אבל כן יכולים לעלות נושאים מסוימים שקשורים לגיל מבוגר יותר.בתחום התעסוקה ״גילנות״ זאת מילה שמתייחסת לדעה שלילית המבוססת על גילו של אדם. למשל: ״אנחנו מחפשים מישהו צעיר ואנרגטי״ מניח שמבוגרים לא יכולים להיות אנרגטיים. ״אנחנו מחפשים מישהו שעדיין בגיל שהוא מסוגל ללמוד״ מניח שמבוגרים לא מסוגלים ללמוד. וכו׳ וכד׳. הביטוי המעשי הוא אפליה על בסיס גיל, שזאת אחת האפליות האסורות בחוק.
כן, דוגמא מצויינת לגילנות את מציגה פה. הרבה מאוד הנחות עם מעט מאוד ביסוס.אבל כן יכולים לעלות נושאים מסוימים שקשורים לגיל מבוגר יותר.
למשל אם אתה מבוגר - איך תסתדר עם מנהל/ת שצעיר/ה ממך בכמה עשורים טובים? יש אנשים שיגיעו מראש עם גישה גרועה, וגם אלו שלא - לא פעם ירגישו את ההבדל ברמת הבגרות בינם בגיל ארבעים פלוס (או אפילו יותר) לבין צעיר או צעירה בני עשרים פלוס שזה תפקיד הניהול הראשון שלהם. במצב כזה - המנהל עצמו יכול להשליך עליהם את חוסר הבטחון שלו, אבל גם הם מצידם לא פעם להיות מתוסכלים מהסיטואציות שיווצרו.
והאם יכול להיות שלמשל מבוגרים ירצו איזון עבודה בית שצעירים ללא ילדים יהיו מוכנים לוותר עליו לטובת שעות עבודה ארוכות?
השאלה היא האם מדובר על גילנות - או שאולי מדובר לא פעם על אנשים שכבר לא רלוונטיים טכנולוגית?
אני למשל לפני המון שנים עבדתי באמדוקס. אני למזלי התקבלתי לתפקיד שבו כתבתי בטכנולוגיות שהיו עדכניות פחות או יותר לתקופה (למרות שרמת השימוש בהן באמדוקס היתה נמוכה מאוד), אבל רבים מהקולגות שלי היו וותיקים מאוד בחברה ועבדו על תוכנות מאוד מיושנות שנכתבו שנים לפני כן בשפת קובול. כשאמדוקס העבירה את התפקידים שלהם להודו ו / או כתבה את התוכנה שלהם מחדש (כדי למכור גרסא עדכנית שלה ללקוחות קיימים) בשפה מתקדמת יותר - רבים מהם פוטרו והתקשו למצוא עבודה כי פשוט כמעט ולא היו אז עבודות בקובול, ולא היה לקולגות שלי לשעבר ידע בתחומים עדכניים יותר שהיו רלוונטיים לשוק - ורבים מהם נפלטו מההייטק.
אבל ה לא קרה בגלל גיל אלא בגלל חוסר עדכון טכנולוגי.
הנסיון הוא לא משהו אקספוננציאלי. באיזשהו שלב מגיעים לשקילות. אין הרבה משמעות להבדל של 10 שנות נסיון מול 20 שנות נסיון.הבנתי לאן הדיון חותר... כן, אתם מדברים על הדברים הישנים והמוכרים...
אבל אני תוהה האם יש גם דברים אחרים בעייתים שמגיעים לרוב עם הגיל או הבשלות... למשל:
1. ניסיון טכני מעשי גבוה מהרגיל, כזה שחוצה באופן יוצא דופן את הרף המקובל בצוות. או כזה שאולי עשוי להשפיע לרעה על דינמיקות העבודה בצוות מנקודת המבט של המנהלים. אם כי לא באופן שמהווה בעיה עבורם בלמצוא תירוץ לפטר במקרה כזה את יוצא הדופן או להנפיץ משהו, את זה הרי תמיד אפשר לעשות...
״דינמיקה בתוך הצוות״ זה ביטוי בשפת הגילנות שאומר ״כולם צעירים ואתה סבא, אז אתה לא מתאים״. מה זה ״דינמיקה״? למה הרגשות של יתר חברי הצוות זאת הבעיה של האיש המבוגר? איך הוא יכול לשלוט על הרגשות שלהם?נ.ב. גם אני לא רואה כאן קשר לאיטיות בדילבור, כי אין דילבור מהיר יותר ממישהו שמסתכל 10 צעדים קדימה ומסוגל לראות ולחשוב על היבטים שאחרים אינם ולכן גם לחסוך המון בעיות בתהליך ולטפל פעם כמה שיותר מראש. אבל עדיין הדינמיקה בתוך הצוות עשויה להיפגע אולי בגלל מה שירגישו יתר חברי הצוות ביחס לפער היכולות.
אני אתרגם את מה שאתה אומר. ״מבוגרים לא פראיירים ויותר קשה לעבוד עליהם״. יכול להיות שזה נכון. אבל... יכולים להיות גם צעירים שהם לא פראיירים. במיוחד בתחום שלנו, שדורש יכולת למידה עצמית, אינטלגנציה יחסית גבוהה, ומודעות למה שקורה בתעשיה, זה כנראה לא יהיה הטיעון המנצח. הטיעון הנגדי הוא שמבוגרים הם הרבה יותר אמידים ומבוססים ויכולים להרשות לעצמם להתפשר איפה שלצעירים יהיה קשה. למבוגרים כבר יש דירה, כבר חיתנו את הילדים, וכבר נסעו לכל הטיולים האתגריים שהם רצו.2. נסיון בלא להיות פראייר ולדעת לפעול להשיג את מה שמגיע מבחינת תנאים... לא רק מה שמקבלים ממקום העבודה כתגמול אלא גם להיות מושקע נכון באפיקים ולהרוויח את השכר המקובל בהתאם לרמת הניסיון. האם זה לא משהו שיכול לעצבן או להדאיג את בכירי התעשיה או המנהלים?
האמת שאני לא יודע אם זה רק בתודעה שלי, או שאני טועה לחלוטין, אבל הנדסת תוכנה הוא עולם מאד עשיר, עם מגוון של תחומים ותפקידים. ויצא לי לשים לב, למשל, שאנשים שונים נוטים עם הזמן להיחשף (או ממש לעבור בין) לדיסציפלינות (או תתי-דיסציפלינות) שונות, מה שתורם לפעמים יותר לניסיון שלהם וליכולת לקבל החלטות טכניות יותר מושכלות/מהירות/איכותיות, מאשר מספר השנים עצמו, או מאשר כמות הניסיון הכוללת (עד כמה שניתן לכמת אותה או אם בכלל). כי, למשל, טכנית, יתכן מצב, שבן אדם שעבר בין תפקידים וצוותים שונים בתוך אותה החברה, או אפילו בין מקומות עבודה חדשים לגמרי, נניח אחת ל1-3 שנים, הספיק נניח ב 10 שנים להיחשף לפי 2 יותר דיסציפלינות, לעומת מישהו שעשה זאת אחת לכל 4-6 שנים (או פי 3, לעומת מישהו שעשה זאת אחת לכל 7-10 שנים וכדומה).הנסיון הוא לא משהו אקספוננציאלי. באיזשהו שלב מגיעים לשקילות. אין הרבה משמעות להבדל של 10 שנות נסיון מול 20 שנות נסיון.
מסכים עם ההגיון. אבל אשמח לעוד רעיונות.״דינמיקה בתוך הצוות״ זה ביטוי בשפת הגילנות שאומר ״כולם צעירים ואתה סבא, אז אתה לא מתאים״. מה זה ״דינמיקה״? למה הרגשות של יתר חברי הצוות זאת הבעיה של האיש המבוגר? איך הוא יכול לשלוט על הרגשות שלהם?
מסכים עם ההגיון. אבל אשמח לעוד רעיונות.אני אתרגם את מה שאתה אומר. ״מבוגרים לא פראיירים ויותר קשה לעבוד עליהם״. יכול להיות שזה נכון. אבל... יכולים להיות גם צעירים שהם לא פראיירים. במיוחד בתחום שלנו, שדורש יכולת למידה עצמית, אינטלגנציה יחסית גבוהה, ומודעות למה שקורה בתעשיה, זה כנראה לא יהיה הטיעון המנצח. הטיעון הנגדי הוא שמבוגרים הם הרבה יותר אמידים ומבוססים ויכולים להרשות לעצמם להתפשר איפה שלצעירים יהיה קשה. למבוגרים כבר יש דירה, כבר חיתנו את הילדים, וכבר נסעו לכל הטיולים האתגריים שהם רצו.
מעבר אופקי והיקף הנסיון לא בהכרח קשור למספר שנות נסיון. כמו שהעידה מחפשת עבודה17 בהודעה אחרת, יש אנשים שעבדו 20 שנה באמדוקס והנסיון שלהם לרוב הוא די חסר ערך (הן מבחינת הידע הטכנולוגי והן מבחינת יכולת קבלת החלטות), ולעומתם מישהו תוך 5 שנים בסטארטאפ צומח מfull stack לVP R&D ומקבל נסיון מאוד עשיר ומגוון. הרוב הם כמובן אי שם באמצע.האמת שאני לא יודע אם זה רק בתודעה שלי, או שאני טועה לחלוטין, אבל הנדסת תוכנה הוא עולם מאד עשיר, עם מגוון של תחומים ותפקידים. ויצא לי לשים לב, למשל, שאנשים שונים נוטים עם הזמן לעבור בין דיסציפלינות (או תתי-דיסציפלינות) שונות, מה שתורם לפעמים יותר לניסיון שלהם וליכולת לקבל החלטות טכניות יותר מושכלות/מהירות/איכותיות, מאשר מספר השנים עצמו, או מאשר כמות הניסיון הכוללת (עד כמה שניתן לכמת אותה או אם בכלל). כי, למשל, טכנית, יתכן מצב, שבן אדם שעבר בין תפקידים וצוותים שונים בתוך אותה החברה, או אפילו בין מקומות עבודה חדשים לגמרי, נניח אחת ל1-3 שנים, הספיק נניח ב 10 שנים לעבור בין פי 2 יותר דיסציפלינות, לעומת מישהו שעשה זאת אחת לכל 4-6 שנים (או פי 3, לעומת מישהו שעשה זאת אחת לכל 7-10 שנים וכדומה).
בוודאי, יש גם בני 25 בלי שום דאגות ומחויבויות, כמובן. סטטיסטית, בני 45+ יהיו הרבה יותר מבוססים כלכלית מבני 25-, והנקודה היא לגבי גילנות - מסקנה סטטיסטית לגבי אוכלוסיה הכללית בשכבת הגיל, לא מידע ספציפי לגבי בן אדם מסוים.אם כי אני לא בטוח לגבי מושג האמידות הכלכלית ביחס לגיל, כי נתקלתי פה ושם במקרים של בני 45-50 שעדיין היו תקועים משכנתא והוצאות מרובות בישראל.
אז האם ניתן להסיק מכך שאמידים כלכלית עשויים לסבול מגילנות בהייטק?בוודאי, יש גם בני 25 בלי שום דאגות ומחויבויות, כמובן. סטטיסטית, בני 45+ יהיו הרבה יותר מבוססים כלכלית מבני 25-, והנקודה היא לגבי גילנות - מסקנה סטטיסטית לגבי אוכלוסיה הכללית בשכבת הגיל, לא מידע ספציפי לגבי בן אדם מסוים.
לא, משמעות המילה ״גילנות״ זה החנה על בסיס גיל. הנחה שכל המבוגרים אמידים - זאת הנחה גילנית. אולי סטטיסטית מוצדקת כלפי כלל האוכלוסיה (לא יודע, לא בדקתי, אבל זה נשמע לי הגיוני לפחות במגבלה של אוכלוסית עובדי הייטק), אבל לא בהכרח נכונה לגבי בן אדם כזה או אחר באופן ספציפי.אז האם ניתן להסיק מכך שאמידים כלכלית עשויים לסבול מגילנות בהייטק?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.