או שכן או שלא. אין לי דרך לדעת ואינני חושב שזה יהיה מכובד שאנסה לנחש את דעותיו של מר ליפשיץ ז"ל הי"ד, אותו לא הכרתי, בכל מקרה ואירוע או נסיבות משתנות שיכלו לעלות על הפרק. אולי משפחתו מסוגלת לכך, אולי חבריו הקרובים, אולי אף אחד. לא יודע, אבל אני בטח שלא.
כך או אחרת כאמור, כל אחד זכאי לדעותיו. גם אם אלו בעיני (ואני באמת לא חושב שיש אנשים נורמליים שמסוגלים לראות זאת אחרת) באיזשהו שלב הופכות לבעיה נפשית גרידא ולא עוד דעה פוליטית.
אבל אלו שרוקדים על דמם של הנרצחים לעומת זאת, דווקא לא זכאים לדעתם מבחינתי. כלומר למעשיהם. אותם צריך להוקיע מעל כל במה אפשרית וזה בכלל לא משנה מאיזה צד פוליטי הם מגיעים או איזה נרטיב הם מבטאים. כך או אחרת היום יש לי רק דבר אחד עם מר ליפשיץ ומשפחתו, וזה הרכנת ראש, כאב לב, ותפילה שיצליחו להתגבר ולחזור לשגרה כלשהי על אף הכל. תהא דעתם הפוליטית, בעבר או בהווה, אשר תהא.