ציף צודקת!
למהירות אין קשר לעניין הזה, היה אולי קשר תקופה מסוימת בשנות השיבעים שחלק מהלהקות הושפעו עמוקות מהמוסיקה הקלאסית ומהג'אז (וכך קיבלו גיטריסטים עם אצבעות של עכביש ורגש של פיל בחנות למוצרי מין) וכנראה הופך רלוונטי יותר גם היום, כאשר ה show תופס מקום יותר מרכזי ברוק (מכל מיני סיבות העיקרית שבהן היא שזה מצטלם טוב יותר בטלוויזיה), אבל בעצם זה אחד הדברים הכי פחות חשובים ברוק. אז למה גילמור מוגבל לדעתי?, גילמור הוא גיטריסט רוק מהדור הישן, כמו גדולי הגיטריסטים הבריטים מדורו, הוא גדל על רוק אנד רול ובלוז, הוא פיתח לעצמו סאונד אישי מאוד מאופיין (אחד המדדים האמיתיים היחידים של גיטריסט רוק אמיתי), אבל הוא מעולם לא התפתח מעבר לזה ולא גיוון, יתרה מזה, גילמור כל כך מקובע בסאונד של עצמו ובצליל האישי שלו, שיכולת האילתור שלו, אם קיימת, קיבלה מעט מאוד ביטוי לאורך הקרירה שלו, אם יש משהו שפינק פלויד ידועים בו, הרי זה יכולת השיחזור המוקפד של צלילי האולפן על הבמה, תוצאה של הסולואים המוקפדים והכתובים מראש של גילמור, זה אולי מרשים (זה אפילו מרשים מאוד), אבל כמו ששם לב קלפטון כשהוא ניסה לנגן עם ווטארס, זה מאוד מוגבל.