דיי מבינה אותך..הייתי במצב דומה לפני שנה
בזמן הצבא התמיינתי ללימודי עיצוב שידוע שהסיכוי להתקבל תמיד נמוך, אבל ידעתי שאני משתחררת ביולי ואולי חבל לפספס שנה אם אצליח לעבור את המיונים.
אז אמרתי "למה לא?" ואת כל המיונים עשיתי תוך כדי צבא (חתמתי על ימי חופש בשביל זה! ועוד מבסיס סגור בצפת נסעתי למרכז למבחנים..) אבל חשבתי שהסיכוי שאני אתקבל נמוך, אמרתי לעצמי שאני מנסה בשביל לדעת למה אני נכנסת, ובתכלס אקח שנה 'חופש' לעבוד ולנוח ואז אנסה שוב. אגב, כבר היו לי תוכניות גם לחול עם חברות ועם המשפחה, חיפשתי עבודות ודמיינתי את השנה החופשית המיוחלת כל הזמן.
התחלתי את המיונים בינואר, וחודשיים לפני השחרור, במאי- אמרו לי שהתקבלתי.
הייתי קצת בדכאון כי הלכו לי כל התוכניות לשנה חופש שרציתי, ומצד שני הייתי מאוד שמחה שהתקבלתי אבל גם עם מלא פחד של 'לאן הכנסתי את עצמי!?'
אחרי השחרור ביולי, היו לי 3 חודשים שישבתי בחוסר מעש מוחלט בבית ורוב הזמן ישנתי/ראיתי חברים/יצאתי עם חברות, ככה שלא הייתי בכלל בראש של לימודים ובטח לא כאלו תובעניים כמו שגיליתי שלימודי עיצוב הם [נכנסתי ללימודים במחשבה שזה 3 ימים בשבוע, עם פרוייקט פה ושם...קליל |(כן, בטח
)].
עכשיו אני שנה אחרי, סיימתי שנה א'- אני לא אגיד שהיה קל, קיבלתי כאפה רצינית. אבל, מנחם לדעת שכולם בשנה א' אוכלים כאפה
אני הייתי היחידה אחרי שחרור כ"כ קרוב, אבל כולם בדיוק באו אחרי טיול בחול/עבודה ארוכה/מנוחה ארוכה ולאף אחד לא קל בהתחלה, אף אחד לא יודע לאן הוא נכנס באמת.
הכאפה עוברת מהר, נכנסים לשגרת לימודים ופרוייקטים, עם הרבה מאמץ, דם יזע ודמעות - מצליחים להכניס מעט חיים פנימה, ובעיקר- הזמן רץ!
עכשיו אני לא מתחרטת שהלכתי למיונים ושהתחלתי ללמוד כ"כ מהר (למרות כל הקיטורים במהלך הסמסטרים ועכשיו כשאני לא רוצה להגיע לשנה ב' כי החופש חלומי
), זה שווה את זה- גם לומדים הרבה, גם אנשים טובים, ובתכלס- אני אוהבת מסגרות
אם אדריכלות זה מה שאת באמת אוהבת ורוצה לעשות זה יתן לך את הסיבה להישאר ולהשקיע גם כשקשה מאוד, כשיש קורסים שלא מעניינים לך את הציפורן בזרת, כשיהיו מרצים שיוציאו לך את המיץ, כשתצטרכי להוציא מאות שקלים על חומרים לפרוייקטים וכשלא תשני שבוע,
מאחלת לך שתצליחי לחשוב על זה כמה שפחות עד שתהיה לך תשובה מה קורה..
כך או כך יהיה בסדר, וזה דאגות רגילות שיש לכולם לפני 'צומת' כזו בחיים.
תהני מהחופש היחסי שיש לך כרגע, ותמלאי אותו בתעסוקות אחרות
