מדע הוא מדע הוא מדע?

[avshalomat]

אגב אפשר

לשאול במה היו שני התוארים הראשונים שלך? במדיע המשחב נכון? בכל מקרה זה לא כזה מפליא יש גישה מדעית שהתגבה פחות או יותר משלוש גישות הפילוספופיה היוונית הגישה הניסויית שהתחילה ברנסאנס וההשלכות של אלו למדעי החברה, במידה רבה לדעתי יש פה סוג של מיים (גן תרבותי) שנפוץ לאורך החקריה המדעית, אבל אני גם חושב שיש פה דבר יפה שקשור להכרה כנראה מתוך סט שלאפשרויות חקירה וגילוי יש סטים שיותר מקובלים על המוח שלנו בחקירה של דברים ,כבר ציינתי במקום אחר שלדעתי יהיה מעניין לראות את הסיבות התרבותיות והאבולציניות לחקירה, יש גם דיספלינות שהיכו שורשים עמוק בתרבות הנוצרי והיהודית ורק עכשיו מתחילים להתשחרר מהן (כל תפיסת הדואליות לדוגמה שלעתי השפיע מהותית על חקר המתתמתיקה)

 

[חצישלישרבע]

אפשר

עד עכשיו נמנעתי מלהתייחס לזה במפורש כי אני לא משתגעת על הרעיון שיזהו אותי, אבל ניחא. למדתי בתואר הראשון שני חוגים מלאים (כלומר תואר כפול) במתימטיקה ומדעי המחשב. בתואר השני למדתי את כל הקורסים במתימטיקה, והתיזה היתה על קו התפר בין מתימטיקה ומדעי המחשב. בעבודה הקודמת שלי עבדתי מול מפתחי תרופות, כלומר אנשים שהרקע שלהם הוא ביולוגיה, כימיה, רפואה. ועכשיו אני עובדת מול אנשי פיננסים וכלכלנים. ואני מצטערת, אבל לא הבנתי מה ניסית לומר.

 

[avshalomat]

הו כן

טוב גם היו לי המון טעויות הקלדה וגם השתמשתי במגוון מונחים מתחום מדעי החברה, אנסה לפרט, מה שניסיתי לומר שיכול להיות שיהיו שיטות מדעיות מקבילות אבל בשל סיבותהיסטוריות השיטה המדעית בתחומים מסויימים (קרי מדעי הטבע) התפשטה פחות או יותר לכל התחומים, זה טיבעי זה הגיוני אבל זה גם מראה את ההתפשטות של קונספטים מסויימים. בנוסף היו סיבות תרבותיות מסויימות בהן התפתח המדע במערב (יחס דואלי למציאות של מציאות נשגבת ומציאות ארצית) כלאלו הביאו לדעתי להתפתחות זהו מסויימתלמדע.

 

[avshalomat]

חלק שני

את שואלת בעצם מה הכלים הבסיסים לחקירה, אני חושב שהם בעצם היכולת לעצב אמת כלשהי בראש (וכאן אני מסכים עם טולקין) היכולת להפריד ולייצר מערכת של מציאות דימינוית כלשהי בראש ואז לנסות לבדוק אותה במציאות היא בעם הכלי הבסיסי של החקירה, בהרבה מובנים זו הסיבה שדת היא כל כך פופאלרית כי היא מפאשרת הפצה של מערכת הנחות לגבי המציאות. אם תשימי לב גם כשחוקרים אנחנו לא יכולים לגעת בכל מישורי הידע בבת אחת אלא ליצור מעין תבנית של ידע לגבי המציאות, יש לאורך החקירה הבודדת ניסיון להשיג גירסה מצומצצת של תהופעות ולבחר בינהן, מה שאני מנסה להגיד הוא שהחקירה המדעית היא היא מקרה פרטי של ההכרה, כדי ליצור תבנית של מציאות אנחנו יוצרים מעין תבנית שמנסים לבנות בה מציאות.

 

[mummy]

מה בסיס החקירה המדעית את שואלת?

קודם כל הסקרנות, ודבר שני עמדה שלא מניחה שיש בידיך את כל התשובות אלא שצריך לעשות פעולה של איסוף מידע וניתוח שלו כדי להגיע למסקנה, לגילוי, לתשובה או איך שתקראי לזה. כסוציולוגית, אני מתחברת מאד לניסוח שהביא טולקין - to make sense - להבין איך העולם שלנו עובד, במובן הכי רחב של המילה. נדמה לי שכל דיספלינה מתרגמת את התהליך שנדרש כדי לעשות את זה לפרקטיקות שונות, ומכיוון שמדובר בא/נשים בסופו של דבר, אז מתפתח המהלך הבלתי נמנע של להעמיד אותן בהיררכיה של אחת שטובה/נכונה/ראויה יותר מהאחרת. כמו שראינו כאן בכמה שרשורים בימים האחרונים

אבל הבסיס בסופו של דבר, הוא אותו בסיס. אני כן חושבת שיש מכנה משותף למרות שלפעמים נראה שהפערים הם מאד מאד מאד גדולים.

 

[חצישלישרבע]

לא המניע

אלא הכלים. הכלים הבסיסיים ביותר של החקירה המדעית. האופן שבו אנחנו מנסים לענות על שאלות. לא התשובות או האיכות שלהן, אלא האופן שבו אנחנו מנסים.

 

[mummy]

אני מבינה שאכזבתי אותך, המורה

טוב, לא להתעצבן. אני רואה שאת כבר בחלסטרה מכל הגיבוב הזה של מדעי החברה, אז אני אתן לאנשים אחרים לענות. כאלה שהבינו את השאלה "נכון".

 

[חצישלישרבע]

לא עצבנת אותי בכלל ../images/Emo13.gif

סליחה שיצא שנשמעתי עצבנית רק רציתי לתקן את השאלה שלי שאני מקבלת שנוסחה קצת באמורפיות.

מה שניסיתי בסך הכל לומר היה שנראה שמאפיינים מסויימים של חקירה ביקורתית (כמו הדוגמאות שהבאתי), נדמה שהם מצויים בכל ענף של מחקר מדעי. והאוניברסליות הזו נראתה לי מעניינת, זה הכל.

 

[mummy]

נו הארד פילינגס ../images/Emo3.gif

ומסכימה איתך מאד: בהחלט נראה שיש מכנה משותף, וכן זה אכן מאד מעניין

 

[משוש30]

הנה רק מהדיון עם כוכב הצפון את יכולה לראות

כמה הכלים הללו כנראה לא אוניברסליים

עובדה שהיא מסרבת להשתמש בהם כי הרי לשיטתה לא ניתן לענות על השאלות מתי? איך? בטח לא על "למה" וכד'. בעיני השאלות המרתקות ביותר שמושכות הכי הרבה חוקרים בכל התחומים הן כיצד ובעיקר- למה? למה זו השאלה המרתקת ביותר שהכי קשה לענות עליה כמובן, אם לא בלתי אפשרי. אבל הרי אי אפשר להתאפק ולא לשאול נכון?

 

[נועה לביא]

הפשטה היא הפשטה

ובלעדיה מדע הוא לא מדע, וגם הגות היא לא הגות ונשאר רק פופוליזם.

 

[Kalla]

בבסיס מחקר לאו דווקא עומד הרצון לפתור בעיה

אלא יכול להיות גם שפשוט לחקור ולגלות דברים חדשים או להבין איך דברים עובדים וכו'. למשל, תחום המחקר שלי הוא תרגום ומה שמעניין אותי ספציפית בגדול הוא לבדוק מה קורה בתרגום של הבטים לשוניים שונים בהשוואה למקור. אכן שאלת מחקר יש לכולם, כי בעזרתה מגדירים במדויק את מה חוקרים, היא תוחמת ומסבירה את הנושא, הכיוון וההיקף של המחקר, כי אם אין הגדרה מדויקת אפשר בקלות ללכת לאיבוד, כי הרי אין סוף לאפשרויות. כמו כן, תמיד צריך להגדיר את המתודולוגיה, או את שיטת העבודה, כי הרי לאותה בעיה או שאלה אפשר לגשת בכלים שונים ומתוך תחומים וגישות שונים לגמרי, וכמובן צריך להיות ברור על איזה הנחות יסוד ומחקרים קודמים את מתבססת, וזה שוב כדי לתת לעבודה מסגרת וכוון ברורים. בלי שיהיה סדר, מבנה וארגון אחיד ומקובל על כולם פחות או יותר, אנשים יתקשו לחקור בצורה יעילה וגם יתקשו לקרוא ולהבין את מחקריהם של אחרים. לכן היה מפליא, לפחות אותי, אילו לא הייתה כאן אוניברסאליות מסוימת שמאפשרת לאנשים גישה למחקרים מכל העולם ובכל התחומים והנושאים.

 

[יעל אפריל]

נכון. מחקר תצפיתי-השוואתי

אינו מבוסס על בעיות שיש לפתור או על הנחות יסוד שאותן צריך לאשש או להפריך. כמו שאמר גדול הארכיאולוגים של אזורנו, סר פלינדרס פיטרי, כששאלו אותו מה הוא רוצה למצוא בחפירה:"אני רוצה למצוא את מה שיש כאן". kalla ואני כנראה עוסקות במחקר בדרך דומה מאוד, כי מה שהיא אמרה מדוייק מאוד בעיני.