מבקש יעוץ מכם עקב התכנית של היום

[לב המאמין]

מבקש יעוץ מכם עקב התכנית של היום

שלום לכל חברי הפורום המקסימים. היום הייתה תכנית על בריונות (של/כלפי ילדים). אני מאוד רוצה לשתף אתכם ולשאול את דעתכם ולהתייעץ עמכם בנושא בריונות של/כלפי ילדים. אני אשמח לכל תשובה. תרגישו כמו ד"ר פיל

אח שלי בן 11 לומד בכיתה ו'. לפני מספר שנים לאח שלי היו בעיות (כנראה בגלל המצב הרע שהיה בבית ובבית הספר). הוא כל הזמן רב עם הילדים בבית הספר (הם נהנו להציק לו כי הוא תמיד התפרץ, בכה,רדף אחריהם וכו') והשיא היה כשהוא אמר לפסיכולוגית שלו שהוא רוצה להתאבד... שלחו אותו למוסד מיוחד. לאחר שנה בערך העבירו אותו לבית ספר מיוחד לילדים עם בעיות נפשיות. לאחר שנתיים בבית ספר זה - כיום, הוא לומד בבית ספר רגיל בכיתה טיפולית. הילדים בכיתתו מופרעים (הוא לעומת זאת ממש לא. הסיבה היחידה שהוא בכיתה הזאת היא בגלל שמבחינת הלימודים הוא לא ברמה של כיתה ו' אלא יותר שואף ל ד'). הבעיה היא שאלח שלי אין חברים, הוא מרגיש נורא רע עם עצמו בגלל שהוא בכיתה טיפולית אבל מה שהכי גרוע זה שיש ילדים מהכיתה שלו שמציקים לו. זה מתבטא בקללות, צוחקים עליו, מעליבים אותו, הצקות קטנות (לדוגמא : מכה ואז בריחה,זריקת דברים עליו וכו') ולפעמים גם מכות. אח שלי כל יום בוכה בבית הספר וכבר אין לו רצון ללכת לבית הספר והוא מנסה להימנע מזה בכל מחיר. בהפסקות הוא מתחבא במקום אחד שהוא מצא כדי שלא יציקו לו ושם הוא שוכב לבד ובוכה (וככה זה כל יום). המורות והמנהלת לא עושות שום צעד רציני והילדים ממשיכים להציק. אשמח לשמוע את דעתכם בעניין ומה אפשר לעשות. תודה מראש לכל מי שהקדיש זמן ומאמץ כדי לקרוא ולהגיב

. לב.

 

[מלאכי עליון]

לדעתי-

בתור אדם ובתור מורה לעתיד אני חושבת שאתם חייבים להוציא אותו הכי מהר מהכיתה הטיפולית, כי לדעתי מבחינה התנהגותית זה ידרדר אותו, ואני בספק אם יקדם אותו במיוחד מבחינה לימודית. לא יודעת מה המצב הכלכלי במשפחה, אבל יש גם מתנדבים וסטודנטים דרך פר"ח שעוזרים ומלמדים ואולי תמצאו מורה פרטי או מתנדב שיעבוד איתו על החומר הנלמד ויקדם אותו לרמה של כיתה ו' כמו שצריך והוא יוכל ללמוד בכיתה רגילה, אולי להעביר אותו גם לבית ספר חדש לשם התחלה חדשה.

 

[כלה להשגה]

חייבת להגיב למה שכתבת

ואני כותבת בתור מורה בשטח, בפועל ולא בתור מורה לעתיד...ועוד בתור מורה לחינוך מיוחדההצעות שלך הן לא פרקטיות אם הילד נמצא בכיתה טיפולית - הוא כנראה נמצא שם מסיבה מסוימת לא כל כך קל להכנס לחינוך מיוחדובטוח שלא כל כך מהר מוציאים מחינוך מיוחד זה שהמורה והמנהלת לא עושים כלום בנידון זה חבל פה תפקיד המורה שצריכה ללמד ולהנחיל לתלמידים על ערכי חברות ומהו חבר טוב... לגבי פר"ח(אני עשיתי פר"ח שהייתי סטודנטית ) לא כל כך מהר מקבלים פר"ח אלא זה עובר אם אני לא טועה דרך העיריה ומנהלת פר"ח... יש בירוקטיה לגבי מעבר ביה"ס- מה תלמדי איתו ?שבריחה זה הפתרון? שלא לדבר שגם לעבור מביה"ס צריך לעבור דרך העיריה וזה לא נתון רק להחלטת ההורה השאלה אם הילד עדיין בקשר עם הפסיכולוגית שלו? כי אם כן אז אפשר ורצוי לפנות אליה

 

[מלאכי עליון]

מכבדת את דעתך ../images/Emo39.gif

מעבר בית ספר זה לא בריחה, ותאמיני לי שאם הוא היה עובר בית ספר הוא היה מתחיל מחדש ואולי דברים היו משתנים, כי זה כבר לא אותם ילדים שמכירים את העבר שלו ולא כולם יציקו לו כמו בבית ספר הנוכחי. בכל מקרה, זאת דעתי האישית- לכל אחד יש דעה משלו. ואני אשמח לראותך כותבת יותר בפורום, לא רק בשביל לתקוף על הודעות שאת לא אוהבת

 

[כלה להשגה]

אני לא תוקפת

את פשוט הטעת אני פשוט נותנת לך חוות דעת מוסמכת של מורה שכבר עובדת בפועל זו שנתי השניה בשטח ובייחוד בחינוך המיוחד אם את לא יודעת דברים עדיף שלא תרשמי אותן כדי שלא יתפסו אותך כחוות דעת מוסמכת

 

[מלאכי עליון]

סליחה אם הטעתי...

סה"כ רשמתי את דעתי האישית ולא רשמתי שזרת חוות דעת מוסמכת ע"י משרד החינוך או וואטבר. בכל מקרה, אני אשמח לראות אותך כותבת פה, ברצינות

 

[נועה לביא]

לא הטעית

ובמיוחד, בניגוד אליה, לא התיימרת לדבר מלבד דעתך האישית (המבוססת על השכלה ונסיון).

 

[נועה לביא]

וכל שאמרת חוזר אליך

את כולה שנה שניה במערכת, לא כזאת מנוסה ולא ממש יודעת איך דברים עובדים. במקרה הזה, את היא זו שהטעתה ובאיצתלה של "חוות דעת מוסמכת". מהנסיון של משפחתי, קל מאוד להכניס ילד לכיתת חינוך מיוחד בשל קשיי למידה, ולהוציא את אותו הילד משם - בכלל טריביאלי. למעשה, ההורים מוותרים על ה"זכות" להיות בחינוך המיוחד (אח שלי היה זכאי לשנה נוספת).

 

[נועה לביא]

בתור אחות לבן 15

שהיה בכיתת חינוך מיוחד (מוזר לי שמורה בשטח משתמשת במונח "כיתה טיפולית". למיטב ידיעתי כיתה טיפולית היא כיתת ילדים אשר לומדים רוב הזמן בכיתה רגילה, זאת משום שאחי היה קודם בכיתה כזאת), הוכנס אליה והוצא ממנה בן רגע אני יכולה לומר לך שלדבריך אין כל אחיזה במציאות. ילדים אכן מוכנסים לכיתות חינוך מיוחד בגלל פערים לימודיים/ליקויי למידה נטו בקלי קלות ובאותה קלות גם יוצאים ממנה (שני הדברים לפי רצון ההורים). אסור אסור אסור להשאיר ילד שלא סובל מבעיות התנהגות בכיתה שבה רוב בעלי הצרכים המיוחדים הם כאלה עם בעיות התנהגות. זה מאוד מאוד מאוד מדרדר. כל דבר עדיף על המצב הזה, גם מצב שבו הוא לא לומד בכלל כלום. פערים לימודיים הרבה יותר קל להשלים מהפערים שנוצרים כתוצאה משהות בכיתת ילדים בעייתיים מבחינה התנהגותית. חייבים להוציא אותו משם, לפני שבגיל 15 הוא ימצא את עצמו משלים את גיל 10 מבחינה רגשית, חברתית והתנהגותית.

 

[מלאכי עליון]

זה בדיוק מה שניסיתי להסביר ../images/Emo39.gif

נועה, תודה מקרב לב על השיתוף האישי- נשמח לראותך פה ביננו

.

 

[כלה להשגה]

נועה לביא יקרה

רק לידיעה שלא כל בקלות ניתן לצאת מחינוך מיוחד ובייחוד לא רק בגלל שההורים מעוניינים בכך כמו כן לידיעה כיתה שבה ילדים לומדים בכיתה רגילה - מדובר על כיתה משולבת וזה לא אותו דבר. כיתה טיפולית זה מושג נורא כללי אני בסך הכל השתמשתי במושג שבה כותבת ההודעה הראשית השתמשה בה בהודעה עצמה כמו כן אם את באמת רוצה לדעת ומתעניינת בקורות חיי, אז אין רק מדובר בשנתי השניה במערכת החינוך ותו לו, לכך קדמו 4 שנים במהלך הלימודים עם התנסויות לא מועטות בחינוך המיוחד ואף עבודות שהשתלבו בבזמן שהייתי סטודנטית כגון לחנוך ילדים מחינוך מיוחד, פר"ח, מדריכה בחוגים ועוד... ואני לא צריכה להוסיף לך שכל עבודה כזו והתנסות הוסיפה לי ידע ותובנות... כמו שכותבת ההודעה מציינת אין מדובר רק בקשיים לימודיים אלא גם בהתנהגותיים (התפרץ, בכה,רדף אחריהם וכו') מה שניסיתי להגיד זה שלא כל כך בקלות נכנסים לחינוך המיוחד, יש צורך לעבור ועדות שבהם יושבים אנשים בעלי ידע וניסיון רב ממני וממך שמכירים את הילד גם שרוצים להכניס לביה"ס צריך לעבור ועדה עם הצוות של הביה"ס שיחליט אם הוא מתאים לאופי ולסוג האוכלוסייה. אם הביה"ס החליט שהתלמיד אכן מתאים אז אולי הם צודקים? אנו כרגע יודעים רק צד אחד בסיפור בוא לא נשכח את זה ... גם ההתנהגות שלו כרגע בשטח לפי איך שאחותו מתארת את זה אכן מאירה את עיני שיש לילד בעיות עם אופן התמודדות, מה שניתן להגיד שאולי יש לו בעיות התנהגות אני מצטערת אבל אני עדיין חושבת שלא כזה קל להכנס לחינוך המיוחד(צריך גם לעבור ועדות לא מעטות וכו'). נכון שאם ההורה אינו מסכים שילדו לא יהיה בחינוך מיוחד התלמיד לא יהיה בחינוך מיוחד אבל בסוף זה יהיה על חשבון הילד , אבל זה שייך כבר לנושא אחר בכלל...

 

[נועה לביא]

את יכולה להמשיך לחשוב מה שאת רוצה

(אגב, אני לא רואה כיצד הנסיון שלך רלוונטי לעניינים האלה) אבל את עדיין טועה. מאוד קל להכנס לחינוך המיוחד לילד עם בעיות בלימודים נטו (אם הוריו מעוניינים בכך). זה שצריך לעבור ועדת השמה, לא אומר שזה קשה. כשם שאם ההורים לא מוכנים לשמוע שהילד יהיה בחינוך המיוחד הוא לא יהיה, כך גם אם ההורים דורשים שהילד יהיה בכיתת חינוך מיוחד משום שזו כיתה קטנה בה מקבלים יחס אישי אף אחד לא יעמוד על רגליים אחוריות. את יכולה להגיד עד מחר שזה לא ככה אבל זה ככה, מנסיון. אני מאוד מצטערת לשמוע שאת חושבת שבעיות התמודדות וקשיים נפשיים הן בעיות התנהגות השייכות לחינוך המיוחד, והדוגמא שלך בסוגריים ל"קשיים התנהגותיים" של הילד ("(התפרץ, בכה,רדף אחריהם וכו'" ) גורמת לי לתהות מעט לגבי ההכשרה המקצועית שקיבלת, חייבת לציין.

 

[כלה להשגה]

אני חייבת לציין שאת כותבת

בטון מאד מתנשא שצורם לי את תמיד מנסה להראות שאת יודעת הכל קחי זאת לתשומת ליבך לגבי הניסיון זה היה רק במטרה להבהיר לך לכך שכתבת לי שאני רק שנה שניה במערכת ורק רצית להבהיר לך שיש לי ניסיון והתנסויות רבות (יותר משל שירי זה בטוח) לגבי כניסה לחינוך מיוחד נכון שאם ההורים רוצים אז זה יבוצע אבל מה שבטוח זה לא מהיום למחר, צריך לעבור ועדות וישיבות (ואני אומרת את זה בתור דודה לאחיין שנמצא בחינוך המיוחד וכן בתור מורה שיצא לה כבר להיות בישיבות כאלו) רק לידיעה שאני עובדת בביה"ס להפרעות נפשיות ואני יכולה להגיד ללא מחשבה שחלק מהבעיות שנכללות הן גם קשיים בהתמודדות עם החיים. זה נקרא בשפה מקצועית הפרעות התנהגותיות ונפשיות ..כי בד"כ הקושי הנפשי יבוא לידי ביטוי בהתנהגות ולגבי דברי הסיום שלך- קיבלתי הכשרה מצוינת ועל זה יעידו המפקחת והצוות בביה"ס בו אני עובדת וכן גם הורי התלמידים שלי

שוב אני רק רוצה להבהיר שלא אני ולא את יודעים בדיוק מה מדובר כי הרי אנו לא מכירים את התלמיד והילד ואי אפשר לדעת הכל על פי המשתמע מההודעה הכתובה אבל שוב אני מניחה שאם הוחלט שהילד מתאים למסגרת בה הוא נמצא כרגע כנראה שיש דברים בגו

 

[נועה לביא]

אני תמיד מנסה?

מזל שאת מכירה אותי כ"כ טוב

את לא שמה לב שאני לא חולקת עליך לגבי זה שיש ועדות וישיבות? ודאי שיש, וגם ודאי שהללו לא הולכות נגד ההורים המעוניינים שהילד שלהם יהיה בכיתת חינוך מיוחד. לא רק שזה קל, זה אפילו לא מייגע. אותו כנ"ל לגבי התהליך ההפוך. נכון שאף אחת מאיתנו לא יודעת, אבל מההודעה הכתובה לא רק שמשתמע אלא שאפילו כתוב שהילד בכיתת חינוך מיוחד בשל פער לימודי נטו. את כנראה חושבת שזה לא יתכן, ואת טועה. כאחת שעובדת בבי"ס לתלמידים עם הפרעות נפשיות, אני מקווה מאוד שאת יודעת להבחין בין ילד עם בעיות התנהגות לבין ילד רגיש ואולי גם נסער בשל קשיים נפשיים על רקע זה או אחר. אבל אני לא בטוחה שזה המצב, אם את מסווגת "בכה, התפרץ, רדף אחריהם (אלה שהציקו והתגרו)" כבעיית התנהגות, שלא לדבר על סווג תחת הבעיה הזו את קשיי ההתמודדות עם החיים (גם לי יש כאלה, חבל שאני כבר גדולה מדי בשביל בי"ס לבעלי הפרעות נפשיות). אולי יש לך יותר נסיון מלשירי, אבל זה לא מאפשר לך לבטל את דבריה ולשים עליהם חותמת דה לגיטימציה ואילו על שלך חותמת בד"ץ. לשתיכן יכול להיות רקע בחינוך, ולשתיכן גם יכולה להיות דעה אחרת. במקרה הזה, אני אפילו לא יודעת אם זה המצב. את כלל לא התייחסת לסוגיה בה ילד ללא בעיות התנהגות נמצא בכיתת חינוך מיוחד וסובל מאוד מרוב ילדי הכיתה שכן סובלים מבעיות התנהגות, את רק פקפקת בכך שזה באמת המצב.

 

[כלה להשגה]

אני שמחה שהצחקתי אותך

פשוט זו לא ההודעה הראשונה שלך שאני קוראת ולא רק בפורום זה לא את ולא אני , כפי שאמרתי כבר מקודם יודעים מה הסיבה שהוא שם אני מצטטת "לפני מספר שנים לאח שלי היו בעיות "- לא אני ולא את יודעים אילו בעיות היו לו כותב ההוגעה הוא בן 15 בלבד. אני לא יוטדעת כמה הוא מסוגל לעשות את ההבחנה שאחיו הקטן יש לו רק קושי לימודי ותו לא. אני מניחה שאנשים מוסמכים כמו מאבחנים וכו' ידעו להגיד ביותר דיוק. מה שניסיתי להגיד זה שאם הילד שם הוא כנראה מסיבה מסוימת שם. יש מצב שההתפרצויות שאחיו תיאר במה בכך הן כן משמעותיות והרות גורל...יש מצב שזה קרה ביותר מפעם אחת ולא תמיד באשמת הילדים. רק לידיעה שיש מצב שהילד נמצא שם כי הוא לא מסוגל להתמודד, לא יודע למי לפנות בעת צרה כגון לפנות לצוות מקצועי בביה"ס וזה מה שאני ושאר הצוות בביה"ס בו אני עובדת מנסים ללמד את התלמידים. אני מעולם לא ביטלתי אני פשוט ניסיתי להראות לה קצת פרקספקטיבה אחרת על דבריה בייחוד בהתחשב שאני קצל יודעת יותר ממנה על חינוך מיוחד וכן אני מפקפקת בכך שהילד נמצא בכיתה למרות שאינו בעל הפרעות התנהגותיות כי שוב לא את ולא אני מכירים אותו יכול להיות שכך אחיו מגדיר אותו אבל המציאות בשטח מראה אחרת

 

[נועה לביא]

ואולי ואולי ואולי

אין לנו להסתמך אלא על... הכתוב בהודעה. אין משמעות ללהתייחס לדבר שלא כתוב או משתמע. אפשר לנחש, אפשר לעשות ספקולציות, אפשר גם לשחק בבלשים (ילד בן 15 כנראה בכלל לא יודע מה הסיבות על סמך התרשמותו שלו, ובטח לא יודע באיזו רמה בדיוק נמצא אח שלו. הוא כנראה שמע את זה מאנשים שיודעים את העובדות לאשורן, ההורים שלו), אפשר גם סתם לשטוח את השכלתנו הפורמאלית (לי בכלל יש תואר ראשון במדעי המחשב

), אבל כל אלו לא יהיו רלוונטיים. אז אולי שלך יותר גדול משל שירי, אני אפילו לא נכנסת לזה, אבל האם את חולקת עליה שבהתבסס על הכתוב ובהנחה שהוא אמת ויציב יש להוציא את הילד מהכיתה הזו ויפה שעה אחת קודם? את לא חושבת שלילד ללא בעיות התנהגות יגרם נזק רב מהמצאות בכיתה שבה רוב הילדים כן סובלים מבעיות כאלה?

 

[כלה להשגה]

אם תסתכלי בהודעה הראשונה שכתבתי

תראי שכתבתי זה שהמורה והמנהלת לא עושים כלום בנידון זה חבל פה תפקיד המורה שצריכה ללמד ולהנחיל לתלמידים על ערכי חברות ומהו חבר טוב..." אין עוררין על כך אבל אולי יש עוד פתרונות ולא רק להוציא אותו?מה עם טיפולים פרטניים כמו טיפול בבעל"ח /אומנות וכו' שיעזור לו בתחום הרגשי/התנהגותי שוב יש תחושה של זלזול בדברייך וכן לפי דעתי שילד בן 15 לא תמיד יכול להצביע על דברים שאנו מתיחסים אליו כחריגים והוא לא יקבל את זה כקושי רגשי או התנהגותי ואז יכתוב בפורום שהקושי היחידי הוא לימודי שוב לתלמיד יש פער לימודי של כשנתיים, ישנה אפשרות שהסיבה לפער היא גם עקב קושי התנהגותי/רגשי אני בטח לא צריכה להגיד לך שישנה גם אפשרות שההורים יגידו שהתלמיד בסדר, אין לו שום קושי אבל המורים בשטח רואים אחרת (ולי אישית יש יותר מדי סיפורים על כך)

 

[נועה לביא]

וגם לא חסרים סיפורים

של ילדים ללא בעיות התנהגות המוכנסים לכיתת חינוך מיוחד שמורכבת ברובה מילדים עם בעיות כאלה (אפילו שבאבחון פסיכודידקטי נכתב בפירוש שיש להמנע מכך). את באמת חושבת ש"מהו חבר טוב" הוא המענה למצב הזה? שלל הטיפולים שהצעת ואחרים ודאי יוכלו לעזור לילד במקביל להשתלבות בסביבה נורמטיבית מבחינת התנהגות. ילד בן 15 יכול להבין היטב את המצב (אני הבנתי לגבי אחי בגיל 12), והספציפי הזה לבטח מכיר את המצב יותר ממך. זה שהוא בן 15 לא יהיה מה שיציג אותך באור חיובי כשאת מוסיפה לתמונה פרטים על מנת שיתאימו לאשליות בהן את שוגה לפיהן ועדת השמה לעולם לא תכניס ילד עם קשיי למידה נטו לכיתה בעייתית מבחינת התנהגות. גם נסיונך המקצועי לא יעשה את העבודה במקרה הזה.

 

[פטרוזיליה כתומה]

../images/Emo11.gifאני לא מומחה.. אבל גם אח שלי

אני לא מומחה בתחום וכל מה שאני זה על סמך מה שראית שההורים שלי עשו לאחי הקטן... בכל מקרה, אחי הקטן היה שנה בכיתה טיפולית בשל בעיות לימודיות ושזה ככל הנראה גם נטה לבעיות התנהגותיות קלות כמו הסתגרות, הפנמה וביישנות יתר. בכל מקרה, הכניסו את אחי לכיתה טיפולית למשך שנה, ההורים שלי ראו שהציונים שלו לא ממש עולים ודווקא התנהגות שלו הוחמרה... ההורים שלי פשוט הוציאו אותו והחזירו אותו לכיתה רגילה, כמובן שכל המורים וכל הפקידים בנושא נורא התנגדו, היו נחרצים ואני מצטט "הוא לא יעבור בגרויות... הוא לא יסיים בכלל 9 שנות לימוד...". ההורים שלי לקחו את הסיכון... היום הוא חייל.. צוער בקורס קצינים בבה"ד 1, סיים תיכון ובגרות, נכון לא בהצטיינות, אבל זה בניגוד מוחלט למה שכל המורים והפסיכולוגים ניבאו... יותר היום אסטרטיבי מאוד, פתוח ממש אדם חדש... אז נכון שזה לא בא בקלות, זה לוקח זמן, ההורים שלי גם השקיעו במורים פרטיים בעיקר במתמטיקה ולשון הרבה... חיזוקים חברתיים מהמשפחה.. לי נראה שכיתה טיפולית זה דרך מאוד נוחה למערכת החינוך לטפל בתלמידים עם בעיות, ממש כמו ריטלין... יאללה ניתן לתלמיד ריטלין שלא יפריע בשיעורים וגמרנו... במקום לתת את תשומת הלב הראויה.

 

[Y. Welis]

בחטיבת הביניים שלי היתה כיתה כזו

של 'טעוני טיפוח' או משהו דומה - אבל אף אחד מהתלמידים שם לא המשיך לחטיבה העליונה. זכורה לי גם ביסודי כיתה לילדים במצב חמור יותר (אוטיזם עד פיגור), שגם היו מבודדים בתוך הכיתה שלהם. נראה שהאיטנגרציה לא עבדה. מכל מקום באשר לבריונות - כל עוד המנהלים יתעלמו מהתופעה (כמו רובם המוחלט כיום), ולא יענישו את הבריונים באופן משמעותי, ובעיקר בציונים (רעיון כ"כ פשוט!), וגם יעבירו את המסר למורים ויקיימו ימי מודעות לנושא, התופעה לא תעלם ורק תחמיר. אני חייב לומר שזכיתי ללמוד בחטיבה ותיכון נטולי אלימות (הגמנסיה העברית, 1983-1987, וגם אח"כ עד 89'), בזכות וועד-כיתה חזק ומנהל מצויין שאהב להתערב בכל דבר (לא חיבבנו אותו בזמנו, אבל זה היה בהחלט לטובה), וכן מורה או שניים מאיימים, אבל בעיקר - אנשים עם בגרות נפשית רבה יותר מכל מי שפגשתי מאז. כיום נראה שהסיבה העיקרית לאלימות היא חוסר האיכפתיות של המערכת.