מה אתם מרגישים כלפי המחנכים שלכם?

[avidadon]

מה אתם מרגישים כלפי המחנכים שלכם?

ואני מתכוון למחנכים מהתתי"ם.. מצד אחד, נורא מרגיז כשמגלים יום אחד שהם גזלו מאיתנו הרבה חומר נחוץ, מצד שני, קשה לכעוס עליהם, כי הם לימדו אותנו מה שהם האמינו שחשוב. אני אישית כועס על חלק מהמחנכים שנראו לי כקפדניים יותר מדי במה שקשור לדת, ועל השאר אני לא יודע אם לכעוס..

 

[avidadon]

תגובות?

 

[מחפשת דרך]

אמנם לא למדתי בתתי"ם...

אבל יש לי מחנכים שאזכור עד סוף ימי לרעה, יש כאלו שבקושי יש לי זיכרון מהם, ויש כאלה שהשאירו בי מטען מאד גדול. המחנכת שלי מכיתות יא-יב נמצאת איתי בקשר גם היום, ואני מאד מעריכה ומוקירה אותה.

מיכלי

 

[leadol]

המחנכות באולפנות

אני מרגישה כלפי רובן רגשי עליונות, אם הפוסט מודרנים לא יתרגזו עלי. הם נשארו תקועים בחור ההוא ואני הצלחתי לצאת משם.

 

[אתאיסט עם ציציות]

מורי הת"ת

היחס שלי את רובם הגדול הוא תערובת של בוז ורחמים.

 

[avidadon]

יפה הגדרת.. בוז ורחמים..

גם אני מתחבר לזה

 

[אלי פלס]

בוז ורחמים...

כפי שכתב האתאיסט. בוז ורחמים זה מה שאני חש לרוב החרדים המאמינים. חלקם אני גם מכבד ומעריף במידה מסויימת. ולגבי המורים, חלקם אני ממש שונא. בעיקר את אלו שהיכו את התלמידים וחיפשו כל דרך אפשרית על מנת להשפיל אותם בשם האלוהים...

 

[חנה של ליאור]

לא למדתי בת"ת

ולכן אני לא יכולה לטעון שגזלו ממני חומר נחוץ. היתה לי מורה מדהימה בכיתה י"ב, אחת שפשוט נולדה להיות מחנכת, עם ידע עצום וגישה טובה. חוץ מזה - כל המורות בשנים שלפני כן היו נוראיות אבל אין לזה שום קשר לעובדה שזה היה בי"ס דתי. פשוט נשים שהלכו להוראה כי זה מקצוע נוח לאמהות. לא אהבו את העבודה ולא ידעו לעשות אותה. אין לי כח לפרט פה את כל הטענות שיש לי כלפי המורות שהיו לי (וגם כמה רבנים שהסתובבו בסביבה) אבל שוב - אין לזה קשר לדת. סתם חוסר כשרון וחוסר אכפתיות. לצערי, אני יודעת שגם הילדות שלי יסבלו ממורים איומים במהלך ילדותן. חנה

 

[רחלב.]

גם אני לא למדתי בת"ת

ולספר כמה אני מעריכה ואוהבת ומכבדת את המחנך שלי בתיכון, וכמה אני חייבת לו... פשוט אין מקום. בכל זאת יש לי טענה מסוימת לכלל המחנכים\המורים שלי, ואולי גם להורים: אני קיבלתי חינוך מאד מאד פתוח, עם טלויזיה, ושיעורי ספרות והיסטוריה כללית, ומפגשים עם חילונים, ומורים שבאמת ובתמים התאמצו להתמודד גם עם שאלות קשות. וכל האנשים הכל כך פתוחים האלה התאכזבו קשות כשבחרתי (כמו הרבה תלמידים אחרים שלהם), להפסיק לקיים מצוות. כאילו אמרו לי "אנחנו מאד פתוחים, לא נמנע ממך שום דבר, נראה לך את כל האפשרויות, ואת צריכה לבחור את האפשרות הנכונה" מין מבחן אמריקאי שכזה ואני, אפעס, נכשלתי בטסט. הרבה פעמים ניסיתי לטעון כלפי מורים ומדריכים שלי, שאי אפשר גם לחנך פתוח, וגם לצפות שישארו בבועה, לא יכולה להגיד ששכנעתי מישהו.

 

[כופר עם שטריימל]

שאלה מצויינת

אני מתייחס לכל אחד באופן אינדיבידואלי ואני חושב שזה שהם לימדו אותנו וחינכו אותנו לדת, זה לא אשמתם כי זה תפקידם, אם כבר לכעוס זה על ההורים ששלחו אותנו לשם. ובכל זאת אביא אפיזודה קטנה הזכורה לי מימי ילדותי, כשפעם ראיתי ילד חוזר לכיתה כשכולו אומר בכיה נוראית, ושאלתי חברים מה קרה אמרו לי שהילד הזה אמר שהוא לא מאמין באלהים ורוצה לגזור את הפיאות וע"ז הוא הוזמן לחדר מיוחד וחטף מכות והשפלות, (לא זכור לי על איזה גיל מדובר, נדמה סביבות גיל 8).

 

[אחר]

תערובת של כעס והבנה

יש לי הרבה כעס כלפי המערכת שמקיימת סוג חינוך כזה , אך הרי המחנכים באמת מאמינים שהם עושים את הטוב ביותר עבור הילדים. אולם יש גם כאלו שהחידר היה בשבילם רק מקום להוציא את כל התסכולים שלהם.אלו חארות ללא קשר לאופי מע´ החינוך , אבל להערכתי רק בגלל שמערכת החינוך החרדי , לפחות בזמני , לא התברכה בביקורת עצמית כראוי יש הרבה מחנכים ומורים כאלו בתתי"ם.

 

[G.O.D]

למדתי בישיבה תיכונית...

ואני חולה על המורים שלי! אוהב כל אחד ואחת מהם, עד היום שאני ניזכר בשנותי בתיכון אני מעלה חיוך קטן ומתגעגע אליהם, התיכון היה אחת התקופות היפות בחיי. לעומת היסודי שאותו אני ממש מתעב

G.O.D

 

[spinoza]

למדתי בתכון דתי והמורים והרבנים

היו 10. כולם כולם, מכבד ומוקיר את כולם.

 

[דער_רוסישער]

בואו נתיחס

לר"מים ולמשגיחים בישיבות. ישי"ק "נזר התורה" זכורה לי עד עצם היום הזה לטובה. בצוות היו כל מיני טיפוסים. החל בהירשמן התינוק המזוקן בעל היחס התינוקי לבחורים וצורת ניתוח הנתונים התינוקית-גם-היא, דרך גרינפלד האיטי, המוזר קמעא ובעל הדרישות שביום הזכרון לחללי צה"ל היה מפסיק את השיעור, שותק עד סוף הצפירה ואז מספר על דודו שנפל בהפגזה של מצרים, נותן "שמועס" שלם ומסיים בכך שאם אנו לומדים כראוי- יש לנו מה להשיב לכל אותם החללים, ואם לאו- מן הצדק היה שנלך לשכב במקומם בקבר, והם יקומו להמשך חיים טובים, וכלה במשגיח רוטבלאט שעם כל ההשגות על דרכו- אני "אוחז" ממנו עד היום, ולפני חצי שנה כשראיתי אותו בצפת- פניתי אליו בטבעיות: "משגיח!"... לא ר´ מנחם ולא הרב רוטבלאט. המשגיח. אדם באמת ראוי להערכ/צה. הלאה היתה תקופת ישי"ג "חזון נחום". אין לי כלום לומר אודות אף אחד מהצוות, היות שגם כל מי מהם שהיה נשאל אז (בלמדי שם) אודותיי- אחרי שהיה נזכר מי זה בכלל היה, לבטח, אומר שאין לו, בעצם, מה לומר. שיזדיינו. אחרונה חביבה הישיבה הקדושה דחסידי דאראג... אם הייתם שואלים אותי עוד אז, כשלמדתי שם והייתי בחור חרדי כהלכתו, מה דעתי עליהם- הייתי ללא פיקפוק אומר שהם פשוט פאנאטים. זנבות לא-אנושיים של ה"רוּב" ישתבח, יתפאר יתרומם ויתנשא שמוי. כולל (ובעיקר) הצוות. לא שווים מבט שלי. זהו. להתראות מחר.

 

[avidadon]

למדת בדאראג?

הכרת בחור בשם אביגדור פרידמן?

 

[דער_רוסישער]

בוודאי שהכרתי,

למה אתה שואל?

 

[avidadon]

הוא היה חבר שלי בת"ת

 

[אחר]

אגב,נזר התורה

האם זה נכון שאוכלים שם בלי סכו"ם? כשהייתי ביש"ק היה שם בחור עם , ר"ל , נטיות (חסידיות-לא מה שאתם חושבים) והוא היה שם יומיים וכשהוא סיפר לי שככה אוכלים שם הייתי בהלם.האם זה עדיין כך?

 

[adam222]

צריך |מנגב-ת´ידים-בחליפה|

להעלות את הניצוצות מהאוכל וע"י כלי אוכל ממתכת פוגמים בהם... שיט!

 

[ספל חמאה]

לא למדתי בת"תים

ביסודי ממש לא אהבתי את המורים שלי אבל גם לא שנאתי אותם. הם לא שווים התייחסות. סתם חבורה של אנשים קטנים. כשנגשתי להתקבל לתיכון - הייתה לי שיחת קבלה עם מנהל האולפנה דאז. אדם קצת פטטי (לאו דווקא במובן השלילי) וקצת משעשע. אני מאוד מעריכה אותו. למרות שהבהרתי לו שאני לא דתייה הוא הסכים לקבל אותי, מתוך איזה שליחות של להציל נפש אחת וגו´. בסוף התיכון הוא לקחת אותי לשיחה והתנצל על הפעמים שהוא היה קשה איתי - כי למרות שהוא מעריך אותי יש לו בי"ס לנהל, והוא לא יכול להרשות למוסד להפוך פלורליסטי. כשהחלטנו להתחתן ברבנות פניתי אליו, אבל הוא לא היה מוכן לעמוד בבקשות שלי, כי יש לו מוניטין שהוא צריך לשמור עליו... >ספל חמאה חושבת שבאופן עקרוני צריך להסתכל על העבר בחיבה<