מבקשת לשתף אתכן ולקבל את דעתכן

[הילה בסגול]

לא. אין לי. אבל....

ברגע שאני מורידה מהמחיר שלי - ושוב גם ככה הוא נמוך ממחיר השוק ובנוסף אני גם נונתת יותר - אני מורידה מההערכה העצמית שלי. אני כיום בונה את עצמי. אם אתחיל להוריד מחירים על ימין ועל שמאל לא אעריך את עצמי מספיק. אני בונה את ההערכה העצמית שלי ואת הביטחון העצמי שלי על מנת להצליח. כל דרך החשיבה שלי היא חיובית וכיוונה - צמיחה והתפתחות. להוריד מחיר זה בבחינת לשים לעצמי קרשים בגלגלים.

 

[bell2002]

הילה, כאן אני קצת חולקת עלייך

את צריכה להיות טיפונת גמישה ולדעת שיש אנשים שמראש אם לא יקבלו "הנחה" הם כאילו "הפסידו". צריך לדעת את זה ולקחת בחשבון את ה"מסחרה" הזו. זו דרכו של השוק בימים טרופים וקשים אלה. השירות שאת נותנת מבוסס על מותרות, להבא תחכימי ותבקשי 100 ש"ח יותר מהמחיר שביקשת אותו כיום. אם וכאשר יבקשו הנחה תמיד תוכלי לעשות הנחה. ההערכה והבטחון העצמי שלך אסור להם להתבסס על 50 ש"ח לכאן או לשם. להפך, אם היית מקבלת את העבודה הזו תמורת 50 ש"ח פחות - הרי שהיית יכולה להוריד 10 דקות מהזמן של הערב (מי היה יודע) או להוריד משהו מהתוכנית שלך לאותו ערב (וגם כאן מי היה יודע). היית מקבלת חשיפה לכמות בנות שכולן בגילאי נישואין ומי יודע איך היה מתגלגל. בוודאי שההערכה שלך היתה עולה ולא יורדת. נכון, בעקרון לא מורידים מחירים מתחת לסף מסוים כדי לא להתמקם נמוך מדי, אבל לעשות כל מיני מבצעים ו"טריקים" זה תמיד עוזר. לא כדאי לערבב הערכה עצמית ובטחון עצמי במחיר לערב - אין קשר ואסור שיהיה קשר כזה. אני מקווה שלא נעלבת, כל מה שכתבתי, כתבתי מהלב.

 

[הילה בסגול]

חלילה לא נעלבתי אבל אני שלמה

עם הדרך. ייתכן אם היתה אומרת את זה באופן אחר הייתי מסכימה. אבל בגלל שקשה לי להעריך את עצמי בכסף וגם ככה אני נותנת יותר ולוקחת פחות זה היה עקרוני. היא היתה מאוד לא נעימה ודי תוקפנית כאילו אני חייבת לה משהו. ועם כל הכבוד אני לא חייבת כלום לאף אחד. אני באה עם כל הרצון הטוב שלי לתת ולקבל. זכותי המלאה לקבל. אני ממשיכה עם הדרך הזו כי עבורי זו הדרך הנכונה ביותר. תודה לך על תגובתך ושוב.... לא נעלבתי.

 

[שש שבע]

אני שונאת את אלה

שמרגישים שאם הם משלמים לך כסף עבור הירות שלך, את צריכה ללקק להם את הנעלים.

 

[bell2002]

לא צריך ללקק לאף אחד

ותמיד צריך לזכור שזה לא משהו אישי. אתמול שמעתי הרצאה בנושא שיווק. היה מאוד מאלף. השאיפה צרכה להיות ביצוע עיסקה, שהכסף יחליף ידיים. צריך לקחת בחשבון (וזה קשה-אני מסכימה) שיש אנשים מסוגי שונים. חמי כשהיה סטודנט נתן שיעורים פרטיים, סבלנותו היתה קצרה מאוד והוא אמר שהוא מוכן למד רק את התלמידים החכמים - את הטיפשים לא. מהר מאוד הוא נשאר ללא פרנסה. זו בדיחה שרצה מאז במשפחה. זה כנראה ההבדל בין אשת עסקים מתחילה למנוסה, לומדים כנראה עם הזמן לא לקחת אישי התנהגויות משונות, מוזרות ולא נעימות. הילה בסגול, אני מסכימה איתך לגמרי. האינסטינקט הבסיסי שלי היה לומר לך שאת צודקת ואת אכן צודקת. אבל בעקבות זה פרנסתך נפגעה, וחשבתי שאולי אעזור לך בזה שאולי אוכל להאיר את עיניך גם לגבי הצד השני של המטבע. שש שבע, כמה פעמים תפרת שמלות לכלות אנטיפטיות? כמה פעמים הבלגת והיית סבלנית כיון שפרנסתך היתה מוטלת על כף המאזניים? כמה פעמים ירדת במחיר במסגרת "מבצעים" כדי להיות אטרקטיבית ללקוחות? כמה לילות לא ישנת טוב כי אולי חשבת שהיית צריכה לעשות משהו אחרת ממה שעשית (בעיקר בתחילת דרכך)? ואולי אני טועה ואת מאלה שבטוחים בדרכם ב- 100%, ושום דבר לא יזיזם מהשקפתם. אם כך אז טעיתי.

 

[שש שבע]

כמה פעמים?

להודיעך, כלות הם עם עצבני במיוחד, אני בחרתי בענף קשה, למרות שהוא מאוד יפה, רוב הפעמים הכלות לא אנטיפטיות, אבל קרה פעם או פעמיים שהאמא של הכלה היתה קרציה אמיתית, אבל מה הכלה אשמה? וגם הכלות משגעות לפעמים את השכל, אבל אין, אין פה קטע של כסף, ולי דוקא כולם אומרים בסוף "תודה רבה על הסבלנות" כי אני באמת לא יוצאת מכלי על כלה, אני לא כועסת עליהן, וכשהן מתחילות להרגיש לא נעים ואומרות לי "אני משגעת אותך" אני אומרת "לכל כלה יש זכות שיגוע, כשתשתמשי בה לגמרי אני אודיע לך" אבל אני לא אומרת להן אף פעם שהן מגזימות כל כלה והרגישות שלה., והן מול ההסברים שלי תמיד נרגעות. בענין מחירים, אני גם ככה אטרקטיבית, עד שחושבים שאני איזה גמ"ח , ואני לא, אני עסק, ומבחינת העבודה, העבודה מעולה שבמעולות, אין שום סלון שיכול להתחרות איתי באיכות העבודה, לכן אני גם לא מורידה מחירים, אם קורה שיש מקרה סוציאלי, זה ענין אחר, אז אני באמת עושה גמ"ח לענין הזה בלבד. ובכלל בגלל שאני דתית, יש לי קווים שאני לא עוברת בכל מחיר, כמו לתפור שמלות חסרות שרוולים, או מחשוף מאוד עמוק. למרות שבנות חילוניות מבקשות ממני, כי הן שמעו עלי טובות והמחירים אטרקטיביים, אני לא תופרת להן, אם הן מסכימות לשמלה יותר צנועה, אני כן, והן מקבלות את מלוא היחס כמו כל כלה אחרת. אז זה מצידי, אבל אם מגיעה אלי כלה, והיא מבהירה לי מיד, שכל מה שאני מנסה להסביר לה בענין התאמת הבגד לגוף, לא מענין אותה, והיא רוצה משהו שהוא בכלל לא מתאים לה, ושאני אתפור לה כזה, ולא מענין אותה כלום, היא לא מוכנה להקשיב לדעתי, אני לא תופרת, כי אני לא רוצה שהיא תהרוס את השם שלי ע"י שמלה שלא מתאימה לה, "שיגידו שיצאת ממני?" . לרוב זה עובד על הבנות, והן פותחות את האזניים, אבל אלה שלא, אני לא תופרת להן, גם אם ישלמו כפול.

 

[שש שבע]

מסכימה בגדול

 

[אמא של נועהלה]

HILA:WELL DONE../images/Emo45.gif

 

[drorvar]

ללקק

הגישה שחלקכן מציגות איננה מכירתית מי אמר שעל מנת למכור צריך ללקק האם זו לא זכותה של הלקוחה להתמקח? אם תכבדו את זכות הלקוחות להתמקח הם יכבדו את זכותכם לעמוד על שלכם לא חייבים להסכים לרדת במחיר אבל יש לכבד את הלקוחה גם אם לא מסכימים יחס נעים וטוב איננו ליקוק דרור

 

[Print]

ומשהו נוסף

אני שמחה שהנושא עולה פה כי בעיני בדיוק לצורך דברים כגון אלה קיים הפורום הזה. כשקראתי את הדברים שלך חשבתי דווקא על תחילת ה"קשר" בניכן כלומר- על כך שהסכמת לבוא לרחובות (ואני מבינה שזה רחוק לך) ונדמה לי שאולי מזה אנחנו יכולים ללמוד משהו. ואני אסביר: האישה הזאת, שרצתה להזמין אותך (אין לי מושג איך היא הגיעה אליך) הרי שוחחה איתך בטלפון - ואמרת שהיה נעים - כלומר , היא יכלה להתרשם ממך, היא יודעת שאת מנהלת פורום טארוט (אולי?) כלומר- שאת מקצועית היא גם יכלה לבקש ממך המלצות או מספרי טלפון של אנשים שאיתם עבדת. בעצם - לא הייתה שום סיבה בגללה היא הייתה צריכה לטרטר אותך עד לרחובות רק בשביל להפגש. ואני חושבת - שאולי דווקא פה אנחנו צריכות ללמוד לשים את הגבולות שלנו. שהרי רק הנסיעה הזאת עלתה לך אולי חמישים שקלים שלא לדבר על הטרטור. מה עוד - שבגלל המאמץ שעשית - היה לך קשה עוד יותר לוותר על הסכום הזה.(ואני לגמרי מבינה אותך). בקיצור , מה שאני מנסה לומר הוא שההערכה העצמית שלנו לא מתבטאת רק במחיר שאחנו מבקשים - אלא בעוד דברים. ורק עוד דבר אחרון: אחד המשפטים שאני יותר אוהבת הוא הפתגם הסיני שאומר: "מי שפוגע בי - הוא המורה הכי טוב שלי". קיבלת שיעור - קחי את זה ככה. פשוט כמו שיעור ענקי בחיים ובעסקים.

 

[שש שבע]

נכון

כבר קרה לי שלקוחה ביקשה שאני אבוא אליה הביתה לקחת מידות וכו', והיא בכלל גרה מרחק חצי שעה ממני, אז ברור שסירבתי, "את לא חיבת לעשות אצלי, יש סלונים בסביבתך" אמרתי לה, ומה אתם חושבים? היא לא ויתרה והגיעה אלי לכמה מדידות ולקחת את השמלה. אילו הייתי סוחר, או סוכן שמציע את מוצריו למכירה, אז בסדר, הייתי נוסעת אליה, אבל לקחת לה מידות? רק לוילונות נוסעים לבית הלקוח לקחת מידות.

 

[שש שבע]

זכותה להתמקח

אבל אחרי שסגרו מחיר , לבזבז לנותן השרות זמן, ואז להתמקח שוב, איפה הכבוד של הלקוחה הזו? טפו!

 

[הילה בסגול]

כבוד אין לה.

המסיבה אמורה להיות ביום ראשון הקרוב. עד עכשיו היא לא התקשרה למרות בקשתי המפורשת לקבל ממנה כל תשובה שהיא. שיבושם לה.

 

[שש שבע]

אני מוכנה לחתום לך

שאם היית עושה את העבודה, היית מקבלת צ'ק דחוי, ולכי תדעי אם היה לו כיסוי.

 

[הילה בסגול]

צוחקקקקקת. אין עלייך !

 

[Josefico]

התשובה אינה טמונה במחיר

שיווק ומכירות זה לא דבר קל. הפואנטה אינה בשאלה אם היית צרכיה או לא להוריד 50 שקל. הפואנטה שנתת לה ללכת בלי לסגור עסקה. יש המון דרכים לצאת מסיטואציה כזו. כל מיני טריקים של סוחרים. למשל להגיד: "50 שקל?!?! זה מה שישנה לך?!" ולתת לה להתפתל קצת.. או להציע משהו חילופי: "תשמעי, אני אתן לךגם את X באותו מחיר, זה ממש כדאי, את עושה עסקה מצויינת..." ואת צריכה לוודא שיש לך שפנים לשלוף מהכובע כשבאים לקוחות כאלה. המטרה שלך: למכור את המוצר שלך (במקרה זה - שירות) - ואת צריכה ללמוד את רזי המיקוח ולשמור הכל בחזות נעימה. חוצמיזה, זה שהרחקת לכת כדי לפגוש אותה - לא מחייב אות הלרכוש את המוצר שלך. אין מה לעשות, קשים חייו של העצמאי... בהצלחה