לאו דווקא משהו אחר...
אחד מההקשרים שבהם אפשר ליידע שם עצם פרטי הוא כאשר השם הפרטי לא מורה כרגיל על אינידיבדואל אלא על קבוצה של אינדיבידואלים (למשל בעלי אותו שם)
זה המקרה של:
(1) היוסי שפגשנו בלונדון
(2) כל הרינות והדליות
ב-1, המילה "יוסי" לא מורה על אינידבידואל מסוים, אלא על האנשים ששמם יוסי. זה שימוש "מסומן" בשם פרטי, אבל הוא בהחלט קיים בשפה, ולכן כן אפשר לשמוע דברים כמו "הירושלים שלי היא לא הירושלים שלו". אפשר להוסיף ששמות פרטיים מסויימים כמו"יורם" או "פרחה" ממש הפכו לשמות עצם כלליים, וזה קרה כי אנשים ייחסו סטריאוטיפים מסויימים לאנשים שקוראים להם כך. וזה לא כל כך רחוק ממקרים כמו "בארבי" ששם מראש מדובר בחפצים שנראים מראש דומים מספיק כדי ליצור קטגוריה.
מלבד זאת, נראה שיש עוד פונקציה ליידוע שמות פרטיים, דברים כמו:
(3) היוסי הזה יכול לשגע פילים.
זה קצת דומה, נראה לי, למקרים שבהם מיידעים שמות פרטיים בספרדית. יש ליידוע הזה איזו פונקציה רגשית כלשהי, אולי מלווה בהעצמה מסוג מסוים. לא חשבתי על הדברים האלה יותר מדי...
עכשיו, נחזור ל-"ויקיפדיה". לדעתי יכול להיות שאנחנו חושבים עליה כאוסף של אנציקלופדיות און-ליין בשפות שונות, ובכך הפכה כבר לשם פרטי של סוג ולא של אינדיבידואל "קלאסי". פה, אני רוצה להוסיף שההבדל בין שמות עצם פרטיים לכלליים הוא אכן הבדל קטגורי אבל הוא לא מאוד קשיח. סה"כ, שמות עצם כלליים יכולים לתפקד כשמות עצם פרטיים של מינים/ סוגים. אני אדגים.
(4) האדם הגיע לירח.
(5) אדם הגיע לירח.
מה ההבדל בין שני אלה? במשפט הראשון הנושא מתייחס למין האנושי, לסוג "אדם", והוא מיודע, למרות שיש רק סוג אחד כזה, והמילה "אדם" היא השם של הסוג הזה. באנגלית, למשל, לא תשתמשי בהקשר הזה ביידוע. ומה ההבדל בין
(6) ל-(7)?
(6) זהב הוא מתכת יקרה
(7) הזהב הוא מתכת יקרה
קשה לומר. בקיצור, עוד נקודה לדיון הזה היא שהפונקציות של יידוע בעברית הן שונות קצת מהפונקציות של יידוע באנגלית (ומן הסתם הן שונות קצת בכל שפה...), והפונקציות האלה לא ברורות ממש לגמרי, וההתפשטות של היידוע לטריטוריות חדשות יכולה לנבוע מכמה סיבות.