בשמחה...
נתחיל בהתחלה - 1. ההתיחסות לפסיקת בג"ץ כאילו עצם הביקור אצל רופא וכו' אינה כלולה בסודיות. הנושא נפסק ספציפית בעניין של סמכויות מס הכנסה לדרוש מידע וזהו סיכום שהושג. אני בכלל לא בטוחה שזה חל על כלל המצבים, וגם שם אובחנו מספר סוגים של טיפולים שמטבעם נעשים בדיסקרטיות יתרה. 2. "כאשר המטופל עצמו מסכים למסירת המידע" מופיע משום מה תחת ראש הפרק "מתי יש צורך בויתור על הסודיות הרפואית". נו באממת.. רק אם המטופל מבקש למסור את המידע לצד שלישי, באופן ישיר, על הצד השלישי להציג כת ויתור סודיות. אגב - המושג "כתב ויתור סודיות" לא מופיע בשום מקום בחוק זכויות החולה. 3. "כאשר מגיע אדם למקום עבודה חדש וגו'..." על סעיף זה אין לי אלא לומר "אוי ווי"... מקום עבודה או חברת ביטוח הם סוג ספציפי של ויתור על הסודיות לטובת צד שלישי, ולא איזה סוג מיוחד של מצב. 4. באופן מפתיע אין לי השגות על סעיף חובות הדיווח... 5. היכולת להעביר מידע ממטפל למטפל לצורך טיפול במטופל חלה לא רק על רופאים ולא נועדה במקורה לאפשר העברת מידע בין רופא ליועץ, דוקא, כאילו אין בעולם אחיות, פסיכולוגיות, טכנאיות רנטגן ומפעילות ציוד רפואי אחר.. המטרה של הסעיף היתה לאפשר תקשורת יעילה בתוך הצוות בלי צורך לשאול את המטופל על כל צעד ושעל. 6. בשום מקום בחוק לא כתוב שויתור סודיות חייב להעשות בטופס. נכון שיש חבה לתעד את הפעולות וזה מקובל למלא טפסים אבל ניתן לתעד את ויתור הסודיות בכל מיני צורות גם אם ניתן בעלפה. 7. כפי שציינה שם מישהי בהערה מס' 1 - הציטוט כאילו מהחוק "הרופא ימסור, לאחר ויתור על הסודיות, רק את המידע הרלוונטי, ורק לגורם הרלוונטי" - פשוט לא קיים בחוק. בושה. 8. פתאום יש שם התייחסות ספציפית לויתור סודיות לצרכי עבודה, שתקוע כאילו משום מקום ובכלל לא ברור מי התרשל בהגהה. 9. בהתמכרות לסמים, יחסי מין ואלימות של קטין - התערבות ההורים עשויה אף להזיק????? אלו המקרים בהם בדרך כלל חובה לערב את ההורים, דוקא, אלא אם כן יש חשש שהם עצמם מזיקים לקטין כגון אם האלימות היא מצידם. 10. בנושא של טיפול בקטינים יש אופציה לערב את ההורים או לא. אין איזכור של האופציה לערב פקיד סעד, שהוא בעל הסמכות החוקית להחליט במצבים כאלה. 11. התייחסות הר"י לנושא סודיות רפואית של נפטרים אינה מקובלת כמעט בשום מקום ובודאי אינה מעוגנת בחוק זכויות החולה. מטרתה המרכזית אחת - למנוע תביעות משפטיות של היורשים כנגד רופאים רשלנים. ברור שהזכות אינה מתאיידת אבל היא עוברת ליורשיו, היורשים את כל זכויותיו כולל זכותו לסודיות הרפואית, שהיא זכות שלעיתים קרובות חיונית למימוש זכויות אחרות כגון ביטוחיות ונזיקיות. אם נאמץ בווקנות את עמדת הר"י, לכאורה, אסור לספר לבני משפחה המומים ממה ואיך מת יקירם אלא אם הוא נתן רשות לכך מראש, המסכן, למשל שניה לפני שקיבל התקף לב !!?? 12. ולדובדבן שבקצפת - עניין דיווח על נשאי מחלה מידבקת לבני זוגם.. "אך היום יכולת ההכרעה מצויה בידי הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית" ???? אני בשוק, אני בה-ל-ם, אני ה-מ-ו-מ-ה. להסתדרות הרפואית אין בעניין הזה שמץ אפס קצהו של סמכות פורמלית. יוק. נאדה. כלום. זה מספיק?
