מה אף אחת לא תכתוב על המפגש?????

[ענבר1]

מה אף אחת לא תכתוב על המפגש?????

וסורי שלא הגעתי פשוט היה לי בעיות עם הבעל והילדים..

 

[shanyz]

אני רוצה להגיד משהו...

כרגע זה לא על המפגש, זה יותר על המלחמה. אני ממש בלחץ מזה, כולם מדברים על זה בחדשות, וכל הבית שלי כבר מוכן לזנק כל רגע למקלטים.. אני הולכת לישון אצל חברה שלי עם עוד כמה חברות, ואני בכלל בהתלבטות אם ללכת כי אני ממש מפחדת. אבל אני אלך, ורציתי שתדעו שאם קורה לי משהו (חס וחלילה טפו טפו טפו) אז שתדעו שמאוד נהנתי להיות פה בפורום!!!!!! ואני אוהבת את כולכם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[Lady of the Ring]

אני מאוד נהנתי!../images/Emo23.gif

היה מגניב ביותר!

שירי, תהיי בריאה...קריוס ובקטוס הולכים לחגוג לי על השיניים בזכות המשלוח מנות שלך!

כמה ממתקים!

וכל האנשים האלה שבאו אל תמר להצטלם איתה!

באמת חבל שלא הכנו פליירים מראש, לפרסם קצת את הפורום...במפגש הבא?

והאיש המוזר הזה שכל הזמן בא אלינו וקרא לתמר "קונאן!" מטורף...

היה כיף לראות פרצופים חדשים <שני, ברודי> ולראות פרצופים מוכרים ומטורפים

אני מחכה בקוצר רוח לתמונות!

ותודה ענקית לניבה, על הטרמפ!

 

[shiri_b]

אל תשכחי לצחצח שיניים../images/Emo8.gif

היה ממש כיף! למרות שלא מצאנו את המצלמה של ערוץ 10... אבל היה ממש כיף, רקדנו בחתונה

הרוח בחוץ באמת הייתה קצת *קצת* יותר מידי תודה לעדי על המשלוח מנות, ועל השער השחור המוזר שנשר כל הזמן מהצעיף לא יודעת איך לקרוא לזה שלך

אז היה ממש כיף! אני כבר מחכה לפסח

 

[*neta*]

היה מאוד כיף ../images/Emo148.gif

שירי ואני התחפשנו, וגם תמר.. אנשים עצרו והצטלמו עם תמר, או צעקו אה זאת מהטלוויזיה ש/ר/נ/מ/ד/זינה.. שירי ואני הגענו ב13:03 והופתענו לראות את תמר עם התחפושת(

), מדברת עם עוד כמה בנות שהיו מעריצות ולא ידעו על קיומו של הפורום.. אחר כך חיכינו שכולם יגיעו ומיכל הטרידה אותנו בהודעות (אני בחדרה, אני בפקק, אני שומעת דיסקמן..) ואז אביב ושני הגיעו, ואז גם הילה ועדי וברודי וחברה ודפי(או שזה היה לפני ?

) ואז כולנו חיכינו למיכל..ואז מיכל הגיעה ורצתה להבהיל את שני, אבל מיכל לא ידעה את פירוש המילה "תשארי במקום" והרסה... עלינו למעלה וחיפשנו יציאה, משימה לא פשוטה, אבל מצאנו, ואז הבנו למה ריק למעלה, הייתה רוח כל כך חזקה אז שכמה דקות הספיקו לנו שמה.. אז התיישבנו שם ליד המשימה ועשינו את ההגרלה של המשלוחי מנות, *מיכל* חיבלה בהגרלה הראשונה וכולם קיבלו פתקים כמו "מיכל הממי","מיכל שולטת","מיכל הבוסית", וכ"ו..ואז באמת עשינו את ההגרלה (אלה מושלמת, אגב תודה לאביב על המשלוח

) ודיברנו והצטלמנו (טוב הצטלמנו גם לפני אבל הרוב לא יודעים שהם צולמו

) ואז החלטנו ללכת לאכול, וראבק עד שמצאנו שולחן!! שנים שנים...ואז קנינו אוכל, ישבנו בשולחן, כעבור 5 שעות קמנו..חיפשנו את המצלמה של ערוץ 10, לא מצאנו...והמשכנו להסתובב.. וול כמובן שב5 שעות האלו הספקנו לדבר המון, לחטוף איומים, להיות מותקפים ע"י פורום השבט, ועוד אבל דפי מאוד מאוד רוצה לכתוב סיכום מפורט אז נשאיר את זה לה

אגב יש תמונות רצחניות של מיכל, פרטים בקרוב

(אני אתגעגע לאמוטיקון הזה ) דפי, הזירה שלך

 

[Dafi the Mighty]

סיכום המפגש

נפגשנו ליד יוטבתה. "הציקו" לתמר. חיכינו איזו שעה או חצי שעה לכולם. עלינו למעלה לגג והתברר שהתוכנית לא טובה בגלל הרוח החזקה. ישבנו ליד ונפרדנו מענבר. חילקנו משלוחי מנות. נפרדנו מעדי והילה שהלכו למפגש עם הפורום שלהן. ירדנו למטה כי אנשים היו רעבים. "הציקו" לתמר. הלכנו לאיבוד תוך כדי חיפוש מקורות מזון. התמקמנו ליד שולחנות מלאים באנשים והתחלנו לאיים שיפנו לנו שולחן. פינו שולחנות ואנחנו התיישבנו. "הציקו" לתמר. חלק הלכו להביא אוכל ואז חזרו ואכלו. שוחחנו ארוכות. ניבה הופיעה. המשכנו לשוחח ארוכות. הכנו דפי ברכה לירדן. המשכנו לדבר. בסוף התברר לי שאני צריכה לחזור הביתה מוקדם. אני ותמר הסתובבנו לאיזו חצי שעה. חזרנו. נפרדתי מכולם ואני ותמר הלכנו לחפש את אבא. לא מצאנו את אבא ותמר שכחה את הפלאפון... תמר רצה להביא את הפלאפון. רצנו הלוך ושוב ברחוב בחיפוש אחר אבא. "הציקו" לתמר. אבא נמצא בסופו של דבר ודפי נפרדה מתמר שליוותה אותה בנאמנות ונסעה הביתה. איזה כיף. בסדר! אני אפרט יותר! אני הגעתי לעזריאלי איזה כמה דקות מעטות מאד אחרי השעה שלוש וחצי. כולי נרגשת ונסערת, התחלתי לחפש אחר יוטבתה, ומצאתי אותה דיי מהר להפתעתי. באתי מחופשת לגלגול עתידי של זינה (מספר 1218) ולבשתי את הסווטשר הירוק זוהר שלי כדי להראות לנטע. אז צעדתי לאט והסתכלתי- ואז הסתכלתי, ואין אנשים ליד יוטבתה! אבל אז ראיתי התקהלות של אנשים באזור מסוים, וצעדתי לקראתו... ואז ראיתי חליפה של זינה... ואז גם ראיתי את תמר... שנכנסה לשוק למשך כמה דקות אחרי שהיא קלטה אותי. פתאום אביב הופיעה וחיבקה אותי ואז תמר יצאה מהשוק ובאה לחבק אותי... הכרתי לראשונה פנים מול פנים את נטע ושירי, את שני, את ברודי ואת עדי- את הילה פגשתי כבר בכנס השני וניבה הופיעה לכמה דקות והבטיחה שתחזור יותר מאוחר. הרבה אנשים נעצו עיניים בתמר וכמה ביקשו להצטלם איתה (למה לא יצא לפועל העניין של לשלם חמש שקל לתמונה?!) והילד הקטן הזה שהתבייש ממנה ואימא שלו רצתה שהוא הצטלם איתה, עד שבסוף הוא היה מוכן להצטלם עם אחותו ועם תמר, חחח... חיכינו שם איזו חצי שעה- שעה עד שמיכל הופיעה. מהרגע שמיכל הופיעה, התחלנו לפנות את עצמנו בהנהגת שירי ונטע (נראה לי) לעבר הגג. בדרך פתאום נתקלנו בענבר במדים וקצת איימנו עליה בחרבות וצאקראמים, אבל אחרי זה עלינו אל הגג. לא מצאנו יציאה החוצה, ואני ואביב בינתיים השתעשענו באיזו תצפית מוזרה על תל אביב... ואז פתאום נמצאה יציאה אל הגג, אבל גילינו שזה לא רעיון כל כך טוב בהתחשב ברוח החזקה והאימתנית. אז התיישבנו ליד, וענבר הודיעה שהיא צריכה ללכת (כל כך מהר???). אז אחרי פרידה קצרה, התארגנו בחלוקת משלוחי המנות שאורגנה בצורה כה אחראית וכה יפה של ועדת משלוח המנות. אני אישית חושבת שמגיע לבנות שארגנו את זה פרס... על עבודה כה מוצלחת... נטע ושירי דאגו למזימה וחילקו לכולם פתקים, דאגו שכולן יפתחו את הפתק באותו זמן, ובכל הפתקים היה כתוב מיכל+תיאור (אקא "מיכל המלכה", "מיכל הכלה", "מיכל הנחמדה") ואז הן האשימו את מיכל בניסיון להרוס את חלוקת משלוחי המנות. בסופו של דבר, אני חילקתי את הפתקים וכל אחת קיבלה משלוח מנות (אני מקווה...) אח"כ הילה ועדי הלכו למפגש הפורום של השבט, ברודי נעלמה להסתובבויות בעזריאלי ומאז נעלמו עקבותיה, ושאר החבורה (נטע, שירי, אנוכי, תמר, מיכל, אביב ושני) הלכה לחפש את עצמה באזור האוכל. תוך כדי קצת איבדנו אחת את השנייה (נראה לי שאני ותמר הלכנו לאיבוד פעמיים...) עד שבסוף התמקמנו בעמידה באזור מלא אנשים. שירי התחילה עם איומים, תמר התחילה לנעוץ מבטים- הכל עד שיתפנה לנו מקום! בסוף קרה נס, והתפנה מקום. אח"כ בכלל עברנו למקום אחר... נטע, שירי ותמר קנו להן אוכל והתיישבנו לאכול ולשוחח על כל מיני דברים. במהלך כל המפגש אני והחרב של מיכל מאד נקשרנו, אבל מיכל הפרידה בינינו באכזריות שלא תתואר!!! חולק גם תשחץ שאני חיברתי לאביב ליומולדת ורבות התחבטו בניסיונות לנחש איפה לעזאזל זינה מסתתרת בתמונת שחור לבן באיכות המאד גרועה שהודפסה על ידי המדפסת הלא בריאה שלי. ניבה אחר כך הופיעה ותמר הראתה תמונות (בין אם זה מהאלבום הפרטי שלה לי ובין אם זה תמונות מהכנס בלונדון לשאר) ושירי כל הזמן אמרה על התמונה של תמר עם קלייר והדסון: "תראי איך הדסון ככה בצד ואיך תמר מחבקת את קלייר!!!" כמה פעמים כדי לנסות לגרום למיכל לאבד את עצמה (מה שקרה רק מזה שמיכל הסתכלה על קלייר. בזמן שמיכל הלכה לקנות לעצמה אוכל, אני השתעשעתי עם נטע בעניין החרב של מיכל... שוחחנו רבות, ניבה הופיעה, המשיכו להטריד את תמר והמשכנו לדבר. אח"כ הוצאתי דפים כדי שנכתוב כל מיני דברים לירדן, על כך שפספסה את המפגש, ונשלח לה אח"כ בדואר... איזה יופי. הצטלמנו לנו, המשכנו לדבר... ואז התברר לי שבאים לאסוף אותי ברבע לשבע (!!!) אז אני ותמר נעלמנו לאיזה חצי שעה להסתובבות קלה שבמהלכה עוד המשיכו להטריד אותה, "למה התחפשת? לזינה?", "מאיפה התחפושת?!" "מאלוהים!!!" תמר עונה. ואחרי שהתכוננו לחזור לשולחן האוכל אל כולם, ירדנו במדרגות ותמר שמה לב שהצאקראם שלה נעלם וחזרנו למעלה להביא אותו. אני חזרתי להיפרד מכולם וניסיתי בניסיון אחרון לשים את החרב של מיכל במקום מבטחים (אצלי לנצח מן הסתם) אבל מיכל רדפה אחריי... חבל. אז תמר ליוותה אותי למטה לחכות לאבא, שכחה את הפלאפון, הייתה צריכה לרוץ להביא אותו, לא הבנו בכלל איפה הוא, והיה לנו מסע מוזר בחיפוש אחר אבא שכלל ריצה ברחוב הלוך ושוב עד שנמצאה האבדה ונפרדתי מתמר ונסעתי בדרכי הביתה. ובקיצור, היה ממש כיף! נטע הציעה לי להצטרף אליה ואל שירי ולהיות מרושעת כמותן (כן, כן, אמרת את זה!) וכל הזמן טענה שאני דומה לירדן, האנשים שהטרידו את תמר (...) וכל השאר- היה ממש כיף! יאללה עוד מפגש בפסח [אני כבר מודיעה שאני לא יכולה ב-8 וה-9 באפריל, וב-13 באפריל (ימים מרוכזים במתמטיקה...) וכמובן מהעשרים עד לסוף החופשה, כי אז אני לא אהיה בארץ! אז...] כתבתי הרבה, הא?

תמונות מצידה של נטע יפורסמו בסביבות יום חמישי, כי היא הבטיחה (!) ו... ו... זהו להפעם. נראה לי. אם אני אזכר בעוד דברים אני אכתוב אותם. מסר לחרב של מיכל: מצטערת שלא יצא לפועל מבצע ההצלה שלך... אולי יום אחר אנחנו נוכל להגניב אותך אליי הרחק מעיניה החשדניות של מיכל. בינתיים תדעי לך, שאהבתי נתונה בין השאר לך. ד"ש לכולן!!!

 

[Dafi the Mighty]

תיקונים ../images/Emo8.gif

1. הגעתי קצת אחרי אחת וחצי, לא שלוש וחצי. 2. נטע ושירי מרשעות?!

מי כתב את זה?! אני?! לא התכוונתי למרשעות... אלא... לא מרשעות... אההה... נו, נטע ושירי!

זה הכל. יום טוב (לילה טוב?)

 

[anukin claires girl]

ומנקודת המבט שלי (נטע, תיזהרי!)

טוב, אז ככה... היה לי שיעור נהיגה מגעיל בבוקר, וזה אומר שקמתי בערך בשש וחצי, ונורא התבאסתי.. בכל מקרה, המשכתי לי אחרי השיעור נהיגה למכולת לקנות אוכל. לא היה אוזני המן, חשבתי איך אני אתקע רעל בלי לתת את האוזני המן לנטע... הממ... סתם. בכל מקרה, התקשרתי לתמר בשביל לבדוק איפה היא והיא לא ענתה לי. ד"א - אני חייבת לציין שאני ידעתי על התחפושת של תמר, ופשוט לא גיליתי לאף אחד. עכשיו כולם מבינים את הסיבה שתמר הכריחה אותי לנסוע איתה ברכבת? [מבצע שלא הלך לא בהלוך ולא בחזור], בכל מקרה, אני נסעתי לי לחיפה כי פספסתי את האוטובוס הישיר לת"א. עליתי על אוטובוס בחיפה, ונסעתי לי בדרך, שומעת דיסקמן בחדווה, והכל סבבה, יפה ונחמד. פתאום! הודעה מנטע. "מיכל חיה?" כתבתי "מיכל בדרך, מיכל לא יודעת איפה היא, אולי היא בחדרה" ואז לקראת צומת הסירה, אחרי ששני התקשרה אליי [איזה מתוקה, הביאה לי אודם שחור!

] אז שלחתי לנטע הודעה שאני רוצה להפחיד את שני, ואם היא תעזור לי. נטע כתבה ככה, ואני מצטטת: "כן!" אמרתי לה שתרד למטה ואני אתקשר אליה כשאני מגיעה. נטע ושירי יצאו בחדווה בשביל למצוא אותי, אבל אני כבר הייתי בדרך לקומה השנייה. פתאום ראיתי את התחפושת של תמר, ולמרבה הפלא את תמר בתוכה. ככה, שלא יצא לפועל מבצע ההפחדה של שני שהייתי אמורה לבוא אליה עם החרב ולהגיד לה "תביאי לי את הארנק או שאני מפוצץ את עזריאלי". היא אמרה שאם הייתי עושה את זה, אז היא הייתה מתעלפת... חבל. חחח סתם. בכל מקרה, הגעתי לחברייה, והיה סבבה. ראיתי את דפי, אחרי שלא ראיתי אותה בערך... שנה וחצי? ואח"כ ראיתי גם את אביבוש, שני, ברודי, נטע, שירי, הילה ועדי. עלינו למעלה וראיתי את ענבר במדים. הלכתי אליה וענבר החצופה לא זיהתה אותי, נחמד נחמד. תזכרי את זה. רצינו לצאת אל הגג, אבל כל הדלתות היו נעולות. נטע ושירי לא ויתרו, הם צחקו על כל מיני בנות מכוערות, בתחפושות מבחילות של תרנגולת או דרקון, סורי, לא קלטתי. יצאנו אל הגג והתחרטנו. אביב החזיקה את החצאית שלא תעוף, בזמן שעדי עפה לה עם הכובע הזה שהיה לה. ישבנו לנו בין הכניסה של הגג, ונטע ושירי חילקו פתקים לכולם שהם נושאים את השם שלי עם תיאור מגניב כזה. אני התלהבתי, כל הזמן ידעתי שהן מעריצות אותי בסתר, ואז הבנתי שכרגיל, הכל חלק ממזימה רצחנית שלהם להפליל אותי, כמו שהם תמיד עושות לירדן, אבל הפעם ירדן לא הייתה. חילקנו את המשלוחי מנות, שאני לא אסיים גם בעוד שנה את מה שברודי הביאה לי. נפרדנו מענבר, שהייתה צריכה לחזור אל הבעל ואל הילדים, ומהילה ועדי שהיו צריכות ללכת למפגש של הפורום שלהם. אני יצרתי על האנשים מפורום השבט רושם טוב בזמן שצעקתי "לקס הכי כוסון בעולם" וכל מיני כאלה. פתאום ידיד שלי מפורום גאווה צעירה הופיע, אבל זה כבר לא חשוב. [אבי, אני חולה עליך!

] בכל מקרה, הלכנו למצוא מקום לאכול. נטע ושירי עלו על תוכנית, הם יפחידו אנשים כדי שהם יפנו לנו שולחן. הם הביאו את תמר שתפחיד איזה שתי ילדות קטנות ותמימות... בסופו של דבר, מצאנו שולחן ואכלנו. אני ושני הלכנו לקנות לי אוכל [שני לא רצתה לאכול], ונגררנו עשר קומות למטה במעלית, למה? כי מיכל עצלנית, היא לא תרד במדרגות. בכל מקרה, התיישבנו לאכול, וניבה התקשרה, היא אמרה שהיא תיכף באה. אחרי 20 דקות ניבה הופיעה, עם קעקועים מגניבים של שני הצ'אקרמים וסאייס על הידיים... איזה כלה. בכל מקרה, היה סבבה. ואז תמר שברה את הקש. היא הוציאה את התמונה שלה בלונדון עם ק

ל

י

י

ר ועם האדסון. האדסון עמדה בצד, ותמר התחבקה עם קלייר. מיותר לציין שלא יכולתי לנשום, לזוז, לראות, לשמוע כלום במשך העשר דקות שעברו, ופשוט נעצתי מבטים בתמונה תוך כדי אמירת דברים כגון "איזה שפתיים יש לה, איזה פנים יש לה, איזה חיוך יש לה, אני רוצה שרשרת כמו שלה, אני רוצה חולצה כמו שלה, אני רוצה אותה" וכאלה דברים. שירי אמרה שאני נשמעת כמו הזאב בכיפה אדומה, אבל למי אכפת, זאת קלייר, קלייר קלייר. תמר גם הראתה לנו תמונות מלונדון, דבר שנורא הצחיק אותי. למה? שני שליש מהתמונות היו של ג'ו, שליש מהתמונות של מלינדה/האדסון/טים/אדריאן בקלוזאפים רצחניים, והשאר של תמר ואמא שלה, תמר ואנשים מסויימים ותמר וג'ו. הא, וגם תמונות לא חשובות של נטע ושירי...

. בכל מקרה, היה חביב ונחמד. דיברנו ודיברנו, ניבה סיפרה לנו על הכנס של פסידינה, ונורא נהנינו. ישבנו בריכוז, ושמענו הכל. הילה ועדי הופיעו עם הפורום של השבט. והיה נורא נחמד. רציתי לקנות פרוזן יוגורט אבל פחדתי שלא ישאר לי כסף לנסוע הביתה [יופי, חכמה]. קמנו והסתובבנו בעזריאלי, ותמר ודפי נעלמו, בשביל למצוא את אבא של דפי שגם נעלם. [בסוף גם אני אעלם, נטע, לא לשמוח עדיין, אמרתי בסוף]. בכל מקרה, היה חביב ביותר, מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד נהניתי, ותודה לכל האנשים שגרמו לי להרגיש יותר טוב, שזה בעצם כולם, לא משנה אם הם היו מודעים לסיבות או לא, אבל תודה לכולם. לאביב - שהיא פשוט מקסימה, והיה נורא כייף לראות אותה שוב. לתמר - שהיא מותק ודואגת ומדהימה, ועזרה לי להתנחם טוב, אפילו הציעה שהיא תבכה במקומי. לשני - שהסכימה לבוא למפגש, למרות שהיא פחדה, אבל לא נורא, זה סביר, היה כייף! להילונת - שגם הייתה מקסימה, כמו תמיד, ואני פשוט אוהבת אותך המון! לעדי - שנורא הצחיקה אותי בכל מיני שלבים, אני אפילו לא זוכרת למה... לניבה - שדיברה על לוסי וג'ו וכולם [וגם קלייר, וגם קלייר] וגרמה לי לשכוח את מה שדיכא אותי. לדפי - שניסתה לגנוב לי את החרב 2375093745093245329475 פעמים, אבל לא הצליחה כמובן. ד"א, החרב שלי מוסרת לך "טוב לי איפה שאני, תודה, אבל תבואי לבקר" לשירי - שגם הצחיקה אותי, ואמרה לי בקשר לאת-יודעת-מי, והציעה שנברח. לענבר - שתמיד מצחיקה אותי, לא משנה עד כמה זה תמים. לברודי - שתמיד גם מצחיקה אותי באייסיקיו, וכאלה, ותודה ענקית על המשלוח מנות... לנטע - אין לי על מה להודות. רק שארגנת את המפגש. חחח סתם!!!! לנטע, שלא מסכימה לתת לי חיבוק אף פעם, והיא פשוט הצחיקה אותי, ותודה גם על התמונות, שאם הם יתפרסמו, אני מודיעה לך שזה הסוף שלך... אני מקווה שלפחות את הכרטיס ללונדון תורישי לי, מקסימום נשנה את הצוואה שלא תהיה לך. אז תודה לכולם כי באמת היה לי נחמד ואני נורא נורא שמחה שהחלטתי בסופו של דבר לבוא, ונהניתי עד מעל הגג... הייתם מדהימים, ומקסימים ופשוט היה לי כייף... אם שכחתי מישהו, חוץ מה"קונאן!" המפחיד הזה [אפילו את האישה תרנגול הזכרתי] והילדים הקטנים שפחדו מתמרי, אני מצטערת. אז יום טוב לכולם... ואמן בפסח יהיה סבבה, ואולי כבר יהיה לי רישיון [עם חונך, אז לא לבנות עליי

) אוהבת, מיכל.

 

[שרימפיניון]

../images/Emo25.gif

 

[נטע ושירי]

../images/Emo41.gif ועכשיו מה שבאמת קרה ../images/Emo70.gif

הגענו לתחת הרכבת בזמן (טוב נו רצנו..כמו תמיד

) אבל הרכבת איחרה ! ככה שעמדנו,בקור,בגשם,ברוח העזה, ועם אנשים מוזרים עם ילדים קטנים שעיצבנו אותנו, אבל התאפקנו, כי ידענו שאנו הולכות להגיע למפגש! טעינו. הגענו לעזריאלי ומצאנו את תמר, בתחפושת זינה, מדברת עם כמה בנות (מ"פ) שלא ידענו על קיומנו, ועושה להן טריקים עם החרב ומשמיעה קולות, ובכך גורמת לכולם להסתכל לעברנו. הילדות בסופו של דבר התפדחו והלכו, ואנחנו נשארו עם תמר,חיבוקים, וחיכינו. אז הגיעה עדי, עדי התחפשה למשהו רשע מהתוכנית שלה. לעדי היה צעיף שמטרתו הייתה לעצבן אותנו, הצעיף השאיר שערות הן עפו בכל מקום (לתוך החולצה!) אז בעודנו בורחות מהשערות ומנסות לתפוס את חלקן (עפו לנו מול העיניים) הגיעו אביב ושני. שני הייתה במבוכה קלה, פתחנו בשיחה קלה וניסינו לבדוק אם מישהו מהן מזהה את התחפושת שלנו (הן לא) לאחר שעדי עשתה סדרת תמונות עם תמר, עם עצמה, עם חתול, עם עמוד, עברו אנשים שכל אחד מהם החליט שהוא חייב להעיר,"היי את זינה!" לעבר תמר. לאחר מכן דפי הגיעה, הסתכלנו עליה, תמר הייתה בשוק, המשכנו להסתכל עליה, ואמרנו לעצמנו, וואלה זאת דפי. אמרנו שלום ולחצנו ידיים, והמשכנו להסתכל עליה. דפי הלכה לתמר ואמרה שאנחנו מסתכלות עליה, אמרנו לתמר זה בסדר אנחנו מסתכלו מאהבה. והמשכנו להסתכל. לאחר מכן הילה הגיעה. נראתה מוזר, שאלנו אותה למה היא אמרה שנכנס לה חול לעיניים. בעוד תמר עשתה פרצופים ליד קטן למעלה שרצה להצטלם איתה, אנחנו צילמנו אותה בלי ידיעתה *חיוך גאה* אחר כך הילד הקטן ירד למטה ופחד להצטלם איתה, אבל זה בסדר, כי היו הרבה אנשים אחרים שרצו. ואחרי שהם הצטלמו שאמרנו להם זה 20 שקל הם חייכו והלכו. לאחר מכן מיכל התקשרה ואמרה אתן יודעות איפה הסופר פארם, אמרנו לה כן, איזו חנויות את רואה באזור, היא אמרה קסטרו מן, אמרנו לה תשארי במקום אנחנו כבר באות, והלכנו לחפש אותה. הגענו לסופר פארם ולא ראינו אותה. צעקנו מיכל מיכל, ואנשים מוזרים הסתכלו עלינו ושאלנו אם הם יודעים היכן מיכל, הם המשיכו להסתכל עלינו במין מבט מוזר. פתאום החלטנו שהגיעה הזמן להתקשר למיכל, איפה מיכל הייתה? נכון! מיכל הגיעה כבר למפגש. כנראה שמיכל נרדמה בשיעור שלמדו מה זה להשאר במקום. אחר כך החלטנו לעלות למעלה, עלינו למעלה וניסינו לפתוח את הדלתות, כמה פעמים, בסוף מצאנו דרך לצאת ותראו, קצת רוח לא עוצרת אותנו, אבל הרבה רוח...זה סיפור אחר...אז החלטנו להכנס ולהתמקם ליד. דיברנו והחלטנו שהגיע הזמן למשלוח מנות

. לקחנו את הפתקים ולתדהמתינו, קיבלנו פתק שהיה רשום בו מיכל ה:בוסית,ממי,טרללילה..וכ"ו. החלטנו שדי עם הפולחן האישיות! ועשינו חלוקה הוגנת, שבה מיכל יצאה בתולה קדושה (LOL, לא היה כל כך אמיתי אבל הוגן..) החלפנו משלוחי מנות וברודי אמרה שהיא צריכה ללכת, הצטלמנו כמה פעמים ומיכל נדחפה, אתם תראו כבר.. החלטנו ללכת לאכול אחרי שמיכל הפעילה עלינו לחצים

. יצאנו וראינו פסיכית על קביים, אז שאלנו אותה למה היא התחפשה, תרנגול, אז היא אמרה לא דרקון, אז טיפה ירדנו עליה שזה לא דומה לדרקון ואז שירי אמרה למיכל תני לה בעיטה קטנה ותפילי אותה. מיכל רצתה לעשות את זה, היה לה אור בעיניים, אבל שירי מנעה ממנה ושנטע הבינה מה הולך לקרות היא ושירי מנעו ממיכל לסיים את היום בכלא. לא שמיכל אמרה תודה או משהו.. אחר כך מיכל החליטה לעזוב אותנו עם שרימפי, אמרנו לו זה בסדר אתה יכול לא להחזיר אותה, אבל היא חזרה. התגעגעה. ואז היא החליטה שהיא תביא אותנו למקום ישיבה מובטח ואוכל. טעות ראשונה. בתור ראש קבוצה מיכל איבדה את תמר ודפי'לה, פעמיים. את שירי,פעם אחת (שירי הלכה לחפש את תמר ודפי) לאחר שראינו שאין סיכוי, שאנחנו מוצאים מקום ישיבה, החלטנו לרדת קומה (רעיון מבריק שלנו

) שם ראינו 2 ילדות שעמדו לסיים לאכול ולידם עוד אמא. אז הצענו שנעמוד ונבהה בהן עד שהן ילכו, ואחר מכן מצאנו מקום ישיבה, עשינו ערמת כיסאות והלכנו לאכול. ניבה הגיעה, דיברנו, פטפטנו, ואחר כך (5 שעות) השבט החליט להצטרף. במקום שהשבט ישב בגוש, הם הקיפו אותנו! (אינדיאנים) אמרנו לנו, שבט,לשבת!

לאט לאט הם התחילו ללכת הביתה גם, דפי הלכה, כמובן שהיא ניסתה לגנוב את החרב אבל מיכל הרעה שמה

. החלטנו לחפש את המצלמה של ערוץ 10, לא מצאנו. הלכנו לקנות לתמר כרטיס לרכבת לאחר שגילינו שהיא איבדה את הכרטיס שלה, נפרדנו ממנה ונשארנו כמה דקות לדבר, ואז באו חברים של מיכל שהפחידו את כולנו (הילה שרקדה על 2 חתונות, ואותנו) החלטנו ללכת בשקט ואז נפרדנו ממיכל והילה, שלא יודעות שצילמנו אותן הולכות (אגב יש תמונה של מיכל בולסת, משהו קטלני,חכו) ואז חזרנו הבייתה, מותשות, אך עייפות ושבעות מגלידה. נתראה בפסח

 

[anukin claires girl]

עוד לא סיימתי לקרוא, אבל...

"הפעילה עלינו לחצים??? ועכשיו ציטוט מקורי: "נטע, צריך למצוא מקום לאכול בו" אמרה מיכל. ותאמר נטע: "מיכל, אני גוועת, את יודעת מה זה גוועת???" ותאמר מיכל: "אין מקום לשבת" ותאמר נטע: "נפעיל על אנשים לחץ שיפנו מקום, נשאל אותם אם הם מסיימים, ואם הם יגידו שלא, נסתכל עליהם עד שהם יקומו" עכשיו אני ממשיכה לקרוא... והאישה עם התחפושת תרנגול... היא עצבנה אותי, שאלתי אותה למה היא לא התפחפשה לזינה, והיא אמרה "למי?!?!" מגיע לה מכות! כמעט העפתי לה בעיטה בפעם השנייה, אחרי ששירי אמרה שהיא רוצה לתקוע לה את החרב/פותח מעטפות בישבן (אני לא משתמשת במילים גסות) אם היו אומרים לי שאני ראש קבוצה באוכל, לא הייתי בכלל מסכימה, אני לא טובה בזה, הנה, ראיתם הוכחה... נטע ושירי מעלילות עליי הכל... ומיכל הרעה שמה לב, כי החרב הזאת היא כמובן priceless... היא אחד הדברים הכי חשובים לי בעולם, ואני כבר הבטחתי לדפי, שכשאני אטוס לארה"ב, במשלוח הראשון לישראל אני אקנה לה חרב כזאתי, לא משנה ממי אני אצטרך לגנוב אם לא תהיה... כמובן שאני גם אבקר באולפנים של universal ואביא לנטע ושירי מתנות, חשבתי ככה, אבל אחרי העלילות האלה... אני כבר לא בטוחה

 

[נטע ושירי]

תקשיבו.

מיכל באה, היא הובילה את השורה, מכאן נובע, היא ראש הקבוצה, אחר כך צעקנו לה את לא ראש הקבוצה יותר והיא המשיכה ללכת יותר, לא אשמתינו. הציטוטים לא נכונים. התרנגול, מיכל לא הייתה תמימה, היא צחקה צחוק רשע שהצענו לתת לתרנגול/דרקון בעיטה. באו רק נסכם, היה כיף, נהננו, כולם אוהבים את כולם, נגמר הסיכום. נכון? -יום טוב.

 

[anukin claires girl]

אחרי שתרנגול אומר מי זאת על זינה,

מי לא יצחק צחוק מרושע על תוכניות אפלות... ואני גם דורשת שתחזרו בכן מהקטע הזה של הפתקים...

אני נהניתי, אני אוהבת את שירי ונטע, וזהו.

 

[נטע ושירי]

הפתקים היו בדיחה

רעיון של ירדן סתם-פה

מיכל הפתקים היו בדיחה, לו ירדן הייתה באה הפתקים היו עליה, אבל זאת בחו"ל. שנה הבאה...

אנחנו גם אוהבות

 

[anukin claires girl]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

 

[ברודי]

עכשיו א-נ-י!!!!../images/Emo3.gif

אוקי אז ככה... חיכיתי לאוטובוס (כן זה מתחיל משמה) לבדי... והגיע חייל חמוד

ושאל אותי מתי מגיע קו 5 ואמרתי לו שב- 1:15 ואז הוא שאל אותי לאן אני נוסעת ברכבת ואמרתי לו ת"א והוא אמר שגם הוא ושאל אותי על זמני רכבות ודיברנו וזה... ואז עלינו לבד על האוטובוס כי לא היה אפ'חד ושאלתי ת'נהג אם נספיק לרכבת של 1:36 והנהג שעה מזבל לי בשכל ואז התישבתי והחייל חייך אלי ושאל- נו אז נספיק? חמוד. ואממ.. אמרתי לו שכן. ואז ירדנו ביחד וקניתי כרטיס במכונה הזאתי והוא הלך לקופה ומשמה נפרדו דרכינו

(אם ירדן הייתה פה היא בטח היתה אומרת--> מרגש.) ואז *רכבת* הגעתי לעזריאלי ואני כזה- פאק, איך לעזאזל אני אמצא אותם. רק עשיתי צעד ומה אני רואה? תמר!!! ואז עדי באה אלי ויצאה הכי כֵלה מכולם!! ואמממ.. התפדחתי אש. ובערך מה שאני זוכרת זה שאביב באה אלי.. ואז שני הציגה לי מי זאת מי. ואנערף אני לא זוכרת כלום. דבר אחרי זה שאני זוכרת זה שראיתי את חברה שלי וטסתי אליה (עד שראיתי בנאדם מוכר!!) ואממ.. דיברנו ואז כזה ראיתי חיילת תימניה קטנה ואינלי מושג איך ענבר נראית אז שאלתי אותה אם זאת ענבר ורדפנו אחריה במדרגות הנעות (ובניגוד לכל הדברניות פה, היא גם חטפה מכות!! טוב לא ממני...) ואז כולכם עליתם.. וגג באלגנים. פה כולם כבר כתבו, ואז אני נפרדתי לדרכי... והשארתי את שני לבד בתור בנאדם שלא מכיר אפ'חד, ועל זה אני חייבת לה התנצלות. סורי, לא מצאתי את עצמי שמה.... ואז אני וחברה שלי הסתובבנו רונדלים ושוב ראיתי את עדי (אמרתי כבר שיצאה כֶלה? כן כן אמרתי...!!) ואממ.. ראינו אותכם כשהייתם בדרך לאכול, ופעם אחת מלמעלה את תמר עושה לילילי... ו... אנערף.. כל מיני גמלים ופוסטמות על קביים. אהה וענבר סופית הודיעה שאנ'לא פודל.. והפעם כולכם יכולות לשפוט לבד! וזהו. אההה יש זינה...!!!

 

[סמייילי]

מה זה כלה?

אני לא יודעת אם להיות מוחמאת.. או מועלבת.. בכל מקרה תודה!! חח היה לי ממש נחמד.. למרות שלא יצא לךי להיות איתכם הרבה בגלל המפגש פורום שלי ושל הילה.. נתראה בפסח זינאים שלי!!!!! ליליליליליליללילי!!!!!!! -עדי

 

[anukin claires girl]

כלה זה כמו פטישה... מגניבה כזאת

 

[סמייילי]

אהה.. תודה

תודה רבה ברודי!!!!!

 

[ברודי]

../images/Emo13.gif