וואו, זיכרונות משנה א' באוניברסיטה!
הייתה תקופה שאשכרה הייתי שומע את זה כל יום באייפוד בדרך לאוניברסיטה, כחלק מאיזה פלייליסט שהיה לי שם אז.
 
ובכל אופן:
ואולי מישהו מכם זוכר - לפני כמה חודשים עשיתי בלוג שפירסמתי בו כל יום שיר. בגלל חוסר זמן שהיה לי לתת לבלוג הזה הוא ננטש לאט לאט.
פתחתי בלוג חדש עם אותו הקונספט, מוזמנים לעקוב:
  https://alizardstate.wordpress.com/
יש לאנני לנוקס כזאת גישה שחצנית ודוחה שבא להקיא ממנה.
היא זזה בצורה כזאת גאוותנית על הבמה ומבצעת את שני השירים מוגזמת.
גם הוזייר היה לא משהו. העיבוד לשיר שלו ממש לא ברמה של המקור והוא לא הצליח להרשים אותי בלייב בכלל.
 
עדיף לשמוע את Take Me to Church בסטודיו.
ויותר מרצוי שאנני לנוקס תבין שהיא לא רלוונטית ותתחבא כמה שיותר.
התלהבתי מאוד מההופעה של שניהם, לבד וביחד. אני יכול להבין למה לא התחברת לאנני אבל אני ראיתי את זה כגישה "אגרסיבית" לשיר הזה, כמחווה לגרסה המוכרת של נינה סימון עם טוויסט מסוים.