פארל אכזב בגדול.
זה לא אלבום רע, אבל אנחנו לא צריכים את פארל בשביל אלבום כל כך מיינסטרימי ורדיו-פריינדלי.
איפה הדמיון והיצירתיות והטירוף שלו כמפיק, ועוד כמפיק תותח-על?
נעדרים כמעט לגמרי מהאלבום, או לפחות מובלעים בתוכו בהפקות בודדות.
שיר כמו "מרילין מונרו" - אתה יכול להרגיש איך הוא נכתב במטרה להיות להיט רדיו.
וזה קצת כאילו פארל הופך להיות תעשייה, מכונה, כמו דייויד גואטה.
מוכשר הוא תמיד היה ותמיד יהיה, ושוב - זה לא אלבום רע.
אבל הוא צריך לחזור לעוף על עצמו.
כבר מהעטיפה ידעתי שזה יהיה אלבום שגרתי.