מהאנושיות דרך הלאומיות אל החייתיות

[GRADLER]

מהאנושיות דרך הלאומיות אל החייתיות

חברי פורום יקרים.
אני תמה איכה זה שהנאורות לא עלתה והצליחה.
יש ספר נפלא של מקס הורקהיימר "ליקוי מאורות התבונה" שמצביע
כבר בשנות הארבעים על הסתלקותה של התבונה משדה המחשבה והמעש בעולם המערבי.
מדוע הדבר קרה? לאחר תקופת ביניים קצרה מאוד שבין שלטון המלוכה והכנסייה, החלו להשליט
סדר בצוויליזציה שהשתחררה זה עתה מהמוסר היהודי-נוצרי, הדמוקרטיות המודרניות מזה
והמפלגות הקומוניסטיות מזה. תקופת שלטונן של אלה ואלה נמשכה פרק זמן קצר מאוד.
כשבעים שנים. משנות התשעים היחידות שהרכיבו את הגוש המזרחי, (לרבות העולם הערבי),
ניסו לשחזר את רעיון הלאומיות, רוסים אוקראינים, בלקנים, מולדבים ועוד החליטו להיות מאוד לאומיים,
והממשלות החדשות קידמו פולקלור אתנוצנטרי כערך אסטרטגי.
את הלאומיות בהדרגה החלה להחליף הדת. בעיקר באיזורים עם רוב מוסלמי. הציוויליזציה הולכת
לאחור באותם הצעדים שבהם היא התקדמה. באזורינו אנו רואים זאת בבירור. המהפכות בעולם הערבי
בראשית דרכן לא נשאו אופי דתי. אך הכוחות הדתיים גברו והינה היום משטרים של המלחמה הקרה
מתחלפים במשטרים איסלאמיים. (גם להם אני לא צופה עתיד מזהיר)

האם יש הסבר שהוא פחות או יותר קונסנזוז בין הוגים וחוקרים מכובדים
למגמות השליליות בכל הממדים של המציאות
החברתית, שאנו עדים לו בעשורים האחרונים?

 

[iricky]

כן, בודאי

ברור לכל שאלה חבלי משיח

 

[u r i el]

אומר לך משהו.

ראשית - אינני מכיר את הספר שהזכרת וגם לא את הנושא שעליו כתבת, ולכן אינני מסוגל להשיב לך תשובה רצינית.
שנית - נראה לי שגם מנהל הפורום הנכבד שלנו, ריקי, שהגיב לך לעיל נמצא פחות או יותר באותו מצב כמוני לגבי נושא זה, אבל אני מוצא לנכון להתנצל בשמו על קבלת הפנים הצינית שעשה לך. כך לא ראוי, ובוודאי לא למנהל.
שלישית - באשר לפיסקה האחרונה של הודעתך, יש לדעת שכמעט שאין למצוא קונצנזוס מלא וכוללני בין הגותם ומחקריהם של הוגים וחוקרים מכובדים ב"מדעי הרוח". אדרבא - זו כמעט מהותם של חוקרים והוגים מכובדים, שהם אינם yes-מנים, שהם כל הזמן באנטי-קונצנזוס עם חבריהם עמיתיהם, סוף סוף זה מהותי להוגה וחוקר מכובד שלא להדהד את מה שנאמר כבר לפניו, אחרת כי מה מצדיק את קיומו, אם לא לחדש ולבטל ולהתווכח ולשלול ?

 

[iricky]

ציניות היא לא חטא בהכרח

לפעמים, על מנת לחדד שעה מסוימת, מותר לנקוט בציניות. אפילו חז"ל לא נמנעו מכך. עגנון היה ציני מאין כמותו, וספרותו היא מן הנעלות שבספרות העולם, ואפילו העולם הכיר בזה.
בציניות שלי רמזתי בדיוק למה שכתבת בשלישית. אני מודה לך על תרגומה ללשון בהירה ורצינית.

 

[iricky]

שעה מסוימת = דעה מסוימת

 

[u r i el]

נוכח מצבו העגום של הפורום

שכבר זמן רב רדום ואיננו "מתרומם" ואפ' חברותא של כוס קפה לא מעוררת אותו, עלינו לעשות ככל שביכולתנו לקדם בברכה כל עולה חדש, גם אם אין שמו יפה ... ורק לאחר שהשתקע והתבסס במחוזותינו לשלוף נגדו סכינים וחרבות.
אני, למשל, כבר נמצא תודה לאל במצב זה, ואכן נשלפות נגדי סכינים וחרבות ( בעיקר מאותו המנהל, משום מה ) ולא רק שאני לא אברח בגלל זה, ולא רק שאני עובר לסדר היום ולא לוקח ללב ( בהמלצת הקרדיולוג שלי ) - לעתים ( כמו שאמר מורנו ) יש לי מזה אפ' קורת רוח.

מעולה לעולה כוחנו עולה.

 

[iricky]

מצבו העגום של הפורום

אמנם מטריד אותי מאוד ומצער אותי מאוד, ואתה רואה שאני מנסה שוב ושוב להפיח בו רוח חיים. ואתה, במקום לקונן על המצב, בוא שתף איתי פעולה ואל תפעיל נגדי ארטילריה כבדה. אם יש לך מה לומר לגופו של עניין - סבבא, ואפילו בניגוד לדברי שלי, אבל דבר לגופו של עניין ואל תלחם נגדי בכל מיני תותחים, כגון בשאלות קנטרניות מה זה מצוות מעשיות.
אבל אני גם רוצה להגיד לך, ושלא מתוך התיחסות לשרשור הספציפי הזה ולחבר או לאורח שהצטרף אלינו, שאותו אני מברך כמובן בברכת ברוך הבא, ושסגנונו נראה לי אינטיגיליגנטי ובעל יכולת לספוג גם הערות ציניות, אלא מתוך גישה עקרונית, שאני לא מתכוון לצאת מעורי או להחליף את עורי רק על מנת להפיס את דעתם של אנשים ולקנות את ליבם רק שיצטרפו לפורום. אני אמשיך לגנות בתוקף (מה שאתה קורא סכינים וחרבות) כל דבר שנראה לי שיש בו משום סילוף ועיוות של דברי ליבוביץ או של דברי שלי, אבל רק את הדבר הזה. מעולם לא יצאתי ולעולם לא אצא בגנות דעות אישיות של מאן דהוא כל זמן שברור לגמרי שאלו דעותיו האישיות. אבל כאן מרבים המשתתפים לשים את דעותיהם האישיות בפיו ובדעתו של ליבוביץ, ורק נגד זה אני יוצא. זה כמובן לא אומר שלא אעמיד את אותן דעות בביקורת, ככל שזה יראה לי נחוץ, אבל בין לבקר ובין לגנות יש מרחק רב, ובביקורת אני לא נוהג להשתמש בסכינים וחרבות.

אני שמח לשמוע שיש לך ממני אפילו קורת רוח.

 

[יחיאב נגר]

אני גם מציע אורי

שתגלה רוחב לב.

 

[u r i el]

תפסיק להתחסד.

אתה מברך אותו "כמובן" בברוך הבא אבל משום מה רק לאחר שהערתי לך ובהודעה אלי ולא אליו. אני לא רואה שום ברכת "ברוך הבא" בתגובה צינית ראשונה לגולש שע"פ כינויו ( ובהנחה שאינו מתחזה ) חדש כאן. לא יפה.

אני מקווה, ויותר מכך- מניח, שחברי הפורום יודעים שגילויי הטורט הבוטים שלי הם סתם קטע מלאכותי על גבול השעשוע, ובכללם "הסכינים והחרבות" כאילו. על כך הצהרתי וכתבתי כאן אין ספור פעמים. לכן אני מצפה ממך שתתייחס בעיקר לתכנים שהם תמיד לגופו של עניין, ולא לצורה, ממש כפי שאתה נוהג לעתים גם כלפי גדולים לאין ערוך ממני שכלפיהם אתה סלחן בכל מה שנוגע לבוטות מחפירה. כל מה שאני כותב לך הוא סופר-ענייני, כי העניין הוא ( במקרה שלך ) לא רק לבקר את ליבוביץ אלא להראות לך שידיעותיך ביהדות מושתתים כמעט רק על אותה יהדות ליבוביציאנית מצונזרת ועל האינטרנט. זה לא מספיק בכדי לדון בהגותו של ליבוביץ במובן ביקורתי.

היום אתה מנהל. אני מייעץ לך חברית, באמת חברית, לרכך את הציניות ואת הסיגנון המעליב שלך שפגע בגולשים אחדים שחלקם כבר לא חזר אלינו ( לפחות לא באותו הכינוי ) בגללך. לא הייתי רוצה שזה יקרה לברנדו 11 שלדעתי יכול לתרום לפורום שלנו ולהפיח בו רעננות בכל מובן ועניין. על דעתם של אי אלו גולשים בעניין זה היו לי אי אלו התכתבויות במסרים. לעומת הבוטות המלאכותית שלי שעליה אני מכריז מדי פעם תוך התנצלות ובלווי הסבר, שכאמור אני מקווה ומניח שהכל יודעים שהיא תיאטרון, אתה לעתים רחוקות מאד מתנצל וכמעט שאינך חוזר בך גם כשבעליל מתברר שאינך צודק. ויהיה לכבודך לא רק לשתוק כשאין לך כבר מה לומר - אלא להודות בענווה שטעית, או לא ידעת, כפי שלמשל התברר בכמה עניינים לאחרונה.

 

[iricky]

אכן, לא ידעתי שאני כזה חשוב

שאנשים מוכנים לוותר על ליבוביץ בגללי. אפשר פשוט לא להתיחס לדברים שלי ולהשאר עם ליבוביץ ועם החברים האחרים. אבל אם זאת התגובה, כנראה שאני באמת נוגע בדברים שחשובים להם ושוחט פרות שהם מאמינים שהן קדושות.
אני מעולם לא התיחסתי לסגנון הבוטה שלך, ואפילו איני סבור שהוא בוטה. אבל הנה, אתה עצמך מודה, מדעת או שלא מדעת, שאתה לא תמיד ענייני אלא אתה מעוניין להראות לכל הציבור כולו שידיעותי ביהדות מושתתות כמעט רק על אותה יהדות ליבוביציאנית מצונזרת ועל האינטרנט. מה זה אם לא מלחמה? מה זה אם לא הלבנת פני חברך ברבים? ומה בכלל אתה יודע מה אני יודע או לא יודע ביהדות? ועוד הנה, אתה אומר בלשון סתמית שהתברר בכמה עניינים לאחרונה שטעיתי או לא ידעתי, ואינך מגלה מהם אותם עניינים. זו לא תגובה עניינית. זו השלכת בוץ ורפש בפני חברך, לעיני הציבור. הייתי מצפה שלפחות תצדיק את ההתנהגות הזאת.

ועד אמירה לא עניינית שלך. האם היהדות הליבוביציאנית היא באמת מצונזרת? לא ולא. האם היא מציגה תפיסה מסוימת של היהדות? כן בהחלט, בליווי הצהרה ברורה וחד משמעית שקיימות גם תפיסות אחרות ואפילו מנוגדות לתפיסה שהוא מציג. אם היהדות והדתיות של ליבוביץ לא מתאימות לך או לא מוצאות חן בעיניך, תבחר לך מה שאתה רוצה מן התפיסות האחרות, אבל אל תאשים את ליבוביץ בהאשמה שאין לה שחר. אני בוחר בליבוביץ.

 

[u r i el]

אתה לא אמיתי, ריקי.

אין לי הזמן לנבור בהודעות ולהוכיח לך אחת לאחת.

מה שזכור לי "בשלוף" מהימים האחרונים הוא שהוכחתי לך מה שלא ידעת, וספק אם ל' ידע, שבעל השולחן ערוך מודיע בפרהסיה שמקצת מפסיקותיו נשענות על הזוהר. ההתייחסות שלך לדברים אלה הייתה מגוחכת, מתפלפלת, מתחפרת ומתפתלת במקום לומר : וואלה, מעניין, לא ידעתי, אכן ישנן בתשתית ההלכות שבשולחן ערוך גם דעות ואמונות - ועוד מהזוהר.

הוכחתי לך שהרמב"ם מביא כהלכות עניינים שבאמונה. הראיתי לך שמה שחשבת כ"מצוות מעשיות" אינו רק מעשיות אלא גם עיוניות ושתי עובדות אלה בניגוד גמור למה ששמעת מליבוביץ. ככל שידוע לי, ל' לא מדבר על כך ואינו מרים גבה - או בלשוני מטייח ומצנזר. לא הגבת על דברים אלה עניינית, לא כלפי הרמב"ם ובוודאי לא כלפי ליבוביץ כמתחייב מהביקורת העניינית והנכונה הזו.

בבודאי שאתה בוחר בליבוביץ, כי אתה בוחר בתיאוריות פילוסופיות חילוניות ולא בעשייה דתית, כמוני היום.

שום הלבנת פנים. אתה הראשון שיודע שהכל תיאטרון - אבל גם לעובדה זו אינך מתייחס, והציניות חוגגת.

 

[GRADLER]

קריאת "ליקוי מאורות התבונה" הוא דבר שעל

אנשים שנותנים את דעתם בליבוביץ' להשלים.
עבורי הדבר הפיג מהעמימות הכרוכה בתורת ל'.
באשר לאופי ההשתתפות שלי בדיונים כאן, אומר מראש
שאני מדבר על ל' ולא את ל'. כלומר שהשאלות המעסיקות אותי
כרוכות במשמעותו של ל' כאייקון, כפקטור חברתי. באשר לתורה
המזוהה עם האיש, איינני רואה בה אלטרנטיבה פורצת דרך
ליהדות הליטאית, החסידית והלאומית. אין לל' "דרך" להציע!
זו קביעתי. אם כן, נשאר לדון על מניעו כדמות שעייני הציבור,
ויש אף לומר: הציבור המשכיל, נשואות איליה.

שאלות מהסוג שאני ארצה לדון בהן:
1.מהי מידת הקונסנזוס שלי'
הוביל את הציבור למבוי סתום מבחינה פילוסופית ופילוסופית-מעשית במודע?
2. האם הוא היה דאיסט בארון? כלומר דגל במציאות בורא עולם ברמה הקוגניטיבית מזה, וכפר ברעיון התקשור של האל עם הבריות מזה?
3. אם יתברר שהתשובה לשאלה 2. חיובית, אזי מדוע לא היה
גלוי לב עם הבריות ודגל במסרים סבוכים ומעורפלים?
יש די ויותר רמזים לכך של' היה כופר בעיקר. בנבואה למשל, בהעדפת עם על ידי האל על פני עמים אחרים, ביעודה של ארץ להיות ארצו של עם מסוים דווקא ברמת ערך אוניברסלי ועוד.

 

[iricky]

שוב ברוך הבא

1. הגדר בבקשה "מבחינה פילוסופית ופילוסופית-מעשית" כי אינני יודע על מה הניסוחים האלה מצביעים בלשונך.
2. דאיסט זה עניין של הערכה. ליבוביץ לא דגל בשום רמה במציאות בורא עולם כי הוא אינו יודע מה פירוש בורא, ובעבורו שאלת קיומו או אי קיומו של בורא עולם, יהא מה שיהא פירושו, היא בלתי רלוונטית לדת. אבל אם אתה מתכוון לאלהיה של היהדות, הרי שהוא האמין בכל מאודו (ברמה הקוגניטיבית וברמה הנפשית וברמה המעשית כאחת) באלוהים שהוא מציאות האמת ושאותו, ורק אותו, ראוי לעבוד.
שוב קשה לדעת למה אתה מתכוון בדיוק במונח "תקשור". במשמעות העכשווית מכוון מונח זה ליצירת קשר כלשהו עם מה שמכונה חוצנים, או עם נשמות מתים, שזה עניין מיסטי וסתום לגמרי לרשות הרבים של ההכרה. בזה בודאי שליבוביץ כפר. אבל אם אתה מתכוון ליצירת קשר כלשהו עם האל, אז הוא האמין בתקשור של האדם עם האל ולא של האל עם האדם. הקשר הוא לעולם חד כיווני.
3. ליבוביץ היה גלוי לב בכל דבריו וכמעט שאין לו מסרים סבוכים ומעורפלים, ועל כל פנים הוא בודאי לא דגל במסרים כאלה. מצד שני, אותם מסרים על קשר של האדם עם האל יש בהם בודאי יסוד מיסטי, אבל מיסוד זה אי אפשר להמנע בכל אמונה דתית שהיא (אמונה דתית = התודעה של קיום לפני האל). על כל פנים הוא הצליח להביא את היסוד המיסטי הזה למינימום שממנו אי אפשר להמנע, בניגוד למאמינים רבים אחרים, ובכללם מאמינים יהודיים, שאמונתם רוויה במיסטיקה. היסוד המיסטי הזה איננו רק סבוך ומעורפל אלא הוא בלתי נגיש לחלוטין לרשות הרבים של ההכרה. הסבך שבו אינו ניתן להתרה והערפל שבו אינו ניתן לפיזור. הוא מודע רק לבעליו.
4. אני אינני מכיר שום רמזים לכך של' היה כופר בעיקר (שזה שוב מונח מעורפל). לא ידוע לי שיש בנבואה או במקרא בכלל העדפת עם על פני עמים אחרים, אלא יש בחירה של עם אחד שעליו הוטלה המשימה של קיום תורה ומצוות, משימה שהוא מעולם לא עמד בה (כציבור שלם, כעם אחד). המשימה הזאת איננה מעניקה שום זכויות לעם הנבחר אלא מטילה עליו רק חובות, והוא יותר מעמים אחרים עומד לבחינה מדוקדקת של מעשיו והתנהגותו. גם לא ידוע לי שיש איזו ארץ שנועדה להיות ארצו של עם מסוים, ובודאי שלא כערך אוניברסלי, שהוא כשלעצמו חיה שבכלל לא קימת. אין ערך אוניברסלי. אם אתה מתכוון בדבריך ליחס שבין ארץ ישראל ועם ישראל, הרי שאין כאן שום יעוד אלא משימה. יישוב ארץ ישראל וקיום תורה ומצוות בארץ זו היא משימה שהוטלה על עם ישראל, וגם במשימה זו הוא לא עמד מעולם.

 

[iricky]

הערת הבהרה

המונח 'עם נבחר' איננו מעיד מאומה על היותו של אותו עם גם 'עם מובחר'. למרות השורש המשותף של שני מונחים אלה, אין שום תלות בין מושגיהם. עם נבחר מושגו שאותו עם הוצא מכלל כל העמים במובן זה שרק עליו הוטלה המשימה של קיום תורה ומצוות (=כל המצוות שבתורה. מקצת מן המצוות הוטלו על כל העמים). עם מובחר מושגו שאותו עם הוא משובח מכל העמים באיזשהו מובן. למותר לציין שאין עם ישראל משובח מכל העמים בשום מובן. מבחינה זו הוא ככל העמים האחרים.

 

[GRADLER]

פילוסופית-קיים קונסנזוס רחב שהפילוסופיה

המערבית עומדת בבסיס המהפכה החילונית (שהתרחשה בהדרגה במשך מאות שנים)
פילוסופית מעשית-כיצד אני מייסם את הבנתי את הפילוסופיה בחיי היומיום.
דאיסט הוא אדם חילוני שמוטיב הבריאה יש מאין (קיומו של אדם ברוי. שלא צלח צוור רחם מעודו) מקובלת עליו.
אני לומד על כך של' דגל בקיומו של בורא עולם מספרו "התפתחות ותורשה פרקי יסוד".
על העדר הקשר בין בורא עולם לבין הדת אצל ל' ידוע לי, ואני אף מקבל לחלוטין את הכלל הזה באופן אישי.
באשר לאמונתו ב"יהוה" יש לי ויקוח איתך. אני אומר שהוא לא אהמין בו כלל. הוא התנהג כמאמין אדוק בו,
אלא שהוא רימה אותנו. הוא גילם מאמין אדוק ביהוה. האל "יהוה" הוא אל קנאי וצמא דם.
הוא לא סלח למקושש, לקורח ועדתו ולהדיוטות שרקדו סביב העגל, וזה עוד לא הכל. נראה לך של' האמין
ביהוה כגורם שמוצאו לא בדמיון האנושי, באסטרטגיית ניהול חברתי של מתכנן מנהל ציבורי בעולם העתיק?
"תקשור" הכוונה לשלילת האפשרות שמשה שיקר כאשר אמר: "כה אמר יהוה אלוהי ישראל: שימו איש
חרבו על ירכו. עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבוֹ".

 

[iricky]

חילונים היו מאז ומעולם

ודתיים היו מאז ומעולם, וגם היום יש משני המינים. אני לא רואה שום מהפכה.

 

[GRADLER]

לא לראות את המהפכה החילונית

כלומר את חלוקת ההיסטוריה ל"עת חדשה" ו"עולם עתיק", זה תקדים אינטלקטואלי.

 

[u r i el]

בדרך כלל

על שאלות מסוג 'מהו או מיהו האלהים שלך ליבוביץ ?' אין לנו תשובה.
נדמה לי שבכל הספרות שנותרה לנו מליבוביץ. בין אם היא כתובה או מוקלטת בשמע או בחוזי, כמעט ואין על השאלה הזו תשובה דתית ישירה, פשוטה ובלתי מתחכמת מפי ליבוביץ. יהיו וודאי כאלה שיאמרו שלא ניתן כלל להשיב על שאלה כזו אלא בתשובה מתחכמת. על פי רוב ליבוביץ שולף מארסנל ההגדרות ציטוט או כמעט ציטוט של מישהו אחר, ונדמה לי שניתן לומר שבכל המקרים יהיה זה ציטוט בעל אופי וסיגנון פילוסופי בין אם הוא בא מפיו של רש"י שבד"כ לא חשב מחשבה פילוסופית ( לדעתו של ליבוביץ ) או הרמב"ם או וויטגנשטיין.
למרות שאני מסכים שאין אפשרות להשיב על שאלה כזו אלא בתשובה מתחכמת - אעפ"כ נראה לי שהתשובה הקרובה ביותר שאנו יכולים ליחס לליבוביץ ממש, תהיה שהאלהים הוא אל טרנסצנדנטי, ואם אנו מבינים מושג זה במשמעות מה שמתייחס למושגי עולם היש ( רציתי לשאול עמ' 125 ) הרי שליבוביץ יאמר שוב משפט מתחכם : " לאל הטרנסצנדנטי של אמונת היחוד מכוונת בחשיבה התאולוגית של היהדות תורת שלילת התארים - ואכמ"ל.

אכמ"ל ! כלומר, לא רק שאין כאן מה להוסיף מבחינה פילוסופית אלא בכלל, זה כל מה שניתן לומר על האל - שלא ניתן לומר עליו דבר.

תשובות פילוסופיות מעין אלה זרות לעולם הדת ואין בהן שמץ של דתיות. אפ' את התשובה הדתית הסתומה "אהיה אשר אהיה" אין ל' מאמץ ככל הזכור לי, שלא לומר שאין הוא משתמש כלל בטרמינולוגיות דתיות כגון : אלהי אברהם יצחק ויעקב, או בזו שבתחילת 10 הדברות "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים וכו' ". אתה ממש חש שליבוביץ מתחמק מכל שימוש בטרמינולוגיה דתית רווחת בבואו להשיב על שאלה כזו והתשובה היחידה שהוא נותן תוך שימוש בטרמינולוגיה דתית אף היא תשובה דלת קלוריות מבחינה דתית : " האמונה אינה מה שאני יודע על אלהים ( שכן מה בכלל יכול אדם לדעת על אלהים ? ) אלא מה שאני יודע על חובתי כלפי אלהים. האמונה המושתת על מה שאני חושב שאני יודע על אלהים, היא היא עבודת אלילים" [ מדוע מפחדים מליבוביץ עמ' 155 ] .... אבל במקום אחר יאמר - אלהים איננו הפונקציונר של העולם ....
וכך אמר גם במאמרו 'אמונה , דת ומדע' בזיקה לסטיקר הווטגנשטייני הידוע : " הדברים שאינם יכולים להיאמר, דת התורה והמצוות אומרת אותם " - אבל כל הניסוחים המדהימים הללו נגועים ברטוריקה פילוסופית נטולי ניחוח דתי במובן האלמנטרי ביותר שהמילה דת מבטאת, כי ניסוחים אלה יכול לומר גם כופר "בעיקר" אתיאיסט אקדמאי. או חוקר דתות חסר דת וחסר כל דתיות.

 

[GRADLER]

לאור הצגתך את עמדת ל' באשא לאלוהיו

עולה ומחריף הניגוד בין העמדה שהצגת (שאני מסכים איתך שכך ל' הציג את אלוהיו),
לבין הפרקטיקה הדתית היומיומית שלו. הוא התנהג כאחד החרדים.
מכאן שיש יסוד סביר להניח שישעיהו ליבוביץ' גילם את ישעיהו ליבוביץ'.
לכן נשאלת השאלה: מי היה ישעיהו ליבוביץ' האמיתי? אדם שעל פניו נראה משכיל,
ומכיר את ל'. אך עם זאת כופר בתיאוריה של' היה אדם שתוכו לא כברו, הוא אדם
שאקרה לו פתי, לא בוגר ואף טמבל.

אתם ודאי תסכימו איתי שאני לא בעמדת מיעוט כמי שטוען
של' היה אדם שתוכו לא כברו. כאן אין הכוונה לעמדותיו השמאליות הנוגעות
למדינת ישראל ובעיותיה. אלא לפרשנויות שלו את הדת.

 

[u r i el]

אין לי כל צל של ספק

שכל מה שליבוביץ אמר וכתב היה בדיוק מה שהוא רצה להגיד מבחינת התוכן לקהל קוראיו ומאזיניו. במובן זה היה איש אמת נדיר ואמיץ ( בניגוד למורו ר' משה ), שהפנה את דבריו אל כולם ללא יוצא מהכלל במידה שווה ומתוך אינטרס שווה.

לעומת זאת אינני בטוח כלל לגבי מה שחשב לעצמו בד' אמות נפשו, ואני חושד בו ובמידה מסויימת מקווה שבמובן זה לא היה תוכו כברו.