מדוכאת ועייפה

[Raindrop23]

תודה מחבקת

התור שלי ב-4.11 לפסיכיאטרית. אני הולכת אליה לפגישת ייעוץ לגבי טיפול מתאים בעצתה של ליידי סטארק, היא לא תהיה המטפלת הקבועה שלי.
עשיתי מקלחת, מרגישה קצת יותר טוב אבל עדיין מדוכאת ואין לי אנרגיות.
לגבי הדום נשימה בשינה, והסוכר וכל שאר הצרות, הכל מעודף המשקל. וקשה לי לעשות דיאטה וספורט. אני צריכה לשנות הרגלים לצמיתות וזה קשה לי.
לפני שנה הצלחתי לרדת 25 קילו ואחרי זה לא יכולתי יותר ועליתי בחזרה. מאז לא יכולה יותר.

 

[Raindrop23]

חוסר שקט ועצב

יש לי חוסר שקט ועצב. הצלחתי למכור אחד מהדברים שרציתי למכור והרווחתי 400 ש"ח שזה מכובד. וזה שימח אותי אבל רק לקצת זמן.
אני גם מרגישה יותר טוב ולא מרגישה חולשה כמו קודם אבל אני עצובה ויש לי חוסר שקט, ובעיקר עצובה.
קשה לי באופן כללי ומזג האוויר הקודר מדכא אותי. אני אוהבת אור ואני אוהבת שמחשיך מאוחר, אצלי החדר תמיד מואר בניגוד לאחותי הגדולה למשל שלא אוהבת אור.
אולי זה בגלל שנולדתי בקיץ. וגם עזרתי קודם לאמא שלי במשהו וזה שימח אותי אבל כמובן שהשמחה לא מחזיקה הרבה זמן.
כואב לי בכף יד שמאל, אולי ישנתי על היד בתנוחה לא טובה. לפחות זו לא יד ימין (טפו טפו טפו) כי אני ימנית.
לפחות בדבר אחד אני כמו כולם או לפחות הרוב, שאני לא שמאלית. כל החיים שלי הרגשתי לא שייכת וכמו עוף מוזר. כשיש משהו אצלי שהוא "כמו כולם" זה מרגיע אותי.
כשיש אצלי משהו שהוא קצת שונה או לא נורמטיבי זה מכניס אותי לחרדות. אני לא רוצה להרחיב בנושא הזה כי קשה לי לדבר על זה ואני אפילו לא רוצה לחשוב על זה אז זה כל מה שאכתוב.

 

[Raindrop23]

אוף

אמא שלי כל הזמן מנדנדת לי "לעשות את מה שצריך", ש"זה פיקוח נפש". אני לא מסוגלת, לעזאזל. היא אומרת לי שכן, שזה תלוי רק בי.
אבל די, אני לא יכולה. התחלתי אלף פעם ואחרי יום יומיים הפסקתי. לא מסוגלת. אמרתי לה שנחכה לפסיכיאטרית. אז היא אומרת שזה לא תלוי בפסיכיאטרית.
אמרתי לה "נמאס לי, תסתדרו בלעדי". אין לי כוח, אני רוצה לרזות אבל לא מסוגלת, אני לא בשליטה על עצמי ועל החיים שלי ואין לי כוח.
אם אני אלך אז אני אלך, זה הגורל. אמא שלי אומרת שזה לא גורל ושזה תלוי בי אבל היא לא מבינה. נמאס לי מהכל.

 

[Lady Stark]

הי מתוקה

אני מסכימה איתך שבגלל שהאישיו שלך עם משקל הוא מורכב, ומאוד קשור למה שעברת, שהכי טוב שתעשי את זה בשילוב עם טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי.
גם לאנשים שלא עברו חיים כמו שלך, הרזיה היא דבר לא קל בכלל.
האמת היא שגם די מקומם אותי לשמוע שאמא שלך מציקה לך בעניין הזה, כי זה מתקבל כמו ביקורת וזו לא דרך טובה להמריץ לדיאטה.
אני חושבת שיותר חשוב מהכל שתקבלי טיפול טוב. ההרזייה תהיה תוצאה של טיפול. לא ההיפך.

אם את לא מצליחה לגרום לאמא שלך להבין, אולי יעזור אם היא תשמע את זה מאיש מקצוע?

 

[Raindrop23]

היי ליידי

אני יודעת שזה בא מדאגה אצלה אבל זה מלחיץ ומעצבן. היא חושבת שאני מסוגלת ואני לא.
בטיפול איבדתי את האמון מזמן אז אני די מיואשת.

 

[Lady Stark]

אני מבינה

שאת מבינה אותה ואת הכוונה הטובה שלה. גם לי מהצד ברור שהיא דואגת לך ורוצה בטובתך.
אבל מה לעשות, המצב הוא מורכב יותר מפשוט ״יאללה, תעשי את זה כבר״.
כי לפני שאת מתמודדת עם בעיית משקל את מתמודדת עם דימוי עצמי נמוך, דיכאון ופוסט טראומה.
לכן חשוב שדבר ראשון את תביני את זה, על מנת שתוכלי להעביר את זה הלאה אליה.

כי כרגע זה לא מצב הוגן. כשאת לוקחת את נקודת המבט שלה ורואה רק את זה שהיא דואגת, את מתעלמת מהצרכים שלך וזה רק יגביר את התסכול שלך ואת האכזבה שלך מעצמך.

לגבי טיפול, לפי מה שהבנתי ממך את לא מרוצה מהטיפול הנוכחי שלך. אבל לי ברור שקיימ/ת מטפל/ת שיוכלו לעזור לך.
אני מצאתי בגיל 23 פסיכולוג שהכניס אותי למסלול טוב. ולפניו הייתי אצל כמה מטפלים שלא התאימו לי.
ואני רוצה להגיד שבזה שאת מתייאשת מטיפול זה כמו להגיד: אי אפשר לעזור לי. אז אפשר. באמת שאפשר. מעבר לזה שמה שאת עוברת הוא באמת קשה מאוד ובצד, לאור מה שקרה, את לא שונה מכולנו. גם לך אפשר לעזור. הרבה פעמים זה פשוט תלוי במטפל ובהתאמה שלו אליך.

 

[Raindrop23]

אני מניחה שפשוט אין לי מזל

מהרגע שנולדתי אין לי מזל והכל הולך קשה. אני כבר מיואשת כי ניסיתי מליון תרופות ומליון מטפלים ומיליון טיפולים ולאן זה הביא אותי?
אז אני משתדלת להמשיך לנסות וקבעתי תור לפסיכיאטרית אבל באמת שקשה לשמור על התקווה כבר.

 

[אפרסק בקופסא]

raindrop23

רוצה לכתוב והמילים לא יוצאות כמו שרוצה. אז מאחלת שהפגישה תהיה טובה ותפתח דלת לדרך חדשה וטובה יותר. והעובדה שאת ממשיכה לנסות, אומרת הרבה עלייך ועל היכולת

 

[Raindrop23]

תודה אפרסק

וחיבוק גם לך.