צודקת צודקת...
אכן אני מרגישה שמה שאת כותבת נכון! אני גם חושבת שחסרה התרחשות מסויימת לקראת הסוף - למרות שזה קטע שאמור להיות קצת כזה, אבל גם בעיני אפשר לשפרו. את צודקת גם בעניין שכל הגילויים המדעיים לא מובילים לשום מקום פרט למקום האישי שלה, וזה יוצר חוסר. העולם לא שלם, ולכן הסיפור פחות טוב, כי יצרתי התרחשות שלמה רק בשבילה. אכן נקודה טובה... תודה. אני חושבת שהיא יותר זקוקה מאוהבת. זקוקה נואשות ומאד פגועה ולא מאמינה, אבל לא מסוגלת לעשות איזושהי טרנספורמציה כדי להאמין, לסמוך, להרגיש אהבה. אני חושבת שיש הבדל בין אהבה להזדקקות. ולגבי זה שלא מרגישים - היא מאד עוקצנית, מאד קשה. זה שאת כקוראת חשופה לכל העולם הפנימי שלה, לא אומר שהצוות המטפל משער מה עובר עליה. למרות שאכן, אולי יש מקום לשים לב. אל תשכחי שזה עולם שבו מסתמכים מאד על המבחנים, והיא נחשבת למישהי עם יכולת נמוכה לאהוב - היא למעשה לא עשתה אף פעם מבחנים מרב פחד.
אכן אני מרגישה שמה שאת כותבת נכון! אני גם חושבת שחסרה התרחשות מסויימת לקראת הסוף - למרות שזה קטע שאמור להיות קצת כזה, אבל גם בעיני אפשר לשפרו. את צודקת גם בעניין שכל הגילויים המדעיים לא מובילים לשום מקום פרט למקום האישי שלה, וזה יוצר חוסר. העולם לא שלם, ולכן הסיפור פחות טוב, כי יצרתי התרחשות שלמה רק בשבילה. אכן נקודה טובה... תודה. אני חושבת שהיא יותר זקוקה מאוהבת. זקוקה נואשות ומאד פגועה ולא מאמינה, אבל לא מסוגלת לעשות איזושהי טרנספורמציה כדי להאמין, לסמוך, להרגיש אהבה. אני חושבת שיש הבדל בין אהבה להזדקקות. ולגבי זה שלא מרגישים - היא מאד עוקצנית, מאד קשה. זה שאת כקוראת חשופה לכל העולם הפנימי שלה, לא אומר שהצוות המטפל משער מה עובר עליה. למרות שאכן, אולי יש מקום לשים לב. אל תשכחי שזה עולם שבו מסתמכים מאד על המבחנים, והיא נחשבת למישהי עם יכולת נמוכה לאהוב - היא למעשה לא עשתה אף פעם מבחנים מרב פחד.