חצישלישרבע
New member
מדע הוא מדע הוא מדע?
מקריאת השרשורים בימים האחרונים ובאופן כללי היגוג חסר מטרה תוך בהייה באוויר, חשבתי על כל הקונספט הזה של חקירה מדעית. אני כמובן לא הראשונה להעלות את השאלה הזו, והיא גם עלתה בוואריאציות שונות אצל כותבים נבונים בהרבה ממני, אבל בסדר. המשתתפים כאן בפורום הם כולם חוקרים מסוגים שונים ומשונים: נושאי המחקר, סוג המחקר, מטרות המחקר... יש כאן שונות מאוד גדולה. אבל ברמה מאוד בסיסית נשמע שיש הסכמה על תהליך המחקר המדעי. שישנם כלים של חקירה, לוגיים במהותם אבל בעצם משותפים לכמעט כל דיסציפלינה של מחקר, אולי בוואריאציות קלות. למשל עניין שאלת המחקר, שהתייחסתי אליה בתגובה לדפנה בשרשור אחר. הרעיון שבבסיס כל מחקר עומדת שאלה, עומד הרצון לפתור איזושהי בעיה. מלות השאלה: מה, איך, איפה, מתי, כמה, מדוע - הן עומדות בבסיס מחקר מדעי. או הרעיון של הרדוקציה. של לקחת בעיה ולומר - אוקיי, אני לא בדיוק יודע מה לעשות עם הגוש הזה, אז אני אנסה להסתכל על חלק קטן ממנו, או על גרסא מוקטנת שלו, ואנסה ללמוד משהו עליה. הרעיון הבסיסי שכדי לדעת משהו, אתה בוחר להסתכל על חלק מהגורמים המשפיעים, ולנתח את ההשפעה שלהם. אלו שתי דוגמאות שכשאני חושבת לאורך ציר הזמן ורוחב תחומים שונים, אני רואה שהם תמיד שם, וברמה מסויימת זה מפליא אותי. בין התואר הראשון לתואר השני לעבודה הקודמת ולעבודה הנוכחית, עברתי ארבע דיסציפלינות מדעיות שונות. בכל תקופת זמן כזו הייתי במצב בו אני צריכה להבין את הטיעונים של חוקרים בתחום, ואת אופן החשיבה. ועם כל ההבדלים - הגישה המדעית, מן אבני בסיס שכאלו - נשארה במקומה. מעבר לעובדה שזה גורם לי להעריך פי מיליון את ההשכלה שרכשתי, ולהרגיש ברת מזל באופן בלתי רגיל שזכיתי להשכלה ובכך קיבלתי פתח לעולמות מגוונים, אני גם חשה השתאות גדולה, כמעט סנטימנטלית
חנני ככל שזה ישמע, במקום מסויים זה פשוט מרגש אותי, האוניברסליות הזו. האם אתם גם חושבים שיש דברים שהם בבסיס חקירה מדעית באשר היא? ואם כן, אז אילו דברים? (ובמאמר מוסגר, הפורום הזה נורא מעניין!)
מקריאת השרשורים בימים האחרונים ובאופן כללי היגוג חסר מטרה תוך בהייה באוויר, חשבתי על כל הקונספט הזה של חקירה מדעית. אני כמובן לא הראשונה להעלות את השאלה הזו, והיא גם עלתה בוואריאציות שונות אצל כותבים נבונים בהרבה ממני, אבל בסדר. המשתתפים כאן בפורום הם כולם חוקרים מסוגים שונים ומשונים: נושאי המחקר, סוג המחקר, מטרות המחקר... יש כאן שונות מאוד גדולה. אבל ברמה מאוד בסיסית נשמע שיש הסכמה על תהליך המחקר המדעי. שישנם כלים של חקירה, לוגיים במהותם אבל בעצם משותפים לכמעט כל דיסציפלינה של מחקר, אולי בוואריאציות קלות. למשל עניין שאלת המחקר, שהתייחסתי אליה בתגובה לדפנה בשרשור אחר. הרעיון שבבסיס כל מחקר עומדת שאלה, עומד הרצון לפתור איזושהי בעיה. מלות השאלה: מה, איך, איפה, מתי, כמה, מדוע - הן עומדות בבסיס מחקר מדעי. או הרעיון של הרדוקציה. של לקחת בעיה ולומר - אוקיי, אני לא בדיוק יודע מה לעשות עם הגוש הזה, אז אני אנסה להסתכל על חלק קטן ממנו, או על גרסא מוקטנת שלו, ואנסה ללמוד משהו עליה. הרעיון הבסיסי שכדי לדעת משהו, אתה בוחר להסתכל על חלק מהגורמים המשפיעים, ולנתח את ההשפעה שלהם. אלו שתי דוגמאות שכשאני חושבת לאורך ציר הזמן ורוחב תחומים שונים, אני רואה שהם תמיד שם, וברמה מסויימת זה מפליא אותי. בין התואר הראשון לתואר השני לעבודה הקודמת ולעבודה הנוכחית, עברתי ארבע דיסציפלינות מדעיות שונות. בכל תקופת זמן כזו הייתי במצב בו אני צריכה להבין את הטיעונים של חוקרים בתחום, ואת אופן החשיבה. ועם כל ההבדלים - הגישה המדעית, מן אבני בסיס שכאלו - נשארה במקומה. מעבר לעובדה שזה גורם לי להעריך פי מיליון את ההשכלה שרכשתי, ולהרגיש ברת מזל באופן בלתי רגיל שזכיתי להשכלה ובכך קיבלתי פתח לעולמות מגוונים, אני גם חשה השתאות גדולה, כמעט סנטימנטלית
