האם הפילוסופיה היא מדע, ומה מקומה בין המדעים? - 1/2
האם הפילוסופיה היא מדע? מה מקומה בין המדעים?:
1. הפילוסופיה חובקת את (או לכל הפחות מתכתבת עם) כל תחומי הדעת האחרים, והיא למעשה מקורם (AnarchistPhilosopher)
2. לפילוסופיה יש ראייה כוללת (אפלטון)
3. הפילוסופיה עוסקת בכל (אריסטו)
4. עניינה של הפילוסופיה היא ברוח ובשכל האדם (mind) (לוק, ברקלי ויום)
5. (קאנט)
1. הידיעה עצמה איננה בהכרח העולם כפי שהוא, אלא עיבוד תבוני של הנתונים החושניים
2. דבר זה הפך את ההכרה, התודעה והתבונה לעיסוק המרכזי של הפילוסופיה
6. כל ההכרה שלנו את העולם היא פרי המחשבה, וכי מכך נובע שהמציאות היחידה היא המדע. התפיסה הזו מציבה אותו (המדע) ואת היצירה הרוחנית של האדם במרכז העניין הפילוסופי (הניאו-קאנטיאנים)
7. אם מטרת הפילוסופיה היא מתן מענה על שאלת מהות האדם – על פי קאנט - באמצעות חקר היצירה הרוחנית שלו, אזי עליה לחקור את היצירה הרוחנית-תרבותית בכללותה, ולא את מדעי הטבע בלבד (הניאו-קאנטיאנים)
8. הפילוסופיה - שם כולל לשאלות שונות אשר לטענת השואלים - לא ניתנה עליהן עדיין תשובה מספקת (ויליאם ג׳יימס)
9. (הנרי סידג'ויק ואלפרד וויטהד)
1. הפילוסופיה היא "מדע המדעים".
2. מגמת הסתעפות ופיצול תחומי המחקר הביאה למצב בו כל ענף מדעי מתמקד בהיבטים ספציפיים של המציאות. כל מדען מכיר פיסת מציאות קטנה בלבד.
3. תפקידה של הפילוסופיה הוא לאחד בין הפיסות הזעירות לכדי תמונה כוללת ושלמה.
4. הפילוסופיה היא ענף מחקרי מאגד, מחבר, המוצא נקודות משותפות בין כולם - בסיס מאחד לכל.
10. הפילוסופיה היא עבודת המחשבה המכוונת לאחד את הידיעות של הניסיון היומי ואת התוצאות של החקירה המדעית להשקפת-עולם אחת שלמה מבלי כל סתירות וניגודים, המסוגלת לתת ספוק גמור לדרישות השכל ומשאלות הלב (וילהלם ירוזלם)
בפרק זה ננסה לענות על השאלות:
* האם הפילוסופיה היא מדע?
* מה מקומה בין שאר המדעים?
* האם היא מדע מדוייק?
בחינת המסקנות אליהן הגענו עד כה מספיק על מנת ליתן תשובה לשאלה הראשונה.
1. על פי תאור אופן פעולתה של הפילוסופיה, הרי שהיא כלי מחקרי הפועל על פי כללי ההגיון ומשתמש לשם כך בכלים לוגיים, ובראשם אנליזה וסינתזה רב שלביים, ולצידם לכל אורך הדרך נלווים כלי בדיקה ונסיונות הפרכה (ביקורת, סתירה וויכוח).
2. התחושה הרווחת היא כי עיסוקה של הפילוסופיה בכל מכל כל מציג אותה כאמורפית וחסרת מיקוד, ועל כן לא אפשרי להגדירה כמדע. תחושה זו אינה נכונה (לעניות דעתי), שכן מסקנותינו באשר למהות הפילוסופיה ומטרתה מראות כי על אף רוחב היריעה של הנושאים בהם היא עוסקת ושל הכלים בהם היא עושה שימוש, הרי שהפילוסופיה חוקרת נושא מוגדר וקבוע ממנו לא משה מעולם, וכך נכון גם לגבי מטרתה.
הפילוסופיה - אם כך, חוקרת נושא מוגדר, למען מטרה מוגדרת, ובאמצעים מדעיים.
הפילוסופיה היא מדע.
התייחסויותם של הפילוסופים השונים לעניין מקומה של הפילוסופיה בין המדעים אינה חדה וברורה, והיא נעה בין ״הכל״ כנקודת פתיחה לעת בה הפילוסופיה הכילה בקירבה את כלל תחומי המדע, דרך ציון חלקים הולכים ומצטמצמים אשר נותרו בה בעקבות פיצול המדעים ממנה, ועד חזרה הדרגתית ל-״הכל״ בעת החדשה.
פיצול המדעים השונים מן הפילוסופיה הפך הכרחי לנוכח רוחב היריעה ההולך וגדל של תחומי המחקר, וההתמחות הנדרשת בכל תחום. בעוד ידען של העת העתיקה היה בעת ובעונה אחת פילוסוף מומחה אך גם פיסיקאי, מתמטיקאי וביולוג, אמן ופסיכולוג, הרי שעושר הידע האנושי העצום ההולך ונצבר אינו מאפשר זאת עוד. תוצאות לוואי לפיצול המדעים כללו גם ניתוק מלאכותי של זיקתם הטבעית של המדעים אל אימם הורתם - הפילוסופיה ומקומם ביחס אליה,ערפול הסיבה המקורית לקיומם, ואיבוד היכולת לשלבם במסגרת כללית אחודה.
בעת האחרונה חוזרת אט אט ההכרה בקרב הפילוסופים כי על אף שניהול כל מדע כתחום נפרד הוא הנכון לעשותו (לנוכח האילוצים דלעיל), הרי שהפילוסופיה נותרה נשענת ונסמכת על כל אותם המדעים אשר פוצלו ממנה בכדי לבצע את חקירתה ולהגיע אל מטרתה. בלעדי המדעים והידע המופק מהם, הפילוסופיה מתרוקנת מתוכנה ונותרת כלי ריק למטרת התפלספות ותו לא.
אפלטון ואריסטו ראו בפילוסופיה תחום חשיבה בעל ראייה כוללנית, העוסק בכל. הפילוסופים לוק, ברקלי ויום צמצמו את עניינה של הפילוסופיה לרוח ושכל האדם, ואילו ויליאם ג׳יימס אף הגדיל לעשות בהציגו את הפילוסופיה כשם כולל לשאלות שונות אשר לטענת השואלים - לא ניתנה עליהן עדיין תשובה מספקת. ירידה הדרגתית זו בחשיבותה של הפילוסופיה תואמת את מהלכי פיצול המדעים השונים ממנה, ודילול תוכנה ותחומי עיסוקה, כל זאת תוך חיזוק חשיבותו של כל תחום מדעי כשלעצמו - על חשבונה. ניתן לאמר כי מעמדה של הפילוסופיה ממשיך ומתדרדר לאיטו בתפיסה הכללית הרווחת, וזאת בהובלתם של המדעים השונים, ובראשם המדעים המדוייקים.
בניגוד לתפיסה השלטת, הרי שבקרב הפילוסופים מגמה זו מתחילה להשתנות. קאנט בדרכו המרומזת והפתלתלה מציין את ״עיבוד תבוני של הנתונים החושניים״ כבסיס ממנו נגזר עיסוקה המרכזי של הפילוסופיה. זהו תיאור רומנטי משהו של … המדע.
חידדו את דבריו (תוך ניפוי הרומנטיקה) הפילוסופים הניאו-קאנטייאנים באמרם כי תפיסתו זו של קאנט מציבה את המדע ואת היצירה הרוחנית של האדם במרכז העניין הפילוסופי, ועליה לחקור את שניהם.
הגדילו לעשות הפילוסופים הנרי סידג'ויק ואלפרד וויטהד כשסיפקו הגדרה חדה למקומה של הפילוסופיה בין המדעים, ותיאור היחסים המדוייקים ביניהם (מפאת חשיבותם הריהם מפורטים שוב כפי שהופיעו ברישא של פרק זה):
1. הפילוסופיה היא "מדע המדעים".
2. מגמת הסתעפות ופיצול תחומי המחקר הביאה למצב בו כל ענף מדעי מתמקד בהיבטים ספציפיים של המציאות. כל מדען מכיר פיסת מציאות קטנה בלבד.
3. תפקידה של הפילוסופיה הוא לאחד בין הפיסות הזעירות לכדי תמונה כוללת ושלמה.
4. הפילוסופיה היא ענף מחקרי מאגד, מחבר, המוצא נקודות משותפות בין כולם - בסיס מאחד לכל.
הפילוסופיה היא מדע המדעים.
אין בהגדרה זו משום ציון עובדת היותה של הפילוסופיה אימם הורתם של המדעים אשר התפצלו ממנה בהדרגה. עובדה זו ידועה ומוכרת ואין עליה עורר. על פי סידג'ויק ווויטהד, יונקת הפילוסופיה מכלל המדעים את פיסות הידע שהם תוצאות מחקריהם, מוצאת נקודות השקה ומאחדת בין כולם לתמונה כוללת ושלמה. הגדרה זו מציבה את הפילוסופיה כמצע משותף למדעים השונים המסוגל לבצע סינתזה שלהם לתמונה אחת. זוהי עמדת כח בלתי מתפשרת, העומדת בניגוד מוחלט לתפיסתה המודרנית הרווחת של הפילוסופיה.
כשלעצמי הייתי מרחיק לכת אף יותר מכך.
מטרתה של הפילוסופיה, כפי שהגענו להגדרתה בפרק הקודם, היא חדה ומוגדרת היטב - מציאת הדרך המיטבית לפעולה למען שיפור רווחתנו וסיכויי הישרדותנו. מטרה זו הובילה את הפילוסופיה מראשיתה, עוד בעת שהכילה את המדעים בקירבה, ולא השתנתה גם בעקבות התפצלותם ממנה. למעשה - כל תחומי החקר בהם עסק האדם כחלק מן הפילוסופיה נועדו לשרת מטרה זו בלבד, ואין בילתה.
התפצלות המדעים המלאכותית לא שינתה את אותה מטרה בסיסית שביסוד האפיסטמולוגיה האנושית. כל מדע מדוייק חקר חלק מן המציאות, על מנת להכיר את הסכנות האורבות לנו מחד ואת החוקים אשר נוכל לנצלם לטובת הישרדותנו (באמצעות יצירת כלים ואופני פעולה) מאידך. בהתאמה חקר כל מדע ממדעי הרוח וההתנהגות את מגבלותינו וצרכינו על מנת שנוכל להתאים עצמנו לסביבה, ואותה לצרכינו.
לעיתים נדמה כי תכלית זו של המדעים התערפלה עם התפצלותם, והם פיתחו לעצמם מטרות יחודיות משלהם, המקטינות את הצורך במטרייה המאגדת, אשר מבקשת לבצע עיבוד נוסף לתגליותיהם הנאדרות והנהדרות (ללא כל ציניות).
עם זאת, כבר עתה מבצבצים להם במסדרונות המוסדות האקדמיים רעיונות המעלים על נס את היתרון הגלום בשילובם של מקורות ידע ממחלקות שונות לכדי תובנות רבות עוצמה הרבה יותר מתרומת חלקיהן. קולות שונים מעודדים ומשבחים מולטי-דיסיפלינריות בתוך מחלקות מדעי הטבע, ובעלי תעוזה אפילו שולחים יהבם לעבר פקולטות מדעי הרוח וההתנהגות (דוגמאות ניתן לראות בתחום הכלכלה, הכימיה ואפילו החלל). יש להודות כי רעיונות אלה נמצאים בחיתוליהם בקרב הממסד האקדמי, ועליהם לעבור כברת דרך רבה לפני שיגיעו למעמד והכרה רשמיים, אם כי כבר עכשיו הם נתפסים כחדשניים, והעושים בהם שימוש בולטים בקרב עמיתיהם.
המשך בפוסט הבא/...