הייתי בסוף כיתה ח'..
"גיליתי את האינטרנט". הכרתי בחור מאיזור חיפה.. הוא היה גדול ממני בשנה.. והיינו מדברים בטלפון בכמויות... אמא שלי באותה תקופה קנתה לי את הפלא הראשון שהיה לי. וברגע שהיא נתנה לי אותו ביד היא אמרה לי "אוי ואבוי לך אם את נותנת את המספר שלך למישהו שאת מכירה באינטרנט" במשך חודשיים בערך, הסתרתי ממנה שבאמת נתתי לו את המספר שלי. הייתי גם מדברת איתו דרך חברה שלי
הכל היה וירטואלי כל כך אבל אני באמת חושבת שאהבתי אותו. הייתי ילדה קטנה בלי ביטחון עצמי בגרוש. פחדתי מהתיכון. לא היו לי הרבה הרבה חברים. והוא ממש עשה לי טוב. קצת תשומת לב ואהבה. הכל התחיל מזה ש"התחתנו וירטואלית" ואז רק נדבקנו יותר אחד לשני. אחרי חצי שנה נפגשנו. כשהייתי בטיול שנתי בצפון. עצרנו באיזו תחנת דלק ואמרתי לו לבוא לשם ! חחח זה היה הדבר הכי מפחיד בעולם.. כל החברות שלי ידעו ובאו איתי לפגוש אותו במקום לטחון המבורגרים או משהו כזה... והמממ אפשר להגיד ששם זה בערך נגמר. שנינו ניתקנו את הקשר. אני חושבת שיותר מהכיוון שלו. אחרי כמה חודשים חזרנו לדבר באיי סי קיו פעם ב... ומאז עבר המון ... הוא התגייס והתחלנו לדבר קצת יותר.. אבל זהו.ראיתי אותו פעם אחת בחיים שלי 
"גיליתי את האינטרנט". הכרתי בחור מאיזור חיפה.. הוא היה גדול ממני בשנה.. והיינו מדברים בטלפון בכמויות... אמא שלי באותה תקופה קנתה לי את הפלא הראשון שהיה לי. וברגע שהיא נתנה לי אותו ביד היא אמרה לי "אוי ואבוי לך אם את נותנת את המספר שלך למישהו שאת מכירה באינטרנט" במשך חודשיים בערך, הסתרתי ממנה שבאמת נתתי לו את המספר שלי. הייתי גם מדברת איתו דרך חברה שלי
