מגדל בבל...וארץ המוצא

[טהט]

מגדל בבל...וארץ המוצא

בכתה (ב) לומדים עכשיו על מגדל בבל . לפי הספור, בשחר ההיסטוריה לכלם היתה שפה אחת, עד שה' הפיצם על פני כל הארץ ונעשו שפות שונות לבני האדם. בקרוב תיערך פעילות כיתתית בעקבות הנושא ועל כל ילד להציג את ארץ המוצא ממנו עלתה משפחתו. עליו להביא משהו מאפיין מארץ המוצא- תמונות, לבוש, מנהגים, מאכל , ספור וכ"ו.
אני תוהה מה לעשות? האם שהילדה תספר על ארץ מוצאה (רוסיה)? או שתספר על מקום הולדתם של הורי ? או לתת לה לבחור?
חשבתי שההתלבטויות הן רק סביב יום המשפחה... לא ציפיתי שיגיעו כל כך מוקדם?

 

[fannyd]

בעצמך כתבת "ארץ המוצא ממנה עלתה משפחתו"

למה להסתבך?

 

[טהט]

את צודקת, פשוט היתה לי הרגשה שהיא תתעקש לדבר

דוקא על רוסיה, אבל אולי אני טועה.

 

[סביון1]

ואם הילדה תרצה לדבר על רוסיה, מה הבעיה?

אני הייתי נותנת לה לבחור

 

[Otisco 12]

הזדמנות לדבר

אני אפילו רואה הזדמנות כזו לדבר על הנושא ולא רק לתת לה לבחור. שהיא תבחר אבל גם תתני לה פתח לדבר על זה שאצלה יש בחירה.

 

[fannyd]

הבעיה שמדובר במטלה כיתתית מובנית

אחד הדברים הכי חשובים שמלמדים בבית הספר זה הבנת הנקרא והתמקדות בנדרש מהתלמיד. אם יש לתלמיד בחירה מציינים זאת. לא ברור? נגשים למורה ומחדדים.

 

[אבי351]

הייתי נותן לילדה לבחור וגם אם תבחר בארץ

מוצאה זה גם בסדר גמור משם היא באה ושם היא נולדה ואין שום סיבה אם תרצה בכך לספר על כך.אילו השורשים שם

 

[China8]

גם אני מצטרפת

לאלו הגורסים שכדאי לתת לילדה לבחור.
אני (אבל רק אני ולא משליך על אף אחד אחר) הייתי שמחה אם הילדה שלי הייתה בוחרת בארץ מוצאה סין.
זו אכן שאלה קצת מסובכת, אבל כדאי פשוט לשאול אותה וללכת על מה שירגיש לה נכון יותר.

 

[חייכנית2]

מצטרפת ורוצה להגיד משהו עדין,בהזדמנות

מבחינת התוכן- גם דעתי שלי שנכון לתת לה לבחור.
ובעצם-זו לא את ש"צריכה לתת לה". היא פשוט תבחר.
מה שרוצה להוסיף- בין הורים וילדים עוברים מסרים גם לא-מילוליים. אם הילדה תרגיש בחוש חד שיש פה לדעתך פתח לבעייתיות ,היא עלולה "לאמץ בעצמה" רגישות יתר.
כמה שיותר פשוטות וטבעיות בכתה ב'- זהו המצע הבריא ביותר להמשך התפתחות היחס של הילד כלפי האימוץ שלו.

אני זוכרת שכשהיה איזה טקס פתיחת אולימפיאדה בטלויזיה וכל המשלחות עברו בסך ,כשהגיעה המשלחת מהארץ שאימצתי את הבן שלי הוא הפך מן מצ'יסטה קרבי
והתחיל בריקוד ספונטני "הי הי הי הנה אנחנו ואנחנו ננצח" -משהו כזה.ריסנתי תכף ומיד אצלי בפנים את הצורך לשאול אותו "רגע,ומה עם ישראל?"נתתי לו להתלהב ממה שבחר באותו רגע כמודל הזדהות. [ממ...זה עבר לו מהר מאד. היום בקי ומזדהה עם ספורט ישראלי ..]

 

[חייכנית2]

במקום פשוטות- פ ש ט ו ת

 

[בהתחדשות3]

גם בתי בעד הנבחרות הרוסיות... טרם

הזדמן לנו לצפות בתחרות בין מתחרים ישראלים ורוסים כך שלא יודעת אם תהיה כאן דילמה...

 

[טליה מספרד 1]

הזכרת לי את משחק כדורגל של אוקראינה V אנגליה

רק ש...
עם כל האהדה שלנו לאנגליה
כולנו רצינו שאוקראינה תנצח

 

[נגה לביא]

מגדל בבל לשוני

הרעון הוא לתת לילדים תחושה של הרבה שפות. לתת להם את ההרגשה שאם כל אחד היה מדבר בשפה המקורית של המשפחה, הם לא היו מבינים זה את זה.
- אם אני הייתי צריכה בגילה לעשות הקבלה שכזו, היו לי שלוש שפות לפחות לבחור ביניהן. הורי ילידי הארץ, וזוג סבים אחד שלי נפגש בארץ. שפות האם שלהם היו שונות אחת מהשניה, ושונות משפת האם של זוג סביי האחר (זוג הסבים הזה דיבר אותה שפה רק כי סבי נשלח אל סבו בוינה בגיל 10, אחרת גם הם היו מדברים שתי שפות שונות, שאינן זהות לשפות הסבים האחרים).
- בנותיו של בן דודי יכולות להראות לפחות שלוש שפות (גרמנית, ערבית עירקית, תימנית) במוצא משפחותיהן, ועם שם משפחתן האשכנזי למהדרין, לפחות שתיים מהשפות לכאורה אינן צפויות.
- אם יתנו לזיו לעשות הקבלה שכזו, היא אינה צריכה ללכת לעברה כדי לעשותה. היא עצמה מדברת שתי שפות, שכל אחת מהן אינה מובנת כלל לקבוצת יחס אחרת שלה. עברית אינה מובנת לחבריה, פלמית אינה מובנת למשפחתה. אם היא תלך גם למקורותיה, אז גם שם יש שתי שפות, רוסית וקזחית. היא יכולה הייתה להבין ולדבר בצורה מוגבלת ברוסית, אך הבינה גם מעט קזחית. מבין ארבעת סביה וסבותיה, אחת מהם יכולה היייתה לתקשר איתה בשפתה במקורית, אך השאר לא, ואילו עם הפלמית, סבתא דוברת הגרמנית יכולה להבינה אך לא לענות לה.

לעניות דעתי, כדאי לתת לילדה לבחור, אך גם אפשר לתת לה להדגים בצורה מושלמת את רעיון מגדל בבל על ידי ציון כל השפות הרלוונטיות במשפחתה. אני בטוחה שהיא לא תהיה היחידה, מכיוון שסביר להניח שיהיו מי מבין ילדי כיתתה שלא יוכלו להראות שפה מקורית אחת במוצא המשפחה. פעם קראו לזה נישואי תערובת, היום זו סתם ישראליות, כאשר כל אחד מדור הסבים גדל במשפחה בה השפה הנוספת הייתה שפה שונה משל האחר.

 

[יסמין@]

לדעתי, התשובה פשוטה

כתבת: "אני תוהה מה לעשות? האם שהילדה תספר" וכו'
התשובה: זה נושא שנלמד בכיתתה. זו פעילות בכיתתה. כלומר, זה שייך לה ונוגע לה. לך אין מה לעשות. את גם לא צריכה "לתת לה לבחור". פשוט אל תתערבי. היא תבחר בעצמה מה שנראה לה. אם היא תשאל ותתייעץ, אמרי לה לפעול פי ההנחיות. אם ההנחיה היא "להציג את ארץ המוצא שממנו עלתה משפחתו" - אז היא צריכה לעשות לפי הנדרש. פשוט וקל

 

[fatfat]

אני בעד לתת לה את זכות הבחירה

אנחנו עברנו את זה בשנה שעברה עם הבכורה שבחרה לדבר רק על משפחתה העכשיווית, דהיינו ארצות המוצא של הורי וביקשה מאמי להכין לה צימס (שזה מאכל עשוי מגזר מבושל עם דבש וצימוקים). השנה הקטנה עומדת בפני זה. כבר שהנושא עלה הודיעה לי שרוצה לדבר רק על ארץ המוצא של הוריה המולידים ורוצה להביא לכיתה את הבובות האוטנטיות מאותה ארץ שבן דודי הביא להן מתנה. לאחרונה החלה קצת לסגת והודיעה שהיא מתכוונת להציג את שני המוצאים: את ארץ המוצא של מולידיה ואת ארץ המוצא ממנה עלו הורי אמי, כשהודיעה שעל ארץ המוצא של אבי היא לא צריכה לדבר כי הוא כבר מת. היא גם הודיעה שמתכוונת להביא לצד הבובות איזה מאכל אשכנזי טיפוסי.

אני חושבת שלהציע לה לבחור מעשיר את האופציות שלה ומראה לה שכל בחירה שתבחר היא בסדר מבחינתך. ואגב השוני בבחירות אצלינו הוא כמעט לאורך כל הדרך. בשנה שעברה לשיעור מולדת הילדים נתבקשו להדביק מספר תמונות של המשפחה ולכתוב ליד כל תמונה היכן צולמה ובאיזה אירוע/הקשר. הגדולה מיוזמתה ניגשה למורה ושאלה האם היא יכולה להביא את ספר האימוץ שבו מולידיה מוזכרים במשפט אחד וכל שאר הסיפור עוסק באיך הפכנו למשפחה כולל תמונות שלנו ושל המשפחה המורחבת. הקטנה לעומתה קיבלה לעשות את אותה עבודה בשבוע שעבר. הגדולה ישר קפצה והציעה לה להביא את הספר והקטנה ענתה: "נראה לך? אני עושה כמו כולם".

 

[בהתחדשות3]

מצטרפת לממליצים "לשאול את פי הנערה". לפני

כשנתיים בתי קבלה מטלה ליצור את עץ המשפחה. (בקשו משהו מצומצם יחסית עד לשלב סבא וסבתא-רבא). שתפתי בזמנו על חששותי בענין זה. שאלתי אותה מה ברצונה לעשות והיא בחרה לציין את משפחת הורי (אותם לא זכתה להכיר) ולא אזכרה כלל את שורשיה. גם הודיעה שלא מתכוונת להשיב דבר למי שישאל אותה (אמורים היו להציג את העץ בפני הכתה) בנושא האימוץ. כל אחד ואישיותו שלו. עוד לא הגענו לכתה ז (עבודת שורשים) - מניחה שעבודת שורשים תהיה מורכבת יותר מציור עץ המשפחה. ולסיכום... נדמה לי שבתך תרצה לפעול לפי תחושותיה-שלה. החשוב הוא לתמוך בה בכל החלטה. בהצלחה.

 

[יסמין@]

עבודת שורשים

מורכבת בדיוק כמה שרוצים שתהיה מורכבת, ופשוטה בדיוק כמה שרוצים שתהיה פשוטה.
גם לעבודת השורשים יש הנחיות ברורות מה ואיך לכתוב. וזו עבודה של הילד/ה ולא צריך "לתת לה בחירה" או לא לתת. פשוט זה העסק שלה. כמובן שכדאי ואפשר לעזור אם מתבקשת עזרה. אבל מראש זה חלק משיעורי הבית ומהמטלות בבית הספר. וההנחיות מנוסחות כך שכל תלמיד ותלמידה יכולים לצקת את התוכן הנראה להם ולנסח בהתאם. ויש בחירה גם באפשרויות ההדגשה: יש נושאים שאפשר לבחור מאוד להרחיב ולהתמקד בהם ויש נושאים שאפשר לכתוב בקיצור ובתמצות יותר. הכל בחירה של התלמיד/ה.

 

[fannyd]

עבודת שורשים של מאומץ מטלה לא פשוטה

לדעתי הסובייקטיבית שמחייבת רק אותי תפקיד ההורים לגרום לילד לעשות ספירת מלאי של "יש", לוודא שהעבודה לא תהיה דלה יותר מכל עבודה אחרת בשכבה(אצלנו נוהגים להציג את העבודות בגמר הבדיקה). עבודה ראשונה הייתה לפני ארבע שנים ואילו את השנייה נעשה השנה. דווקא בגלל עובדת האימוץ אני לא מוכנה שהבת, כמקובל, פשוט תעתיק את העבודה של אחותה. היא ורק היא בסופו של דבר תחליט במה ועד כמה היא מוכנה לשתף את כל העולם ואשתו אבל אני רואה לעצמי חובה ללוות אותה בתהליך קבלת ההחלטה.

 

[נחל עוז]

תודה לכלם. מאוד מעניין לקרא את הדעות השונות

מעשיר ומעורר מחשבה!

 

[נחל עוז]

מסתבר שזה לא פשוט בכלל....

אתמול הראתי לילדה תמונות , סרטון מארץ המוצא של הורי ואפילו בובה שיש לנו משם, מבלי להזכיר את הפעילות על מגדל בבל. זאת במטרה שתכיר ושזה לא יהיה לה זר לגמרי. היום בבוקר הזכרתי את הפעילות שתהיה בקרוב וציינתי שהמורה ביקשה לספר על ארץ המוצא של המשפחה ...וחיכיתי לתגובתה. היא פרצה בבכי מר אמרה שהיא לא יודעת לספר על ארץ המוצא של הורי ומיוזמתה הזכירה את רוסיה ואמרה שהיא ובת משפחה נוספת יוצאות דופן כי נולדו ברוסיה. רציתי לאמר לה שאני מבינה שקשה להרגיש יוצאי דופן (התאפקתי לא לסתור את הרגשתה וישר לנסות ולאמר אבל...)אך היא לא היתה קשובה באותו הרגע. לקח לה הרבה זמן להירגע ואז אמרה שהיא בכלל לא רוצה להשתתף. אמרתי לה שאני מבינה שזאת הרגשתה ושזה בסדר והיא תוכל לבחור אם להשתתף או לא ואם כן ,האם לספר על רוסיה או על המקום שבאו משם סבא וסבתא.
אחרי שנרגעה היא מצאה פתרון. היא רוצה להשתתף, אך היא תספר עכשיו על רוסיה וכשתהיה "כוכב השבוע" על סבא וסבתא. (כל ילד פעם בשנה למשך שבוע הינו כוכב הכיתה: מספר על עצמו כל יום משהו, עורך פעילות בכיתה , מקבל תפקידים מיוחדים וכ"ו.)
אחר כך נמלכה בדעתה והחליטה שעכשיו תספר על סבא וסבתא והארץ שמשם היגיעו וכשתהיה כוכב הכיתה תספר על רוסיה.

מורכב...