מה אנחנו קוראים/שומעים/רואים הסופ"ש?

[is00]

מסיים את "הלהב עצמו".

נשארו לי עוד כמה עמודים בודדים.
&nbsp
לקראת הסוף של הספר הרגשתי שזה קצת נמתח מדי, אבל בסה"כ אחד מספרי הפנטסיה היותר מוצלחים שקראתי בשנים האחרונות.

 

[הייזל]

העונה הראשונה של "הספרנים"

ולפני כשעה ומשהו את מלחמת הכוכבים. בהיותי לא-חובבת היסטרית של הסדרה. כלומר, הסדרה בסדר אבל לא משהו מדהים ומשנה חיים. אני מרגישה אותו דבר לגבי הסרט הנ"ל. אולי הסרט הבא יהיה יותר מוצלח מבחינתי כי הסרט הזה היה אקספוזיציה, יותר סיפור מקור של חבורת הצעירים. בשונה ממה שאתם אולי חושבים, אני לא קוראת פאנפיקשיין רק בגלל שהם פאנפיקשיין, אני קוראת פאנפיקשיין של סופרמן כל השאר מאוד בעייתים מבחינתי.

 

[Y. Welis]

Colony - עם ג'וש הולוואי (אבודים ועוד). נראה איך.

 

[Y. Welis]

נחמד. סוחף. הולוואי נשמע אפילו אינטילגנטי... (PUN על שמה של

הסידרה הקודמת שלו).
&nbsp
קצת דומה ל'falling skies', ואולי גם קצת לסידרה ישנה לפי סרט מ-88' בשם Alien Nation, אבל בהיפוך.
&nbsp
כדאי להציץ. קרלטון קיוז.

 

[תמר עדי]

טרילוגיית הספינות החיות

החלטתי לנסות למרות שהרבה פה לא המליצו, הזמנתי את הספר הראשון.
אני לא אשקר, ההתחלה קצת כבדה אבל אז זה תופס תאוצה כרגיל עם רובין הוב.
בקיצור תוך שבוע בלעתי את הסדרה.

 

[eyalg1972]

ממה ששמתי לב

בערך חצי מאוהבי פיץ- לא סובלים את הסדרה, החצי השני אוהבים אותה אפילו יותר מאשר את פיץ (לפחות חלקם)

ה-50 עמודים הראשונים אכן כתובים בצורה משמימה לחלוטין אבל אחרי זה זה משתפר

 

[תמר עדי]

אם מישהו אחר היה חתום על הטרילוגיה הזו, אז היא הייתה אולי

יותר אהובה, אבל בגלל שזו רובין הוב - מחפשים את פיץ בכל עמוד ופשוט מתאכזבים שהוא לא שם.

אני לא אגזים אם אומר שפיץ וFOOL הם הדמויות האהובות עלי. בין האהובות זה בטוח.

 

[eyalg1972]

לא בטוח לגבי הספינות החיות

אבל אני די בטוח שאף אחד לא היה נותן צ'אנס לספר הראשון בסדרת "גשמי הפרא" שלה שנחשבת להמשך הספינות החיות - אם זו לא היתה היא, ספר בינוני למדי.

 

[תמר עדי]

אני בהחלט מתכוונת לקרוא את הסדרה הזו בהמשך

למרות "ביניניותו" של הספר הראשון.
לדעתי בטרילוגיית הספינות החיות היא נגעה בנושאים חשובים כמו העבדות ואונס בצורה נוגעת ללב וחשובה.
אני מאוד אוהבת את צורת הכתיבה שלה, את הדמויות שלה, את בניית העולם שלה. לדעתי היא אחת הסופרות/סופרים הטובים ביותר.

 

[מיכאל ג]

אז סיימתי, בקושי, את המיני-סדרה childhood's end

הסדרה הזו היא ההוכחה שיש דברים שלא צריך לעבד לטלויזיה. הבעיה העיקרית היא בסיסית ביותר: הספר מתאר השתלשלות ארועים שהיא (לפי הספר) לחלוטין בלתי נמנעת, וכתוצאה מכך לדמויות לא רק שאין יכולת לשנות את מהלך העניינים, אין להם אפילו כיוון פעולה אפשרי אותו יוכלו לנסות. התוצאה היא שכל מה שאנחנו רואים זה מגוון של דמויות שפשוט עומדות חסרות אונים מול הארועים שקורים.
היות שאין ממש עלילה אקטיבית המפיקים הוסיפו איזה סיפור אישי של "יחסינו לאן" ובעיות זוגיות רק שהוא משעמם פחד ורק מנפח את הסדרה מעבר לגודל סביר. בסופו של דבר היא מצליחה בבת אחת לספר את הסיפור הכי רחב-יריעה ומעורר מחשבה שניתן בכלל לספר ביקום הזה, ובמקביל להיות הדבר הכי משעמם על המסך.
בקיצור זה היה צריך להיות פרק של אזור הדמדומים באורך שעה.

 

[Y. Welis]

מצער. עם התקציב הבלתי מוגבל לכאורה שלהם, היו יכולים ליצור

סידרה אומנותית יותר, שלא תנסה להיאחז באיזו 'הצלחה' או תקווה, אלא תתאר את ההתדרדרות הסופית, שקלארק הפסימיסט-לשעתו (שנות החמישים ופחדי המלחמה הקרה) תיאר (היו עוד כמה ספרי שקיעה כאלה באותה תקופה, על עתיד נטול-תקוה).
&nbsp
מניח שרק יוצרים אירופאיים יהיו מסוגלים... (אפילו הסידרה הקומית המצויינת והחזקה על האיש האחרון בעולם, הכניסה דמות אטרקטיבית אחרי כמה פרקים שהיו ראויים להיחשב כמד"ב במיטבו).
&nbsp

 

[מיכאל ג]

אני רק יכול להניח שלא ראית את זה (ספוילרים)

כי ממה שכתבת משתמע שיש איזו "הצלחה" או "תקווה" בסדרה הזו, וממש ממש אין. בסוף הסדרה כל האנושות מתה עד האחרון שבהם, חוץ מהילדים שהופכים להיות חלק מה-אוברמיינד, ואז כדור הארץ מושמד, סתם בשביל צחוקים או משהו (כי באמת מה מפריע להם שהוא שם?).
ומצד שני אם אתה חושב שמשהו בספר המקורי קשור לפחדי המלחמה הקרה ומתאר הדרדרות אנושית, אז אולי גם את הספר עצמו אתה לא ממש זוכר. הספר מתאר את השלב הבא באבולוציה הטבעית של האנושות, רק שהוא מתואר מנקודת המבט של בני הדור הקודם שלא לוקחים חלק בקפיצה האבולוציונית ונידונו למות בלי שיהיו להם יורשים בני-דמותם.

 

[Y. Welis]

המקור אכן כבר נשתכח בחלקו. אבל מהסידרה ניסיתי וזה אכן קיטש

 

[שמוליק דגן]

ב"קץ הילדות" בעצם כתב ארתור סי. קלארק את המד"ב האולטימטיבי

שסופק לאנושות בספר אחרית הימים של הנצרות....

זו היתה ההתרשמות הראשונית שלי כשקראתי את הספר לראשונה,
והתרשמות זו לא השתנתה עד היום.
לדעתי, הוא אפילו מלגלג במידת מה על סיפור אחרית הימים הנוצרי....

זו היתה, שוב לעניות דעתי, הבעיה בהפקתו של הסרט הזה בידי
נוצרים, שמטעמי מודרניזציה עכשיוית ניסו להיות 'תקינים פוליטית'
ולא לפגוע יותר מדי בנפשות "עדינות" של צדקנים נוצרים (שמא
ינטשו את ערוץ המד"ב בהמוניהם).....

 

[NomadSoul]

משלימה חורים בהשכלה עם דרזדן הראשון

 

[avivs]

הוא היה חמוד,

וגם קראתי את השני, אבל לא הרגיש לי מספיק מעניין בשביל להמשיך הלאה.

 

[strahd]

דווקא בשלישי הסדרה הופכת להיות ממש טובה

 

[avivs]

מתאים לי לפספס

בכללי אני לא ממעריצי הז'אנר הזה.
זה כאילו פנטזיה, אבל לא 100% פנטזיה (כי זה בעולם שלנו).
ובדרך כלל הגיבור הראשי מאוד שנון, חד וחלש בתחום הרומנטי.
&nbsp
איף.
&nbsp

 

[Y. Welis]

קרימזון פיק- האחרון של דל טורו. גותיקה שכשלה בקופות ובצדק

התחלתי לראות במוצ"ש, אבל הצטננות מנעה את השלמתו עד הלילה... (לפחות החורף שהגיע עזר לאוירה).
&nbsp
סיגנונית זה סרט נאה - הכל בפילטר אדום; טירה מרשימה (כולל מעלית חלודה ומרתף שהוא מיכרה); תלבושות תקופתיות ופנים נאות (כולל ישבן מצד הידלסטון - אבל לא זה מה שיביא את הבנות, מה גם שאולי הוא לא שלו...), ועוד אלמנטים תקופתיים שאמורים להזכיר את הספרות הגותית של המאה ה-19. מבחינה צורנית יש תנאים.
&nbsp
זה לא הנסיון הראשון של דל טורו בסיפור אימה - היה 'המבוך של פאן', סרטי 'הלבוי', הטרילוגיה הכתובה שמאחורי הסידרה המצויינת THE STRAIN ועוד, אבל הסיפור כאן לא מספיק מעניין, כי אין לו רקע, אין בו דמויות עם עומק (פרטים מרכזיים שניתנו בדקות האחרונות, היו משפרים מהותית אילו היו מובאים לפני), וכך המניע של הדמות הרעה המרכזית, לא היה ברור עד כמעט הסוף... (גם הריאליזם שנשמר פחות או יותר, נעלם לטובת יכולות אל-אנושיות, שהיה אפשר לתרץ עם משהו מיסטי; עוד חסך).
&nbsp
מה שכן, חיבתו של דל טורו לריסוק פרצופים חוזרת גם כאן. נראה שיש לו פטיש חזק לזה, ומצער כי זו סטיה מיותרת ו'פורנוגרפית'; שינסה פסיכולוג.
&nbsp
הקאסט גם חלש - ואסיקובסקה איבדה משהו מאז 'ג'יין איר'; הידלסטון - סביל, אבל אפילו בלי מיבטא מקומי (מ-קאמברלנד) וצ'סטיין חלושה (לא חושב שבאיזה סרט היתה טובה באמת) והתפקיד גדול עליה (כל בריטית סבירה היתה 'חוגגת' כאן. סביר שמאפילה על השאר). ושיער כהה לא מונע את האופי הבלונדיני שלה...
&nbsp
אבל כמו שציינתי בתגובה למעלה - הכל נעוץ בסיפור; אם הוא חלש, קשה מאוד להציל את הסרט, ואפקטים מרשימים של רוחות רפאים אדומות (החידוש העיקרי, אולי היחיד, כאן) לא יתקנו את זה.
גותיקה טובה חייבת ביטוי רגשי חזק, וזה לא קיים בסרט. לכן גם לא הצליח, כי הצופים לא נקשרו למי מהדמויות.
&nbsp

 

[אסור ל]

החץ - כרגיל אני באיחור

ובכלל לא אופנתי
סיימתי עונות 1 ו- 2 ועכשיו מתחילה את 3
סדרה כייפית, לא מתוחכמת מדי, כולם שם מאד יפים וזה נעים בעין, הרבה דרמה, אקשן, סיבוכים רומנטיים - מה צריך יותר מזה?
אני גם אוהבת את זה שיש שם דמויות נשיות חזקות ומורכבות (הכוונה היחס לרמת המורכבות הכללית בסדרה שהיא לא בשמיים)
דבר אחד אבל שאני חייבת לציין, ולא לטובה - מחלקת התפאורה שם עושה שימוש מוגזם בהחלט ביריעות פלסטיק, מה הקטע?