אבל כן יכולים לעלות נושאים מסוימים שקשורים לגיל מבוגר יותר.בתחום התעסוקה ״גילנות״ זאת מילה שמתייחסת לדעה שלילית המבוססת על גילו של אדם. למשל: ״אנחנו מחפשים מישהו צעיר ואנרגטי״ מניח שמבוגרים לא יכולים להיות אנרגטיים. ״אנחנו מחפשים מישהו שעדיין בגיל שהוא מסוגל ללמוד״ מניח שמבוגרים לא מסוגלים ללמוד. וכו׳ וכד׳. הביטוי המעשי הוא אפליה על בסיס גיל, שזאת אחת האפליות האסורות בחוק.
כן, דוגמא מצויינת לגילנות את מציגה פה. הרבה מאוד הנחות עם מעט מאוד ביסוס.אבל כן יכולים לעלות נושאים מסוימים שקשורים לגיל מבוגר יותר.
למשל אם אתה מבוגר - איך תסתדר עם מנהל/ת שצעיר/ה ממך בכמה עשורים טובים? יש אנשים שיגיעו מראש עם גישה גרועה, וגם אלו שלא - לא פעם ירגישו את ההבדל ברמת הבגרות בינם בגיל ארבעים פלוס (או אפילו יותר) לבין צעיר או צעירה בני עשרים פלוס שזה תפקיד הניהול הראשון שלהם. במצב כזה - המנהל עצמו יכול להשליך עליהם את חוסר הבטחון שלו, אבל גם הם מצידם לא פעם להיות מתוסכלים מהסיטואציות שיווצרו.
והאם יכול להיות שלמשל מבוגרים ירצו איזון עבודה בית שצעירים ללא ילדים יהיו מוכנים לוותר עליו לטובת שעות עבודה ארוכות?
לא כל אדם מבוגר יהיה כזה, אבל יהיו כאלו שכן יהיו. והשאלה היא איך אפשר להבדיל ביניהם.כן, דוגמא מצויינת לגילנות את מציגה פה. הרבה מאוד הנחות עם מעט מאוד ביסוס.
למה בן אדם מבוגר לא יכול לעבוד עם מנהל יותר צעיר? ככל שאנחנו יותר מבוגרים ככה הסיכוי של המנהלים להיות יותר צעירים מאיתנו גדול יותר, סטטיסטיקה פשוטה. אם המנהל הצעיר משליך עליהם את חוסר הבטחון שלו אז הבעיה היא לא אצלם, הרי.
השאלה היא למה צריך. הנחת היסוד צריכה להיות שאנשים יכולים לעבוד במסגרת מקצועית וצריכה להיות סיבה ספציפית לחשוב למה בן אדם מסוים לא יהיה מסוגל. וגיל, לפי החוק לפחות, לא יכול להוות סיבה כזאת.לא כל אדם מבוגר יהיה כזה, אבל יהיו כאלו שכן יהיו. והשאלה היא איך אפשר להבדיל ביניהם.
שזאת בדיוק הגילנות, וזאת הסיבה למה הפליה על פי גיל היא לא חוקית.ונכון, חוסר הבטחון של המנהל כביכול לא בעיה של העובד - אבל הוא הופך להיות הבעיה של העובד ברגע שהמנהל פשוט פוסל אותו מראש בגלל חוסר הבטחון הזה.
ואת באמת רוצה מנהלת כזאת? בראיון לא רק מראיינים אותך, את מראיינת אותם גם.היה לי לאחרונה ראיון עבודה מול מנהלת קבוצה שהרגיש לי כזה - מישהי שהיתה תוקפנית כל הראיון וניסתה בעצם לשכנע אותי שאני צריכה לעבור לתחום הדב אופס (בצורה לא מבוססת כמובן). בדיעבד גיליתי שמדובר על מישהי שהיא בערך בגילי, אבל הגיע להייטק כעובדת תמיכה בלקוחות, ורק לפני שנים ספורות היא הצליחה בעזרת כמה קורסים של שי קודס (קורסי הייטק ופרוייקטים שיועדו לנשים, לדעתי הגוף נסגר מאז) להתקבל לתפקיד תכנותי בחברה, ודי מהר עברה לתפקידי ניהול.
לא הייתי מנסה להכנס לראש של אחרים, וזה גם חסר טעם. בסופו של דבר את צריכה להחליט אם ההתנהגות של הבן אדם ושל החברה שאת מעריכה בתור מועמדים להיות המעסיקים שלך מקובלת עלייך. את לא המטפלת שלהם ולא האימא שלהם, וזה לא תפקידך לחנך אותם או לעזור להם להתבגר. תפקידך הוא להחליט אם הם ראויים לזמנך ולכשרונך.מכיוון שלא הכרתי אותה מראש, התוקפנות שלה שהתחילה ממש ברגעים הראשונים של הראיון הרגישה כאילו היא נכנסה לחדר ברצון להקטין אותי. וכששוחחתי עם הקואצ׳רית שאיתה אני עובדת מידי פעם כהכנה לראיונות, אחת הסברות שעלתה בינינו זה שייתכן שלמרות שהפרש הגילאים בינינו לא היה משמעותי, ייתכן שרמת הניסיון הפחידה אותה.
פה אני מניחה שראיון משאבי אנוש איכותי יכול מאוד לתרום לגבי היכולות של כל עובד. כבר הכרתי מצב שבו מראיינת משאבי אנוש זיהתה התנהלות בעייתית של עובד עתידי, המנהל המגייס החליט להתעלם, וזה באמת היה עובד שהיה לא נעים לעבוד איתו במצבים מסוימים.השאלה היא למה צריך. הנחת היסוד צריכה להיות שאנשים יכולים לעבוד במסגרת מקצועית וצריכה להיות סיבה ספציפית לחשוב למה בן אדם מסוים לא יהיה מסוגל. וגיל, לפי החוק לפחות, לא יכול להוות סיבה כזאת.
אני אישית אחרי ראיונות מנסה תמיד להבין איך אני יכולה להשתפר, במיוחד אחרי שבסבב הראיונות הקודם שלי ב 2020 פספסתי מקום עבודה שמאוד רציתי רק בגלל ראיון משאבי אנוש לא מוצלח (ושיחה עם קואצ׳רית שעוסקת בנושא לגבי התשובות שלי לכמה מהשאלות מאוד עזרה לי להבין איפה שגיתי בראיון הזה).לא הייתי מנסה להכנס לראש של אחרים, וזה גם חסר טעם. בסופו של דבר את צריכה להחליט אם ההתנהגות של הבן אדם ושל החברה שאת מעריכה בתור מועמדים להיות המעסיקים שלך מקובלת עלייך. את לא המטפלת שלהם ולא האימא שלהם, וזה לא תפקידך לחנך אותם או לעזור להם להתבגר. תפקידך הוא להחליט אם הם ראויים לזמנך ולכשרונך.
השאלה היא האם מדובר על גילנות - או שאולי מדובר לא פעם על אנשים שכבר לא רלוונטיים טכנולוגית?
אני למשל לפני המון שנים עבדתי באמדוקס. אני למזלי התקבלתי לתפקיד שבו כתבתי בטכנולוגיות שהיו עדכניות פחות או יותר לתקופה (למרות שרמת השימוש בהן באמדוקס היתה נמוכה מאוד), אבל רבים מהקולגות שלי היו וותיקים מאוד בחברה ועבדו על תוכנות מאוד מיושנות שנכתבו שנים לפני כן בשפת קובול. כשאמדוקס העבירה את התפקידים שלהם להודו ו / או כתבה את התוכנה שלהם מחדש (כדי למכור גרסא עדכנית שלה ללקוחות קיימים) בשפה מתקדמת יותר - רבים מהם פוטרו והתקשו למצוא עבודה כי פשוט כמעט ולא היו אז עבודות בקובול, ולא היה לקולגות שלי לשעבר ידע בתחומים עדכניים יותר שהיו רלוונטיים לשוק - ורבים מהם נפלטו מההייטק.
אבל ה לא קרה בגלל גיל אלא בגלל חוסר עדכון טכנולוגי.
הנסיון הוא לא משהו אקספוננציאלי. באיזשהו שלב מגיעים לשקילות. אין הרבה משמעות להבדל של 10 שנות נסיון מול 20 שנות נסיון.הבנתי לאן הדיון חותר... כן, אתם מדברים על הדברים הישנים והמוכרים...
אבל אני תוהה האם יש גם דברים אחרים בעייתים שמגיעים לרוב עם הגיל או הבשלות... למשל:
1. ניסיון טכני מעשי גבוה מהרגיל, כזה שחוצה באופן יוצא דופן את הרף המקובל בצוות. או כזה שאולי עשוי להשפיע לרעה על דינמיקות העבודה בצוות מנקודת המבט של המנהלים. אם כי לא באופן שמהווה בעיה עבורם בלמצוא תירוץ לפטר במקרה כזה את יוצא הדופן או להנפיץ משהו, את זה הרי תמיד אפשר לעשות...
״דינמיקה בתוך הצוות״ זה ביטוי בשפת הגילנות שאומר ״כולם צעירים ואתה סבא, אז אתה לא מתאים״. מה זה ״דינמיקה״? למה הרגשות של יתר חברי הצוות זאת הבעיה של האיש המבוגר? איך הוא יכול לשלוט על הרגשות שלהם?נ.ב. גם אני לא רואה כאן קשר לאיטיות בדילבור, כי אין דילבור מהיר יותר ממישהו שמסתכל 10 צעדים קדימה ומסוגל לראות ולחשוב על היבטים שאחרים אינם ולכן גם לחסוך המון בעיות בתהליך ולטפל פעם כמה שיותר מראש. אבל עדיין הדינמיקה בתוך הצוות עשויה להיפגע אולי בגלל מה שירגישו יתר חברי הצוות ביחס לפער היכולות.
אני אתרגם את מה שאתה אומר. ״מבוגרים לא פראיירים ויותר קשה לעבוד עליהם״. יכול להיות שזה נכון. אבל... יכולים להיות גם צעירים שהם לא פראיירים. במיוחד בתחום שלנו, שדורש יכולת למידה עצמית, אינטלגנציה יחסית גבוהה, ומודעות למה שקורה בתעשיה, זה כנראה לא יהיה הטיעון המנצח. הטיעון הנגדי הוא שמבוגרים הם הרבה יותר אמידים ומבוססים ויכולים להרשות לעצמם להתפשר איפה שלצעירים יהיה קשה. למבוגרים כבר יש דירה, כבר חיתנו את הילדים, וכבר נסעו לכל הטיולים האתגריים שהם רצו.2. נסיון בלא להיות פראייר ולדעת לפעול להשיג את מה שמגיע מבחינת תנאים... לא רק מה שמקבלים ממקום העבודה כתגמול אלא גם להיות מושקע נכון באפיקים ולהרוויח את השכר המקובל בהתאם לרמת הניסיון. האם זה לא משהו שיכול לעצבן או להדאיג את בכירי התעשיה או המנהלים?
האמת שאני לא יודע אם זה רק בתודעה שלי, או שאני טועה לחלוטין, אבל הנדסת תוכנה הוא עולם מאד עשיר, עם מגוון של תחומים ותפקידים. ויצא לי לשים לב, למשל, שאנשים שונים נוטים עם הזמן להיחשף (או ממש לעבור בין) לדיסציפלינות (או תתי-דיסציפלינות) שונות, מה שתורם לפעמים יותר לניסיון שלהם וליכולת לקבל החלטות טכניות יותר מושכלות/מהירות/איכותיות, מאשר מספר השנים עצמו, או מאשר כמות הניסיון הכוללת (עד כמה שניתן לכמת אותה או אם בכלל). כי, למשל, טכנית, יתכן מצב, שבן אדם שעבר בין תפקידים וצוותים שונים בתוך אותה החברה, או אפילו בין מקומות עבודה חדשים לגמרי, נניח אחת ל1-3 שנים, הספיק נניח ב 10 שנים להיחשף לפי 2 יותר דיסציפלינות, לעומת מישהו שעשה זאת אחת לכל 4-6 שנים (או פי 3, לעומת מישהו שעשה זאת אחת לכל 7-10 שנים וכדומה).הנסיון הוא לא משהו אקספוננציאלי. באיזשהו שלב מגיעים לשקילות. אין הרבה משמעות להבדל של 10 שנות נסיון מול 20 שנות נסיון.
מסכים עם ההגיון. אבל אשמח לעוד רעיונות.״דינמיקה בתוך הצוות״ זה ביטוי בשפת הגילנות שאומר ״כולם צעירים ואתה סבא, אז אתה לא מתאים״. מה זה ״דינמיקה״? למה הרגשות של יתר חברי הצוות זאת הבעיה של האיש המבוגר? איך הוא יכול לשלוט על הרגשות שלהם?
מסכים עם ההגיון. אבל אשמח לעוד רעיונות.אני אתרגם את מה שאתה אומר. ״מבוגרים לא פראיירים ויותר קשה לעבוד עליהם״. יכול להיות שזה נכון. אבל... יכולים להיות גם צעירים שהם לא פראיירים. במיוחד בתחום שלנו, שדורש יכולת למידה עצמית, אינטלגנציה יחסית גבוהה, ומודעות למה שקורה בתעשיה, זה כנראה לא יהיה הטיעון המנצח. הטיעון הנגדי הוא שמבוגרים הם הרבה יותר אמידים ומבוססים ויכולים להרשות לעצמם להתפשר איפה שלצעירים יהיה קשה. למבוגרים כבר יש דירה, כבר חיתנו את הילדים, וכבר נסעו לכל הטיולים האתגריים שהם רצו.
מעבר אופקי והיקף הנסיון לא בהכרח קשור למספר שנות נסיון. כמו שהעידה מחפשת עבודה17 בהודעה אחרת, יש אנשים שעבדו 20 שנה באמדוקס והנסיון שלהם לרוב הוא די חסר ערך (הן מבחינת הידע הטכנולוגי והן מבחינת יכולת קבלת החלטות), ולעומתם מישהו תוך 5 שנים בסטארטאפ צומח מfull stack לVP R&D ומקבל נסיון מאוד עשיר ומגוון. הרוב הם כמובן אי שם באמצע.האמת שאני לא יודע אם זה רק בתודעה שלי, או שאני טועה לחלוטין, אבל הנדסת תוכנה הוא עולם מאד עשיר, עם מגוון של תחומים ותפקידים. ויצא לי לשים לב, למשל, שאנשים שונים נוטים עם הזמן לעבור בין דיסציפלינות (או תתי-דיסציפלינות) שונות, מה שתורם לפעמים יותר לניסיון שלהם וליכולת לקבל החלטות טכניות יותר מושכלות/מהירות/איכותיות, מאשר מספר השנים עצמו, או מאשר כמות הניסיון הכוללת (עד כמה שניתן לכמת אותה או אם בכלל). כי, למשל, טכנית, יתכן מצב, שבן אדם שעבר בין תפקידים וצוותים שונים בתוך אותה החברה, או אפילו בין מקומות עבודה חדשים לגמרי, נניח אחת ל1-3 שנים, הספיק נניח ב 10 שנים לעבור בין פי 2 יותר דיסציפלינות, לעומת מישהו שעשה זאת אחת לכל 4-6 שנים (או פי 3, לעומת מישהו שעשה זאת אחת לכל 7-10 שנים וכדומה).
בוודאי, יש גם בני 25 בלי שום דאגות ומחויבויות, כמובן. סטטיסטית, בני 45+ יהיו הרבה יותר מבוססים כלכלית מבני 25-, והנקודה היא לגבי גילנות - מסקנה סטטיסטית לגבי אוכלוסיה הכללית בשכבת הגיל, לא מידע ספציפי לגבי בן אדם מסוים.אם כי אני לא בטוח לגבי מושג האמידות הכלכלית ביחס לגיל, כי נתקלתי פה ושם במקרים של בני 45-50 שעדיין היו תקועים משכנתא והוצאות מרובות בישראל.
אז האם ניתן להסיק מכך שאמידים כלכלית עשויים לסבול מגילנות בהייטק?בוודאי, יש גם בני 25 בלי שום דאגות ומחויבויות, כמובן. סטטיסטית, בני 45+ יהיו הרבה יותר מבוססים כלכלית מבני 25-, והנקודה היא לגבי גילנות - מסקנה סטטיסטית לגבי אוכלוסיה הכללית בשכבת הגיל, לא מידע ספציפי לגבי בן אדם מסוים.
לא, משמעות המילה ״גילנות״ זה החנה על בסיס גיל. הנחה שכל המבוגרים אמידים - זאת הנחה גילנית. אולי סטטיסטית מוצדקת כלפי כלל האוכלוסיה (לא יודע, לא בדקתי, אבל זה נשמע לי הגיוני לפחות במגבלה של אוכלוסית עובדי הייטק), אבל לא בהכרח נכונה לגבי בן אדם כזה או אחר באופן ספציפי.אז האם ניתן להסיק מכך שאמידים כלכלית עשויים לסבול מגילנות בהייטק?
השאלה היא עד כמה הניסיון של אותו בחור שצמח להיות VP R&D הוא באמת איכותי, כי הניסיון שלו מתבסס בעיקר על החברה שבה הוא גדל. ובעיני למעבר בין חברות ותפקידים יש יכולת לתת נקודת מבט רחבה יותר על הידע המקצועי בגלל שחברות שונות לא פעם עובדות בצורה שונה.מעבר אופקי והיקף הנסיון לא בהכרח קשור למספר שנות נסיון. כמו שהעידה מחפשת עבודה17 בהודעה אחרת, יש אנשים שעבדו 20 שנה באמדוקס והנסיון שלהם לרוב הוא די חסר ערך (הן מבחינת הידע הטכנולוגי והן מבחינת יכולת קבלת החלטות), ולעומתם מישהו תוך 5 שנים בסטארטאפ צומח מfull stack לVP R&D ומקבל נסיון מאוד עשיר ומגוון. הרוב הם כמובן אי שם באמצע.
זאת שאלה מצוינת. ובהחלט יכולה להשאל כשהבחור הזה מחפש עבודה, או כשאת מעריכה אותו בתור מעסיק פוטנציאלי שלך. והשאלה הזאת לא קשורה לגיל, השאלה הזאת רלוונטיית לכל גיל ותלויה בנסיון של המועמד.השאלה היא עד כמה הניסיון של אותו בחור שצמח להיות VP R&D הוא באמת איכותי, כי הניסיון שלו מתבסס בעיקר על החברה שבה הוא גדל. ובעיני למעבר בין חברות ותפקידים יש יכולת לתת נקודת מבט רחבה יותר על הידע המקצועי בגלל שחברות שונות לא פעם עובדות בצורה שונה.
בדיוק. אז צריך לדעת לתאם ציפיות, וגם לשאול את השאלות הנכונות בראיונות. הרי גם את שואלת שאלות, בתור מועמדת, נכון?היתה לי למשל פעם ראש צוות שעבדה כל הקריירה שלה בחברה אחת, ואפשר היה לראות שהציפיות שלה מסניורית היו כאלו שלא התחשבו בעובדה שמעבר תפקיד בין חברה לחברה עדיין דורש תקופת הסתגלות מסוימת.
במקרה הספציפי הזה, מי שראיין אותי היה ראש צוות שמאוד הרשים אותי, אבל אחרי כמה חודשים הצוות התפצל כי הוא הפך להיות גדול מידי, ואני עברתי לעבוד תחת אותה מנהלת במקום עם המראיין המקורי.זאת שאלה מצוינת. ובהחלט יכולה להשאל כשהבחור הזה מחפש עבודה, או כשאת מעריכה אותו בתור מעסיק פוטנציאלי שלך. והשאלה הזאת לא קשורה לגיל, השאלה הזאת רלוונטיית לכל גיל ותלויה בנסיון של המועמד.
בדיוק. אז צריך לדעת לתאם ציפיות, וגם לשאול את השאלות הנכונות בראיונות. הרי גם את שואלת שאלות, בתור מועמדת, נכון?
כשהייתי צעיר בן 20 ומשהו רוב עובדי ההייטק היו צעירים בני 30 לכל היותר וגיל ה40 נחשב לגיל הפנסיה והפרישה שאחריו אי אפשר למצוא עבודה. עכשיו, 20 שנה אחרי, עדיין יש לי מנהלים יותר מבוגרים ממני.כשהייתי צעירה בת עשרים ומשהו ועבדתי באמדוקס, רוב המנהלים שלי היו מבוגרים ממני בכמה שנים בלבד והיו בני כמעט שלושים או שלושים וקצת, והרגישו לי מאוד מבוגרים ובוגרים. כיום לא מעט שנים אחר כך כשאני כבר מבוגרת יותר - כנראה שהייתי מרגישה שהם משמעותית פחות בוגרים ממני. כנראה שזה נובע מכך שלי יש יותר ניסיון חיים שהוביל לבגרות הזו (כולל ניסיון ביותר תפקידים וחברות), אבל זה חלק משמעותי בלהיות מבוגרת יותר...
זה לא עניין של רגשות בעיני, אלא של יחסי אנוש טובים. אנשים בצוות צריכים לעבוד טוב יחד, ואנשים עובדים יחד טוב יותר עם אנשים שהם בקשר אישי טוב איתם.״דינמיקה בתוך הצוות״ זה ביטוי בשפת הגילנות שאומר ״כולם צעירים ואתה סבא, אז אתה לא מתאים״. מה זה ״דינמיקה״? למה הרגשות של יתר חברי הצוות זאת הבעיה של האיש המבוגר? איך הוא יכול לשלוט על הרגשות שלהם?
אני מסכימה עם נושא הדירה והחתונה של הילדים - אבל בימינו לא פעם הורים ממשיכים לעזור לילדים כלכלית גם אחרי החתונה, ויש גם אנשים מבוגרים ואפילו זקנים שעדיין נהנים מטיולים מאתגרים. אני לפני עשור טיילתי במסלול של הרכבת הטרנס סיבירית עם זוג בני שמונים (הבעל כנראה היה אפילו בן שמונים פלוס קצת) במסגרת טיול מאורגן של החברה הגיאוגרפית.למבוגרים כבר יש דירה, כבר חיתנו את הילדים, וכבר נסעו לכל הטיולים האתגריים שהם רצו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.