הצלחתי להבין מה המטרה של הקטע בו מספרים לה על מיקי ואמא שלה. זה מקדם את הסיפור במשהו? וכן, גם אני הרגשתי שהחלק של החלומות בסוף, למרות שהוא כתוב נהדר וכיף לקרוא אותו, קצת ארוך מדי... ו*בבקשה* תפרסמי פה את הסוף כשהוא יהיה!
 
:) תודה רבה.

הקטע בו מסופר על אמה ועל מיקי נועד בעיקר, אני חושבת (מי אני שאדע?) להראות את הרגישות שלה שכן קיימת. היא רגישה למה שקרה בעולם האמיתי. הריחוק מההורים עדיין יכול לפגוע בה, למרות היחס הקר והאדיש/שונא שהיא מגלה כלפיהם. אולי בדרך קצת צולעת זה מהווה גם איזשהו תיאור של (עוד) משפחה שהתפרקה בעקבות "מהפכת האהבה". אני חושבת שאולי אפשר לשנות קצת את הקטע הזה. אשמח לדעת מה בדיוק נראה לך מיותר בו, מה צורם ולא תואם. לגבי הסוף וקטעי החלום. שמעתי את הביקורת הזאת כאן לא בפעם הראשונה. אבל, אני מרגישה שרציתי להעביר תהליך מסויים. זמן החלום הזה, הוא למעשה תיאור של מציאות שמתרחשת סביבה, והשינוי שמתחולל בה באותו זמן לא יכול להתרחש מאד במהירות. אני לא יודעת אם זה היה מספיק ברור שהיא עוברת שינוי. לדעתי אולי זה נעשה אפילו מהר מדי. מצד שני, אני יודעת שעם תחושה קשה להתווכח, ולכן אני תוהה מה הופך את זה לארוך כל כך בתחושה. המונוטוניות של הכתיבה? או הכתיבה שהיא מעין "זרם מחשבות"?
 
למעלה