מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?

[danonit]

מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?../images/Emo22.gif

מקריאה מהירה של משאלות השנה החדשה שלנו אני רואה שאפילו שרובנו "גדולות" לכל הדעות השאלה הזאת נותרה פתוחה לחלק מאיתנו... אותי תמיד (מגיל 9 או 10) נורא ענין להתעסק עם מחשבים, ואכן השתחררתי מהצבא, הלכתי ללמוד מדעי המחשב ומתמטיקה ותואר שני גם במדעי המחשב... מבחינת עבודה נפלתי מעולה, למרות המשבר וכל זה ועדיין אני לא מבסוטה לגמרי. אפילו שהעבודה שלי נחשבת למאוד מענינת הרבה פעמים כל כך נמאס לי שאני בקושי סוחבת את עצמי לשם, או מבריזה המון או נמצאת שם אבל לא ממש עובדת ובעיקר מריצה רעיונות על לחזור ללימודים, ללמוד משהו אחר, לשנות כיוון וכאלה אבל לא ממש יודעת מה (אני רוצה להיות כשאני אהיה גדולה).... מה איתכן?

 

[rinutza]

לי עדיין אין מושג מה אני רוצה לעשות

מאז שאני ילדה רציתי לעסוק בעיצוב פנים אבל מהפחד שכמובן אין עבודה בתחום בארץ (אם את מדהימה בתחום או אין לך ויטמין P) ויתרתי. היום אני עובדת בחברת היי-טק באחלה תפקיד אבל לא מי יודע כמה מאושרת. אני יודעת שהיום זה לא הזמן להתלונן וכל עוד יש עבודה ומשכורת לא רעה בכלל אז זה מצויין. א ב ל!! מה עושים כשלא ממש נהנים בעבודה ומתים לעשות שינוי? ללכת ללמוד ותחום אחר לגמרי?

 

[dorlim]

עברתי הרבה גילגולים עד הלום אבל

היום זה ממש ברור לי - רוצה עבודה ניהולית שיווקית (עם עדיפות לנושאים טכנולוגים) אם מישהי/הו שומע מכיר....

 

[אתי@]

שאלה קשה ../images/Emo4.gif

אני דוקא אוהבת את מה שאני עושה היום (תוכניתנית). אבל אני מודעת לעובדה שיש הרבה אנשים הרבה יותר מוכשרים ממני, עם השכלה רחבה יותר וניסיון עשיר יותר, ולכן אין לי הרבה סיכוי לנצח במרוץ הזה. גם אם אני אשקיע המון, הסיכוי שלי להדביק את הפער ולהתקדם, הוא נמוך מאוד. אני לא אומרת את זה מתוך תבוסתנות, אלא מתוך הבנה והשלמה עם המקום שבו אני נמצאת. אבל לצערי הרב אין שום דבר אחר שאני יכולה לומר שיעשה אותי מאושרת (חוץ מלהיות רקדנית

אבל גם זה כבר אבוד...). בדיוק אתמול, אמא שלי הזכירה לי שלפני כמה שנים היא הציעה לי ללמוד תזונה או להיות דיאטנית או משהו כזה, כי זה נורא מתאים לי, לדעתה. היא מפרשת את החשיבות שבה אני מתיחסת לכל מה שנכנס לי לפה כ´התאמה לתחום´ (מקוה שכתבתי משפט ברור). אולי היא צודקת. אין לי מושג

והמצב נכון להיום, הוא שבגילי המופלג עדיין מחפשת את עצמי

 

[danonit]

עייצות ../images/Emo8.gif

בתכנות הדבר העיקרי שנותן יתרון על פני אחרים היא היכולת ללמוד לבד תחומים חדשים (והסקרנות ללמוד אותם), אז הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות כדי להתקדם ב"מירוץ" הזה (כמובן - אם זה מה שאת רוצה

) הוא לקפוץ על כמה שיותר הזדמנויות להתמודד עם מצבים עבודה שבהם צריך ללמוד תחום חדש (שפה חדשה, ספריה חדשה, אפליקציה חדשה וכו´ וכו´) ככה שאת תהיי הספצית הלוקאלית בתחום הזה... מקווה שזה מעודד במשהו... דרך אגב - איפה את עובדת?

 

[אתי@]

אני יודעת שאת צודקת, זה גם מה

שהבעלוש שלי אומר לי כל הזמן, אבל פה (במעריב) אין תנאים מתאימים ללימוד. קודם כל, מיציתי את עצמי כאן מהבחינת התקדמות מקצועית, אין פה עוד פוטנציאל להתקדמות. שנית, אין פה ספרות מקצועית כמעט בכלל, אין פרויקטים עם טכנולוגיות חדשות יותר, אין פה רצון לקדם את הידע המקצועי של העובדים, אין עובדים שאפשר ללמוד מהם (יש אבל לא מספיק) וכו´. כדי לעשות את כל מה שאמרת אני חייבת לעבור למקום אחר. וזה, כמו שאת בטח יודעת, לא כ"כ מציאותי כרגע...

דרך אגב, מבחינה חברתית טוב לי פה. יש לי בוס נהדר, אין תחרות בין העובדים, האוירה טובה יחסית. וזה מסוג הדברים שאסור לזלזל בחשיבותם. תודה על העצות

הלוואי ואני אוכל בקרוב ליישם אותן... אתי

 

[יעלי2]

ואם תעשי הסבה לתזונאית

את גם תשמשי דוגמא אישית, לא כמו המורה המחליפה להתעמלות של אמא שלי. הגיעה אישה 120 קילו חמודה והכל אבל...לתלמידות היתה הרגשה שהיא מריצה ומקפיצה אותן והיא עצמה לא מזיזה את הגוף בכלל. ואגב, בכל תחום, המנחה יכול להיות תלמיד צייר/פסל/נגן בינוני, אבל מורה בחסד-אבל כשזה מגיע להתעמלות, מתבקשת דוגמא אישית. (או שרק אני חושבת ככה

 

[אתי@]

מסכימה איתך, יש הרבה תחומים שבהם

מורה צריך להיות מורה טוב ולאו דווקא איש מקצוע טוב, אבל יש מס´ תחומים שבהם דוגמא אישית הכרחית. כשמדובר בהתעמלות לנשים - הדוגמא האישית הכרחית. דרך אגב, כשרקדתי בלט, היו לי הרבה מורים שכבר לא היו רקדנים מבריקים, לא תמיד שדופים כמו רקדנים, אבל הם היו מורים נפלאים, וזה היה מספיק. הם לא היו חייבים להדגים, כי ללמד טכניקה אפשר באמצעות המילים, ומורה טוב היה מי שהצליח ללמד טכניקה גם בלי להדגים.

 

[יעלי2]

אתי@ יש לי הצעה בהמשך לדנונית

משהו קצת יותר פרקטי. חברה שלי עבדה בחברה X כנותנת תמיכה (ובנתיים למדה לתואר ראשון בתקשורת שלא נתן לה כלום מבחינה מקצועית). בשלב מסוים היא התחילה לברר על הבחינות הסמכה של מיקרוסופט. היא קנתה ספרים, נרשמה למבחנים השונים ולמדה עם עוד בחור/ה למבחן. נדמה לי שבכלל לא היו שיעורים בכיתה מטעם הענין אבל היתה אפשרות. היא שילמה על המבחן ועברה אותו. היום היא מנהלת רשתות עם ניסיון של כ 3 שנים (היא מבוגרת ממך ב 3 שנים), והכיוון שלה נראה מבטיח, וזה בלי תואר במחשבים. מה שאני אומרת הוא שיש דרכים להתקדם מבחינת הידע שלך מבלי לגזול זמן על חשבון שעות העבודה. וזה בהחלט ישים למי שעובדת משרה מלאה. וז´וז´ו חלסטרה היה אומר: "ותחשבו על זה" אה אה אה. אם זה מענין אותך, אני אברר לך פרטים יותר ספציפיים.

 

[אתי@]

תודה ../images/Emo24.gif אני יודעת למה את

מתכוונת, אלה מבחנים באמת קשים וחשובים, אבל זה אפילו לא קרוב לתחום העבודה שלי

אני עוסקת בפיתוח תוכנה, ניהול רשתות זה משהו אחר... וזה גם לא תחום שמעניין אותי, כך שאם אני ארצה לעשות הסבה, זה יהיה לתחום אחר.

 

[יעלי2]

יקירתי פיספסת את הנקודה.

מה שאמרתי הוא שהיא בחרה בניהול רשתות (לשם המחשה ודוגמא). אני לא מתמצאת בתחום המחשבים אבל למיקרוסופט יש מבחר רחב של מבחני הסמכה. יתכן שברשימה הזו תמצאי קורס רלוונטי להתקדמות המקצועית שלך באותו מקצוע. אם מיצית את הידע שניתן לרכוש (בלי תואר) זה משהו אחר. אם לא, אולי מתחבא שם קורס בשבילך. ודרך אגב, אולי הקורסים לא קלים אבל בהחלט ניתן לעבור אותם בהצלחה. לחברתי היתה אנגלית בסיסית, סבירה ועם האימון היא השתפרה פלאים ואת כל החומר היא קראה באנגלית. אם היא הצליחה (וזה היה קפיצת מדרגה מבחינתה) כל אחד יכול.

 

[אתי@]

תודה, בדיוק על זה אני חושבת כבר

חודש או יותר. טרם הגעתי למסקנות / החלטות סופיות, אבל זה בדרך........

 

[שמופית]

וואו ../images/Emo70.gif

ואני חשבתי שחוסר הידיעה הזה של "מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדולה", הוא נחלתי הבלעדית.... ממש אין לי מושג מה אני רוצה לעשות. אני יודעת שבתחום שלי בבניית אתרים יש מוצלחים ממני וגם ככה, בתקופת מיתון, אין הרבה עבודה בזה כי בסה"כ אלו מותרות... אני יודעת גם שאני לא מסוג הנשים הקרייריסטיות, שמחפשות הכרה ומעמד ועובדות 12 שעות ביום. אני מעדיפה לעבוד חצי או שלושת-רבעי משרה ולגדל את הילדים (שיהיו...). הבעיה אני חושבת היא שאני יודעת מה אני לא אוהבת ולא רוצה לעשות (כמו מכירות לדוגמא) ואין לי שום מושג מה אני כן רוצה ואוהבת לעשות...

 

[תוכי]

ובכן....

הייתי אומרת שתמיד רציתי להיות מנהלת חשבונות וזה מה שאני היום ולטענת נומרולוגים וגם הנומרולוג האישי שלי (בעלי) זה מה שממש מתאים לי

 

[הילה_והגבר]

כתבתי תשובה ארוכה אבל

היא נמחקה, אז תאלצו להסתפק בזה... אני מאוד מאוד מאמינה שעדיף "להקריב" כמה שנים על עוד לימודים או הכשרה מקצועית, מאשר להיות כל החיים בעבודה שאני לא אוהבת. אני גם לא מאמינה שאדם יכול "לפצות" את עצמו בעיסוקים חוץ-עבודתיים, לפחות לא אם באמת לא אוהב את העבודה שלו. בקיצור, פשרות זה טוב לשלב הזה של החיים, כשצריך להתפרנס בכל מחיר, אבל לא לנצח... ולכן אני עושה את מה שאני מקווה לעשות ולהצליח - וזה לעשות הסבה מקריירה אקדמית (שרציתי עד לפני שנה) לפסיכולוגיה קלינית. המחיר הוא גדול מבחינת שנים, מאמץ, כסף וכו´, ובכלל לא בטוח שיקבלו אותי - אבל יש משהו מאוד נכון במקצוע הזה מבחינתי. אני לא ממש יודעת להגדיר את זה, אבל זה ברמת הבטן (ואני עובדת על ניסוח מושכל יותר). אז הנה - אני סופסוף יודעת מה אני רוצה- אני רוצה להיות בתחום בריאות הנפש. בשאיפה - םסיכולוגית קלינית. שיא השאיפות - משהו שקשור לתחום הרפואה. אבל זה בשלב הנוכחי. בינתיים אני מנסה להתחיל השלמות לתואר שני (שנתיים, ועוד לא אישרו לי להתחיל), וצריכה להוציא ממוצע מעל 90 או שלא יורקים לכיווני... ואני גרועה בבחינות !!!

 

[danonit]

בהצלחה!!! ../images/Emo39.gif

בהצלחה בבחינות ובהשלמות!

 

[ראשהעין]

צרת רבים - חצי נחמה

אני בשלבים של הסבה מקצועית להוראה, אחרי שסיימתי תואר ראשון ובמקצועי אני מנתחת מערכות מידע. מאסתי בתחום, אחרי שנתיים וחצי של עבודה משעממת מנוונת ומוציאת את החשק לקום בבוקר (האמת שאפילו יצא לי החשק ללכת לישון בלילה כדי שאני לא אצטרך לקום בבוקר לעבודה), אמנם קשה להסביר לכולם, איך אני מוותרת על משכורת מכובדת, עבודה פשוטה יחסית, והולכת להוראה. השאלה היא : האם אני שפויה

 

[fila]

אני כבר כתבתי כאן פעם

שכשאהיה גדולה תהיה לי חנות נעליים יוקרתית ביותר ואני שאמור את כל הנעליים לעצמי

אבל אם קצת יותר ריאליות אז הייתי לומדת תיירות ועוסקת בתחום. כבר לא נראה לי שאני ממשיכה עם הפסיכולוגיה

 

[היידי אור]

זו ההחלטה הכי קשה!

בשנות בית הספר עברתי בדמיוני מספר לא מבוטל של מקצועות- מורה, ציירת, זמרת, וטרינרית, פסיכולוגית... בסוף בכלל למדתי תיירות. אני דווקא נהניתי מזה- אבל מה- אין בזה כסף בכלל, ועובדים בקיץ 15 שעות ביום... עכשיו אני בבעיה. אני כרגע מובטלת בבית, עם תינוקת קטנה. ואין לי שמץ של מושג מה לעשות עם עצמי.ניסיתי לגלגל את עניין הציור (ציורי קיר, תמונות לחדרי ילדים וכו´) וזה לא עובד. עלה בי גם רעיון ללמוד להיות דולה או מיילדת- אבל אין לי בכלל כסף ללכת ללמוד... בקיצור- אוטוטו בת 27 ועדיין ילדה קטנה.

 

[שמופית]

היידי, גם אני חשבתי על זה......

ללכת ללמוד להיות דולה. קראתי עליהן כתבה בעיתון ונראה לי כיף לאללה - גם לעזור ליולדת וגם להביא חיים לעולם, אבל זה מקצוע שוחק וקשה. את צריכה לקום ולעזוב הכל ברגע שיולדת קוראת לך וזה יכול להיות באמצע נופש או סתם באמצע הלילה... נראה לי הקרבה גדולה מדי