קודם כל,
אני רוצה להבהיר שזה לא שאני אוהב להיות גבר עם תכונות נשיות וגבריות...זה מה שאני.
לגבי אשתי- אני חושב שהיא רואה בי שניים- גבר ואישה. כשהיא מרגישה שאני יותר גברי, היא פונה אלי כאל גבר, מדברת עלי כעל גבר (אומרת דברים כמו "my husband", "my man, אומרת לי כמה אני סקסי בבוקסר שאני לובש, בעברית פונה אלי בזכר ובשם הגברי שלי וכו'), והאמת היא שזה לרוב גורם לה "להתרכך" ולהוציא את הצד הנשי יותר מעצמה. זה שאני לובש בגדי גברים זה לא הדבר שקשה לה, היא אפילו אוהבת איך שאני נראה כגבר ותמיד מחמיאה לי, ונמשכת אלי באותה מידה כפי שנמשכת אם הייתי לובש בגדים יותר נשיים כמו בעבר. הקושי שלה הוא זה שאני כבר אף פעם לא בוחר ללבוש משהו נשי יותר. זה הכל.
כשאני רגשן ועדיו יותר, כנראה שאני נתפס לה כאישה ולא כגבר נשי, ואז הצד הפחות נשי שבה יוצא החוצה והיא הופכת יותר דומיננטית בעצמה...פונה אלי כאל אישה, מפנקת אותי בדרך שונה, אומרת דברים כמו "my wife" וכו'. כל ההתנהלות שלה משתנה.
כפי שאתם רואים, לאשתי בעצמה יש צד נשי יותר וצד נשי פחות. היא אישה לכל דבר וכך גם מזדהה, אבל יש בה קצת מה-femme וקצת מהטומבוי. כשאני מתנהג גברי יותר, ה-femme שבה יוצאת וכשאני פחות גברי ה-tomboy/soft butch שבה יוצאת.
במיטההיא נותנת לי לקחת את המושכות, כמו שאומרים, ובהחלט מתייחסת אלי כאל גבר לכל דבר (כולל שימוש ב-strap on,במונחים מיניים הקשורים בסקס בין גבר ואישה וכו') ובהחלט אני מקבל את כל היחס שגבר מקבל מאישה.
אני באמת מרגיש שהיא מקבלת אותי כגבר אבל נראה לי שיש לה קצת דרך לעשות בהבנה שגם הצד הנשי שבי הוא חלק מאותו גבר ולא אישיות נפרדת. בהגיון היא מודעת לזה ואומרת שייקח עוד קצת זמן, אבל היא בהחלט עובדת על זה, אני שמתי לב בימים האחרונים.
