כשקוראים את הכתבה רואים את הדמיון העצום לחיסונים ואני מצטטת את הפסקאות הרלוונטיות:-
{
"משרד הבריאות לקח תו תקן אירופאי שבו הוא בודק שמונה חומרים, אבל הוא לא בודק מתכות כבדות וחומרים אחרים שנוצרו כתוצאה מריאקציות ביניהם. הפלואור הרי לא נכנס לבאר המים אלא אחריה, כך שאף פעם למעשה אי אפשר לדעת מה נכנס למים שמגיעים אלינו. במקביל, חברת מקורות מדווחת על כל מיני חומרים וחומצות שמאכלות פלסטיק, ואלה נוצרים כתוצאה מריאקציה".
-האם יש הוכחה לכך שיש חומרים רעילים במים?
"משרד הבריאות לא בודק את קיומם של החומרים. הוא טוען שהמאמרים שפורסמו אינם ברמה גבוהה, אבל אי אפשר לא להתייחס אליהם. צריך לקיים את עיקרון ההיזהרות, ואם לא יודעים מה יהיו התוצאות בעוד 20 שנה אסור לעשות דבר. יכול להיות שיש אורניום במים - ואף אחד לא בודק את זה. אחרי שמכניסים את המים לצינורות כל שמונת החומרים יכולים להיות בפנים, וריאקציות ביניהם.
"בשנת 2008 מצאנו במים בהוד השרון אפטלטים ברמה הגבוהה פי עשרה מהתקן. זהו חומר מסרטן, תוצר של תהליך כימי בין חומרים שונים. זוהי פסולת של מפעלים שמייצרים פוספטים, ואת זה תו התקן מראש לא מחפש בכלל".
לדברי לשם, הוא פנה פעם אחר פעם לגורמים במשרד הבריאות, כולל סגן השר יעקב ליצמן, וניהל עמם תכתובת ענפה, אך הוא תמיד מקבל אותה תשובה: "זה הדבר הכי טוב שהחליטה המדינה".
"משנת 1990 ועד היום מחליטות עוד ועוד מדינות בארצות הברית להפסיק להפליר כי הן מבינות מה קורה, ובישראל מכריחים ציבור שלם לשתות מים מופלרים. לסובלים מבעיות בבלוטת התריס, למשל, אסור לשתות מים עם פלואור כי הוא חזק יותר מהיוד ומנטרל את פעולתו, ואז צריך תרופות חזקות יותר.
"יש מחקרים שמעידים על פגיעה בגוף, ואני לא צריך להוכיח עוד שום דבר כי משרד הבריאות צריך לפעול לפי עיקרון ההיזהרות".
