מבקש יעוץ מכם עקב התכנית של היום

שירZ

New member
ילד עם קשיים.

הייתי חייכת להרים גבה למה שכתבת(כלה) את מדברת בתור מורה במערכת,מורה ששנתיים במערכת.. אני מניחה שיהיו לך עוד שנים רבות להשתפשף במערכת ואז תראי שהדברים קצת יותר שונים ממה שהכרת. הילד מתואר כעל ילד שעובר התעללות ,נפשית,רגשית ורוחנית.. ונכון שהוא לא הוכנס לכיתה טיפולית סתם כך,אבל המערכת אשמה ואני מאשימה את המערכת שלא מתפקדת בזמן אמת. אני בטוחה שעשו את המיטב על מנת לעזור לאותו הילד,אבל יחד עם זאת אני בטוחה שלא נעשה מספיק. פר"ח - לא כזה קשה לקבל כמו שתיארת, בית הספר יכול להמליץ ואף לקבל לא רק פרח אלה גם חונך לכמה פעמים בשבוע. פסיכולוגית- אני בעד זה שילד שסובל בכיתה שימצאו לו פתרון אחר, אף בית ספר ומערכת לא שווה שילד שישאר מתוסכל רגשית, ויחפש פינה לשבת לבכות בה בכל הפסקה. כאן נעשה פעולה הפוכה ומשיגים תוצאות הפוכות, יכול להיות שישנן בעיות פסיכולוגיות אחרות שמצריכות טיפול מסוג אחר. הייתי פונה לא רק למנהלת בית הספר אלה למפקחת האיזורית ולקצין ביקור סדיר ומרימה את כולם על הרגליים עד שימצאו מקום מתאים לאותו ילד. ילד חינוך מיוחד יכול לעבור למסגרת אחרת ולשקם אותו משם חזרה, אבל מה לעשות? חלק מהמורות במערכת עם ידיים קשורות, ואלה שאין להן ידיים קשורות לא מגלות יחס מקצועי מספק,ויחס רגשי לאותו ילד. מאוד קל להפיל הכל על המנהלות והמערכת עצמה,אבל אני רואה במורה לא רק מורה לחינוך מיוחד,אלה מורה עם יעד,חזון, לשנות ולהשפיע ולגרום להפיכה כיתתית אם צריך על מנת לעזור ולו לילד אחד. הייתי מכנסת את כל המערכת ומרעידה את יסודות בית הספר עד אשר הילד יטופל!. וכן זה כולל את כל המערך הפיקוחי. עוד דבר שאני רוצה לציין, אל תפחדו המערכת לא כזו קשה לבקשות ההורים.. הורים וצוות חזק יכול לגרום להרבה שינוי. אם הילד נחבא בכל הפסקה, למה שהמורה לא תתן לו משימות בהפסקות,שיסדר,יצלם,יביא ציוד..אפילו לשבת במזכירות לענות לטלפונים. האם מישהו חשב על זה פעם? כעל פתרון זמני להמשך פתרון קבע? מורה טובה ומקצועית לא תחשוב בצורה נורמטיבית, כמו שהמערכת מחנכת לחשוב.. ואת כלה להשגה תלמדי רבות במשך השנים, את רק בתחילת הדרך ואם תצמדי ביכולות שלך בתור מורה תגלי כמה את יכולה לשנות ולהשפיע.
 
שיר

אני לא סותרת את דברייך לגבי פר"ח לא אמרתי שזה לא אפשרי רק ציינתי שיש פרוצדרה ולא כל ילד מקל פר"ח. למעשה אנו אמרנו אותו דבר לא אמרתי להשאר בכיתה בייחוד אם המורה ומנהלת לא מטפלים בנושא אבל מכאן ועד להוציא אותו מהבי"ס זה קיצוני כי זה לא יפתור את הבעיה והקושי של הילד כמו שציינת יש עוד פתרונות לדעתי אם הילד עבר התעללות (ולפי התיאור הוא אכן עבר התעללות) אז אולי יש מקום שהוא אכן יכנס לחינוך המיוחד כי שם יש יותר טיפול פרטני ומענה לקושי
 

שירZ

New member
חינוך מיוחד זה לא כיתת קסמים

זה לא משנה אם הוא יהיה בחינוך מיוחד,כיתה רגילה,בית ספר של מחוננים. מה שמשנה הוא, מי מוביל את אותה הכיתה ובכלל מי מנהל את המסגרת המיוחדת. ואם אין צוות עם רגישות ורצון לעזור קצת יותר ממה שהמערכת נותנת הרי שלמעשה גם אם יהיה זרוק ברחוב זה לא משנה לו. ומבחינתו תאמיני לי שבמצבו כיום הוא היה מעדיף לשרוף את ה-6 שעות של הכיתה בים ,או להיות לבד במקום שלא יציקו לו. ולגבי קיצוניות? תתפלאי אבל מבחינתי כאשת מקצוע אני יקצין יותר קיצוני שמתעללים בו ואף אחד לא עושה כלום בנידון. אם הייתי במקום ההורים הייתי מנערת את כולם בו במקום. טיפול פרטני- אינו יעיל בכיתה שבו הילד אינו מרגיש בטוח!
 

LEATHER REBEL

New member
שאני אבין... דוקא את אח שלך שלחו לש

לשם? יש לשלוח את הבריונים ולא את זה שמציקים לו! בחיי שהמערכת הזו מעצבנת אותי!
 

גרף1989

New member
אם הבעיה של אחיך לימודית, תעזרו לו

תעזרו לו להשלים את הפער, ואז תעבירו אותו לבית ספר אחר לכיתה רגילה, אפילו אם זה ידרוש ממנו להישאר שנה אחת.
 

fahrenheitt

New member
סטודנט לפסיכולוגיה

אני סטודנט לפסיכולוגיה ואני מעייץ לאחיך...ראשית עליך להבין שמערכת החינוך בארץ קרסה...בכיתה הטיפולית הוא לא ילמד כלום לדעתי הדבר הכי טוב לאחיך הוא ללמוד מהבית...הוא ילמד בקצב שלו, ככה גם הבטחון העצמי שלו יעלה...הוא ירגיש יותר טוב עם עצמו,הוא ילמד בקצב שלו וילמד טוב יותר מכיתה טיפולית. תדע לך יש הורים שלא שולחים את הילדים שלהם בביה"ס והם לומדים כבר אנגלית ויודעים לנגן בפסנתר והם רק בני 6. אחיך יוכל ללמוד בבית יותר טוב וזה יתרום לו יותר מכל מסגרת אחרת. בקשר התפתחות החברתית ברגע שאחיך ילמד יותר טוב בבית הבטחון העצמי שלו יעלה ..הוא ירגיש יותר טוב עם עצמו גם הערכה עצמית שלו בעיני עצמו תעלה ...ככה הוא יסתגל יותר לחברה ולילדים בני גילו וישחק איתם במקום לריב איתם, אם הוא ילמד בבית הוא יוכל להכיר ילדים בני גילו בחוגים של אחרי צהריים, ועוד המצלמה אחרונה ..כסטודנט יצא לי לעשות פר"ח ..תברר במקום בית הספר שאחיך לומד אם מופעל אצלם פר"ח - פרוייקט חונכחות חברתית, במידה וזה קיים אצלו בביה"ס כדאי שבהמלצת המורה תרשמו אותו לזה....אחיך ילמד ויהנה מפר"ח דברים שאף ילד אחר לא זוכה, ילד שמקבל פר"ח מצמידים אליו סטודנט ואז במסגרת הפרוייקט הסטודנט עוזר לו בלימודים,יש מסיבות ,פעיליות יצירתיות, משחקים,ימי עיון מעניינים..אחיך רק ירוויח מזה .....אבל הדבר הכי חשוב כרגע שאחיך יעזוב את בית הספר ותכניסו אותו למסגרת לימודית בבית... שילמד רק תמקצועות החשובות..כמו אנגלית ומתמטיקה ואז הוא יגיע לרמה ואפילו יעבור את הילדים שלומדים בביה"ס....
 

TheNightcrawler

New member
אני לא סטודנטית לפסיכולוגיה

או משהו..סתם פשוטת העם ועם זאת הייתי חייבת להגיב כשקראתי את התגובה שלך. אז ככה...אני לא יודעת עד כמה זה יהיה חכם להרחיק את הילד מהחברה.יכולות להיות מיליון בעיות למה החברה לא מקבלת את אח שלו.אולי הבעיה אצלם,אולי אצלו ואולי אצל שניהם אבל לקחת אותו ולסגור אותו בבית זה קצת לשמור את הילד עטוף בצמר גפן. כשהילד יוצא לבית הספר הוא חייב להתמודד.ההתמודדות נכפית עליו.כשהוא יצטרך אח"כ להתגייס,ללמוד לימודים אקדמאיים או כל דבר אחר,נקודת ההתחלה שלו תיהיה שונה מזו של שאר האנשים שעברו את מערכת החינוך (קורסת ככל שתיהיה). (אני גם מסכימה שבתי ספר היום זה ג'ונגל אחד גדול אבל גם יש בתי ספר טובים בארץ). אני לא יודעת מה גורם לי לחשוב על לימוד מהבית כעל בריחה,אבל קטונתי.עד כאן בנוגע ללימוד מהבית. עכשיו ראשית כל אני חושבת שכולם כאן מסכימים שהילד צריך להשלים פערים לימודיים.דבר שני הילדים בבית הספר שם נשמעים יותר כמו חיות מאשר ילדים,צוות המורים והמנהלת נשמע אטום לכן אולי כדאי לבדוק את האופציה של להעביר אותו לבית ספר ש ייבדק מראש. בסך הכל,הילד נשמע ילד רגיל,רגיש וטוב שעם קצת פוש מהמשפחה יכול להשתקם בקלות.
 

ענבל83

New member
רוצה לציין לטובה את הדיון שמתנהל פה

קראתי את כל הדעות לכאן ולכאן. אני סטודנטית לחינוך שנה שניה, גננות בהתמחות חינוך מיוחד, ואני לא מתימרת להוסיף פה את הדעה שלי (ולא שאין לי דעה). אני חושבת שכל מגוון הדעות הובעו פה. אני מתחבטת ומתלבטת הרבה בקשר לתפקוד של מערכת החינוך בבתי הספר בעיקר בתלמידים שהם כן/לא/בספק שייכים לחינוך המיוחד. לפי כל מה ששמעתי פה אני מסיקה, חשבתי כך גם קודם, שהכל תלוי ברגישות ובנסיון והמקצועיות של המערכת בבית הספר הספציפי, בנחישות וההבנה של ההורים ובמצב של הילד. קשה לקבוע מה נכון. "כלה להשגה" מספרת מנסיונה והאחרות (סליחה שאיני מציינת את כל השמות) מספרות מהנסיון המשפחתי או המקצועי שלהן ואין נכון ולא נכון. המטרה צריכה להיות שכל הילדים יעשו את המקסימום שלהם!!!! חשוב שזה יהיה המקסימום שלהם. כמו אח של הבחורה שאמרה שהוא בקורס קצינים היום וסיים בגרויות אף שלא בהצטינות. אני מאחלת לכל אנשי החינוך במערכת שיהיו רגישים ומקצועיים גם יחד ויתנו לילדים את המיטב. ועם זאת אני מסכימה עם הסטודנט לפסיכולוגיה שאמר שמערכת החינוך קרסה. בקיצור- רק נכנסתי להגיד שאני שמחה שמתנהל דיון פורה. זה אומר שיש פה אנשים חכמים ונמרצים ומאחלת לכם שתעשו את העבודה על הצד הטוב ביותר.
 
ללכת לבית ספר פרטי או דמוקרטי

יש עוד, צריך לברר. כדאי לפנות למפקחת של המתי"א או המת"י ולברר איתה אפשרויות אחרות המתאימות לו יותר. עכשיו עכשיו להוציא אותו מהכתה. בית ספר פרטי ייחודי/בית ספר דמוקרטי/חינוך ביתי/למצוא בית ספר אחר שבו הילדים לא מכירים אותו. ואולי יש בעיה רצינית יותר, כדאי ללכת לפסיכיאטר ולהתייעץ! לקבל אבחנה מתאימה! ואז למצוא מסגרת מתאימה יותר! האם הוא טיפוס פתוח (או סגור מדי)? מבחינה רגשית פנוי ללמידה? אולי הוא זקוק לסייעת/סייע - מוסוו/הת בכתה?
 

Johnny Biriony

New member
הצעה לא קונבציונלית

עושה רושם שכל האופציות שוחרות השלום לא עוזרות. אולי, כמו שעשו ממנו שעיר לעזאזל, אחיך צריך לתפוס את אחד הילדים שמציקים לו, להכניס לו מכות הגונות ולעשות ממנו דוגמה לשאר הילדים. או אז יזדעקו כל המורות - "כיצד זה יתכן שילד שקט כמו X התנהג בצורה כזו?" ואולי ירדו לשורש הבעיה. נכון שאלימות היא איננה דבר טוב. מצד שני, בארצנו "המתוקנת" נימוס ודרך ארץ לא זוכים לאוזן קשבת. אם אתה לא דופק על שולחן אף אחד לא מתייחס אליך. יחד עם זאת, חשוב להבהיר לילד שאין זו מעתה מדיניות שיש לאמצה אלא פתרון נקודתי לבעיה קיימת.
 

dannyshadow

New member
אני מתאר לעצמי

שאם הוא היה מספיק חזק כדי להחזיר, הוא היה עושה את זה. וכן, אם הוא יחזיר כמה פעמים יפסיקו להציק לו.
 

אילי 11

New member
כנס...

אני לא מורה, אבל אני אמא. ממש צורם וכואב הלב לשמוע על התעללות נפשית ופיזית בילדים. לדעתי אם המורים וההנהלה לא עושה שום דבר, כאן נכנס התפקיד שלכם בתור משפחה, אני אישית הייתי הולכת לבי"ס ועושה כזה בלאגן שהמורים ההנהלה והילדים האחראים "לפשע" שידעזעו.. איפה ההורים שלך? בן כמה אתה?? תעשו משהו אל תתנו לילד לסבול, וזה לא משנה אם זאת כתה טיפולית או רגילה בכל מקום יש אלימות והצקות. ישנה עוד דרך פשוט ללכת לבית של הילדים המציקים ולדבר עם ההורים.. יש תוכניות טלויזיה שאתם יכולים לפנות אליהם בנושא ואז ירימו את ההנהלה הפושעת הזאת על טיל. ואפשר ורצוי למצוא לו חבר אחד לפחות להזמין אותו ואם צריך "לשחד" על מנת שיהיה חבר של הילד. אני אישית לא הייתי עוברת על סדר היום וליבי כואב על הילד בהצלחה ובבקשה אל תזניחו את הנושא!!!!
 

1rakel

New member
לימודים בבית

רציתי לציין שאולי רעיון הלמידה בבית נשמע פה קיצוני מדי לכמה אנשים אבל אני חייבת להדגיש שמכיוון שמדובר בילד שנמצא בכזו מצוקה ובכזה פיגור בחומר (מה שבטח מחדד את השונות שלו משאר הילדים) אז מאוד מאוד כדאי לקחת תקופה של שנה, שנתיים ללימודם בבית כדיי לתת לו להירגע, להיפתח מעט ולהשלים פערים על ידי התמקדות במקצועות החשובים באמת. כמובן שאם הוא עובר ללימודים בבית אז להשקיע מכל הלב במורים פרטיים למיניהם, עזרה פסיכולוגית והמון אישור ואהבה, אין לי ספק שהילד זקוק לכך אחרי התעללות שכזו, וזאת כדיי שכישתלב שוב בבית ספר לא יכשילו אותו שוב כל אותן בעיות רגשיות. במידה ולימודים בבית לתקופה מסוימת זו לא אופציה אכן הייתי ממליצה מעבר בית ספר, שם הילדים עוד לא קיטלגו אותו, אבל לעשות זאת רק במקביל לעבודה אינטנסיבית מבחינת עזרה בלימודים ומבחינת עזרה פסיכולוגית כי אחרת אין טעם. על מנת להוריד ממנו את הלחץ בלימודים אפילו הייתי מאשרת לו להזניח מראש ממספר מקצועות אשר לא יאלץ להיבחן עליהם בבוא היום בבגרויות, כי אכן מניסיוני, אפילו בגילם הצעיר הם מבזבזים כמויות אנרגיה אדירות ומיותרות (!) על הלימודים האלו שלא ישרתו אותם במאומה בסוף הדרך. ילד שגם ככה קשה לו, עדיף שיתמקד בעיקר. חשוב גם לנסות ולהפגיש אותו עם ילדים ממסגרות אחרות, לתת לו הזדמנויות ליצור חברים, עדיף אולי מסגרות במיוחד לילדים הנמצאים במצב בעייתי, אולי כך יהיה לו קל יותר להתחבר. ואולי הכי חשוב- דברו עם הילד, הציגו בפניו אופציות ושאלו אותו מה יגרום לו אושר, גם בגילו הצעיר הוא יודע יפה מאוד. אנא אל תזניחו והמשך לעדכן אותנו- אסור לאף ילד, במיוחד לא בגיל 11, להרגיש שהוא רוצה להתאבד... ליבי איתו.
 

MickName

New member
1rakel

אסור...אבל זה קורה... אני בגיל 6 כבר הרגשתי שאני רוצה לקפוץ מביניינים...ונחשי מה קרה בגלל זה?...קיטלגו אותי!
 

1rakel

New member
באמת שצר לי לשמוע את זה MickName

אני מאוד מקווה שהיום המצב שונה או לפחות בדרך להיות שונה, ואני מאחלת לך ולכל מי שאי פעם סבל ככה לדעת רק אושר
 
למעלה