מבקש שתקראו

situp

New member
מבקש שתקראו

מרגיש צורך לשתף: אני מטורף על יוגה, חולם על תנוחות, קורא את הפילוסופיה ומתרגל בקביעות יותר משלוש שנים. בשנה האחרונה אני רק סובל מבחינה גופנית, ברך ימין מציקה, שתי האמות שורפות, שורשי כפות הידיים, כתף שמאל דחוסה... אני מבין את משמעות האימון, לא מגיע לכאב ולא משתוקק להצליח לבצע אסאנות, ובנוסף אוכל בריא צמחוני 10 שנים ושותה מים בלבד, ישן טוב, בדיקות דם טובות ברוך השם, אהה- ואני מאושר מאד ובן 20. אני 10 חודשים נכנס ויוצא מרופאים, כללי ראומוטולוג אורטופד פיזיותרפיה, ולאף אחד אין תשובות. חזרתי אתמול מטיפול אלטרניטיבי, איש מקסים שעושה טיפולים קשים ולא ידעתי מה רע מצבי עד שהייתי אצלו- יד לי דלקת בגידי הידיים, בכפות הרגליים (כולל סוליות), הצוואר היה סתום וכך גם השכמות- הוא היה בהלם וגם אני. מדהים איך אחרי 25 שעות אני כבר מרגיש יותר טוב ומבין שעליי לקחת חופש מהיוגה ולתת לגוף זמן להחלים (לא הפסקה ראשונה לצערי). אני לא יודע למה אני משתף אתכם, אבל זה גורם לי לחשוב הרבה. באימון אני מזיע המון ומרגיש שהסתימות נפתחות, אבל חברה יקרים, לעולם לא נהיה יוגים באמת, אלא אם כן נעבור להודו. גם בהודו נראה לי שקשה למצוא יוגים אמיתיים. תשמרו על עצמכם, ואלא אם כן אתם באמת ברי מזל- תבדקו כל הזמן מה קורה איתכם, תעשו בדיקות דם, תשאלו שאלות ותקראו הרבה, לכו גם לרופאים וגם למטפלים- היוגה מלמדת בין היתר גם להקשיב לגוף ולשמור עליו שישמש מרכבה נאותה לנשמה- תזכרו את זה. היוגה היא לא התעמלות, אבל היא פעולה פיזית- וככזו אל לנו להירדם במשמר! אשמח מאד לכל תגובה.
 

nadavf9

New member
שלום לך .

הצטערתי לשמוע על בעיות הבריאות שלך . זכור לי משפט של איזה יוגי שבריאות פיסית ונפשית היא אושר אמיתי . בהתאם לכך - רק אאחל לך בריאות ואיזון . אתה בן 20 ומתרגל כבר 3 שנים , זה אומר שהתחלת לתרגל בגיל 17 . אני בן 17 וחולם ללמוד יוגה , כרגע בלתי אפשרי עבורי בכל מקרה , אבל אולי ייתאפשר בהמשך . איפה התחלת ללמוד ? האם היותך צעיר למדי היה למכשול או למפרע ? אני אגב גם כן צמחוני . בכל מקרה - רציתי לומר לך - הפריע לי שאמרת שיוגי אמיתי יכול להיות רק בהודו . אני לא מומחה , אבל מההיכרות שלי דרך האינטרנט ודרך החיים עם מס' מצומצם של עוסקים ביוגה קיבלתי תמונת מצב חיובית מאוד , כך שאין אני מבין למה אתה מעליב .
 

situp

New member
חס וחלילה, לא רציתי להעליב

הי נדב, תודה על התגובה. רוצה להתחיל- מצויין! קרא באינטרנט, קנה ספרים (הספר "יוגה" של אורית סן-גופטה הוא קטן, מעולה וזול!), אור על היוגה ולא חסר ספרים מעולים. חפש לך מורה, במרכז ספורט, מרכז יוגה- יש בכל מקום, רק תבקש! אם אין כסף ואתה מאד רוצה, אז בנתיים תהנה מהאינטרנט (יש מליוני אתרים מעולים), ומי אני שאומר לך מה לעשות- אבל אפשר אולי קצת לעבוד, לוותר על דברים שיהיה כסף לשיעורים. הלימוד עולה כסף- ככה זה... לא התכוונתי להעליב, אבל יוגי אמיתי זה משהו שונה- זה לא אחד שעושה יודה כל היום או מלמד יוגה. יש ליוגי סגנון חיים קפדני קשוח ובלתי מתפשר, וזה בסדר זו החלטה שלהם וזה מעניק להם את הכוח שלהם- אבל נדמה לי שלסביבה יש השפעה רבה וקשה להיות יוגי אמיתי פה(ישראל, מערב וכו)-זה עניין טכני. אפשר להיות בן אדם מלא, משכיל ביוגה מתרגל/מורה מעולים ובקיא בכתבים, ואפילו להתעורר מוקדם כל יום ולמכור כדי חרס כדי להתפרנס- אבל אני לא רואה את זה קורה. וזה בסדר מבחינתי לתרגל שעתיים ביום וקצת לקרוא- זה מדהים לכשעתצמו. היוגה היא אינספוית, ואנחנו ככלי ליוגה לא יכולים כמערביים להיפתח לגמרי לכולה. גם להודים זה מאד קשה. נדב, לך על זה! תתחיל! ספר לי איך הולך וספר לי במסר מאיפה אתה? אולי אוכל לעזור...
 
לצערי, הבעיה שלך מוכרת.

הגיעו אליי מספר נשים שלא מוכנות יותר לשמוע מיוגה. וזה לא בגללן. היוגה לא מתאימה לכל אחד בכל זמן. מעטים המורים שמודעים באמת ובתמים לבעיות הגופניות של המתאמנים אצלם, והיוגה עלולה להחמיר בעיות מהסוג שתארת. שמחה שהגעת לידיים טובות. שווה לשקול פילאטיס ואף התעמלות בשיטת פאולה לשיקום.
 
היוגי המושלם.

אם נכנסת לבית של אדם ב-2 לפנות בוקר בדיוק כשאישתו בחודש השמיני מבקשת ממנו אבטיח בנובמבר, ושלושת הילדים הקטנים מתעוררים בצרחות, והדודה מחו"ל שמעולם לא הכיר ישנה בסלון יחד עם חמותו, והוא קם, רץ לחפש לאישתו אבטיח כששלושת הילדים איתו ארוזים בסוודרים, ובדרך החוצה הוא עוד מגניב מבט לחמות ולדודה האבודה לוודא שהן מכוסות הייטב - מצאת את היוגי האמיתי.... אנשים נכווים מכל מיני דברים, זה לא מעיד דבר על השיטה אלא על האדם. אם מישהו מתאמן\מטופל\מתעסק במשהו שלא מתאים לו - על מי האחריות ? יוגה היא קול ההיגיון, זה הישן יותר מידי וזה הישן הרבה, זה שצם צומות ארוכים וזה שאוכל ללא ביקורת, זה העובד קשה מידי וזה שאינו פועל כלל - כל אלה לא יכולם להיות יוגים ! יוגה חוצה גבולות ונושאת את דגל המתינות. יוגי אמיתי אינו חי בפרישות בהרים אלא בערים הסואנות, איפה יוכל ליישם את שלמד ועבד עבורו ? שאיפתו של היוגי מעבר לשיחרור היא: להורות את הדרך שבה צעד, לאחרים. כדי להתאים את השיטה לזמן ולצרכים, לא צריך לפתח שיטה חדשה (המבוססת על שיטה מבוססת: פילאטיס, פאולה וכו") אלא לעבוד בה ברוח נכונה. מה כבר אפשר לחדש ביוגה על זרמייה והבטייה השונים, וזה מבלי לגרוע ולוותר על עקרונות בסיסים ומהותיים ? אז, בחוכמה, בהגיון, במתינות ובהצלחה. אבי
 

kuku138

New member
יוגה זה לא התעמלות

אני ממש לא מקצועי אבל עושה יוגה מדי פעם ולכן יכול להביע דעתי האישית לאור הנסיון המאד מצומצם שלי. אני בעבר התיחסתי אל היוגה כאל התעמלות אירובית שיש להגיע בה להשגים ותנוחות. ממש כפי שעשיתי קודם בחדר כושר. היוגה פועלת על רובד שונה לגמרי שבו אתה בתרגילים חייב לשמור על הרגשה נינוחה לאורך כל הדרך ולא להמתח או להתאמץ יותר מדי. הדגש הוא על הזרמה של "הרגשה נעימה" לאיברים השונים ולא על עוצמת המתיחה. ברגע שהתרגיל הופך לסבל הוא יוצא מאיזון ונכנס לתחום של המזיק. זה דבר הקשור להרגשה של הרפייה דווקא - רק בהרפיה אפשר להתיצב על התנוחות השונות. אם נכנסים לתנוחה באונס ובמאמץ יש בעיה.
 

יוגי בר

New member
השלם הוא המושלם

מצטרף בפה מלא לדברי אבי ונרחיב בכמה שאלות ותשובות אופייניות 1. מהי יוגה? יוגה היא מדע מושלם. מדע החיים. וככזו היא מתייחסת לכל הייבט והייבט בחיים. 2. מה היוגה לא? יוגה היא לא התעמלות. אצלנו במערב ובניגוד למזרח. שייכו וסיווגו את היוגה כעוד ענף ספורט התעמלותי. וככזו, היא היוותה ומהווה את הבסיס במערב לכל מיני גישות שיטות תרגול גופניות. אבל.. שיהיה ברור בבירור ומעל לכל צל של ספק: יוגה היא בפירוש לא התעמלות. נקודה. 3. מה קורה באם מתייחסים ליוגה כהתעמלות ומתרגלים אותה ככזו? התיחסות ליוגה כהתעמלות היא בפירוש בורות שמביאה ועלולה לגרום נזק למתרגל אותה בצורה זו. יוגה עובדת על כל המרכזיים העצביים, מערכת הבלוטות, האברים הפנימיים. והתייחסות חייבת להיות כדברי אבי ברוח נכונה, בחוכמה, בהגיון ובמתינות. 4. איך אסור ללמוד יוגה? כאשר כאן כל אחד לומד יוגה דרך האינטרנט. עושה טובה ופותח ספר כדי ללמוד עוד תנוחה זה בדרך כלל מירשם בטוח לבעיות. 5. איך צריך ללמוד יוגה? רק אצל מורה מנוסה ומיומן ועדיף במרכז יוגה לעניין. 6. המלצה לכולם אנא הכנסו למדור המאמרים בפורום (למי שכבר נכנס טוב יעשה באם יכנס מחדש) וקראו שוב ושוב שני מאמרים: * המורה הלימוד וההוראה * סוד התרגול היוגי. בהצלחה. בברכה ואהבה יוגי בר
 
נראה לי שהבעיה היא...

שמכיוון שאתה צמחוני חסרים לך מרכיבים תזונתיים החשובים מאוד לגוף לכן אני מציע שתקח תוספי תזונה, תפנה לדיאטני\ת או כל מי שמתמחה בתזונה ותשאל מה אתה צריך להוסיף
 

situp

New member
קראתי...

תודה לכולם על תהגובה, אכתוב בקצרה ואומר שאני מסכים לחלוטין עם כל מה שנאמר. ורוח הדברים מיושמת היטב בתרגול היוגי. אני מסרב קצת להאמין שיש זמן לא טוב ליוגה ושיש אנשים שהגוף לא מתאים להם (כמובן כשבריאים ואין מצב רופאי מפריע כל דבר שכזה). אני מרגיש כשיר לגמרי ולעולם לא סבלתי, זה רק בעשרת החודשים האחרונים. ואני גם לא רוצה להפסיק לקחת מנוחה \- אבל אני אקח כי אין ברירה. אני קצת עצוב- אני זה שאומר לאנשים:"אל תדאגו, זה בסדר, אתם תראו שיקרה משהו בגוף ותצליחו", ועוד אמרות שכאלה- אגב אני מאמין בהן מאד. ודווקא אני מוצא את עצמי בפלונטר של כאבים שתוקף אותי עם מכנס למטה... בקשר לצמחונות, שקלתי את זה (ללכת לדיאטיקנית)- כעיקרון: ברזל B12 המוגלובין פריטין סוכר שומנים כולסטרול וכו תקינים ברוך השם, אבל אני בהחלט רוצה לעשות כן. תודה לכולם, שבת שלום, ותמשיכו לכתוב לי.
 

dharmax

New member
בעיה מוכרת

היי סיטאפ! נתקלתי בבעיה דומה אצל כמה אנשים. אני יכול לחלוק איתך את מה שמצאתי משותף: 1. יש אלמנט של אובססיביות בתרגול אצלהם; לקיחה של הפסקה בתרגול של שבוע, זה דבר שגורם להם רגשות אשם. 2. כמעט כולם תרגלו בסגנון מאוד פיסי, או סגנון הלוקה בהדרכה לגבי ביצוע התנוחות - או שהוא חזק, או שהוא מאוד לא מדויק, או שהוא מאוד אקטיבי. 3. כולם תרגלו הרבה עמידות ראש. אני לא אחזור פה על הדברים שכבר נאמרו, שהיוגה האמיתית היא ראש וראשית (וגם אחרית, למעשה) שיטה רוחנית ופירוש לא התעמלות, אוסף של אסנות או "פעילות פיסית" (האטה יוגה, שהיא אחת החלקים ה*פחות נחשבים* היא ורק היא פיסית). אני מסכים עם דברים אלה בכל ליבי, רק אוסף את מה שבאופן ספציפי אני מבין ממה שראיתי במקרים הדומים: א. הפסקות זה דבר בריא ונכון. גם תוך כדי האימון, גם בין אימונים, ואפילו לתקופות לא קצרות. אובססיביות - בהגדרה - אינה יוגה; למד להרפות! ב. אם אתה עושה עמידות ראש - חדל. בינתיים לחלוטין. חזור לכך *אולי* עוד כמה שנים (!) אחרי שהחוליות (שאני מאמין שנלחצו בעקביות הרסנית) ישתקמו ושתדע (אם אתה בכלל בנוי בהתאם, אני למשל - אינני) לעשות זאת מבלי שיפעל *כל לחץ* על חוליות הצוואר. יש תנוחות אלטרנטיביות, שיתנו את אותם פירות טובים, מבלי להזכיר. אבל בינתיים - הפסקה! ג. אני מבין שאתה לא מתרגל בסגנון "אלים", אז לא שם הבעיה. רק תזכור, שבתנוחות רבות, טעות קלה המבוצעת בעקביות, עשויה להביא נזק גדול. לא רק עמידות ראש, גם כפיפות לפנים עם גב שאינו ישר בתכלית (יש מישהו שרואה אותך ואומר לך אם אתה ישר?), הקשתות המבוצעות ללא מולא-בנדהה, פיתולים ללא מרכז ישר ויציב, ועוד. אולי יש לך שגיאות קלות אך משמעותיות גם באלה, לא רק בעניין עמידת הראש. אני נתתי. עשה עם זה מה שתרצה.
 
אפשר בבקשה לשאול משהו? על הגב...

יש לי עקמת קטנה, כלומר סטייה של כמה מעלות ימינה (או שמאלה, לא זוכרת). האם הדבר אומר שהגב שלי אינו ישר ושאסור לי לעסוק ביוגה (בעתיד)?
 

dharmax

New member
עקמת ויוגה

לא רק שזה לא אומר שאסור לך לעסוק ביוגה, אלא להיפך: תרגול *מתאים* יכול לתקן אפילו עקמת ממש *לא* קלה! באופן כללי, יש להתאים את ביצוע התנוחות ואת מהלכי האימון לאדם הספציפי. במקרים כאלה - החשיבות של זה גדולה יותר. בעניין זה, במקרה, יצא לי להכיר מורה ליוגה בריטי די ידוע, שנקרא הווארד קנט, שמתמחה ביוגה עבור בעלי מוגבלויות, וביחוד בעקמות. זכורים לי סיפורי מקרים, שבהם המטופלים/תלמידים תקנו עקמות ממש קשות. הוא גם כתב ספר, אגב, "Yoga for the Disabled". בכל אופן, במקרה של עקמת-צידית קלה, הדברים פשוטים יותר. חשוב לציין את ההקשבה לגוף ואת הפידבק של מישהו מיומן שצופה בך מתרגלת לפחות מדי פעם, ביחוד כדי להתאים את אלמנט הסימטריות לגב שלך, כדי ליצור את אפקט התיקון (ללא זה, עלולה להיות נטיה דווקא להגדיל את העקמת).
 
תודה על המידע :)

אך מבחינה חיצונית העקמת שלי לא נראת לעין (לפחות לא לעין שלי), ונראה לי שהרופא דיבר על משהו כמו 8 מעלות... שאלתי את הרופא (אורטופד) אם ניתן לתקן זאת (אני בכלל לא ידעתי שיש לי עקמת עד לפני שנה, כשבאתי לרופא...) והוא אמר שלא, אך נתן לי תרגיל מסויים לעשות כל יום (ואני עצלנית-לא עושה
), שזה כמו כפיפת בטן מסויימת, ואמר שככה זה לפחות לא יחמיר. בכל מקרה, איך יוכל מישהו לצפות בי מתרגלת וליצור את אפקט התיקון, כאשר העקמת בעצם לא נראת לעין?
 

dharmax

New member
->

חלקית, עצלות זה לא משהו שמישהו חיצוני יכול לרפא, אבל העצל יכול לרפא זאת בקלות. עצלות זו בעיה, ביחוד כשזה קשור לדברים שיודעים בצורה מספיק ברורה שהם הם פתרון ועזר. וזו אזהרתי אליך, שאני מקווה לטובך שתפנימי, בכל האהבה שבעולם: גישה שכזו, היא מתכון בדוק לאומללות. בנוגע לשאלה הספציפית: איך אפשר לצפות וכו': א. רואים את ביצוע התרגיל - כשעושים אותו, למשל, תנוחת משולש, או פיתול, אז אם יש עקמת, רואים הבדל משמעותי ביכולת הביצוע של שני הצדדים. ב. על הגב החשוף ניתן לראות בתנוחות מסוימות גם באופן בולט עקמת צידית. ג. לחיצות עם האצבעות יכולות לגלות הרבה. ד. אינטואיציה מקצועית בשילוב עם הנ"ל יכולה לגלות הרבה מאוד. ועוד.
 

dharmax

New member
תרופה לעצלות

אני מבחין בין שני גורמים למה שנקרא בעברית עצלות: 1. בחירה 2. אינרטיות ("טאמסיות") אתחיל מהראשון: מדובר על המנעות מעשיה של דבר שהרציונאל אומר שרצוי לעשותו. זה יכול לקרות לאנשים נמרצים כמו גם לאינרטיים. במקרה זה, יש לעצור, עצירה מספיק משמעותית וממושכת כדי לשקול היטב את הדברים גם במישור הרציונאלי וגם האי-רציונאלי, ולקבל החלטה, ולבצעה. יש לזכור את השיקולים בכל פעם שעולה ההתנגדות הפנימית שוב, ולהתגבר על ההתנגדות הזו. אם זה קשה - אז אנחנו מדברים כנראה על הדבר השני. הבחירה, אגב, יכולה לנבוע לעיתים מחוסר-סבלנות - מהרצון הזה, לקבל דברים כאן-ועכשיו בלי להשקיע זמן ותשומת לב ראויה. אינרטיות היא הנטיה "להמשיך באותו מסלול", ממש כמו אינרציה מכנית. בעקרון, ניתן לומר, שזו עצלות קלאסית; עצלות לשנות דברים בתוכנו או מחוצה לנו. הדברים הם תבניות התנהגות פנימיות וחיצוניות. יש לזה השלכות פיסיולוגיות כמו גם פסיכולוגיות. זה פתח להפרעות כגון דכאון, לעיתים קרובות עודף משקל (אבל יכול להיות גם חוסר במשקל, לפעמים), טונוס שרירים נמוך מדי, הצטברויות של רעלים בגוף ובנפש (!). אינרטיות, יש בא טבע של מוות - של אי-חיוניות. צריך להזהר ממנה. מה עושים? קודם כל - עושים! רצוי לעשות פעילות אינטנסיבית דווקא, שתמריץ את מחזור הדם והאנרגיה. יש לזהות את הטמסיות כשהיא באה, ולהלחם בא. יש לקום בבוקר בקפיצה (!!! ) ולהתחיל את היום. לא לתת לראש לעבוד בחיפוש תירוצים ללמה *לא* לעשות דברים, אלא לקטוע את קוי המחשבה האלה מיד, מיד, מיד ולגשת לעשות דברים בלי לדחות דבר! יש גם מזון, תרגילים ספציפיים וכו' שעוזרים בעניין. אבל הדבר שהכי עוזר זה חברתם הטובה של אנשים נבונים ואמיתיים, שלא חוששים לתת ביקורת ולהצליף. יש להוקיר את אלה, לפתוח אליהם את הראש, האזניים וקבל מדבריהם השראה. אבל הכי חשוב - פשוט לעשות את מה שצריך. יאללה - תתחילי להתניע ותפסיקי להתפלדע!
 
../images/Emo7.gif

אני מתעצלת אפילו לנסות להתחיל :-| עייפה ואין לי כוח... והמון תודה על ההשקעה בתשובה!!!
 
למעלה