מהי אמא טובה?

[karnity]

ריוונסרה...

"אני עושה כמיטב יכולתי"... זה קצת בעייתי בעייני... אני שומעת אנשים משתמשים בביטוי הזה ולא כי באמת מתכוונים אליו אלא כי מתחמקים מאחריות ומעשייה ... "אני עושה כמיטב יכולתי" אומר מבחינתי לנסות לתת 100%... לפעמים זה לא נראה לי מספיק... לפעמים צריך ללכת עוד "אקסטרא מייל" ולסחוט תוצאות טובות יותר... וכמובן שהרווח הוא נקי לכל אדם ולא משנה באיזה היבט של חייו הוא מחליט לממש עצמו...

 

[רווינסרה]

חיכיתי לזה שתגידי את זה ../images/Emo13.gif

כשמדברים על משפט כזה הוא נאמר בהוויה של "ללכת בדרך ההגשמה העצמית" או to be on the path. כמובן שמשפט כזה אינו רלוונטי לאדם שיש לו, לצורך העניין, 4 ילדים, הוא מובטל אבל יושב בבית ולא טורח לחפש עבודה ומפטיר "אני עושה כמיטב יכולתי". המשפט הזה נכון לאדם כאשר הוא עושה כמיטב יכולתו אבל לא רוצה לתת לרגשות האשם של(שבדרך כלל נטעו בו הוריו) לערער את דרכו. הנה דוגמא מהחיים שלי... עברתי עקירת שן כירורגית. נורא כואב. כבר כמה ימים אני חייבת לקחת משככי כאבים והאנרגיה שלי ירודה. אז כבר כמה ימים שאני לא מבשלת, לא מספרת הרבה סיפורים ולא משתוללת עם הילדים. אז מה? אז אני אמא לא טובה? לא. אני עושה כמיטב יכולתי

 

[רווינסרה]

רגשות האשם של=שלו

 

[karnity]

תרגישי טוב במהרה!!!

פעם גם אני עברתי את הסיוט הזה הקרוי "עקירת שן כירורגית"!!! זה כמו עינויים של הק.ג.ב... ובהקשר לדבריך... לשם שינוי, כנראה, אנו בדיעה אחת... אך כל אחת מנסחת זאת בדרכה שלה...

 

[רווינסרה]

תודה ו...

מה שניסיתי להגיד זה שכל אדם צריך לקבל אחריות מלאה על חייו ברובד הפיזי והנפשי כי אחרת "מעבירים את זה הלאה" ואז, לטעמי, ההורות לוקה בחסר(וכמובן שעוד תחומים בחיים. בדרך כלל זה הולך יחד).

 

[צימעס]

הבעייתיות שאת מתארת

היא אחת הביקורות על "good enpoough mother" של ויניקוט.

 

[karnity]

צימעס, את יכולה קצת להרחיב?

כי לא הבנתי למי את מגיבה... וגם אשמח לשמוע את יותר ...

 

[רווינסרה]

גם אני אשמח אם תרחיבי ורציתי כבר לו

לומר קודם לגבי ויניקוט(אבל לא היה לי כוח

) שכאשר הוא מדבר על "אמא טובה דיה" הוא בכלל מתכוון למשהו אחר שקשור בתפקידה של האם בשנת החים הראשונה של התינוק- ללמד אותו הבדל בין מציאות ואשליה וללמד אותו לעשות את ההפרדה בינו לבינה(כי תינוקות מרגישים אחד עם האם ועם השד). והיום משתמשים בביטוי הנ'ל כדי לאגד תחתיו כלמיני תופעות די חדשות באימהות(די חדשות-חמישים השנה האחרונות)שנגזרות משחרור האישה כמו אמא עובדת ופרידה מוקדמת מהאם,שימוש בתחליפי חלב ועוד. טוב מרגישה שהסתבכתי אני די חוששת מדיונים כאילו. מקווה שצימס תעזור כאן...

 

[צימעס]

הגבתי אליך, כי הטיעון שלך הזכיר לי

אבל מה שאני אומרת הוא אמירה כללית לגבי התפיסה של "אמא טובה". כמו שאמרה רוינסרה, ויניקוט טבע את המונח "אמא טובה דיה" די מזמן, ובאמת - זה היה בהקשר של אמהות לתינוקות, בהקשר של רופאים/אחיות שאמורים להניח לאם למצוא את דרכה (בלי להציק לה יותר מדי בעצות ושיפוט) וכו'. הטיעון שלך שהבאת לגבי "עושה ככל יכולתי" - שזה יכול להיות כיסוי - מודע יותר או פחות - לכל עשיה שאינה מספקת, לכל אי עשיה מתוך סיבות שונות, ועדיף להזהר בביטוי זה ולהשתמש בו רק כשבאמת עושים את המקסימום (פירשתי אותך נכון?). היום באמת לוקחים את ויניקוט למקומות של "כל אמא טובה דיה עבור ילדיה", כמעט "ולכן אין למתוח ביקורת על אמהות באשר הן". וזו בעיה (זו הביקורת על ויניקוט, שדומה לטיעון שלך), כי ניתן ללמוד, להשתפר, להשתדל, להפיק לקחים בשביל הילד הבא, בשביל הפעם הבאה שנקלעים למצב דומה. ואם אנחנו נתקעים ב"אני טובה דיי", אנחנו עלולים לדשדש

 

[רווינסרה]

הזכרת לי משהו עם "אמא טובה דיה עבור

ילדיה" שאיפה נכנס העניין של ילדים שבוחרים את הוריהם?(טוב כאן נכנסת לתמונה האמונה שיש או שאין בנשמות וגלגולים).

 

[צימעס]

ויש פה עוד דבר

מכירה את הבדיחה על ההוא שנתקע בשיטפון? (התפלל, ניסו לעזו רלו - הושיטו גלגל הצלה, רצו לאסוף אותו עם סירה, באו עם מסוק - והוא סרב לכל בקשות העזרה. עלה למעלה, והתלונן בפני הקב"ה - התפללתי, למה לא עזרת? אמר לו - שלחתי אליך גלגל, סירה, מסוק - ואתה לא רצית). ככה, גם פה - אפילו אם מאמינים שילדינו בוחרים בנו, לומר "זו האמא שיש, זה מה שהוא בחר" ללא שום השתדלות, זה לא חוכמה.

 

[מלח השמים]

שאלה שקשה לי לענות עליה

עקב המשמעויות השונות הגלומות במענה לה.: - אם כשאומרים אמא, מתייחסים אליה בזמן שהחליטה [או נמנעה מלהחליט אחרת] ללדת. אזי בעיני אין בנמצא אמא טובה. כיוון שהיא מתכוננת למעשה שיהיה לו השלכות שאינן טובות. אינני בא להטיל דופי באמהות. אלא להביע את דעתי. [כיוון, שההבחנה כאן עדינה ודקה, יש צורך לבאר עוד]. איני מעוניין בהשלכה שיש לדברי על האמהות [שזה פועל יוצא הכרחי אך לא מכוון]. אלא אני מעוניין רק בביטוי של דעתי. - לאחר שילדה כבר, האמא טובה מצד עצמה, אם היא עושה את הטוב ביותר האפשרי עבור הילדים. - מצד הילד, האמא טובה אם היא אכן היטיבה עמו לפי צרכיו. ובזה אין משמעות למגבלות יכולת של האם. או שהיטיבה עם בנה או שלא. זו פעם ראשונה עבורי לחשוב על השאלה הזו.

 

[girl111]

קשה אבל אפשר למצות את העניין

בכמה נקודות. לדעתי אמא טובה היא: אמא שדואגת שלילדיה לא יחסר דברים בסיסים( הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית) אמא שנותנת תשומת לב לילדיה ולא מזניחה אותם אמא צריכה להיות סבלנית ולתת לילד תחושה שהוא אהוב ועוד... אין לי ממש מושג, זה מה שאני חושבת, אף פעם לא חשבתי על זה יותר מידי ואין לי ממש נסיון

 

[inbal76]

בדיחת אמהות - לאוורור האווירה

אבל לפני זה הערה שהבדיחה מובאת כאן לאמהות "החיוביות" שבינינו, באהבה וברוח טובה, וחלילה לא כדי להביע תרעומת על משהו. (כתבתי כבר כאן שאני נוטה לסלחנות כלפי אמהות בסופרמרקטים וכדומה) אמהות וקור רוח איש אחד צעד בסופרמרקט מאחורי אמא וילדה בת שלוש שישבה בתוך עגלת הקניות. כשהם עברו ליד מדף העוגיות, הילדה ביקשה עוגיות, והאמא אמרה 'לא'. הילדה התחילה מיד ליילל ולצעוק ולהקים מהומה, אבל האמא שמרה על שלוות רוחה, ורק אמרה בנחת: 'אוקיי, מוניקה, נשארה לנו רק עוד חצי שורת מדפים של עוגיות, תכף נסיים כאן. אל תתרגזי, רק עוד טיפה' הן סיימו את שורת העוגיות והמשיכו הלאה, ותוך דקות הגיעו לשורת המדפים עמוסי הממתקים. הילדה החלה לצעוק ולדרוש ממתקים, והאמא סירבה לקנות לה. הילדה התחילה לרקוע ברגליים ולהשתולל, אבל האמא לא איבדה את העשתונות: 'די, מוניקה, די, אל תתרגזי. לא נשאר לנו עוד הרבה. עוד שתי שורות ואנחנו מסיימות את הקניה. תהיי סבלנית, רק עוד טיפה' כשהגיעו אל הקופה כדי לשלם על המצרכים, נתקל מבטה של הילדה במסטיקים הצבעוניים והיא דרשה בתוקף מסטיק. כשאמה השיבה בשלילה, עשתה שם הילדה סצינה קולנית של בכי וצעקות, והאמא דיברה בקול רגוע ושקט: 'מוניקה, לא להתרגז. אנחנו תכף מסיימות כאן. חמש דקות ואנחנו בחוץ, ואז ניסע הביתה ותוכלי לחטוף את התנומה שאת כל כך זקוקה לה..' האמא גמרה לשלם ויצאה מהסופרמרקט בדרך אל מכוניתה. האיש שהלך אחריהן והיה עד לכל שהתרחש, יצא בעקבותיה, הדביק אותה במחצית הדרך לאוטו, ואמר לה: 'סלחי לי, גברתי. לא יכולתי שלא לשים לב כיצד שמרת על קור רוחך. אני חייב להחמיא לך על הדרך בה התנהגת עם מוניקה הקטנה' נתנה בו האמא מבט מחוייך, ואמרה: 'מוניקה זו אני. שמה של בתי הקטנה הוא תמי...

 

[רווינסרה]

../images/Emo13.gif

 

[Mירב]

../images/Emo13.gif

 

[inbal76]

התלבטתי אם לכתוב

והחלטתי בכל זאת. זה נושא מסוכן, כי להגיד שמישהי היא אמא לא טובה, זה נחשב להאשמה כמעט הכי חמורה שיכולה להיות. מה שאני יכולה להגיד זה שאמא טובה זה פשוט דבר שאני מזהה אותו כשאני רואה אותו. אני רואה, למשל, את אחותי, אמא לתינוקת מדהימה בת שנה, וכשאני רואה אותה איתה זה פשוט ברור לי שהיא אמא טובה, וממש אין לזה קשר לזה שהיא אחותי, זה פשוט הבטחון שהיא משדרת באופן הטיפול שלה בילדה, השלווה, הפשטות שבה זה הולך לה... קצת קשה להסביר. ואני חושבת שזה קשור גם לעובדה שהיא ילדה אותה בגיל מאוחר יחסית (34). נראה לי שהתנאי הראשוני הוא בגרות רגשית ואינטילגנציה רגשית (וגם אינטילגנציה שכלית לא תזיק). שזה אומר, מבחינתי, להיות בעלת מודעות עצמית גבוהה, לדעת מה חשוב ומה פחות חשוב, לעמוד בסדרי עדיפויות, לא להיות היסטרית, לקחת תמיד דברים בפרופורציות, להיות חכמה ובוגרת מספיק בשביל לקבל בתודה את כל העיצות, כולל הביקורתיות, של אמא שלך ושל אחרות, ולהקשיב להן (ולהחליט מה לקחת ומה לא לקחת), להכיר את עצמך, להבין את רגשותייך ומאיפה הם נובעים, ולהבין, חלקית לפחות, את ההורים שלך, ולמה הם היו כמו שהם היו איתך, וגם לסלוח להם על הטעויות... להבין שגם אמא זה רק בנאדם לא מושלם, וכך אמא שלך היתה וכך גם את תהיי - ולא לשכוח את זה שאת בנאדם שלם בפני עצמך , ולא יצור משני שחי רק למען אדם אחר, כי האדם הקטן הזה אמור ללמוד ממך איך להיות בנאדם, ואיך הוא ילמד את זה אם את בעצמך לא תהיי??? וכמובן לא לחשוב לרגע שהילד הזה קיים בשביל להגשים אותך , אלא רק בשביל להגשים את עצמו. אבל כל זה כמובן מחשבות תיאורטיות בלבד. אמא שלי היא אמא נפלאה ומדהימה, אבל גם היא עשתה טעויות, שהיום אני מודעת יותר לכמה שהן השפיעו עלי ומשפיעות עד היום, ואני סולחת לה עליהן.

 

[רווינסרה]

כתבת מאד יפה ../images/Emo20.gif

 

[inbal76]

תודה! ../images/Emo13.gif