אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
מהי תיאוריית הדוקומנטים?
- פותח הנושא RONNI Fr
- פורסם בתאריך
זו תיאוריה שפיתח גרמני בשם וולהאוזן
במאה ה-19 (נקראת גם 'תורת התעודות' או 'המקורות') ולפיה ניתן למצוא בחומש 4 מקורות עיקריים: שניים מהם - לפי הדרך בה מובא שם האל: יהוה ו-אלוהים; השלישי הוא מחבר ספר דברים שקשור למהפיכה המונותאיסטית של מלכות יאשיהו ('גילוי' "ספר-הברית" במקדש ע"י שני סופרי המלך), והרביעי הוא מקור כוהני, שמתייחס בעיקר למצוות כוהנים והשקפותיהם (מרבית ספר ויקרא). התיאוריה הזו פותחה בעיקר ע"י תלמידיו של וולהאוזן בגרמניה בשלהי המאה ה-19 ותחילת ה-20, ונחשבת למובילה כיום במחקר המדעי של התנ"ך, גם בארץ. ר' עוד כאן - http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA אגב זה, הגרמנים היו גם הראשונים שהכינו מהדורה מדעית של התנ"ך (כמו שהיו הראשונים להכין מהדורות מדעיות לטקסטים עתיקים אירופאיים), המבוססת על מרבית כתבי היד הקיימים, וכן התרגומים השונים. היא הופיעה בשנות העשרים בשם 'BHS' - ביבליה הבראיקה שטוטגארטיה' (התנ"ך העברי של שטוטגארט). מוזר שבארץ לא קם פרוייקט כזה, ושאין מחקר השוואתי על ההבדלים בין נוסח המסורה לנוסח תרגום השבעים, או אפילו צורת הגשה מודרנית לטקסט התנ"ך, כמו שמקובל בתרגומיו הלועזיים.
במאה ה-19 (נקראת גם 'תורת התעודות' או 'המקורות') ולפיה ניתן למצוא בחומש 4 מקורות עיקריים: שניים מהם - לפי הדרך בה מובא שם האל: יהוה ו-אלוהים; השלישי הוא מחבר ספר דברים שקשור למהפיכה המונותאיסטית של מלכות יאשיהו ('גילוי' "ספר-הברית" במקדש ע"י שני סופרי המלך), והרביעי הוא מקור כוהני, שמתייחס בעיקר למצוות כוהנים והשקפותיהם (מרבית ספר ויקרא). התיאוריה הזו פותחה בעיקר ע"י תלמידיו של וולהאוזן בגרמניה בשלהי המאה ה-19 ותחילת ה-20, ונחשבת למובילה כיום במחקר המדעי של התנ"ך, גם בארץ. ר' עוד כאן - http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA אגב זה, הגרמנים היו גם הראשונים שהכינו מהדורה מדעית של התנ"ך (כמו שהיו הראשונים להכין מהדורות מדעיות לטקסטים עתיקים אירופאיים), המבוססת על מרבית כתבי היד הקיימים, וכן התרגומים השונים. היא הופיעה בשנות העשרים בשם 'BHS' - ביבליה הבראיקה שטוטגארטיה' (התנ"ך העברי של שטוטגארט). מוזר שבארץ לא קם פרוייקט כזה, ושאין מחקר השוואתי על ההבדלים בין נוסח המסורה לנוסח תרגום השבעים, או אפילו צורת הגשה מודרנית לטקסט התנ"ך, כמו שמקובל בתרגומיו הלועזיים.
מנפצת מיתוס
על אף שלוילהוזן היה חלק נכבד בפיתוח תורת התעודות , עיקריה כבר היו מבוססים הרבה לפניו. הת היסודות הניח כבר אסטרוק ב1758 אם תרצה אפשר להגיד אפילו על ויטר שפיתח את אותה דעה כמוהו ב1711 אולם דעתו נשתכחה. בכל מקרה , כל מה שוילהואזן אמר נאמר גם לפניו . הרעיון על התעודול נאמר גם ע"י שפינוזה ב" מאמר תיאולוגי-מדיני" שם הוא מתבסס על האנכוניזמים של אבן עזרה , ספר שהתפרסם עוד במאה ה17 . התאוריות של וילהאוזן תפסו כל כך במחקר בגלל הדארוויניזן שרווח באותה התקופה והאנטישמיות. והביקורת ההומרית שרווחה באותה תקופה. הו עצמו , לא היה כזה חדשן.
על אף שלוילהוזן היה חלק נכבד בפיתוח תורת התעודות , עיקריה כבר היו מבוססים הרבה לפניו. הת היסודות הניח כבר אסטרוק ב1758 אם תרצה אפשר להגיד אפילו על ויטר שפיתח את אותה דעה כמוהו ב1711 אולם דעתו נשתכחה. בכל מקרה , כל מה שוילהואזן אמר נאמר גם לפניו . הרעיון על התעודול נאמר גם ע"י שפינוזה ב" מאמר תיאולוגי-מדיני" שם הוא מתבסס על האנכוניזמים של אבן עזרה , ספר שהתפרסם עוד במאה ה17 . התאוריות של וילהאוזן תפסו כל כך במחקר בגלל הדארוויניזן שרווח באותה התקופה והאנטישמיות. והביקורת ההומרית שרווחה באותה תקופה. הו עצמו , לא היה כזה חדשן.
בעברית
זה יותר מסובך. יש המון הבדלים (קטנטנים, לעתים) בין הגרסאות שמצויות בידינו כיום. מספיק לראות את הגרסה של קורן (ויש בסוף טבלאות עם שינויי נוסחים), מול הגרסה של "כתר ארם צובא" ועוד ועוד. ואגב, לגבי תורת התעודות. יש שיטה, יותר 'יהודית', נקרא לזה, שנקראת "תורת הבחינות" - הרב ברויאר מוכר כמפתחה (לפחות בימים אלו... אני לא מכירה את הנושא יותר מדי). עד כמה שידוע לי, זה מבוסס על הרעיון של תורת התעודות, אבל הבסיס פה הוא שיש מחבר אחד לתנ"ך (כלומר, לכל ספר. הרי גם בגמרא אנחנו רואים שלמשל את חמשת חומשי התורה כתב משה, ואת מגילת איכה כתב ירמיהו, וספרים אחרים נכתוב בידי נביאים אחרים וכו'. אבל ובכל אופן הכל נכתב ברוח הקודש), ולא כמה כותבים - באותן תקופות. והתשובה לגרסאות השונות היא שהכותב (מפי ה') רוצה להעביר לנו מסרים שונים. ולכן יש גרסאות שונות/ערבוב בין שמות וכו'. בטח יש מישהו שידע להרחיב יותר.
זה יותר מסובך. יש המון הבדלים (קטנטנים, לעתים) בין הגרסאות שמצויות בידינו כיום. מספיק לראות את הגרסה של קורן (ויש בסוף טבלאות עם שינויי נוסחים), מול הגרסה של "כתר ארם צובא" ועוד ועוד. ואגב, לגבי תורת התעודות. יש שיטה, יותר 'יהודית', נקרא לזה, שנקראת "תורת הבחינות" - הרב ברויאר מוכר כמפתחה (לפחות בימים אלו... אני לא מכירה את הנושא יותר מדי). עד כמה שידוע לי, זה מבוסס על הרעיון של תורת התעודות, אבל הבסיס פה הוא שיש מחבר אחד לתנ"ך (כלומר, לכל ספר. הרי גם בגמרא אנחנו רואים שלמשל את חמשת חומשי התורה כתב משה, ואת מגילת איכה כתב ירמיהו, וספרים אחרים נכתוב בידי נביאים אחרים וכו'. אבל ובכל אופן הכל נכתב ברוח הקודש), ולא כמה כותבים - באותן תקופות. והתשובה לגרסאות השונות היא שהכותב (מפי ה') רוצה להעביר לנו מסרים שונים. ולכן יש גרסאות שונות/ערבוב בין שמות וכו'. בטח יש מישהו שידע להרחיב יותר.
אכן - הרחבה קצרה
ראה תגובתי למעלה ובקישור המצורף. הרב ברויאר טוען שאי אפשר להתווכח עם הניתוח הספרותי של בעלי ביקורת המקרא (בשתי מילים - שהתורה מכילה סתירות / מקורות שאי אפשר ליישבם זה עם זה) ושהוא בודאי נכון. הוא, כיהודי מאמין חולק על המסקנה שלהם - ולא כי היא לא מתאימה לטקסט (אדרבא, היא מתאימה) אלא כי אם ההנחה היא שהקב"ה הוא שניסח את הטקסט, הרי שאז אנו יכולים לקבל שהוא (ורק הוא!!! - וזו הנקודה העיקרית) יכול לנסח טקסט הסותר את עצמו (כשן שהוא מסוגל לניסים אחרים). ועדיין יש להבין מה פשר הסתירות - וכאן באות ה"בחינות" שהן מושג הלקוח מן הקבלה, ולמעשה כל "מקור" (כדברי בעלי הביקורת) מבטא "מבחינה" או בלשון ימינו באופן מקורב - "פן" של האל. נקודה נוספת החיונית להשלמת התמונה היא שהטקסט - על פי הבנה זו - אינו מתאר מציאות בפועל אלא מציאות "בכח" - כפי שראוי היה להיות בעולם על פי אותה "בחינה"/"פן"/הנהגה של ה'. לדוגמא - פרק א' של ספר בראשית מתאר בריאת העולם ב 7 ימים ובעשרה מאמרות, ובפרק ב' מתואר כי העולם נברא ביום אחד ובמאמר אחד (ועוד הרבה הבדלים). כעת, על פי כל מה שכתבתי - פרק א' מתאר בריאה של העולם כפי שצריכה להיות על פי הפן/ההנהגה של האל המכונה מידת הדין, ואילו בפרק ב' מתוארת בריאת עולם כפי שראויה להיות על פי הפן המכונה מידת הרחמים (ולכן שמות ה' בכל פרק שונים, לא כי זה מחבר אחר, אלא כי שם ה' הוא תיאור פן מסויים שלו - ויש לה' שמות רבים כמספר פניו). הפרקים אכן סותרים זה את זה כי מדובר באמת בתאורים שונים של בריאה - אלא שאף אחד מהתאורים לא מתאר כיצד נברא העולם בפועל (או במילים אחרות - כיצד שולבו רכיבים מכל מידה/הנהגה בעולם) ומי שרוצה ללמוד כיצד נברא העולם, בכמה זמן וכו' - שילך לחפש את התשובות במדע (או בלשונו של הרב ברויאר - "התורה היא לא לשכת מודיעין"). התורה עוסקת ברוחניות ולא בעובדות. באופן דומה מוסברות הסתירות הרבות הנוספות שיש בתורה - שאנשי "ביקורת המקרא" מיחסים אותם למחברים שונים (כי אדם אחד לא יכול לכתוב כאלו סתירות) אך המאמינים מיחסים אותם למחבר אחד - האל - שפניו רבות - והוא יכול לחבר ספר מלא סתירות (שאינן עובדתיות כאמור). אלו עיקרי הדברים בקיצור נמרץ ביותר - ומי שמעוניין יוכל להרחיב המאמרים שונים שכתב הרב בכתב העת "מגדים" ואשר מיעוטם מצוי באינטרנט - ובתוגבתי הקודמת ציינתי קישור לאחד מהם. כל טוב
ראה תגובתי למעלה ובקישור המצורף. הרב ברויאר טוען שאי אפשר להתווכח עם הניתוח הספרותי של בעלי ביקורת המקרא (בשתי מילים - שהתורה מכילה סתירות / מקורות שאי אפשר ליישבם זה עם זה) ושהוא בודאי נכון. הוא, כיהודי מאמין חולק על המסקנה שלהם - ולא כי היא לא מתאימה לטקסט (אדרבא, היא מתאימה) אלא כי אם ההנחה היא שהקב"ה הוא שניסח את הטקסט, הרי שאז אנו יכולים לקבל שהוא (ורק הוא!!! - וזו הנקודה העיקרית) יכול לנסח טקסט הסותר את עצמו (כשן שהוא מסוגל לניסים אחרים). ועדיין יש להבין מה פשר הסתירות - וכאן באות ה"בחינות" שהן מושג הלקוח מן הקבלה, ולמעשה כל "מקור" (כדברי בעלי הביקורת) מבטא "מבחינה" או בלשון ימינו באופן מקורב - "פן" של האל. נקודה נוספת החיונית להשלמת התמונה היא שהטקסט - על פי הבנה זו - אינו מתאר מציאות בפועל אלא מציאות "בכח" - כפי שראוי היה להיות בעולם על פי אותה "בחינה"/"פן"/הנהגה של ה'. לדוגמא - פרק א' של ספר בראשית מתאר בריאת העולם ב 7 ימים ובעשרה מאמרות, ובפרק ב' מתואר כי העולם נברא ביום אחד ובמאמר אחד (ועוד הרבה הבדלים). כעת, על פי כל מה שכתבתי - פרק א' מתאר בריאה של העולם כפי שצריכה להיות על פי הפן/ההנהגה של האל המכונה מידת הדין, ואילו בפרק ב' מתוארת בריאת עולם כפי שראויה להיות על פי הפן המכונה מידת הרחמים (ולכן שמות ה' בכל פרק שונים, לא כי זה מחבר אחר, אלא כי שם ה' הוא תיאור פן מסויים שלו - ויש לה' שמות רבים כמספר פניו). הפרקים אכן סותרים זה את זה כי מדובר באמת בתאורים שונים של בריאה - אלא שאף אחד מהתאורים לא מתאר כיצד נברא העולם בפועל (או במילים אחרות - כיצד שולבו רכיבים מכל מידה/הנהגה בעולם) ומי שרוצה ללמוד כיצד נברא העולם, בכמה זמן וכו' - שילך לחפש את התשובות במדע (או בלשונו של הרב ברויאר - "התורה היא לא לשכת מודיעין"). התורה עוסקת ברוחניות ולא בעובדות. באופן דומה מוסברות הסתירות הרבות הנוספות שיש בתורה - שאנשי "ביקורת המקרא" מיחסים אותם למחברים שונים (כי אדם אחד לא יכול לכתוב כאלו סתירות) אך המאמינים מיחסים אותם למחבר אחד - האל - שפניו רבות - והוא יכול לחבר ספר מלא סתירות (שאינן עובדתיות כאמור). אלו עיקרי הדברים בקיצור נמרץ ביותר - ומי שמעוניין יוכל להרחיב המאמרים שונים שכתב הרב בכתב העת "מגדים" ואשר מיעוטם מצוי באינטרנט - ובתוגבתי הקודמת ציינתי קישור לאחד מהם. כל טוב
ST חשוב מאוד
אני מאוד שמח ששמעת של השיטה של הרב ברויאר, שאני אישית מאוד מעריך, אבל יש בדבריו טעות עקונית מאוד - שרבים טעו בה ולא הרגישו. כוונתי לעירבוב בין התורה (כוונתי לחמישה חומשי תורה) לבין שאר חלקי התנ"ך. שיטתו של הרב בנויה על ההבדל התהומי שבין השנים - מחברם של התורה ושל הנביאים אינו אחד (או במילים אחרות - ובהיפוך למה שכתבת - הבסיס הוא שאת התנ"ך לא חיבר מחבר אחד. "המחבר" את התורה, לרבות של נסוחה המדוייק הוא הקב"ה, לא משה, ואילו את שאר חלקי התנ"ך חיברו בני אדם - נביאים. למשל - שמואל כתב את ספרו (או יותר נכון חלקים ממנו) הוא זה שניסח אותו, הוא זה שבחר את המילים וכו'. הוא אמנם עשה זאת בנבואה אבל בסגנונו הוא, וכן מחברי שאר ספרי נביאים והכתובים. לעומתם - את חמשת חומשי תורה לא חיבר משה. חיבר הקב"ה, משה רק כתב (ענין טכני בלבד) את שהוכתב לו. הוא לא ניסח דבר. לכן - כל שיטת הרב ברויאר מתייחסת אך ורקלתורה ולא לתנ"ך בכללותו. בשאר סיפרי התנ"ך אכן ההבדלים והסתירות עשויים לנבוע מזהותם השונה של המחברים - שהם בני אדם שונים. בתורה, שמחברה הוא אחד ויחיד - הסתירות נובעות מפנים שונות ("בחינות") של המחבר - הלאהוא הקב"ה.
אני מאוד שמח ששמעת של השיטה של הרב ברויאר, שאני אישית מאוד מעריך, אבל יש בדבריו טעות עקונית מאוד - שרבים טעו בה ולא הרגישו. כוונתי לעירבוב בין התורה (כוונתי לחמישה חומשי תורה) לבין שאר חלקי התנ"ך. שיטתו של הרב בנויה על ההבדל התהומי שבין השנים - מחברם של התורה ושל הנביאים אינו אחד (או במילים אחרות - ובהיפוך למה שכתבת - הבסיס הוא שאת התנ"ך לא חיבר מחבר אחד. "המחבר" את התורה, לרבות של נסוחה המדוייק הוא הקב"ה, לא משה, ואילו את שאר חלקי התנ"ך חיברו בני אדם - נביאים. למשל - שמואל כתב את ספרו (או יותר נכון חלקים ממנו) הוא זה שניסח אותו, הוא זה שבחר את המילים וכו'. הוא אמנם עשה זאת בנבואה אבל בסגנונו הוא, וכן מחברי שאר ספרי נביאים והכתובים. לעומתם - את חמשת חומשי תורה לא חיבר משה. חיבר הקב"ה, משה רק כתב (ענין טכני בלבד) את שהוכתב לו. הוא לא ניסח דבר. לכן - כל שיטת הרב ברויאר מתייחסת אך ורקלתורה ולא לתנ"ך בכללותו. בשאר סיפרי התנ"ך אכן ההבדלים והסתירות עשויים לנבוע מזהותם השונה של המחברים - שהם בני אדם שונים. בתורה, שמחברה הוא אחד ויחיד - הסתירות נובעות מפנים שונות ("בחינות") של המחבר - הלאהוא הקב"ה.
אם כבר עסקינן
בתשובות שהעלו אנשים אמוניים כפיתרון לבעיתיות של תורת המקורות, ראוי להזכיר את עבודתו המבורכת של מ"ד קסוטו אשר פירסם את הספר "תורת התעודות" שם הוא תוקף את כל הבניינים עליהם נשענת תורת התעדות , מחליט שאין להם על מי להישען ומעלה סברה משלו שהיא שהיו מסורות שבע"פ שקדמו לתורה שמהם נתחברה התורה וניתן למצו לה עדויות בתורה אולם כללים ברורים אומדים לנגד עיניו , שהתורה היא מקשה אחת ואחדותית , ושהתורה קדמה לנביאים , כללים שתורת התעודות המקובלת שוללת. הרב ברואיאר , מלבד מאמריו במגדים פרסם את הספרים "פרקי בראשית" ופרקי מועדות" , שם הוא פורס את המתודה שלו ומדגים אותה במספר רב של סיפורים במקרא .
בתשובות שהעלו אנשים אמוניים כפיתרון לבעיתיות של תורת המקורות, ראוי להזכיר את עבודתו המבורכת של מ"ד קסוטו אשר פירסם את הספר "תורת התעודות" שם הוא תוקף את כל הבניינים עליהם נשענת תורת התעדות , מחליט שאין להם על מי להישען ומעלה סברה משלו שהיא שהיו מסורות שבע"פ שקדמו לתורה שמהם נתחברה התורה וניתן למצו לה עדויות בתורה אולם כללים ברורים אומדים לנגד עיניו , שהתורה היא מקשה אחת ואחדותית , ושהתורה קדמה לנביאים , כללים שתורת התעודות המקובלת שוללת. הרב ברואיאר , מלבד מאמריו במגדים פרסם את הספרים "פרקי בראשית" ופרקי מועדות" , שם הוא פורס את המתודה שלו ומדגים אותה במספר רב של סיפורים במקרא .
טעות קשה
לגבי קסוטו (ולא קראתי את דבריו ואני מסתמך עליך) אני יכול העיר שתי הערות: א. אם הוא תוקף את העובדות שתורת התעודות מעלה (הסתירות, העובדה שלא ייתכן שמחבר אנושי אחד חיבר (להדיל מערך) את הכל) אז זה נדון לכישלון כי בכך הם ודאי צודקים. ב. אם הוא טוען שלתורה יש מקורות קדומים בעל פה שמהם משה ערך אותה - זה בדיוק כמו להגיש שיש לה מקורות בכתב, וזו כפירה. אם זה נכון אז א"א לומר שהוא מ"אמוני ישראל". מה הועיל בהמרת מקורות מכתב למקורות בעל פה.?? הרב ברויאר חוזר ומדגיש כי כל תג ותג שבתורה הוא ניסוח של הקב"ה, ולא "נבואת משה", ומכגיר ככפירה (ממש כך) את מי שטוען שהתורה היא נבואת משה מאת ה', או בדבריו "מה לי ולאמונתו". לפיכך, אם אכן קסוטו מדבר כל "מקורות" כלשהם (גם אם בעל פה) מהם ערך משה את התורה הוא אולי מאמין באל אך זו אינה האמונה היהודית.
לגבי קסוטו (ולא קראתי את דבריו ואני מסתמך עליך) אני יכול העיר שתי הערות: א. אם הוא תוקף את העובדות שתורת התעודות מעלה (הסתירות, העובדה שלא ייתכן שמחבר אנושי אחד חיבר (להדיל מערך) את הכל) אז זה נדון לכישלון כי בכך הם ודאי צודקים. ב. אם הוא טוען שלתורה יש מקורות קדומים בעל פה שמהם משה ערך אותה - זה בדיוק כמו להגיש שיש לה מקורות בכתב, וזו כפירה. אם זה נכון אז א"א לומר שהוא מ"אמוני ישראל". מה הועיל בהמרת מקורות מכתב למקורות בעל פה.?? הרב ברויאר חוזר ומדגיש כי כל תג ותג שבתורה הוא ניסוח של הקב"ה, ולא "נבואת משה", ומכגיר ככפירה (ממש כך) את מי שטוען שהתורה היא נבואת משה מאת ה', או בדבריו "מה לי ולאמונתו". לפיכך, אם אכן קסוטו מדבר כל "מקורות" כלשהם (גם אם בעל פה) מהם ערך משה את התורה הוא אולי מאמין באל אך זו אינה האמונה היהודית.
תקרא ותחכים
רעינותיו והוכחותיו של קסוטו הן ראשונות במעלה ומנפצות את היסודות שליהן נשענת תורת המקורות. לא צריך לקבל את תורת המקורות כמבונת מאיליה! גם בדורות האחרונים התחילה להתערער האומונה ברעינותיה בפרט עם הגילוי מכתף בן הינום שמשנה את תאריך מקור P וD כמו שהיה ברור לבעלי תורת התעודות. ממציאים עוד ועוד מקורות , מצמצמים מקורות , בכל מקרה נהיה בלאגן שלם ואין על מי לסמוך. קסוטו מעלה רעיון יפה. אפילו האבן עזרא מוצא אנרכוניזמים בתורה ובחשש רב , ברמיזה אומר שישנם דברים בתורה שלא נכתבו ע"י משה . תסתכל בפירושו ל"והכנעני אז בארץ" שם הוא אומר בסוף משהוא כמו "ואם לא כן יש לו סוד והמשכיל יידום " והוא מפתח את הרעיון בפירושו בדברים א' ב' בדיבור המתחיל ב"מחורב" באמצע הדברים הוא אומר "ואם תבין את סוד השנים עשר גם "ויכתוב משה" "והכנעני אז בארץ" "בהר ד' יראה" גם "והנה ערשו ערש ברזל" תכיר את האמת. כל הפסוקים שהוא מביא כדוגמא לא יכלו להיכתב בזמן התורה , הוא מביא אותם כדוגמא לכך שישנם דברים שנוספו לתורה אחרי כתיבתה .
רעינותיו והוכחותיו של קסוטו הן ראשונות במעלה ומנפצות את היסודות שליהן נשענת תורת המקורות. לא צריך לקבל את תורת המקורות כמבונת מאיליה! גם בדורות האחרונים התחילה להתערער האומונה ברעינותיה בפרט עם הגילוי מכתף בן הינום שמשנה את תאריך מקור P וD כמו שהיה ברור לבעלי תורת התעודות. ממציאים עוד ועוד מקורות , מצמצמים מקורות , בכל מקרה נהיה בלאגן שלם ואין על מי לסמוך. קסוטו מעלה רעיון יפה. אפילו האבן עזרא מוצא אנרכוניזמים בתורה ובחשש רב , ברמיזה אומר שישנם דברים בתורה שלא נכתבו ע"י משה . תסתכל בפירושו ל"והכנעני אז בארץ" שם הוא אומר בסוף משהוא כמו "ואם לא כן יש לו סוד והמשכיל יידום " והוא מפתח את הרעיון בפירושו בדברים א' ב' בדיבור המתחיל ב"מחורב" באמצע הדברים הוא אומר "ואם תבין את סוד השנים עשר גם "ויכתוב משה" "והכנעני אז בארץ" "בהר ד' יראה" גם "והנה ערשו ערש ברזל" תכיר את האמת. כל הפסוקים שהוא מביא כדוגמא לא יכלו להיכתב בזמן התורה , הוא מביא אותם כדוגמא לכך שישנם דברים שנוספו לתורה אחרי כתיבתה .
קראתי ולא החכמתי
את שיטת האבן עזרא אני מכיר. גם הרב ברויאר מכיר (תאר לעצמך) ואין בינה לשיטתו ולא כלום - לא לטוב ולא לרע. כל מה שאמר אב"ע זה שלתורה שבכתב שנתן ה' למשה, נוספו בתקופות מאוחרות מספר פסוקים. פסוקים אלו, כמו גם טעויות אחרות - אינם חלק מהתורה אלא הם ספיח מאוחר, מעין הערות שוליים שנכנסו לטכסט והשתלבו בו. מדובר בקומץ מוגדר של פסוקים ולא יותר, ואין להקיש מכך כלל כלשהו. לגבי קסוטו- אני שב ומציין שלא קראתי אותו, אך בהנחה שאתה כן, ושהבנת אותו - אם הוא אכן אומר שהתורה הינה חיבור של משה, המתבסס על מקור קדום - הוא אולי אדם המאמין באל אך הוא כופר בתורה ודתו אינה יהודית אם כי דומה לה. לענין תורת התעודות-עזוב את הנסיון להגדיר מקורות ולתארך אותם - תוכל להניח שאני, כמאמין לא מקבל זאת ולכן שם אני לא מתפלא על שינוי תיארוך של מקור וכו'. מה שאי אפשר להתכחש לו הן הסתירות הבלתי ניתנות ליישוב, העוברות לכל אורך התורה (הדוגמה המובהקת היא שני תאורי בריאת העולם בהכריחו את רש"י להסביר את הסברו המפורסם על הדשא, אבל יש עוד המון - שני סיפורי נחשונים,שני סיפורי אליעזר, עבד עברי, שבת עוד).
את שיטת האבן עזרא אני מכיר. גם הרב ברויאר מכיר (תאר לעצמך) ואין בינה לשיטתו ולא כלום - לא לטוב ולא לרע. כל מה שאמר אב"ע זה שלתורה שבכתב שנתן ה' למשה, נוספו בתקופות מאוחרות מספר פסוקים. פסוקים אלו, כמו גם טעויות אחרות - אינם חלק מהתורה אלא הם ספיח מאוחר, מעין הערות שוליים שנכנסו לטכסט והשתלבו בו. מדובר בקומץ מוגדר של פסוקים ולא יותר, ואין להקיש מכך כלל כלשהו. לגבי קסוטו- אני שב ומציין שלא קראתי אותו, אך בהנחה שאתה כן, ושהבנת אותו - אם הוא אכן אומר שהתורה הינה חיבור של משה, המתבסס על מקור קדום - הוא אולי אדם המאמין באל אך הוא כופר בתורה ודתו אינה יהודית אם כי דומה לה. לענין תורת התעודות-עזוב את הנסיון להגדיר מקורות ולתארך אותם - תוכל להניח שאני, כמאמין לא מקבל זאת ולכן שם אני לא מתפלא על שינוי תיארוך של מקור וכו'. מה שאי אפשר להתכחש לו הן הסתירות הבלתי ניתנות ליישוב, העוברות לכל אורך התורה (הדוגמה המובהקת היא שני תאורי בריאת העולם בהכריחו את רש"י להסביר את הסברו המפורסם על הדשא, אבל יש עוד המון - שני סיפורי נחשונים,שני סיפורי אליעזר, עבד עברי, שבת עוד).
אמרתי, שאני לא מכירה יותר מדי.
ואכן נשמע הגיוני שהשיטה מתבססת רק על התורה. אם כי אני מאמינה שהתנ"ך וכן דברי חז"ל נכתבו ברוח הקודש, ולכן גם בהם יכולות להיות בחינות, גם בדבריו של אותו "כותב". נכון שרואים שזה עובר דרך ה"כלי" שהוא הנביא (סגנון הכתיבה, אוצר המילים וכו'), אבל זה רוח הקודש. לא משנה, זה עניין עקרוני שלי. אין קשר לשיטתו של הרב ברויאר. ותודה על הדיוק.
ואכן נשמע הגיוני שהשיטה מתבססת רק על התורה. אם כי אני מאמינה שהתנ"ך וכן דברי חז"ל נכתבו ברוח הקודש, ולכן גם בהם יכולות להיות בחינות, גם בדבריו של אותו "כותב". נכון שרואים שזה עובר דרך ה"כלי" שהוא הנביא (סגנון הכתיבה, אוצר המילים וכו'), אבל זה רוח הקודש. לא משנה, זה עניין עקרוני שלי. אין קשר לשיטתו של הרב ברויאר. ותודה על הדיוק.
יפה אמרת
זה שעקרונות תורת התעודות חלים גם גם על התנ"ך זה בודאי נכון (שהרי יש בו סתירות ולפי זה גם הסתירות בתנ"ך מייצגות פנים שונות או בחינות שונת. אלא שההבדל הוא שבתנ"ך אם הבחינות שונות המחברים שונים (גם אם זה ברוח הקודש) ולכן שם ניתן לדבר על מקורת שונים לספרי התנ"ך שאנו מכירים, ואילו בתורה זה מחבר אחד - הקב"ה - שהוא רב פנים ויכול (רק הוא) לחבר ספר רב פנים הסותר את עצמו. אני מציא לך לקרוא את המאמר בלינק שצירפתי בתגובה הראשונה שלי.
זה שעקרונות תורת התעודות חלים גם גם על התנ"ך זה בודאי נכון (שהרי יש בו סתירות ולפי זה גם הסתירות בתנ"ך מייצגות פנים שונות או בחינות שונת. אלא שההבדל הוא שבתנ"ך אם הבחינות שונות המחברים שונים (גם אם זה ברוח הקודש) ולכן שם ניתן לדבר על מקורת שונים לספרי התנ"ך שאנו מכירים, ואילו בתורה זה מחבר אחד - הקב"ה - שהוא רב פנים ויכול (רק הוא) לחבר ספר רב פנים הסותר את עצמו. אני מציא לך לקרוא את המאמר בלינק שצירפתי בתגובה הראשונה שלי.
הבדלי הנוסח שהזכרת לא משמעותיים
כי הם שייכים לזרם הראשי, הקרוי 'נוסח המסורה', ששרד בכתבי היד של ה'כתר', וכן זה שעליו מבוסס 'קורן' - לנינגרד. שניהם נכתבו בטבריה במאה ה-10. אולם זהו רק נוסח אחד מיני כמה שהתקיימו בארץ ישראל החל מהמאה ה-4 לפנה"ס, כתוצאה מהעתקות רבות (ששמרו על דיוקן באופן מרשים, אולם לא מושלם). מלבד 'נוסח המסורה', התקיים גם נוסח שהשתמר ב'תרגום השבעים' ליוונית עתיקה, מהמאה ה-3 לספירה (יש בו למשל גירסה קצרה יותר של ספר יהושוע, וסדר ספרים שונה); 'הנוסח השומרוני' שהשתמר בתנ"ך השומרוני, וכן עוד כמה וריאציות שנתגלו במגילות ים המלח. דוגמאות לתיקונים אפשריים בנוסח המסורה, ניתן למצוא בספרו של עמנואל טוב, 'ביקורת נוסח המקרא' (מוסד ביאליק, 1989; 1997). לעיתים יש בתרגומים הסוריים והארמיים תיקונים נוספים שראויים להיבחן. המהדורה המדעית שהזכרתי, ה-BHS, הציעה כמה תיקונים שאני מעריך שלא נכנסו ל'קורן'.
כי הם שייכים לזרם הראשי, הקרוי 'נוסח המסורה', ששרד בכתבי היד של ה'כתר', וכן זה שעליו מבוסס 'קורן' - לנינגרד. שניהם נכתבו בטבריה במאה ה-10. אולם זהו רק נוסח אחד מיני כמה שהתקיימו בארץ ישראל החל מהמאה ה-4 לפנה"ס, כתוצאה מהעתקות רבות (ששמרו על דיוקן באופן מרשים, אולם לא מושלם). מלבד 'נוסח המסורה', התקיים גם נוסח שהשתמר ב'תרגום השבעים' ליוונית עתיקה, מהמאה ה-3 לספירה (יש בו למשל גירסה קצרה יותר של ספר יהושוע, וסדר ספרים שונה); 'הנוסח השומרוני' שהשתמר בתנ"ך השומרוני, וכן עוד כמה וריאציות שנתגלו במגילות ים המלח. דוגמאות לתיקונים אפשריים בנוסח המסורה, ניתן למצוא בספרו של עמנואל טוב, 'ביקורת נוסח המקרא' (מוסד ביאליק, 1989; 1997). לעיתים יש בתרגומים הסוריים והארמיים תיקונים נוספים שראויים להיבחן. המהדורה המדעית שהזכרתי, ה-BHS, הציעה כמה תיקונים שאני מעריך שלא נכנסו ל'קורן'.
חייל עובד צהל
New member
הסתייגות...
תורת התעודות, לפחות לפי מה שאני יודע, לא נחשבת כיום למובילה במחקר המדעי של התנ"ך, ובעיקר לא בארץ... למרות שלא עברתי קורסים אקדמאיים בנושא, עדיין די ברורה לי העובדה הזו. תורה זו מושתתת, כמו שנאמר כאן, על הסתירות הרבות שמצאו חוקריה במקרא, אך לא טרחו לבחון האם ניתן לענות עליהן ללא המצאת השיטה, אשר ללא ספק הומצאה בדורות האחרונים. גישתם זו גרמה לכך שרוב דבריהם הופרכו על ידי שניה בה מישהו ישב לחשוב על פתרון אמיתי לבעיות אלו, ולא להשאירן בסתירתן.
תורת התעודות, לפחות לפי מה שאני יודע, לא נחשבת כיום למובילה במחקר המדעי של התנ"ך, ובעיקר לא בארץ... למרות שלא עברתי קורסים אקדמאיים בנושא, עדיין די ברורה לי העובדה הזו. תורה זו מושתתת, כמו שנאמר כאן, על הסתירות הרבות שמצאו חוקריה במקרא, אך לא טרחו לבחון האם ניתן לענות עליהן ללא המצאת השיטה, אשר ללא ספק הומצאה בדורות האחרונים. גישתם זו גרמה לכך שרוב דבריהם הופרכו על ידי שניה בה מישהו ישב לחשוב על פתרון אמיתי לבעיות אלו, ולא להשאירן בסתירתן.
אני חושש שהיא כן מובילה. בוודאי
בחו"ל, ובמיוחד בקרב החוקרים החילוניים בארץ. אם תחפש ניסיון לפשר בינה לאמונה - ציטוטי דעותיו של הרב בראוור לעיל יספקו דוגמא טובה. למי שאינו מאמין היא כמובן לא תשנה דבר. יתרה מכך - המחקר כיום טוען לקיומם של מקורות-משנה לכל אחד מהמקורות, ומזמנים שונים, כי למרות שסביר שהעורך-מחבר של כל מקור חי במאה ה-7 לפני הספירה, הרי שהוא התבסס על סיפורי פולקלור שהתקיימו מאות שנים לפניו. יש רבדים-רבדים של מקורות, שרק לאחרונה ניתן לחשוף.
בחו"ל, ובמיוחד בקרב החוקרים החילוניים בארץ. אם תחפש ניסיון לפשר בינה לאמונה - ציטוטי דעותיו של הרב בראוור לעיל יספקו דוגמא טובה. למי שאינו מאמין היא כמובן לא תשנה דבר. יתרה מכך - המחקר כיום טוען לקיומם של מקורות-משנה לכל אחד מהמקורות, ומזמנים שונים, כי למרות שסביר שהעורך-מחבר של כל מקור חי במאה ה-7 לפני הספירה, הרי שהוא התבסס על סיפורי פולקלור שהתקיימו מאות שנים לפניו. יש רבדים-רבדים של מקורות, שרק לאחרונה ניתן לחשוף.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.