מהות התשוקה ותפקידה בחיינו. - הנרקוד?

מהות התשוקה ותפקידה בחיינו. - הנרקוד?


הפוסט הזה הוא תוצר של קריאה נוספת בספר נפלא
ספר פילוסופיה על התשוקה ועל שלל הבטיה.
אין הכוונה להתמקד הפעם רק בזו התשוקה המינית, אלא
בהבטיה השונים בחיינו. התשוקה לחיים. התשוקה המהווה
מניע עיקרי ביצירה אמנותית (וכל יצירה). התשוקה לידע, לבינה.
לא פעם תמצאו שאני מגדירה עצמי כ-חומדת תבונה מתוך תשוקה, רעב לדעת.

התשוקה כמניע בכל עיסוק שבחרנו להתפרנס ממנו. כך למשל סבר וצדק פרוייד.
כאשר הטביע את המונח "אהבה ועבודה" כשני הערוצים שדרכם משקיע האדם את האנרגיה הפנימית שלו ומגיע לכדי סיפוק, הייתה זו חדשנות מסעירה, ואפילו מטלטלת עבור בני תקופתו. כיום, אנו יודעים לומר שעבודה ואהבה מחוברות זו לזו, ושהאחת מזינה את השנייה. בעשייה מוצלחת יש דרייב, אנרגיה ותשוקה לממש אותם חלקים בנו, שיכולים להיות מוזנים דרך עבודתנו. בתחומי עיסוק שונים ישנה הזדמנות לממש צרכים שונים: כיבוש, איזון, נתינה, הטבעת חותם ועוד. כאשר אדם עוסק בתחום אשר הולם את צרכיו ונטיותיו הטבעיים, נתקל בדרך כלל באדם נמרץ, חיוני ומסופק יותר, שגם הישגיו יהיו גבוהים יותר.
כמי שמתפרנסת מאמנות, יען כרקדנית אוכל להודות על היותי אדם יצרי מאוד
כמו גם התשוקה לתחום עיסוקי היוותה המניע העיקרי לכל אותם שנים
שבהן אני רוקדת. בחרתי לרקוד וללמד ריקוד מז'אנר מאוד מסויים שגנוזה
בו לטעמי מהות התשוקה. (אולי ארחיב על כך בהמשך, במענה שלי)

קיימים אין ספור תחומים בהם התשוקה באה לידי ביטוי בעיסקונו.
ניתן למצוא אותה בעיסוקים שכיחים וטריוויליים לחלוטין. כמו נניח בבישול לאדם אהוב
או ליקרים לנו. ואין הכוונה היא לבישול מקצועי לעילא, כי אם ברגש התשוקה המלווה בהכנה.
כמו גם השתוקקות לשלווה. מה אנחנו מוכנים ועושים למען אותה התאוות לשלווה פנימית בתוכנו.
התשוקה תמצא מקום בדברים הקטנים ביותר בחיינו, שלא פעם אנחנו פוסחים מעליהם
כי הפכו למובנים מאליהם, תוצר של המרדף הידוע לשמצה בחיינו.

כמובן, התשוקה המינית המשולה לזרמו של נהר שוצף. חזק, רועש, וחד-כיווני
זה המסלק מדרכו כל מעצור ומכשול, ולו רק על מנת למצוא פורקן בהעלמות בתוך הים.
אם תשאלו אותי אומר לכם כי: סיפוק הוא מות התשוקה.
-
ועתה, זמן לחלוק עמכם תהיות ולקוות שתשתפו במענה לשאלותיי.
התאמרו לי מהי התשוקה הגדולה ביותר בחייכם?
כיצד היא באה לידי ביטוי.
האם אתם יודעים לומר על עצמכם כי הנכם אנשים יצריים?
האם בחרתם מקור פרנסה שהוא תואם את תשוקתכם?
מה בה בתשוקה שיש בה כדי להחשב כפוטנציאל גם להרס?
האם פונקצית הזמן מהווה גורם משמעותי בתשוקה?
(כלומר, האם תשוקה לכל דבר נותרת בעינה, או מתעמעמת?)
בואו לרקוד איתי, מותקים.
http://www.youtube.com/watch?v=-8_B-jOnsog
 
- תעני, פוטה.

אני מזמנת לך הזדמנויות להתווזווז ולהתפלצן, כפוית טובה ארורה.
 
התשוקה שלי היא לא מנומסת ומנומקת

היא חייתית, פראית, מלוכלכת, מדיחה, יצרית, ארצית, בהמית. היא באה מעפר, לא מדברים נשגבים, לא מספרי אקדמיה, לא מסימפוניה של בטהובן, לא מדיונים פסאודו-פלצנים. כי באלה יש מן האיפוק, ואיפוק הוא הניגוד של תשוקה.

ובשבילי, הטרן אוף האולטימטיבי לתשוקה, הוא דיון על תשוקה, שיש לו מגבלות, שאי אפשר לכתוב: כוס, זין, אנאלי- שאי אפשר לשים תמונת עירום של שחקנית הפורנו האהובה עליי. זה כמו להגיד "אני אוהב אותך לנצח אהובתי. אבל ב-שש אני צריך לחזור לאשתי".
 
נתת ביטוי רק להיבט אחד שלה.

ובמכוון מאמי, לא רציתי להתמקד בתשוקה מינית.
תקראי שוב.
 
קראתי-אבל זה מה שהמילה תשוקה אומרת עבורי

ברגע שאת אוסרת להתייחס להיבט מסוים הדיון מוגבל ואין בו חופש ביטוי אמיתי. התשובות חייבות להתאים לתבנית ספציפית.
 
לא אסרתי, להיפך.

כוונתי היתה להממקד בהבטים שיותר מעניינים אותי.
הלא תדעי שגדול המשוררים בוקובסקי, או כל אמן אחר
הקדים את כולנו באלו המילים הבהמתיות, הפשטות,
היצריות, המטונפות כדי לבטא את תשוקתו?
הלא תדעי שהוא המועדף עלי מכולם?
אני מאמינה שרובנו חייתיים כשמדובר בתשוקה
מינית, אין בכך כל חידוש. מדובר ביצר הקמאי ביותר.
-
ועם כל זאת אני שמחה על המענה שלך, הספציפי.
 
טוב

יש משל מעניין שנקרא "המשתה" בטח את מכירה שבו יושבים סוקרטס וחבריו ומנהלים דיון על הארוס הלוא הוא אל התשוקה.
ארוס הוא חצי אדם חצי אל- בגדול הוא אומר שלארוס אין כלום כי הוא משתוקק, ולמה אדם משתוקק, למה שאין לו. ארוס הוא תמיד בין לבין- ארוס הוא חיים.
ויש את הנאום של אריסטופאנס על האנדרוגינוס = פעם היו יצורים עם ארבע רגליים וארבע ידיים, שני ראשים, מחוברים בבטן. כמו שני אנשים צמודים. היצורים האלה היו מאוד חזקים ואיימו על מעמדם של האלים, לכן זאוס החליט להפרידם ולחלקם ל-2. זאוס עשה זאת ומאז כל חצי משתוקק להתאחד עם החצי השני שלו, ולהרגיש שלם.
 

דיבבלעס

New member
אחרי שקוראים את ניטשה זה נראה כמו

פילוסופיה פרמיטיבית משהו...


אבל ספרות מצוינת!
 

דיבבלעס

New member
אני קראתי את המשתה לאפלטון

וזה לא כ"כ עניין התחכום כמו עניין האמונות שבעיני רבים יחשבו היום לטפלות שגורם לזה להראות כך
 
אז מה אני להגיד בנושא?

האם אתם יודעים לומר על עצמכם כי הנכם אנשים יצריים?
האם בחרתם מקור פרנסה שהוא תואם את תשוקתכם?
מה בה בתשוקה שיש בה כדי להחשב כפוטנציאל גם להרס?
האם פונקצית הזמן מהווה גורם משמעותי בתשוקה?
(כלומר, האם תשוקה לכל דבר נותרת בעינה, או מתעמעמת?)

יקירתי, הפעם בחרת נושא שהוא הכי קשה לי והכי נעלם מעיניי.
האם אני אישה יצרית? לא יודעת. אני יודעת שאני יצירתית. זה כן. אבל יצרית במובן התשוקתי לכל מיני דברים, בזה אני לא כל כך בטוחה שאני כזאת. מן הסתם לא. ידעתי תשוקה עזה לגברים שאהבתי או התאהבתי בהם במהלך חיי, אבל אף פעם לא הבעתי את זה בצורה שיכולה להיקרא יצרית.
לא. לא היה לי אף פעם מקור פרנסה שתאם את תשוקתי. תמיד עבדתי בתפקידם שסיפקו אותי אולי מבחינה תבונתית אבל לא ממש עבדתי בהם מתוך תשוקה.
תשוקה בלתי מסופקת לאלכוהול או סמים יכולה בהחלט להיות הרסנית. גם תשוקה מופרזת למין יכולה להביא לתוצאות לא רצויות.
וכן, הזמן מהווה גורם נכבד ומשמעותי בכל הקשור לתשוקה. עם הזמן, הדחף וההשתוקקות לדברים מסויימים פשוט מתעמעם או מתמוסס ומסתפקים במה שהיד משגת ובצרכים הבסיסיים.
כשהייתי נערה הייתה בי תשוקה גדולה לציור. הייתה בי תשוקה גדולה לכתיבה. הייתה בי תשוקה גדולה לבחוּר שלא יכולתי להשיג ולא שלח מבט לעברי. לא נלחמתי בעבור התשוקות הללו. מעולם לא נלחמתי בעד שום תשוקה שהיא ואני לא יכולה להגיד שלא היו לי כאלה.
ואם תרשי לי, המשפט שהכי מצא חן בעיניי בפוסט שלך: סיפוק הוא מות התשוקה.
פרשנים אומרים שיעקב היה "מטורף" מתשוקה לרחל ויכל לעבוד בשבילה המון שנים כל זמן שהיא לא הייתה שלו. תשוקתו סיפקה לו את האדרנלין והאנרגיה לחכות ולעבוד כל כך הרבה. ברגע שהתממשה תשוקתו אליה, הרי הוא כבר התקרר ותשוקתו/אהבתו שינתה פניה.
ולפעמים אני חושבת, שאוליי לא נלחמתי מעולם עבור תשוקותיי כדי שהן לא ייעלמו מחיי לאחר סיפוקן.

לסיום, אני מסירה את הכובע בפנייך, על היכולת שלך להעלות נושאים כל כך מעניינים וטעונים ולהביא אותם בדרך כל כך יפה ויצרית
 
טוב, אז את בטח יודעה שמצאתי כל כך

הרבה נקודות השקה בניינו.
אני חייבת להתחיל בבחירה שלך ביעקב ורחל,
חסוס, לו רק ידעת שזה חלף במוחי כשכתבתי
את הפוסט.
ובאשר למשפט המתקשר, יש בו מן האוקסימרון.
סיפוק בעיניי הוא אכן מות התשוקה.
הכח האדיר הזה שבבסיס התשוקה כל מהותו
להגיע לסיפוק, משלא מגיעים לסיפוק התשוקה
מסבה עצמה לזעם. ועם זאת כשמגעים לסיפוק
התשוקה מתה. מה מועדף, אם כן?

מסכימה איתך שתשוקה בעלת אלמנטים של התמכרות
הרסנית ומסוכנת. כמובן, במינונים מסויימים.
אני אוהבת לקרוא את הכנות שלך, ואת זו התשוקה
לבחור שהיה בצעירותך. ואת לבטח יודעת שיצרתיות
היא תוצר של יצרים. אז כן, את אשה יצרית יקירתי.
גרציה על מילותייך החמות.
:)
 
מה עדיף את שואלת?

זעם שממלא אותך כתוצאה מאי מימוש התשוקה או בור עמוק הנפער בתוכך לאחר כל תשוקה שמומשה?
האם ידעת שרק צדף פצוע מייצר פנינה?
ואני חושבת שרק הזעם הזה העצור בתוכנו, הכאב הזה על אובדן, על החמצה, על אי מימוש, כל זה מביא אותנו ליצור דברים גדולים ומשמעותיים, מאשר אילו היינו מממשים את כל מאוויינו וחלומותינו ותשוקותינו ואז לא היה לנו ממה ליצור שום פנינה.

ובכל זאת אני אופטימית וכותבת על דברים טובים ושירים שמחים - איך אפשר לזמר בלי מחר אם חלום לא נשאר? אחרת לא הייתי שרה...
http://www.youtube.com/watch?v=p1_fGiMa7PI&feature=endscreen&NR=1
 
לא, יקירתי.

ולולא אמרת לי גם לא הייתי יודעת את הזוטא היפה הזו.
את אשה חכמה, בבחירה שלך לומר מ מועדף עלייך
זה ניכר יותר מכל.
וזו אחת מהפעמים הבודדות שאני נהנת מחנן יובל.
בזכותך.
אז תגידי לי את, מי מפרה את מי?
 

רינתי77

Active member
כששאלתי את עצמי מהי התשוקה הגדולה בחיי,

לא במובן הרומנטי של המילה, הגעתי למסקנה שזה הרצון לדעת.
אני אדם סקרן מאד ומאז ומתמיד רציתי לדעת ה-כ-ל. ככל שחלפו
השנים, מהלך החיפוש אחרי הידע הפגיש אותי עם עוד המון תחומים
שעוררו את סקרנותי ושגם עליהם רציתי לדעת. בקיצור, ככל שידעתי יותר,
רציתי לדעת עוד. כך קורה שמעולם לא הגעתי לשובע ומה שמעציב
אותי זאת הידיעה שכנראה אמות מבלי לדעת עוד המון דברים מעניינים...
 
בדיוק חשבתי על זה עכשיו

יצאתי לי למרפסת לעשן כהרגלי את מקל הרעלים,
ומחשבות על תשוקה העסיקו את ראשי,
מה באמת אומרת התשוקה לגביי ולאופן שבו התנהלו חיי
והגעתי למסקנה שיש בי תשוקה גדולה לחיים.
חיים שכנראה לא יוכלו להיות לי לעולם.
 
למעלה