מבקש עצה אבל לא עצה מהשרוול

מצב
הנושא נעול.
מבקש עצה אבל לא עצה מהשרוול

מבקש עצה אבל לא עצה מהשרוול
אני גרוש. ללא ילדים. הכרתי בשנה האחרונה בחורה שגם היא ללא ילדים. באופן כללי היא מוצאת חן בעיני והייתי מעוניין לבנות איתה זוגיות ולהביא ילד לעולם. הבעיה היא שכגרוש אני חושש מכשלון הקשר פעם נוספת. אני חושש שאם הפעם כשיהיה לנו ילד ניפרד, אז אצטרך להיות אב גרוש. אין לי בעיה לחיות היום ללא ילדים אבל אם כבר להביא ילד לעולם אני מעוניין להיות אב במשרה מלאה שמעורב בחיי הילד וחינוכו ולא אחד שגר בנפרד. לא מעוניין להיות אב שרואה את הילד שלו לפרקי זמן מסויימים. אני מוטרד גם מאופן החינוך שיקבל הילד במקרה של פרידה. השאלה: האם יש אפשרות לכתוב הסכם עם חברתי שיחייב מבחינת החינוך שיקבל הילד במקרה שניפרד ? הבהרה: אנחנו סיכמנו שילדינו יקבלו חינוך יהודי. לא בהכרח דתי במובן המלא אלא שילדינו יכיר את מצוות הדת באופן כללי, את טקסי השבת, את התפילה בבתי הכנסת והקריאה בתורה. כלומר שיכירו את היהדות. שלא יהיה אוכל טרף בבית. האם יש אפשרות לחייב את חברתי בהסכם ? שאלה נוספת: האם יש אפשרות להגביל את מעבר המגורים של הילד למרחק מסויים ממני במקרה של פרידה ? כלומר למנוע מצב במקרה של פרידה שחברתי תקח את הילד ותעבור לעיר אחרת. אשמח לקבל תגובות מבקיאים בעניין
 
תשובה

מבקש עצה אבל לא עצה מהשרוול
אני גרוש. ללא ילדים. הכרתי בשנה האחרונה בחורה שגם היא ללא ילדים. באופן כללי היא מוצאת חן בעיני והייתי מעוניין לבנות איתה זוגיות ולהביא ילד לעולם. הבעיה היא שכגרוש אני חושש מכשלון הקשר פעם נוספת. אני חושש שאם הפעם כשיהיה לנו ילד ניפרד, אז אצטרך להיות אב גרוש. אין לי בעיה לחיות היום ללא ילדים אבל אם כבר להביא ילד לעולם אני מעוניין להיות אב במשרה מלאה שמעורב בחיי הילד וחינוכו ולא אחד שגר בנפרד. לא מעוניין להיות אב שרואה את הילד שלו לפרקי זמן מסויימים. אני מוטרד גם מאופן החינוך שיקבל הילד במקרה של פרידה. השאלה: האם יש אפשרות לכתוב הסכם עם חברתי שיחייב מבחינת החינוך שיקבל הילד במקרה שניפרד ? הבהרה: אנחנו סיכמנו שילדינו יקבלו חינוך יהודי. לא בהכרח דתי במובן המלא אלא שילדינו יכיר את מצוות הדת באופן כללי, את טקסי השבת, את התפילה בבתי הכנסת והקריאה בתורה. כלומר שיכירו את היהדות. שלא יהיה אוכל טרף בבית. האם יש אפשרות לחייב את חברתי בהסכם ? שאלה נוספת: האם יש אפשרות להגביל את מעבר המגורים של הילד למרחק מסויים ממני במקרה של פרידה ? כלומר למנוע מצב במקרה של פרידה שחברתי תקח את הילד ותעבור לעיר אחרת. אשמח לקבל תגובות מבקיאים בעניין
תשובה
לעניות דעתי התשובה שלילית לשתי השאלות. השיקול העליון הוא טובת הילד ולא ניתן להתנות עליה בהסכם. הווה אומר שאם טובת הילד שיקבל חינוך חילוני ההסכם לא יחייב. לגבי מקום המגורים, הפסיקה קבעה , למיטב ידיעתי, שהרשות לקבוע את מקום מגורי הקטין נתונה להורה המשמורן. יוצא שאם המשמורת תהיה לאם במקרה של פרידה, היא תוכל לקבוע את מקום מגוריו, בכפוף כמובן לטובת הילד.
 

כחלחל

New member
אל תביא ילד לעולם

מבקש עצה אבל לא עצה מהשרוול
אני גרוש. ללא ילדים. הכרתי בשנה האחרונה בחורה שגם היא ללא ילדים. באופן כללי היא מוצאת חן בעיני והייתי מעוניין לבנות איתה זוגיות ולהביא ילד לעולם. הבעיה היא שכגרוש אני חושש מכשלון הקשר פעם נוספת. אני חושש שאם הפעם כשיהיה לנו ילד ניפרד, אז אצטרך להיות אב גרוש. אין לי בעיה לחיות היום ללא ילדים אבל אם כבר להביא ילד לעולם אני מעוניין להיות אב במשרה מלאה שמעורב בחיי הילד וחינוכו ולא אחד שגר בנפרד. לא מעוניין להיות אב שרואה את הילד שלו לפרקי זמן מסויימים. אני מוטרד גם מאופן החינוך שיקבל הילד במקרה של פרידה. השאלה: האם יש אפשרות לכתוב הסכם עם חברתי שיחייב מבחינת החינוך שיקבל הילד במקרה שניפרד ? הבהרה: אנחנו סיכמנו שילדינו יקבלו חינוך יהודי. לא בהכרח דתי במובן המלא אלא שילדינו יכיר את מצוות הדת באופן כללי, את טקסי השבת, את התפילה בבתי הכנסת והקריאה בתורה. כלומר שיכירו את היהדות. שלא יהיה אוכל טרף בבית. האם יש אפשרות לחייב את חברתי בהסכם ? שאלה נוספת: האם יש אפשרות להגביל את מעבר המגורים של הילד למרחק מסויים ממני במקרה של פרידה ? כלומר למנוע מצב במקרה של פרידה שחברתי תקח את הילד ותעבור לעיר אחרת. אשמח לקבל תגובות מבקיאים בעניין
אל תביא ילד לעולם
חששות מפני הורות הם דבר טיבעי, אך אם הבאת ילד לעולם כרוכה אצלך בתנאים והתניות כמו שהעלית, ברור על פניו שהרצון להקים משפחה ולהוליד ילד/ים אינו חזק דיו ומעורבים בו שיקולים שאינם צריכים להיות. כשתסמוך על עצמך ועל בת זוגך מספיק כדי שהשאלות הללו לא יטרידו אותך, תדע שזה הזמן לעשות ילד, שיהיה לכם במזל טוב.
 
תודה לכחלחל ולעו"ד על תשובותיכם

אל תביא ילד לעולם
חששות מפני הורות הם דבר טיבעי, אך אם הבאת ילד לעולם כרוכה אצלך בתנאים והתניות כמו שהעלית, ברור על פניו שהרצון להקים משפחה ולהוליד ילד/ים אינו חזק דיו ומעורבים בו שיקולים שאינם צריכים להיות. כשתסמוך על עצמך ועל בת זוגך מספיק כדי שהשאלות הללו לא יטרידו אותך, תדע שזה הזמן לעשות ילד, שיהיה לכם במזל טוב.
תודה לכחלחל ולעו"ד על תשובותיכם
 

Ianp

New member
For much better answers go to: o

מבקש עצה אבל לא עצה מהשרוול
אני גרוש. ללא ילדים. הכרתי בשנה האחרונה בחורה שגם היא ללא ילדים. באופן כללי היא מוצאת חן בעיני והייתי מעוניין לבנות איתה זוגיות ולהביא ילד לעולם. הבעיה היא שכגרוש אני חושש מכשלון הקשר פעם נוספת. אני חושש שאם הפעם כשיהיה לנו ילד ניפרד, אז אצטרך להיות אב גרוש. אין לי בעיה לחיות היום ללא ילדים אבל אם כבר להביא ילד לעולם אני מעוניין להיות אב במשרה מלאה שמעורב בחיי הילד וחינוכו ולא אחד שגר בנפרד. לא מעוניין להיות אב שרואה את הילד שלו לפרקי זמן מסויימים. אני מוטרד גם מאופן החינוך שיקבל הילד במקרה של פרידה. השאלה: האם יש אפשרות לכתוב הסכם עם חברתי שיחייב מבחינת החינוך שיקבל הילד במקרה שניפרד ? הבהרה: אנחנו סיכמנו שילדינו יקבלו חינוך יהודי. לא בהכרח דתי במובן המלא אלא שילדינו יכיר את מצוות הדת באופן כללי, את טקסי השבת, את התפילה בבתי הכנסת והקריאה בתורה. כלומר שיכירו את היהדות. שלא יהיה אוכל טרף בבית. האם יש אפשרות לחייב את חברתי בהסכם ? שאלה נוספת: האם יש אפשרות להגביל את מעבר המגורים של הילד למרחק מסויים ממני במקרה של פרידה ? כלומר למנוע מצב במקרה של פרידה שחברתי תקח את הילד ותעבור לעיר אחרת. אשמח לקבל תגובות מבקיאים בעניין
For much better answers go to: o
http://community.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=f/index&forum_id=2504&offset=0&cat_id=303 To my opinion the respondents to your question simply do not understand the issue. Your question is a very very good one. Present it to the forum above (its a forum called horut shava at Walla). o
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה