מגדלים מגה גבוהים

[bangy1]

מגדלים מגה גבוהים

בזמן האחרון נהייתה תחרות מי יקים מגדלים מגה גבוהים,
אחרי שלמדו בדובאי שניתן להקים מגדלים בגובה של 800 מ',
באו הסעודים ואמרו אנחנו נקים מגדל בגובה של 1000 מ',
מיד אחר כך באו הסינים והודיעו שגם הם יקימו אם אינני טועה בשנחאי מגדל בגובה של 1000 מ',
והנה עוד תחרות מי יבנה אותם בצורה טרומית הכי מהר שאפשר,
עכשיו אני קורא שבקאזאחסטן אמור לקום מגדל בגובה של 1050 מ'

מהם המאפיינים של מגדלים כאלה?
יש בהם צורך חוץ מלהודיע שלי יש יותר גדול? או יותר גבוה?
הבניה שלהם דומה למגדל רגיל או שהיא נבנית בשיטה אחרת?

 

[megashock]

בנית ממ"ד וסגירת מרפסת לקחה לי יותר מ 90 יום

 

[מתכנן ערים]

בנושא הזה מעורב לא מעט "אגו לאומי"

וסין ידועה כאחת שרוצה הכי גדול והכי מהר... אבל אני אישית לא הייתי רוצה להתגורר או לעבוד במגדל שבנו אותו ב-90 יום...

 

[down under]

אני גם לא הייתי רוצה לגור או לעבוד

בקומה 90 במגדל שנבנה בשיטות הקונבנציונאליות. קל וחומר שאני מסכים איתך לגבי 90 הימים...

קומה 90 בעת רעידת אדמה, שריפה, אירוע טרור או סתם אירוע חרום אחר זה סיוט לא נורמלי.
בתור חובב גורדי שחקים הייתי מסתפק בדירה/משרד בקומות ה-12 עד ה-30. יש משם מספיק נוף מחד גיסא ושקט (הרעש מהרחוב לא מגיע בצורה חזקה) מאידך גיסא.

 

[darkshadow1]

ההיפך הוא הנכון.

בנייה של מגדלים בגובה כזה מאוד יקרה פר מטר, לכן גם משתלם להוסיף בזמן הבנייה מערכות בטיחות מתקדמות. צריך גם לזכור שפרוייקטים כאלה הם לא כלכליים ברוב המקרים ומעורב בהם המון אגו- הדבר האחרון שחסר למי ששמו מעורב בבנייה ובתפעול הוא שהמגדל יעלה באש או יקרוס ברעידת אדמה.
מבחינת הבטיחות, הייתי מעדיף לעבוד בקומה ה-50 של מגדל משרדים בטוקיו עם רעידות האדמה התכופות יחסית מאשר בקומה שנייה במבנה משרדים מיושן בישראל.

 

[down under]

מה הקשר? בירה נשר

ברור שמבנה מודרני, אגב, גם כל גורדי השחקים הישראלים שנבנו פה החל מאמצע שנות ה-90 הם לחלוטי חלוטין
עמידים ברעידות אדמה של לפחות 7 בסולם ריכט ואולי אפילו 8 (8 בסולם ריכט זה בערך או בדיוק פי 10 בעוצמה מאשר 7 בסולם ריכטר).

אני אעדיף לעבוד במגדל היפאני בקומה 20 מאשר בקומה 50.
גם מקומה 20 יש אחלה נוף וגם לא שומעים את הכביש והחצר שלמטה ומנגד לא לוקח יותר מדי זמן
הפינוי, אם חלילה יש שריפה או מישהו שם מכונית תופת לא רחוק מפתח הבניין.

הייתי בקומות גבוהות (בארץ על הגג של שער העיר, כאילו קומה 68 או 69 וכמובן כמובני הכמובנים בקומת המצפה של עזריאלי [קומה 49]
ובחול בקומה 84 במגדל של בנגקוק וקומה 55 במגדל ריאלטו במלבורן שבאוסטרליה)
אבל אני חש שם שלא בנוח ולא מסכים לשהות שם יותר מכמה דקות או שעה +-.

אין לי שום בעיה עם קומות עד 20, 25, גם לגור שם.


בכל מקרה, אם צריך להתפנות, הרי שבהרבה פחות זמן ומאמץ וסיכון, מתפנים מקומה 22 מאשר מקומה 62.

 

[darkshadow1]

אתה מדבר כאן על הסתברויות אפסיות.

זה מזכיר לי במשהו את ה"סטטיסטיקות" על כך שהסיכוי לשרוד במושב X במטוס גבוה יותר מהסיכוי לשרוד במושב Y. גם אם נניח שהן נכונות- האם זה אומר שתימנע מישיבה במושב X? או אולי תימנע מטיסה בכלל כי יש סיכוי של אחד לכמה מיליונים למות בתאונה אווירית?

 

[down under]

בדיוק בגלל זה, בשל הסטטיסטיקות

אני משתדל לטוס עם מזוודת נפץ. מדוע?
כי הסיכוי שיהיו שתי מזוודות נפץ באותו מטוס הוא ממש שואף ל-0.

וברצינות לרגע.
במטוס אני משתדל לבקש את המקום שליד יציאת החרום, ולא בגלל מה שאתה חושב.
פשוט זה אחד המקומות היותר מרווחים שיש.

עניין של פוביות בהגדרה הוא בלתי רציונאלי. יש לי חשש מסויים בגורדי שחקים מקומות ממש ממש גבוהות (מעל קומה 25).
אני בכל מגדל ענק שהייתי בו בארץ ובעולם (ובארץ הייתי בכמעט כל המגדלים בני מעל ל-25 קומות) עליתי כמובן לקומה העליונה או לגג על מנת להשקיף על הנוף,
אבל אני לא מרגיש שם רגוע.
עד קומה 25, בערך, זה יכול להיות 26 או 27 באותה מידה, אני כן מרגיש רגוע.

בעבר החצי רחוק היה לי פחד ממעליות שהצלחתי להתגבר עליו בעזרת טיפול פסיכולוגי משולב עם מעין תרגול נשימות מסויים וכיום אין לי בכלל פחד ממעליות.
אני מתאר לעצמי שאם החברה שלי תשב בקומה 45 במגדל אלקטרה (הייתי, כמובן, בקומה 50 שם, היכן שיושבת הנהלת אלקטרה)
הייתי מתרגל שוב את השיטה להתגבר על פחדים והייתי מסכים לעבוד.

אבל לגור, חס וחלילה. זה מלחיץ אותי ואילו לגור בקומה 24 ממש לא מלחיץ אותי.

 

[מתכנן ערים]

דווקא יש לא מעט מחקרים רציניים שבדקו את זה

ומצאו שישיבה בירכתי המטוס יותר בטוחה. הנה תוצאות של אחד מהם:
http://flowingdata.com/2008/05/20/the-safest-seat-to-sit-in-on-a-plane-is/

המסקנה: לא לשדרג לביזנס!!

 

[bangy1]

מחקר הפוך

בקדנציה הראשונה של ראש הממשלה נתניהו, היה למדינה מטוס רשמי של חיל האויר עבור ראש הממשלה, המטוס שהיה למעשה מטוס תדלוק של חיל האויר וגם תפקד כמטוס רשמי,
אולם המטוס היה מיושן וכמה שלא השקיעו בו הטיסה בו הייתה מאוד לא נעימה בלשון המעטה,
באחד הטיסות נודע לנתניהו שעיתונאים היושבים בירכתי המטוס שבוזים במהלך הטיסה,
יצא אליהם נתניהו כדי לעודד אותם,
ואמר להם שאתמול כדי להירגע לפני הטיסה הקשה הוא ראה סרט על תאונות מטוסים, ושם סופר שסטטיסטית מי שיושב בחלק הקדמי של המטוס יש לו סיכויים טובים לשרוד מהחלק האחורי,
לכן חבריה אני חוזר לחלק הקדמי

 

[מתכנן ערים]

נהדר, אני גם חוזר לביזנס

אבל נראה לי שביבי קצת התבלבל... כנראה זה על משקל ה"זכרונות" המתעתעים של רה"מ, דוגמת החיילים הבריטים שהתרוצצו לידו בירושלים (למרות שביבי נולד אחרי סיום המנדט) והתקופה הנפלאה כשרחבעם זאבי היה שר בממשלתו (מעולם לא היה התרחש במציאות)...

 

[down under]

בנימין נתניהו אמר שהוא זוכר את המחנות הבריטים

בתור ילד. גם אני, כיליד אמצע שנות ה-60, זוכר עוד באזור חדרה ופרדס חנה כל מני מחנות בריטים נטושים.
הם בנו מבנים בצורה די יחודית עם גג מתכת מעוגל ולא מחודד.

הגג היה כאילו חצו גליל לכל הגובה לשניים ואז הניחו אותו על הצד כך שהצד העגול פונה לשמיים והצד הרחב כלפי מטה.

העיתונאי שפרסם את דברי נתניהו נאלץ להתנצל ולהבהיר שזה אכן מה שנתניהו אמר.

לגבי גנדי (רחב' זא') אתה צודק. נתניהו סתם אמר שהוא היה בממשלתו.

 

[amit1270]

גם אני זוכר מחנה בריטי כזה

שהיה קיים עד סוף שנות ה-70 או אפילו תחילת שנות ה-80 ליד מלון המלך דוד בירושלים.

 

[bangy1]

הוא רק התבדח

כל מה שהוא חיפש היה להתבדח איתם על המטוס 707 המיושן, שהיה רועש ולא היה ניתן כמעט לשוחח בו בנחת, ונתן תחושה לא נעימה שהמטוס או טו טו מתרסק.

 

[amit1270]

סובייקטיבי לחלוטין

ואגב התפנות - מקומה 62 אפשר להשתמש במצנח.

 

[down under]

לא הבנתי מה רצית לאמר

ברור שהחשש שלי מקומות ממש גבוהות הוא סובייקטיבי.
ההתנהגות הפרטית שלי בשעות הפנאי לא התיימרה מעולם להיות אובייקטיבית.

אם הייתי בורר או שופט אזי הייתי, רק בעת השפיטה או הבוררות, מתנהג בצורה אובייקטיבית.

 

[highrise]

גורדי על (supertalls) ככרטיס ביקור לערי עולם

לפני כעשור עם קריסת התאומים, הזדרזו מומחים לחזות שהעולם יראה עצירה מוחלטת בבניית גורדי שחקים ו'עידן חשיבה מחדש' על הצורך
במגדלי על - ההגדרה שלהם זה מגדלים מעל 250 מ' גובה.
זאת כמובן הייתה שטות מוחלטת, כי עוד לפני כן סימנה אסיה את טריטוריית הכיבוש שלה - הכיבוש הכלכלי. הביטוי המוחשי ביותר שלו זו ההשקעה
במגדלים שיהוו כרטיס ביקור, שיכריזו כי לא מדובר ב'סתם עוד עיר עולם' בנמר האסייתי אלא בגולת הכותרת שלו.
כך הוקמו הפטרונס בקואלה לומפור, מגדל טייפי 101 וגורדי השחקים החדשים של הונג קונג, שנגחאי ולאחרונה מצטרף מגדל השידור של טוקיו.

במפרץ הפרסי קרו שני תהליכים. הראשון זה עצירת השקעות של נסיכויות המפרץ בארה"ב ואירופה לאור 9-11. בנוסף חוסר ודאות באירן הכניסה
אליהן עשרות מליארדי דולרים. תוכניות ענק לעבור מנפט לתיירות ומסחר ו"לדחוף" את חצי האי ערב אל עבר המאה ה-21 יצרו צורך בכרטיסי ביקור,
יחד עם מאות מליארדי דולרים כסף זמין למשחקים מהעליות בנפט וגז בעקבות הפלת סאדם חוסיין והעברת כסף עירקי בנוסף לאירני אל המפרץ.

החגיגה במפרץ ובסין הולידה 'מרוץ חימוש אדריכלי'. העולם האסייתי בקווקז ורוסיה עבר לידי דיקטטורים וסמי דיקטטורים, אוליגרכים ושליטי על
שירשו לידם מאגרי נפט וגז עצומים. מדינות הקווקז ורוסיה הצטרפו למירוץ החימוש האדריכלי ומעוניינות גם הן במגורדי על ואדריכלות פורצת דרך
שיציבו גם אותן 'על המפה', כפי שקרה במפרץ הפרסי ובסין. מדינות כמו אזרבייז'ן, קזחסטן וטורקמניסטן מתחרות ביניהן על יצירת 'ערי עולם יש מאין'.
בחצי האי ההודי גם פרץ לו חוג מליארדרים כבדים (למשל לקשמי מיטאל ההודי-בריטי, מוקש אמבני ו'מגדל טירת המליארד' שלו) וגם בערים
הגדולות בהודו כבר החלו בבניית גורדי על בני 70-100 קומות. סעודיה לא תעמוד מנגד מול נסיכויות המפרץ וגם שם בן טלאל ישפריץ עוד גורדי על.

מדובר לרוב בכח עבודה זול מאד. בסין אין מחסור בפועלים זולים. במפרץ ובקווקז מייבאים פועלים מהודו וממדינות שכנות בזול. בהונג קונג אלו
המלזים וגם באוסטרליה אוכלוסיות מהגרים הן שבונות את מאות המגדלים הנוצצים, כשכסף רב נכנס מהגירה ערבית של לבנונים, עירקים ומצרים.
ברוסיה ובאירופה עלויות העבודה גבוהות יותר, אבל גם פוטין לא יוותר וכך קמה מוסקווה סיטי שבמרכזה הקניון של לבייב וסביבו גורדי על חדשים.
בניו יורק משלימים את מגדל החירות, אבל המיתון באירופה וצפון אמריקה שעצר מאות פרויקטים חדשים, כנראה יחלוף עם נהירה מחודשת של
משקיעים מבחוץ, כסף שהולך לתדלק עוד מיזמים חדשים.

יש כיום כ-10 תוכניות של מדינות שונות לבנות מגדלים מעל קילומטר. חלקן כבר הוציאו אותם לפועל וכנראה שבתוך חמש שנים נקבל מרוץ חימוש
אדריכלי של גורדי על 1.0 כלומר supertalls מעל 1 קילומטר. צריך להבין שהעלויות ממש לא מסתכמות בבניית המגדל. המגדלים האלו מתפקדים
בתור עיר קטנה עם עשרות אלפי תושבים ויוממים בתוכם וסביבם. צוותים של אלפים נדרשים לתחזק ולתפעל אותם. יש כלכלנים שטוענים שגורדי
על ובכלל ריבוי מגדלים הם סממן למיתון קרב, אבל הרשה לי לחלוק על התאוריות האלו, שכן בכל העולם כיום בונים גורדי על. מספר המגדלים בני
250 מ' הכפיל את עצמו במש שנים האחרונות בלבד. זהו כרטיס הביקור של הערים המעוניינות להיכלל כ'ערי עולם' במהלכי אינסטנט. באקו היא
דוגמה מצויינת לשאיפות מדיניות וכלכליות שמקבלות ביטוי או פורקן אדריכלי. נשאלת כמובן השאלה, אם "לכולם יש כזה גדול" האם לא צריך לחפש
פורקן אחר? נקוה שזה לא יהיה פורקן צבאי. שישקיעו בקירות מסך של קילומטר, עדיף לכולנו.

 

[highrise]

עוד על בנייה לגובה ועדכונים נוספים

בבלוג כאן בתפוז ובדף הפייסבוק על בנייה לגובה בישראל, אשמח אם תצטרפו.
לאחרונה הצגתי כמה מהתוכניות החדשות והחלה בניית כמה גורדי שחקים, אם כי לא לגורדי על:

מגדל Time ברמת גן, מתחם המחלבות, 38 קומות. [התחלת הבנייה]
מגדלי Midtown בתל אביב, מתחם תנובה לשעבר, 2 מגדלים מתוך 4, 50-60 קומות [תכנון לקראת היתר]
מגדל השחר, מתחם סיטי גבעתיים, 45 קומות (ולפי פרסומים אחרים 52 קומות) [תכנון לקראת היתר]
פיצול מגדל עלית לשני מגדלים, מגדל מגורים ומגדל משרדים בני 30-60 קומות. [תכנון לקראת היתר]
אבן פינה למגדל עזריאלי שרונה, 50 קומות [התחלת הבנייה]
מגדלי בסר סנטר tlv, שני מגדלי 45 קומות [לקראת התחלת הבנייה]
מגדלי הצעירים - 40+47 קומות [התחלת הבנייה]
לצד מגדלים אחרים בני 30-40 קומות שבבנייה ובתכנון.

כך ש'מצבה של ישראל' בזירה הזו מצוין מבחינת התחלות בנייה של גורדי שחקים, למעשה אנו בסוג של תקופת שיא בתחום הבנייה לגובה.
הייתי שמח אם ערי טבעת ת"א (רמת גן גבעתיים ובני ברק) היו מתאחדות ויוצרות עיר שנייה שתמוקם בצמרת העולמית בבנייה לגובה.
אם הן היו מתאחדות עם תל אביב, היינו ממוקמים הרבה הרבה יותר גבוה (כיום תל אביב לבדה מקום 79 מבחינת ניקוד קו הרקיע)

למרות מגמה חיובית, כנראה בהיותנו עדיין לא נסיכות גז עם עודפים של מליארדי דולרים למגדלי ראווה - יש שיגידו ניהול כלכלי שפוי יותר,
ויש שיגידו מבני ציבור ברמה נמוכה (העדר בתי חולים, אצטדיונים, נמלי תעופה בינלאומיים נוספים, בריכה אולימפית וכו') ובזבוז עודף על אספלט וכבישים וכמובן
מה לעשות - נטל תקציבי הבטחון והקליטה. נותרו שלוש תוכניות באופק לגורדי על מעל 250 מ' בישראל ושלושתן לא נראות קרובות למימוש:

מגדל 80 קומות במתחם קרן הקריה (הסכם לשיווקו העתידי בתוך 5 שנים שנחתם אמש במסגרת מימון שיקוע הרכבת הקלה), 250 מ'
מגדל אגד במתחם המע"ר הצפוני (אין כוונה לממשו כרגע)
מגדל 100 קומות במקום או לצד רכבת מרכז ארלוזורוב עם תוכנית הקירוי המחומש של משרד מנספלד.
ניתן לכלול גם את מגדל 70 הקומות של יורוקום במתחם סיטי גבעתיים אבל ככל הנראה גם הוא לא יגיע לרף 250 מ'.

שוב, כולם מוזמנים להצטרף גם לקבוצת הפייסבוק שהקמתי לנושא הבנייה לגובה.
אם אתם מעוניינים בהרחבה על נושא כלשהו שעלה, אתם מוזמנים גם לשאול שאלות.

 

[down under]

מדוע, למען השם, אכפת לך באיזה מקום ישראל

או בפרט ת"א בטבלה העולמית של בניה לגובה?

 

[מתכנן ערים]

קיבלת like