האמת דוד, היא שהכל מתחיל מן המעגל
בעקרון, השימוש במעגל העצמה היה נפוץ בתרבויות שונות ובכל הזמנים. לנו היה את חוני המעגל, שהתפלל להורדת גשם בתוך המעגל ולא מש הימנו עד שהגשם ירד. (זה נשמע כמו הסיפורים השמאניים בדרום אמריקה) היה את ישוע הנצרתי, שבעת שהותו במדבר והתעמתותו עם השטן )הפנימי שלו), צייר מעגל ולא יצא ממנו עד שהשטן הרפה ממנו. באנגליה הימיביניימית- אבירי השולחן העגול של המלך ארתור, ישנו המעגל של הוויקה וישנו המעגל מסביב למדורה של השבטים הילדים בארצות הברית (האינדיאנים.) העצמה של המעגל, מקורה בעובדה, שכל מי שעומד על היקף המעגל, נמצא באותו המרחק מן המרכז של המעגל. אך באותה המידה גם, כל מי שמצוי במרכז המעגל, יש לו נקודת מבט זהה לכל תחום ותחום של חייו והוא יכול לנווט את חייו בצורה בונה יותר מאשר אדם המצוי על היקף המעגל. למעשה, אפשר לומר שאדם כזה, מצוי במרכז של עצמו. גם המפה האסטרולוגית היא מעגל המחולק ל 12 חלקים. ולכן, כאשר מישהו אומר לי שאדם מואר כבר 'יצא מן המפה' שלו, אני אומרת שההיפך הוא הנכון. עליו להכנס אל מרכז המפה שלו, על מנת לאסוף את כל חלקיו ולחוות את האחדות, את הרגע הקדוש, את הנצח. אני מצרפת לך כאן קובץ שאמנם משתמש בשפה שונה מזו שאתה משתמש בה, אך מתיחס לאותם דברים עצמם. ושמו: העקרון היצירתי. הקובץ מופיע כקובץPDF למען הגנתו. מקווה שתוכל לחלצו מן ההודעה. L&L TALYA
