מדוע מדע?
נתחיל מהקדמה קצרה , אני הרחבתי פיזיקה ומחשבים ובשניהם אני מצטיין.. כך גם בחמש יחידות מת'. ככה שאני ומדעיים דווקא דיי מסתדרים , ולמרות זאת אני לא רואה שום עתיד(מלבד צבא אולי) באף אחד מהנושאים וקרוב לוודאי שאלמד פסיכולוגיה באוני'. משחר הימים האדם הסתקרן בסביבתו. ביוון העתיקה הדבר תפס תאוצה והמדעים הפכו לכלי המרכזי לחקר המטא-פיזיקה . כך החלו לחשוב על החומר , על כדור הארץ, הכוכבים ותנועה ומשם כמובן הורחב הדבר למתמטיקה וכו'. עד כאן טוב ויפה, אנשים השקיעו במדע על מנת לספק את סקרנותם. במשך הזמן "השתכלל" העיסוק במדע, והטכנולוגיה התקדמה עשרות מונים . איתה(או נכון יותר בעזרת המדע) האדם הצליח ליצור רכבות , מטוסים , שיכלל את בריאות האדם , את מקורות המזון ואף הגיע לירח. כאן מתחילה להיווצר אצלי בעיה בתפיסה . כל עוד המדע הוא לסקרנות האדם- מה טוב . אך אם השנים הסקרנות נשארה בעדנה והטכנולוגיה הקסימה את האנשים , ובעיקר כיצד היא יכולה להניע את גלגלי הכלכלה. כך הפך המדע מסקרנות להשקעה , שהיום הגיעה לממדים עצומים. ואני שואל: לאן? לחיי נצח? ומה אז? מה יביא לנו חקר החלל? לאן האנושות צועדת ? מה יקרה כשהיא תגיע לשם? ושלא יבינו אותי לא נכון , אין לי בעיה עם חקר מדעי לצורכי סקרנות, הבעיה שלי היא בכסף ובעבודה שמושקעת שם . אנחנו מנסים לנצח את הטבע (וכן אני מאמין שמציאת תרופות לסרטן הן לא הפתרון, אפרט בהמשך) ושוכחים את הידיים והרגליים. בכסף וכוח העבודה הזה אפשר לעשות הרבה יותר דברים, דברים עם מטרה והשג ממשי. כן, גם חיים טובים יותר. את הכסף , הזמן וכוח העבודה צריך להשקיע בחברה . אם זה בהשכלה ובחינוך , אם השקעה בלימוד לצרכנות נבונה או לשמירה על הסביבה . אם זה חינוך לפוליטיקה נקיה – והתענינות ואכפתיות מהעם . אם זה חברה שבריאה נפשית(לדוגמה שבר בחברה עקב מלחמה) ואם זה חיים טובים יותר, שקטים יותר , בריאים יותר ומתוקנים חברתית . בקיצור – להגיע ולהתקדם לקראת חברה נאורה . אז , ואלי רק אז (אם הם לא יבינו שפשוט אין צורך) אולי יהיה כדאי להשקיע בחקר חלל , במחקרים פיזיקליים מתקדים וכו'. ואולי אני טועה?
נתחיל מהקדמה קצרה , אני הרחבתי פיזיקה ומחשבים ובשניהם אני מצטיין.. כך גם בחמש יחידות מת'. ככה שאני ומדעיים דווקא דיי מסתדרים , ולמרות זאת אני לא רואה שום עתיד(מלבד צבא אולי) באף אחד מהנושאים וקרוב לוודאי שאלמד פסיכולוגיה באוני'. משחר הימים האדם הסתקרן בסביבתו. ביוון העתיקה הדבר תפס תאוצה והמדעים הפכו לכלי המרכזי לחקר המטא-פיזיקה . כך החלו לחשוב על החומר , על כדור הארץ, הכוכבים ותנועה ומשם כמובן הורחב הדבר למתמטיקה וכו'. עד כאן טוב ויפה, אנשים השקיעו במדע על מנת לספק את סקרנותם. במשך הזמן "השתכלל" העיסוק במדע, והטכנולוגיה התקדמה עשרות מונים . איתה(או נכון יותר בעזרת המדע) האדם הצליח ליצור רכבות , מטוסים , שיכלל את בריאות האדם , את מקורות המזון ואף הגיע לירח. כאן מתחילה להיווצר אצלי בעיה בתפיסה . כל עוד המדע הוא לסקרנות האדם- מה טוב . אך אם השנים הסקרנות נשארה בעדנה והטכנולוגיה הקסימה את האנשים , ובעיקר כיצד היא יכולה להניע את גלגלי הכלכלה. כך הפך המדע מסקרנות להשקעה , שהיום הגיעה לממדים עצומים. ואני שואל: לאן? לחיי נצח? ומה אז? מה יביא לנו חקר החלל? לאן האנושות צועדת ? מה יקרה כשהיא תגיע לשם? ושלא יבינו אותי לא נכון , אין לי בעיה עם חקר מדעי לצורכי סקרנות, הבעיה שלי היא בכסף ובעבודה שמושקעת שם . אנחנו מנסים לנצח את הטבע (וכן אני מאמין שמציאת תרופות לסרטן הן לא הפתרון, אפרט בהמשך) ושוכחים את הידיים והרגליים. בכסף וכוח העבודה הזה אפשר לעשות הרבה יותר דברים, דברים עם מטרה והשג ממשי. כן, גם חיים טובים יותר. את הכסף , הזמן וכוח העבודה צריך להשקיע בחברה . אם זה בהשכלה ובחינוך , אם השקעה בלימוד לצרכנות נבונה או לשמירה על הסביבה . אם זה חינוך לפוליטיקה נקיה – והתענינות ואכפתיות מהעם . אם זה חברה שבריאה נפשית(לדוגמה שבר בחברה עקב מלחמה) ואם זה חיים טובים יותר, שקטים יותר , בריאים יותר ומתוקנים חברתית . בקיצור – להגיע ולהתקדם לקראת חברה נאורה . אז , ואלי רק אז (אם הם לא יבינו שפשוט אין צורך) אולי יהיה כדאי להשקיע בחקר חלל , במחקרים פיזיקליים מתקדים וכו'. ואולי אני טועה?