מהו המינון הנכון?
מהו המינון הנכון? שירה בת 3.3 יודעת שנולדה בויטנאם, אבל לעת עתה חושבת שגם אני נולדתי שם וגם סבתא וכל השאר. כשהיתה ילודה של אחים בגנון שלה, דברה על כך שתינוקות יוצאים מהבטן וזאת היתה העת בה הסברתי לה שהיא לא יצאה מהבטן שלי, אלא ``נבחרה`` והובאה. יש לה ספר אימוץ, אך לא תמיד היא מוכנה לדפדף בו. לעיתים אני שואלת את עצמי, האם בגלל העובדה שאני צריכה ``לצבוט``את עצמי בכדי להיזכר שהיא לא יצאה מרחמי, אני לא מעלה את נושא האימוץ במינון הנכון. לגבי התגובות של הסביבה, ישנה תגובה אחת שקיבלתי גם ממקורבים אלי שהרגיזה אותי במיוחד. לעיתים כששיתפתי אנשים בקשיים, ענו לי בציניות `` אז אולי את רוצה להחזיר אותה?``. לעיתים יש ציפיה מהורים מאמצים שיהיו הורים מושלמים ושוכחים שהורות היא התפקיד הקשה ביותר שקיים עלי אדמות! גם אם אנחנו הורים ``מאמצים`` אנחנו יכולים להיות רק ``הורים טובים דיינו`` יש לנו מגבלות וראש ירוק- בהחלט לא הכל ורוד. אני אישית עובדת במקצוע התפתחותי הנוגע לגיל הרך ואנשים מצפים שבאמתחתי יהיו כל התשובות. אני מנסה להתנער מרגשי האשמה על היותי מאמצת שאינה מושלמת אבל לעיתים זה קשה. יש לי הרבה התלבטויות וחרדות מהיום בו שירה תגיע עם שאלות נוקבות וכאבים שלא אוכל לרפא. לעת עתה כשאני מדברת על עברה אני מוצאת את עצמי ``מתבלבלת`` בפני אנשים עם הפועל כשהיא נולדה, היה כך וכך..... בשבילי היא נולדה לי - בגיל חודש ומהלב ולא מהרחם !
מהו המינון הנכון? שירה בת 3.3 יודעת שנולדה בויטנאם, אבל לעת עתה חושבת שגם אני נולדתי שם וגם סבתא וכל השאר. כשהיתה ילודה של אחים בגנון שלה, דברה על כך שתינוקות יוצאים מהבטן וזאת היתה העת בה הסברתי לה שהיא לא יצאה מהבטן שלי, אלא ``נבחרה`` והובאה. יש לה ספר אימוץ, אך לא תמיד היא מוכנה לדפדף בו. לעיתים אני שואלת את עצמי, האם בגלל העובדה שאני צריכה ``לצבוט``את עצמי בכדי להיזכר שהיא לא יצאה מרחמי, אני לא מעלה את נושא האימוץ במינון הנכון. לגבי התגובות של הסביבה, ישנה תגובה אחת שקיבלתי גם ממקורבים אלי שהרגיזה אותי במיוחד. לעיתים כששיתפתי אנשים בקשיים, ענו לי בציניות `` אז אולי את רוצה להחזיר אותה?``. לעיתים יש ציפיה מהורים מאמצים שיהיו הורים מושלמים ושוכחים שהורות היא התפקיד הקשה ביותר שקיים עלי אדמות! גם אם אנחנו הורים ``מאמצים`` אנחנו יכולים להיות רק ``הורים טובים דיינו`` יש לנו מגבלות וראש ירוק- בהחלט לא הכל ורוד. אני אישית עובדת במקצוע התפתחותי הנוגע לגיל הרך ואנשים מצפים שבאמתחתי יהיו כל התשובות. אני מנסה להתנער מרגשי האשמה על היותי מאמצת שאינה מושלמת אבל לעיתים זה קשה. יש לי הרבה התלבטויות וחרדות מהיום בו שירה תגיע עם שאלות נוקבות וכאבים שלא אוכל לרפא. לעת עתה כשאני מדברת על עברה אני מוצאת את עצמי ``מתבלבלת`` בפני אנשים עם הפועל כשהיא נולדה, היה כך וכך..... בשבילי היא נולדה לי - בגיל חודש ומהלב ולא מהרחם !
