מדיטציה היא שם לועזי
למשהו שנמצא בכל היהדות לאורך ולרוחב , בשמות רבים ושונים. מרוב שהוא דבר רגיל ופשוט , אין לזה שם עברי (אולי "כוונה" , או "התבוננות"). למשל כמה "מדיטציות" מפורסמות : 1. בתקנות בית מדרשו של הרמח"ל מובא כי היה להם זמן מיוחד לשבת בשקט לקוות ולצפות לישועה בכל יום. הרמח"ל במקום אחר מסביר כי "קיווי" מלשון קו האינסוף הנכנס בתוך חלל הצמצום ומשלים את כל החסרונות הנמצאים בו , וכן מלשון תקווה - תקוות חוט השני. אני אישית בדרך כלל נוהג כשאני עושה כוונה (מדיטציה) זו מדמיין את קו האינסוף הנכנס בתוכי ומשלים את החסרונות (זה לפי הסברי הרמח"ל כי הרשימו הוא כדמיון הגוף , והקו הוא הנשמה , וקו נכנס ברשימו ומשלים אותו כנשמה הנכנסת בגוף). 2. רבי אלימלך מליזנסק בצעטיל קטן שלו כותב : "בכל עת ורגע שהוא פנוי מן התורה ובפרט שהוא יושב בטל לבדו בחדר או שוכב על מטתו ואינו יכול לישן יהיה מהרהר במצות עשה זו של "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כב, לב) וידמה בנפשו ויצייר במחשבתו כאלו אש גדול ונורא בוער לפניו עד לב השמים והוא בשביל קדושת השם יתברך שובר את טבעו ומפיל את עצמו להאש על קידוש השם יתברך ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ונמצא שאינו שוכב ויושב בטל רק מקיים מצות עשה דאורייתא:" 3. האר"י שהבאת אומר שכל אדם יכול לכווין שם הוויה או שדי על מצחו. כנ"ל בכל הסידורים הספרדים מובא "תיקון הנפש" שהוא שם הוויה בניקוד שונה לכל איבר. 4. הרמב"ם כאשר מסביר על מצוות יחוד ה' , אומר כי המצווה היא כך : " יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון. והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו. [ב] ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות. ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים, הוא לבדו יהיה מצוי ולא ייבטל הוא לביטולם: שכל הנמצאים צריכין לו; והוא ברוך הוא אינו צריך להם, ולא לאחד מהם. לפיכך אין אמיתתו כאמיתת אחד מהם. הוא שהנביא אומר "וה' אלוהים אמת" (ירמיהו י,י)--הוא לבדו האמת, ואין לאחר אמת כאמיתו. והוא שהתורה אומרת "אין עוד, מלבדו" (דברים ד,לה), כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו." כמובן בכל רגע כאשר אדם חושב על הדברים הללו שאומר הרמב"ם - מקיים מצוות עשה לכל דבר. (וזוהי מדיטציה - שהאדם יחשוב כיצד הקיום שלו ושל כל העולם נמשך מרצונו של הקב"ה , וכל העולם כולו נחשב כאין וכאפס לעומת מציאות ה'. ניתן אפילו להרחיב זאת , ולעשות זאת לכל איבר בנפרד). 5. מדיטציה המוזכרת בכמה מקורות היא החזרה הרבה על פסוק אחד או משנה אחת בכוונה כמה פעמים. 6. ויש בנושא הזה עוד ועוד . . . עד אינסוף. כל מה שכתבתי כאן אלו דברים שכל אחד יכול לעשות אותם , והרוב אפילו לא "קבלה" אלא מפשטי התורה. הרמח"ל כותב באגרותיו כל מה שהגיע להשגה שלו , היתה בגלל שלא עברו עליו 5 דקות בלי יחוד כלשהו. כמו כן גם אם אדם אינו ראוי להשראת שכינה , אם האדם מעמיק מחשבתו בפסוק או במשנה , הוא מתקן בזה את שהעמיק מחשבתו בעניני העולם. כך שגם בלי קשר לעניני "השגה" זה מטהר את האדם.