מה אתם עושים?

[ברוך שעשני אשה]

מה אתם עושים?

ברור לכולם שבזוגיות צריך להשקיע ולתת וכו'.... חלק מההשקעה זה גם לצאת אל מחוץ לבית ז"א לערב של בילוי קטן/ ארוחה באיזו מסעדה... שאלתי היא כזו: כול יציאה דורשת הוצאה! איך עושים את זה בזמן שמגרדים את השקלים למחיה? הרי אם אנחנו ממש מתפוצצים ורוצים כ"כ לצאת אז ברור שתשלום "הבילוי" שלנו בא על חשבון משהו אחר... האם המצב הכלכלי אמור להעניש אותי בכך שגם אני נענישת לא לצאת לבילוי של אפילו פעם בחודש עם בעלי ולהרגיש הכי חנוקה בבית וכו'.. ומצד שני חלילה הזוגיות שלנו תפגע מסיבות של שיעמום ושגרה? ברור--- שאנחנו משקיעים בבית, בארוחות, בשיחות, השבתות שלנו ב"ה מנוצלות לזמן איכות אבל עדיין כשאנחנו מבלים מדי פעם בחוץ זה עושה מין "פוש" ליחסינו.. אשמח להשכיל ממכם...

 

[בחור כארזים]

את דורכת על יבלות

שנים.. שלא יצאנו לשום מקום, נושא בעייתי, אצלנו זה מאוד מורכב משום שכל יציאה אנו זקוקים לבייבי סיטר שזה עוד כסף, אין לנו רכב כך שאנחנו מוגבלים בזמן, בקיצור.. כל פעם שהענין עולה על הפרק הוא מהר מאוד יורד.. אבל בכל זאת, מידי פעם אנחנו חוגגים בבית, עם ארוחה טובה וכו'.

 

[חייל חרדי נשוי]

למה להעניש את עצמך?

אז תשקיע רק על בייביסיטר ותשבו בפארק עם גרענים וקוקה קולה או על חוף הים בלילה ותדברו לדעתי זה גם נקרא יציאה לנשוף אוויר לא כולנו מיליונרים אז פעם בחודש יוצאים, אין כסף אז אפשר לאכול בבית ולצאת לטייל רגלי

 

[נעמה92]

יוצאים למרות שזה בא לפעמים על חשבון דברים

אחרים, פשוט עושים את החשבון, ומשתדלים לצאת, ללא כל דבר גם זה יציאה יקרה. לדוגמא סתם הליכה ליד הים, או במקומות יפים שליד הבית. להוציא סרט בדי.וי.די. לעשות ביום שישי מסלול (בשבתות של קיץ.) לשחק משחקי קופסא / קלפים (ממש כיף ומצחיק, במיוחד עם מצרפים לעניין עוד חברים) ללכת לחברים- שיבואו אליכם ואם ממש רוצים להתפנק אז עדיף לחסוך במשהו אחר ובאמת לצאת.

 

[טחג]

מה אנחנו עושים?

א. הפרופורציות שלנו קצת שונות משלך. אנחנו נוהגים לצאת ממש לעיתים הרבה יותר רחוקות (ימי הולדת, יום נישואים, חגים וכדו). ב. פעם כשגרנו בעיר הגדולה, אז לפעמים כדי להתפנק, היינו מזמינים אוכל הביתה. ואז יש הרגשה של לצאת מהבית בלי לצאת מהבית, ולחסוך חלק מההוצאות הנלוות. ומעבר לזה - באמת לנסות למצוא רעיונות לצאת שעולים פחות כסף.

 

[אופני הרים]

מה אנחנו עושים?

יוצאים למסעדה (כמעט כל פעם זו אותה מסעדה-"יטבתה בעיר" בקניון מלחה) רואים סרט ביחד (בערך פעם בשבוע) משחקים ביחד מדברים עושים קניות ביחד

 

[אופני הרים]

גם ה-מ-ו-ן פעמים מזמינים ../images/Emo78.gif

 

[שרונס21]

אוווייששש כמה שחרשנו על "יטבתה"...

כמה שחבל שהם ירדו ברמה... ולשאלה הראשית: אנחנו מאד משתדלים לצאת. בד"כ בבוקר החופשי שלי גם הבעל נשאר בבית ואז אנו יוצאים לבילוי משותף בשקט, בלי הילדים ובלי לשלם בייביסיטר (מה גם שכדי לקבוע עם בייביסיטר אני אמורה לסגור איתה יום לפחות 3 ימים קודם... מה שנקרא הלכה הספונטניות..) לי אישית זה תורם המון.. אני נהנת מכל רגע וחוזרת אחרת לגמרי. במידה ולא מתאפשר לצאת בתדירות גבוהה, אנחנו מזמינים זוג חברים לארוחה משותפת.

 

[בשורות טובות!]

לא רוצה לבאס

אבל נתקלנו פעם בבעית כשרות רצינית ביוטבתה ובפירסום של הרבנות ירושלים שהסירה את הכשרות {אני מדברת על לפני חצי שנה ויותר}, האם אתם בטוחים כי הענין הוסדר? איזה הכשר קיים שם כיום?

 

[שרונס21]

גם אני שמעתי ע"כ באזור פסח שנה שעברה.

הכשר הרבנות לא ירד (ככל שידוע לי) אלא המהדרין, ומאז חזר.

 

[בשורות טובות!]

מי חזר? המהדרין?

 

[שרונס21]

כן.

 

[בשורות טובות!]

לא יצאנו לבד מאז נישאנו

וזה ממש לא חסר לנו

 

[candy77091]

שמה לב שאת הורסת תמיד ../images/Emo6.gif

 

[בשורות טובות!]

../images/Emo6.gif

אגב, באופן משפחתי, במיוחד כשזה עם המשפחה המורחבת ועל חשבונם - אנחנו כן יוצאים

עכשיו אני בסדר?

 

[בוחליצינה]

אמא'לה../images/Emo2.gif איפה את חיה??

זה פעם ראשונה שאני שומעת על זוג שלא יוצא לבד ולא עוד אלא שזה גם ממש לא חסר לכם!!!!! את רצינית????? אני כבר לא אתפלא אם תספרי שאתם גרים בבקתה בלב יערות ירושלים, ושאתם מגדלים עז בשביל חלב, תרנגולים- בשביל ביצים ועופות, ושואבים מים בכל יום מערוץ הנחל במרחק דלת אמות מהביקתה המבודדת

אנחנו בזמנים הטובים שלנו טיילנו בלי סוף- הליכות רגליות לכותל, לרובע, לארמון הנציב, לימין משה לגן סאקר... כמו כן יצאנו לבתי מלון לבד או עם עוד זוג חברים, לצימרים בכל הזדמנות!, להרי ירושלים ומבשרת- לעשות על האש עם חברים,לחוף הים ואיך שכחתי?- חדש אחרי החתונה גם טסנו בעוז ועיזוז לבית הארחה בהרי האלפים וחרשנו עם רכב שכור ארצות, אגמים והרים!! אפשר לאמר שמאז שקלטתי שאנחנו בחובות ואין לנו גרוש אחד מיותר, פסקו הכיופים והתענוגות ונכנסתי למשבר ודיכאון

אני מאמינה שאם לא הבעיות הכלכליות שלנו, שאיננו מצליחים לצאת מהן, היינו היום במצב יותר טוב

 

[candy77091]

קבלי ../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif עוד יגיעו ימים טובים מאלה

 

[בוחליצינה]

../images/Emo25.gif../images/Emo9.gif

לו יהי לו יהי אנא לו יהי כל שנבקש לו יהי

 

[candy77091]

אמן ואמן יקירתי.

טיפ:המון תפילות..לי אישית זה תמיד עזר.שבת שעברה לבלעי היו בעיות בעבודה עם המנהל,הלכתי לבית כנסת להתפלל,התפללתי ממש ירדו לי דמעות והרגשתי שה' קיבל את תפילתי ואני יכולה לומר לך שדברים הסתדרו השבוע... בבית אצלינו אני מנהלת את התקציב הכלכלי.כל חודש אני בודקת מה הולך לאן ובאיזה כמות,אנחנו משוחחים על זה ומה שנראה לנו שהוצאנו מיותר בחודש הבא משתדלים לא להוציא..אולי באמת זה לא מדבר אליך אבל לפעמים לעשות "רגע חושבים" מאוד מועיל..

 

[בוחליצינה]

נזכרתי כנראה מאוחר מידי

כל השנים התחמקתי מאחריות על הכלכלה והתקציב והעדפתי לסמוך עליו בעינים עצומות אבל מסתבר שהוא בדיוק לא הטיפוס המחושב והחסכן אלא להפך... בעלי פזרן, לרב מדומין, ומבולגן באופן מפחיד ועכשו כשהחלטתי לקחת בחזרה ת'מושכות לידים שלי, זה מרגיש כמו ניתוח לב פתוח, אנחנו שקועים כ"כ עמוק שבאמת רק נס משמים ותפילות יכולים לעזור לנו- כמו שיעצת לי! ביתיים אנחנו שורדים בזכות ההורים שלי המקסימים שבלי לחשוב פעמים הציעו לי לעבור לגור אצלם!

תביני שכשרק התחתנו הביטחון העצמי שלו שאנחנו יכולים מצוין להסתדר כלכלית, והלארג'יות שלו מאד קסמו לי! פחדתי מבעל קמצן מידי ורציתי בעל שגם ייקח על עצמו את האחריות על ההוצאות וההכנסות והוא היה נראה לי הטיפוס המושלם מהרבה בחינות אך לאחר זמן התברר לי שהדמיון והמציאות מעורבבים אצלו יותר מידי והביטחון העצמי המופרז מבוסס על אופטימיות ותכניות גרנדיוזיות ולא על משהו ממשי

על העדוד! אפילו שבהתחלה קטלתי אותך בהרבה דיונים אני נוכחת לגלות שמאחורי המעטה העוקצני מעט שלך, מסתתר לב טוב ורחום

אז גם

ששפטתי אותך כ"כ מהר