מה אתם חושבים?
אני יודעת שזה לא קשור לנתינת שירות, אבל זה כן סיפור על החוצפה הישראלית, וחשבתי שזה ישתלב עם שאר הישראלים החוצפנים שמככבים בסיפורים פה.
היום נסעתי באוטובוס, סוף האוטובוס היה ריק לגמרי ובשאר האוטובוס היו כמה מקומות פנויים פה ושם. אני ישבתי בסוף האוטובוס.
עלתה אישה יחסית מבוגרת, סביבות גיל 50-60 נעמדה לידי בשביל שאני אתן לה לשבת. זזתי כדי שהיא תוכל לשבת במושב לידי, היא אמרה שהיא רוצה לשבת איפה שאני יושבת.
אמרתי לה שיש הרבה מקומות פנויים באוטובוס, לא הבנתי למה היא רוצה דווקא ספציפית את המקום שלי.
היא אמרה שהיא עוד מעט יורדת ולכן היא רוצה לשבת שם.
לא היה לי כוח להתווכח איתה, אז פשוט קמתי ועברתי ספסל אחד אחורה, כי כמו שאמרתי, כל החלק האחורי של האוטובוס היה ריק ולא היה לי כזה חשוב איפה אני אשב.
אני גם רוצה להוסיף, שאני לא ישבתי במקום הקרוב ביותר לדלת האחורית, היו מקומות קרובים יותר.
במקום הקרוב ביותר לדלת האחורית ישבה אישה בת 40-50. ממנה היא לא העזה לבקש את המקום שלה, אבל אני נראית כמו ילדה בתיכון, ויש כאלה שחושבים שילדים יעשו מה שיגידו להם לא משנה מה, רק בגלל שהם מבוגרים יותר, ולא יתווכחו איתם. כשהייתי בחטיבה היו מקרים שאנשים אמרו לי לקום בשבילם. לא חשבתי שאי פעם באוטובוס חצי ריק ידרשו את המקום שלי.
האוטובוס נוסע, נוסע, ה"עוד מעט יורדת" כבר מאבד את התוקף שלו. אבל לא אמרתי כלום ולא צייצתי.
היא מסתובבת אלי ועושה לי פרצופים, פה כבר היה הגבול שלי, אמנם "אל תהיה צודק, תהיה חכם", אבל יש גבול לחוצפה.
אמרתי לה שלא תעשה לי פרצופים, שנתתי לה את המקום שלי למרות שהאוטובוס היה חצי ריק, היא לא אמרה תודה והיא עוד עושה לי פרצופים?
היא לא ציפתה לזה, כי כמו שאמרתי, אני נראית כמו ילדה קטנה ועדינה, לא ציפתה שיצא ממני בן אדם מבוגר עם עמוד שדרה.
לא היה לה הרבה מה לומר חוץ מ"חוצפנית" ו"תהיי בשקט".
אמרתי לה שהיא החוצפנית, ושלא תגיד לי להיות בשקט, לא היה לה מה לומר על למה היא לא ביקשה ממי שישבה במושב הכי קרוב לדלת את המושב שלה, וממי שנראית כמו ילדה כן.
אמרתי לה שכבר עבר ה"עוד מעט יורדת", היא אמרה שהיא לא רואה טוב, אמרתי לה שיש המצאה חדשה שנקראית משקפיים (לא היו לה).
מה גם שהמקום לידי היה בדיוק באותו המרחק מהשלט שמראה את התחנות, ככה שהיא הייתה רואה אותו הדבר, או שגם אם היא הייתה מבקשת ממני לומר לה שנגיע לתחנה שלה, הייתי בשמחה אומרת לה. גם שינוי הסיבות למה היא רצתה דווקא את המקום שלי, לא ממש נראה רציני.
הייתה מישהי שישבה במושב המקביל למושב שלי, שלא הבינה מה הסיפור, סיפרתי לה והיא גם הייתה מופתעת, שהיא רצתה שאני אתן לה את המושב שלי.
אני רוצה לציין, שאני לא בן אדם קטנוני, לכן גם לא התווכחתי איתה על המושב וקמתי, אבל אני כן עומדת על שלי.
אני קמה בפני אנשים מבוגרים, ואם היא הייתה נוהגת באדיבות או לפחות אומרת תודה ולא עושה לי פרצופים, הייתי גם בשמחה נותנת לה את המושב שלי, וגם אומרת לה איפה התחנה שלה אם היא הייתה מבקשת.
אני יודעת שזה לא קשור לנתינת שירות, אבל זה כן סיפור על החוצפה הישראלית, וחשבתי שזה ישתלב עם שאר הישראלים החוצפנים שמככבים בסיפורים פה.
היום נסעתי באוטובוס, סוף האוטובוס היה ריק לגמרי ובשאר האוטובוס היו כמה מקומות פנויים פה ושם. אני ישבתי בסוף האוטובוס.
עלתה אישה יחסית מבוגרת, סביבות גיל 50-60 נעמדה לידי בשביל שאני אתן לה לשבת. זזתי כדי שהיא תוכל לשבת במושב לידי, היא אמרה שהיא רוצה לשבת איפה שאני יושבת.
אמרתי לה שיש הרבה מקומות פנויים באוטובוס, לא הבנתי למה היא רוצה דווקא ספציפית את המקום שלי.
היא אמרה שהיא עוד מעט יורדת ולכן היא רוצה לשבת שם.
לא היה לי כוח להתווכח איתה, אז פשוט קמתי ועברתי ספסל אחד אחורה, כי כמו שאמרתי, כל החלק האחורי של האוטובוס היה ריק ולא היה לי כזה חשוב איפה אני אשב.
אני גם רוצה להוסיף, שאני לא ישבתי במקום הקרוב ביותר לדלת האחורית, היו מקומות קרובים יותר.
במקום הקרוב ביותר לדלת האחורית ישבה אישה בת 40-50. ממנה היא לא העזה לבקש את המקום שלה, אבל אני נראית כמו ילדה בתיכון, ויש כאלה שחושבים שילדים יעשו מה שיגידו להם לא משנה מה, רק בגלל שהם מבוגרים יותר, ולא יתווכחו איתם. כשהייתי בחטיבה היו מקרים שאנשים אמרו לי לקום בשבילם. לא חשבתי שאי פעם באוטובוס חצי ריק ידרשו את המקום שלי.
האוטובוס נוסע, נוסע, ה"עוד מעט יורדת" כבר מאבד את התוקף שלו. אבל לא אמרתי כלום ולא צייצתי.
היא מסתובבת אלי ועושה לי פרצופים, פה כבר היה הגבול שלי, אמנם "אל תהיה צודק, תהיה חכם", אבל יש גבול לחוצפה.
אמרתי לה שלא תעשה לי פרצופים, שנתתי לה את המקום שלי למרות שהאוטובוס היה חצי ריק, היא לא אמרה תודה והיא עוד עושה לי פרצופים?
היא לא ציפתה לזה, כי כמו שאמרתי, אני נראית כמו ילדה קטנה ועדינה, לא ציפתה שיצא ממני בן אדם מבוגר עם עמוד שדרה.
לא היה לה הרבה מה לומר חוץ מ"חוצפנית" ו"תהיי בשקט".
אמרתי לה שהיא החוצפנית, ושלא תגיד לי להיות בשקט, לא היה לה מה לומר על למה היא לא ביקשה ממי שישבה במושב הכי קרוב לדלת את המושב שלה, וממי שנראית כמו ילדה כן.
אמרתי לה שכבר עבר ה"עוד מעט יורדת", היא אמרה שהיא לא רואה טוב, אמרתי לה שיש המצאה חדשה שנקראית משקפיים (לא היו לה).
מה גם שהמקום לידי היה בדיוק באותו המרחק מהשלט שמראה את התחנות, ככה שהיא הייתה רואה אותו הדבר, או שגם אם היא הייתה מבקשת ממני לומר לה שנגיע לתחנה שלה, הייתי בשמחה אומרת לה. גם שינוי הסיבות למה היא רצתה דווקא את המקום שלי, לא ממש נראה רציני.
הייתה מישהי שישבה במושב המקביל למושב שלי, שלא הבינה מה הסיפור, סיפרתי לה והיא גם הייתה מופתעת, שהיא רצתה שאני אתן לה את המושב שלי.
אני רוצה לציין, שאני לא בן אדם קטנוני, לכן גם לא התווכחתי איתה על המושב וקמתי, אבל אני כן עומדת על שלי.
אני קמה בפני אנשים מבוגרים, ואם היא הייתה נוהגת באדיבות או לפחות אומרת תודה ולא עושה לי פרצופים, הייתי גם בשמחה נותנת לה את המושב שלי, וגם אומרת לה איפה התחנה שלה אם היא הייתה מבקשת.
