מבקש דעה חכמה/שקולה ולא מתלהמת.
שלום לכולם. ימים רבים אני מסתובב עם התחושה שכל אלה עם הסרטים הכתומים הם פשוט עיוורים או פשוט המון של אנשים שלא מעביר ביקורת ולא חושב בעצמו. פשוט עדר שהחליט שכתום זה מגניב וצריך לדפוק את כל הערבים. אז מכיוון שראיתי שיש המון אנשים שמחזיקים בדיעה נגד ההתנתקות לא יכול להיות שכולם "מפגרים" ורק אני צודק.. אז אני מנסה להבין איפה אני טועה אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי. כי מאוד כואב לי על המשפחות שמפונות ואם אני טועה בזה שאני בעד אני אשמח לשנות את דעתי וללכת לעזור בהפגנות. הנה טיעוני שעליהם מבוססת הדיעה שלי בעד ההתנתקות: א. הפסקת שפיכות הדמים. אתה מודע לעבודה שהישארות שם (אזח"ע) עולה לנו בדם. של חיילים של מתיישבים ובכלל בני אדם נהרגים וזה כולל פלשתינאים חלקם קיצוניים וחלקם אוכלוסיה מסכנה. עכשיו תאמר אז מה ההבדל היום עזה מחר ת"א..גם אז יעלה לנו בדם ? אז נברח? ההבדלים: 1. דמוגרפי – כרגע אנו מיעוט ברצועת עזה. מספר יישובים יהודיים לעומת ערים כמו עזה חאן יונס המכילות כמות רצינית ביותר לעומת היהודים ברצועה. 2. דעה בין-לאומית – העולם לוחץ עלינו לצאת משם ולתת להם סיכוי להקים שם מדינה משלהם (פתרון טווח ארוך) כך אנו נצא ממעגל אנחנו הכובשים והם הקורבנות. על כל המשתמע מכך. במידה ויהיו בעיות באזור לאחר הנסיגה – העולם לצידנו – יהיה לנו לגיטמציה. ההיתרונות/משמעויות שיש בעניין הזה עד רבים. ב. צאנס לשלום - הפסקת הקרבות ומתן סיכוי להקמת מדינה פלשתינאית ובעתיד שלום. ג. שיפור מעמדנו בעולם – כלכלית , בטחונית. ד. הפסקת הקרבות והפניית משאבים כלכלים למצב הפנימי (אבטלה וכו') ה. הפסקת הקרבות והפניית תשומת הלב הציבורית בראש וראשונה למצב החברתי (חינוך לדוגמא.) תזכורת – גם כשיצאנו מלבנון אמרו יתקיף אותנו והמצב יהיה גרוע יותר. גם אז הם טעו. כרגע חיזבאללה התחמש – אך הוא לא מהווה או יהווה איום קיומי על מדינת ישראל כמוהו גם הפלשתינאים. לא רק זה שאין לו לגיטמציה בעולם לתקוף מה שנותן לנו עמדת יתרון. ובסופו של דבר יש שקט. דעתי לגבי העתיד: ברגע שנצא משם הקרבות יפסקו. הפלשתיאנים יבריחו נשק לרצועה ויתחמשו – אך לא בצורה כזאת שתסכן אותנו. לא משהו מעבר ליכולות שיש להם היום בצורה משמעותית. תוקם גדר הם יהיו שם ואנו נהיה פה. והמצב יתייצב כמו בלבנון. ואנו נרוויח בכל התחומים: נפסיק למות ולהרוג שם. מדינית – בין לאומית. בטחונית כלכלית חברתית אני רוצה לסיים בכך שאני חושב המדינה עשתה עוול למתנחלים שאישרה/נתנה לגיטמציה/דחפה אותם לגור שם מצד אחד. ומצד שני אחרי המון שנים של בניית בית על כל היבטיו היא באה ומגרשת אותם משם. היבט נוסף – לאורך השנים מי שהגיע לגור שם ידע שיום אחד נצא משם זה היה ברור לכל בר דעת כך שאת הסיכון שבכך הם היו צריכים להכיר – כגודל השליחות ליצור רצף יהודי כך גם הסיכון. ועל כך אני חושב שהמדינה צריכה לפנק ולפצות ביד רחבה מאוד מאוד את אותם משפחות שהלכו מתוך תחושת שליחות העם היהודי ו/או מתוך רצון לחיי רווחה טובים יותר ולדאוג להקל עליהם את מלאכת המעבר. נ.ב לדתיים - תפסיקו לגרור את אלוהים ולשייך אותו לדעות שלכם – אלוהים והדת היהודית היא של כל היהודים באשר הם. וזה בכלל לא קשור לעניין אם לצאת מעזה או להישאר. גם בתנ"ך עזבו את הארץ כשהיה רעב. – החיים עדיפים על אדמה. החיים הם מעל הכל - אלוהים נתן ואלוהים לקח –ולא איש מלבדו יחליט אם לשפוך דם.
שלום לכולם. ימים רבים אני מסתובב עם התחושה שכל אלה עם הסרטים הכתומים הם פשוט עיוורים או פשוט המון של אנשים שלא מעביר ביקורת ולא חושב בעצמו. פשוט עדר שהחליט שכתום זה מגניב וצריך לדפוק את כל הערבים. אז מכיוון שראיתי שיש המון אנשים שמחזיקים בדיעה נגד ההתנתקות לא יכול להיות שכולם "מפגרים" ורק אני צודק.. אז אני מנסה להבין איפה אני טועה אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי. כי מאוד כואב לי על המשפחות שמפונות ואם אני טועה בזה שאני בעד אני אשמח לשנות את דעתי וללכת לעזור בהפגנות. הנה טיעוני שעליהם מבוססת הדיעה שלי בעד ההתנתקות: א. הפסקת שפיכות הדמים. אתה מודע לעבודה שהישארות שם (אזח"ע) עולה לנו בדם. של חיילים של מתיישבים ובכלל בני אדם נהרגים וזה כולל פלשתינאים חלקם קיצוניים וחלקם אוכלוסיה מסכנה. עכשיו תאמר אז מה ההבדל היום עזה מחר ת"א..גם אז יעלה לנו בדם ? אז נברח? ההבדלים: 1. דמוגרפי – כרגע אנו מיעוט ברצועת עזה. מספר יישובים יהודיים לעומת ערים כמו עזה חאן יונס המכילות כמות רצינית ביותר לעומת היהודים ברצועה. 2. דעה בין-לאומית – העולם לוחץ עלינו לצאת משם ולתת להם סיכוי להקים שם מדינה משלהם (פתרון טווח ארוך) כך אנו נצא ממעגל אנחנו הכובשים והם הקורבנות. על כל המשתמע מכך. במידה ויהיו בעיות באזור לאחר הנסיגה – העולם לצידנו – יהיה לנו לגיטמציה. ההיתרונות/משמעויות שיש בעניין הזה עד רבים. ב. צאנס לשלום - הפסקת הקרבות ומתן סיכוי להקמת מדינה פלשתינאית ובעתיד שלום. ג. שיפור מעמדנו בעולם – כלכלית , בטחונית. ד. הפסקת הקרבות והפניית משאבים כלכלים למצב הפנימי (אבטלה וכו') ה. הפסקת הקרבות והפניית תשומת הלב הציבורית בראש וראשונה למצב החברתי (חינוך לדוגמא.) תזכורת – גם כשיצאנו מלבנון אמרו יתקיף אותנו והמצב יהיה גרוע יותר. גם אז הם טעו. כרגע חיזבאללה התחמש – אך הוא לא מהווה או יהווה איום קיומי על מדינת ישראל כמוהו גם הפלשתינאים. לא רק זה שאין לו לגיטמציה בעולם לתקוף מה שנותן לנו עמדת יתרון. ובסופו של דבר יש שקט. דעתי לגבי העתיד: ברגע שנצא משם הקרבות יפסקו. הפלשתיאנים יבריחו נשק לרצועה ויתחמשו – אך לא בצורה כזאת שתסכן אותנו. לא משהו מעבר ליכולות שיש להם היום בצורה משמעותית. תוקם גדר הם יהיו שם ואנו נהיה פה. והמצב יתייצב כמו בלבנון. ואנו נרוויח בכל התחומים: נפסיק למות ולהרוג שם. מדינית – בין לאומית. בטחונית כלכלית חברתית אני רוצה לסיים בכך שאני חושב המדינה עשתה עוול למתנחלים שאישרה/נתנה לגיטמציה/דחפה אותם לגור שם מצד אחד. ומצד שני אחרי המון שנים של בניית בית על כל היבטיו היא באה ומגרשת אותם משם. היבט נוסף – לאורך השנים מי שהגיע לגור שם ידע שיום אחד נצא משם זה היה ברור לכל בר דעת כך שאת הסיכון שבכך הם היו צריכים להכיר – כגודל השליחות ליצור רצף יהודי כך גם הסיכון. ועל כך אני חושב שהמדינה צריכה לפנק ולפצות ביד רחבה מאוד מאוד את אותם משפחות שהלכו מתוך תחושת שליחות העם היהודי ו/או מתוך רצון לחיי רווחה טובים יותר ולדאוג להקל עליהם את מלאכת המעבר. נ.ב לדתיים - תפסיקו לגרור את אלוהים ולשייך אותו לדעות שלכם – אלוהים והדת היהודית היא של כל היהודים באשר הם. וזה בכלל לא קשור לעניין אם לצאת מעזה או להישאר. גם בתנ"ך עזבו את הארץ כשהיה רעב. – החיים עדיפים על אדמה. החיים הם מעל הכל - אלוהים נתן ואלוהים לקח –ולא איש מלבדו יחליט אם לשפוך דם.
