ילד עם קשיים.
הייתי חייכת להרים גבה למה שכתבת(כלה) את מדברת בתור מורה במערכת,מורה ששנתיים במערכת.. אני מניחה שיהיו לך עוד שנים רבות להשתפשף במערכת ואז תראי שהדברים קצת יותר שונים ממה שהכרת. הילד מתואר כעל ילד שעובר התעללות ,נפשית,רגשית ורוחנית.. ונכון שהוא לא הוכנס לכיתה טיפולית סתם כך,אבל המערכת אשמה ואני מאשימה את המערכת שלא מתפקדת בזמן אמת. אני בטוחה שעשו את המיטב על מנת לעזור לאותו הילד,אבל יחד עם זאת אני בטוחה שלא נעשה מספיק. פר"ח - לא כזה קשה לקבל כמו שתיארת, בית הספר יכול להמליץ ואף לקבל לא רק פרח אלה גם חונך לכמה פעמים בשבוע. פסיכולוגית- אני בעד זה שילד שסובל בכיתה שימצאו לו פתרון אחר, אף בית ספר ומערכת לא שווה שילד שישאר מתוסכל רגשית, ויחפש פינה לשבת לבכות בה בכל הפסקה. כאן נעשה פעולה הפוכה ומשיגים תוצאות הפוכות, יכול להיות שישנן בעיות פסיכולוגיות אחרות שמצריכות טיפול מסוג אחר. הייתי פונה לא רק למנהלת בית הספר אלה למפקחת האיזורית ולקצין ביקור סדיר ומרימה את כולם על הרגליים עד שימצאו מקום מתאים לאותו ילד. ילד חינוך מיוחד יכול לעבור למסגרת אחרת ולשקם אותו משם חזרה, אבל מה לעשות? חלק מהמורות במערכת עם ידיים קשורות, ואלה שאין להן ידיים קשורות לא מגלות יחס מקצועי מספק,ויחס רגשי לאותו ילד. מאוד קל להפיל הכל על המנהלות והמערכת עצמה,אבל אני רואה במורה לא רק מורה לחינוך מיוחד,אלה מורה עם יעד,חזון, לשנות ולהשפיע ולגרום להפיכה כיתתית אם צריך על מנת לעזור ולו לילד אחד. הייתי מכנסת את כל המערכת ומרעידה את יסודות בית הספר עד אשר הילד יטופל!. וכן זה כולל את כל המערך הפיקוחי. עוד דבר שאני רוצה לציין, אל תפחדו המערכת לא כזו קשה לבקשות ההורים.. הורים וצוות חזק יכול לגרום להרבה שינוי. אם הילד נחבא בכל הפסקה, למה שהמורה לא תתן לו משימות בהפסקות,שיסדר,יצלם,יביא ציוד..אפילו לשבת במזכירות לענות לטלפונים. האם מישהו חשב על זה פעם? כעל פתרון זמני להמשך פתרון קבע? מורה טובה ומקצועית לא תחשוב בצורה נורמטיבית, כמו שהמערכת מחנכת לחשוב.. ואת כלה להשגה תלמדי רבות במשך השנים, את רק בתחילת הדרך ואם תצמדי ביכולות שלך בתור מורה תגלי כמה את יכולה לשנות ולהשפיע.