מה אנחנו קוראים /שומעים הסופ"ש?

[תמר עדי]

למי שקורא רק בעברית ואהב את טרילוגית בת העשן והעצם - אז יצא

החלק השלישי "חלומות על אלים ומפלצות".
אם זכרוני אינו מטעני - יש איזה חתול שמחכה לספר יותר מלשמנת מתוקה וסמיכה.

 

[חתול השיממון]

wait what?

את עובדת עלי נכון?
יש פה איזה catch נכון?
את מתכוונת, יצא והוא כבר בחנויות? ראית אותו שם? נגעת בו ווידאת שהוא אמיתי, שאלת אנשים אחרים אם גם הם רואים אותו והכל? אומייגאד אומייגאד!
ועכשיו נכנסתי לריגוש יתר ואני לא אצליח להירדם. אולי מוטב שאלך לשבת מול הדלת הסגורה של צומת ספרים וארייר עד עלות השחר.

 

[תמר עדי]

תרגעי, תנשמי עמוק..פנימה החוצה ועכשיו... הוא באתר שלהם, אם

הוא כבר בחנויות אני לא יודעת. תבררי לפני שאת שאת חושפת שיניים וסומרות שערותייך.

ריור נעים.
[URL]http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=86425[/URL]

 

[minimalman]

סיימתי את City Of Stairs

קבלו ריוויו קצרצר:
העלילה: שארה , סוכנת מיוחדת מטעם משרד החוץ הסייפורי מגיעה לבוליקוב (להלן, עיר המדרגות),בירת "היבשת" , לחקור רצח של פרופסור סייפורי שבעבר היה המנטור שלה.
העיר עצמה מפורקת. 80 שנה לפני כשהאלים עוד שלטו ב"יבשת" , העיר היתה בשיא תפארתה אבל לאחר מתקפה של הסייפורים (שעד אז היתה קולוניה של "היבשת" ) העיר נכבשה, האלים נהרגו ואיתם נעלם כל מה שהם בנו.

אז ככה, באופן כללי מדובר בפנטסיה מהצד היותר רך של הסקאלה,הייתי אומר על גבול ה - YA , משהו כמו סנדרסון ואפילו טיפה רך יותר. אין דיבורים מלוכלכים (אני חושב שה Fuck היחידי שראיתי היה לקראת הסוף), אין יותר מדי אלימות וגם כשיש היא לא גרפית מדי, הסקס לא מפורש, והחלוקה לטובים ורעים מעולם לא היתה ברורה יותר. לא נשמע הכי מעניין, אני יודע, ולמרות זאת מדובר בספר נחמד לאללה.
קודם כל כיף לקרוא אותו – הכתיבה של בנט זורמת, קלילה ,מדויקת. כזאת שמעמידה סצינה בכמה משפטים בלי לבלבל את המוח שעות. גם את דמות הגיבורה לא לוקח לו הרבה זמן להרים - 10 עמודים בתוך הספר והגיבורה הקטנה והנמרצת כבר חיה ונושמת בראש שלך ואתה מת לראות לאן הוא לוקח אותה ואת סיגרוד , העוזר הקטלני שלה.

אבל,בעיה קלה. מילא זה שאיי.קיו שלה בסביבות 200, כן, הבחורה אינציקלופדיה מהלכת, הקטע הבעייתי יותר הוא שהיא , לפי המסופר, אמורה להיות בסביבות תחילת- אמצע שנות ה-30 שלה, אבל לכל האורך היא הרגישה כמו מישהי בת 20-22, מין הרמיוני כמה שנים אחרי. וגם שהוא חזר והזכיר שהיא סוכנת עם ותק של 10 שנים בשטח, שכחתי את זה חצי עמוד אח"כ וחזרתי לדמיין אותה בת 20. גם עכשיו. אבל כמו שאמרתי, זה לא עד כדי כך הפריע.

החולשה העיקרית של הספר ומה שמונע ממנו להיות ספר באמת טוב זו העלילה , במיוחד בחצי השני כשהדברים מתחילים להתכנס. הטוויסטים בחלקם צפויים (הוא שותל רמזים כל כך עבים שגם עיוור כמוני ניחש אותם מקילומטרים) ובחלקם סתם לא באו לי טוב בעין. בעיקר בכל מה שקשור לשימוש בקסם. ובכלל, קצת יותר תחכום לא היה מזיק.

לסיכום - למרות כמה רגעים טובים הוא רחוק מלהיות ספר גדול, אבל בסוף כשסיימתי היתה לי הצביטה הקטנה הזאת שיש כשאתה מתבאס להיפרד מהדמויות, אז כנראה שמשהו כן עבד שם. בכל אופן, שווה קריאה. אני מתכוון לבדוק עוד של הבנט הזה.

 

[avivs]

Prosperity

בעמודים הראשונים חשבתי שאני אזרוק את הספר הזה מהחלון (מטאפורית, כמובן, כי הספר בתוך הקינדל).
הכתיבה שם הייתה קשה, מעין גוף ראשון ששילב בין שפת רחוב לשפה שייקספירית, והכול באותו המשפט. זה היה קשה.
אבל עוברים העמודים ואתה מתחיל להבין שכל משפט מרגיש כמו שירה. אין סתם משפטים שגרתיים. ברגע שמתרגלים לסגנון הזה, הספר נהפך לקסום.
מדובר בספר קצר יחסית, שמתרחש ברובו בעיר שקראת Prosperity. התקופה היא 1800 ומשהו, וערים שלמות מרחפות להן בשמים, עם ספינות שמשייטות להן בין העננים. יש ייצורים מפחידים שמופיעים פתאום בשמים ויכולים לבלוע ספינות שלמות (kraken) ועוד ייצורים שנראים כמו ציפורי ענק.
ספר מגניב ביותר, עם סיפור יחסית פשוט, אבל עם דמויות מרגשות ודיאלוגים נהדרים. בהחלט כתוב בצורה לא פשוטה, אבל כל כך מתגמלת.

 

[Y. Welis]

מעניין. באמאזון מתוייג כספרות גאה

› Literature & Fiction › Fiction › Gay
&nbsp
אגב אנגלית אוגוסטינית (מחצית שניה של המאה ה-18) היא משהו אכן לא קל, אבל אפשרי. יש כמה דוגמאות - 'רוביזון קרוזו' המוכר ביותר, ועוד של ד'אפו (אני ממליץ על משהו ארוך יותר, אבל שווה נסיון למי שיש מוכנות - 'קלאריסה' של ריצ'ארדסון).

 

[avivs]

כן, החלק הגאה מאוד משמעותי שם,

אבל הוא לא המרכז.
&nbsp