גם אני אנסה....
וואו...כולכם כתבתם דברים מאוד יפים. כל ההודעות האלה רק חיזקו בי את הדעה,שהיתה גם ככה מוצקת ביותר, לגבי זה שבחברה האלה מאוקספורד יש משהו מאוד מאוד מיוחד. ההודעה הבאה מאוד ארוכה.מי שממהר,חסר מנוחה או לחוץ בזמן שימשיך הלאה. יש דברים שקשה עד בלתי אפשרי להסביר במילים.אני חושב שהאהבה לרדיוהד היא אחד מהם.לפחות מבחינתי.עם אואזיס למשל,להקה שאני מניח שרובכם מזלזלים בה, העברתי את כל גיל ההתבגרות.הייתי די אובססיבי כלפיהם.ונירוונה. לפני 6 שנים התאהבתי באנפלאגד המושלם שלהם.היום,6 שנים אחרי,אני עדיין מתרגש עד כדי דמעות כאשר אני שומע את קורט זועק בכאב ב where did you sleep last night,אולי הקטע המרגש ביותר בתולדות הרוקנרול. היום,בערך שנתיים וחצי אחרי ההתאהבות ברדיוהד, אני מבין ששום דבר לא מתקרב לזה.מצטער על השימוש הרב בפעלים מהשורש א.ה.ב. אבל ככה אני מרגיש. חשבתי הרבה מאוד על הנושא הזה,מה יש בלהקה הזאת שהופך את האהבה אליה לכ"כ מיוחדת? לא הצלחתי למצוא תשובה ברורה.ואולי בעצם זה בכלל לא משנה. אני לא יודע איך יהיה הדיסק הבא,אני לא יודע עוד כמה זמן הם מתכוונים להישאר בסביבה,אבל לדעתי כולנו צריכים להרגיש בני מזל על שיצא לנו להיות קיימים ונוכחים בהתפתחות של הלהקה הזאת. כאשר יצא קיד איי,לא ידעתי איך לאכול אותו.בחודשים הראשונים ממש שנאתי אותו, ואחרי כל עוד ניסיון האזנה מתסכל שמתי לי בסופו את סטריט ספיריט. זה הזכיר לי שלא משנה מה הם עושים ומה הם יעשו,שירים כמוהו ישארו איתי תמיד ואת זה אף אחד לא יכול לקחת ממני. כמובן שהיום אני חושב שקיד איי דיסק מדהים ולא ממש מצליח להבין איך במשך כמעט שנה פשוט לא אהבתי אותו. בקיצור,מה שאני מנסה להגיד זה שיש דברים שנכנסים ללב, וברגע שהם שם,הם לא יצאו יותר לעולם.ככה אני מרגיש כלפי רדיוהד. אני מרגיש שאני חייב להם המון ויודע שהרבה רגעים שקשורים בהם נחרטו אצלי בלב ובנשמה והם ישארו שם תמיד.הרוב כמובן,מתקשר לי עם אנשים אחרים. אני מסתכל על הקשר הראשון שהיה לי עם בחורה.רדיוהד שם.חזק.אני מסתכל על אח שלי.כמה מהרגעים החזקים ביותר ביננו קשורים לרדיוהד.מסתכל על חבר טוב שלי.נזכר פתאום שהוא זה שהכיר לי אותם.(האחרון,אגב,כבר לא בקטע של רדיוהד.קיד איי ואמניזיאק שברו אותו. חשבתי שהוא שכח מהם בכלל.אתמול הוא זרק לי איזה קטע שכוח ולא חשוב מההופעה בסינרמה.שאלתי אותו בפליאה איך הוא זוכר את זה בכלל."איך אני יכול לשכוח את היום הזה" הוא ענה לי). מצטער על רגשנות היתר, פשוט בדיוק לפני כמה שעות שמעתי את אוקיי קומפיוטר אחרי שלושה שבועות בערך שלא הרשיתי לעצמי להתקרב אליו. הפתיחה המדהימה של איירבאג,הבחירה בלשים את נואו סופרייזס אחרי קלימינג אפ דה וולס, ההפקה המושלמת, לט דאון, איך שכל צליל מופיע בדיוק בזמן ובמקום הנכון, הסיום המעט לא קשור והמאוד מרגש עם טוריסט, הבית השני המצמרר של לאקי וקטע ה"ריין דאון" האלוהי בפארנויד אנדרואיד גרמו לי שוב,בפעם האין סופית, להבין כמה רדיוהד מדהימים וכמה אני אוהב אותם. אני רק מקווה שמתישהו בחיים אני יאהב בחורה ברמה הזאת...
עד היום זה לא קרה. אומרים שאהבת אמת מחכה,לא?
Fake plastic trees