מה בין השורש כפ"ה לכפיות טובה?

[Assiduous]

מה בין השורש כפ"ה לכפיות טובה?

אני מנסה להבין מה הכוונה של המילה "כָּפוּי" בביטוי "כְּפוּי טובה", ואיך המילה הזאת מסתדרת עם המשמעות של אי הכרת הטוב.


נ.ב. תשובה במילון ספיר - לא מצאתי

 

[trilliane]

נראה לי שהמשמעות השנייה במילון (הפוך) מתאימה כאן

כלומר מישהו שצריך להכיר תודה אך הוא מפנה את הגב.

 

[Assiduous]

כלומר "כפוי טובה" = "הפוך טובה". אכן?

הפוך טובה= הופך את גבו למי שעשה לו אותה.
&nbsp
מעניין.

 

[trilliane]

כן, משהו כזה.

צריך גם לקחת בחשבון שצירופי מילים אינם בהכרח מילוליים אחד לאחד.

 

[Assiduous]

תודה. האם יש ברשותך דוגמה

לכך שצירופי מילים אינם בהכרח מילוליים אחד לאחד- בשפה העברית? (להוציא את השפה העברית החדשה)

 

[trilliane]

מתי הם כן? מטבעות לשון נוטים להיות מטאפוריים/פיגורטיביים

מעצם טיבם... זה הרעיון בצירופים כבולים, אתה לא בהכרח יכול לפרק אותם למרכיביהם כי המשמעות שלהם שונה מהמשמעות המצרפית.
&nbsp
אובד עצות? בית ספר? חרון אף? מוסר כליות? עומד בעינו?
&nbsp
וזה לא רק בעברית, אגב... השפה העברית אינה מיוחדת, לא הישנה ולא החדשה.

 

[Assiduous]

מותר לשאול?

אני לא יודע, אני כאן על תקן תלמיד בעיקר

אני סבור שגם לצירופים יש איזה היגיון סמנטי. אני לא מכיר את ההיגיון בכולם, אבל ניסיון העבר לימד אותי שיש (ייתכן שיש מקרים בודדים יוצאי דופן). ואם לא, אז באים לפורום השפה העברית ושואלים - כפי שעשיתי.
&nbsp
אם ניקח את הצירוף "בית ספר" למשל, ישנה הבנה שמדובר במקום שבו לומדים תלמידים צעירים, ושהצירוף מורכב מבית וספר כלומר המקום של הספר. (מבחינה היסטורית ייתכן שהצירוף הזה נוצר ככינוי למקום שבו התלמידים היו לומדים בספר. הספר, לא היה מצוי בכמויות גדולות אז וייתכן שהיה אחד כזה בבית שבו היו לומדים תלמידים.)
&nbsp
במקרה הזה של כפוי טובה, ההסבר הבסיסי ולא מעבר לכך היה חסר לי.

 

[trilliane]

לא כתבתי שאין היגיון, אלא שהצירוף אינו בהכרח מילולי אחד לאחד

אני מודה שמעולם לא הקדשתי מחשבה לצירוף "כפוי טובה" (מסוג הדברים שלא מטרידים אותי...

) אבל ברגע שראיתי את המשמעות השנייה במילון (ספיר) היא נראתה לי הגיונית סמנטית, קרובה דיה להקשר.

 

[הדיוט גמור]

מנסה

ההסבר קצת מפותל ורובו השערת הדיוט, אבל אולי יש בו משהו...
מדובר בשני שורשים קרובים שהתפצלו והתחברו, ובדרך קיבלו מובנים שונים: כ-פ-ף וכ-פ-ה.
שניהם התפתחו משורש דו-עיצורי כ-ף וקשורים לצורתה ולדרך פעולתה של כף היד:
כ-פ-ף מציין תנועת קיפול האופיינית לכף היד (נסו להדגים למישהו מה זאת אומרת "לכופף"). בכיפוף יש גם אלמנט של הכנעה וקבלת מרות, שמתחבר היטב לטווח המובנים של כ-פ-ה.
כ-פ-ה מציין לחץ, במקור לחץ פיזי באמצעות כף היד ובהמשך מכל סוג אחר, שנועד להכריח מישהו לעשות דברים כנגד רצונו.
מצורת הכף הקעורה נולד המובן "כיפה" המציין כל דבר קעור (או קמור...), מהכיפה שעל הראש ועד כיפת הסלע וכיפת הרקיע.
מבון נוסף של כ-פ-ה הוא היפוך. יתכן שהמקור לכך הוא מה שקורה לכלי קיבול קעור כשהופכים אותו על ראשו והופכים אותו למעין כיפה, כמו בביטוי "כפה עליו הר כגיגית". יתכן גם שזו השלמת המהלך של כיפוף, שבסופו האלמנט הנכפף מתעגל ומשלים מעגל שלם.
כך או כך, כפוי הוא גם "הפוך" וכפוי טובה הוא מי שעושה ההיפך מהמצופה, ובמקום להכיר תודה משיב רעה תחת טובה.

 

[Assiduous]

תודה על ההצעה, מעניינת

אבל היא נראית לי, כפי שציינת, מפותלת מידי בשביל מושג פשוט כזה

 

[Assiduous]

האם יכול להיות שהפירוש הוא כדלהלן?

כפוי טובה - מְכסה טובה (מכפה את הטובה ומסתיר אותה). אם הייתי דוחה את הפירוש הזה, זה היה מכיון שהיה צורך לומר "כופה טובה" לכאורה ולא כפוי טובה.
&nbsp
או אולי
&nbsp
כפוי טובה- מכוסה טובה. מסתתר מאחורי הטובה שעשו לו ולא מודה למי שעשה לו אותה.

 

[אבל השם שרציתי תפו]

לענ"ד כפשוטו, כפוי= מוכרח.

 

[Assiduous]

מוכרח טובה? כלומר?

 

[אבל השם שרציתי תפו]

כן. מי שמוכרח להחזיר טובה אבל לא מתנהג כך.

 

[Assiduous]

תודה על דעתך המעניינת

 

[אבל השם שרציתי תפו]

לאחר עיון

ראיתי ציטוט באב"ש-
&nbsp
כפה את הטובה- "שהיה יודע ולא השגיח עליו וכפה טובתו של הקב"ה (מדרש הגדול שמות א ח)
&nbsp
ונראה שאולי המשמעות כבמקרא, דהיינו דחה/ ביטל כמו בפסוק :"מתן בסתר יכפה אף" (משלי כא יד)

 

[Assiduous]

ושוב

גם זה קצת ראיה שמדובר בכיסוי.
מתן בסתר - יכפה אף.
מתן בסתר, יכסה חרון אף.

 

[Assiduous]

ההסבר של שמואל דוד לוצאטו בספרו אוהב גר (משנת 1830)

"כפוי טובה, רגיל לכפות על הטובה שעושים לו"
&nbsp
וראו את ההסבר הדקדוקי המלא והיפה בקטע המצ"ב מהספר הנ"ל (שם בעמוד 100).
&nbsp
ואגב, בנושא התגובה הקודמת שלי, אכן יש נוסחאות הגורסות "כופה טובה" במקום כפוי טובה.

 

[איתי שלר]

לא מתאים לשגור ולמקובל

רגילים לנקד כְּפוּי טובה (בשווא ובשורוק) וברבים כפויי טובה (ריבוי זכרי רגיל, וכך במדרש)
ואילו לָקוֹח החברה (בקמץ ובחולם), וברבים לקוחות החברה (ריבוי בסיומת תי"ו).
לפי הדרך המקובלת, אם כן, אלה משקלים שונים.

אבל אפנה אותך למילון בן יהודה שמסביר את הצירוף "מי שמטיל את הטובה שעשו לו על פניו שלא יראוה" (כמו כפיית כלי) https://books.google.co.il/books?hl...עברית&focus=searchwithinvolume&q="כפוי+טובה"+
כלומר אדם שמכסה על הטובה (או שהופכה על פיה. כפוי טובה הוא מי שהטובה שלו כפויה, הפוכה ומוסתרת, כמו ששבור רגל הוא מי שהרגל שלו שבורה).

 

[Assiduous]

לא בטוח אם הבנתי את כוונת דבריך

הניקוד הנהוג כיום ידוע, אך יחד עם זאת, כפי הנראה בעבר כולם ניקדו בקמץ. לא כי?
בשל גודל האותיות הקטנות קשה לי לראות כיצד ניקד אב"י, אבל לכאורה נראה שאף הוא ניקד בקמץ.
&nbsp
הפירוש של אב"י עדיין לכאורה קשה ביחס לניקוד. ראה תגובותי הקודמות לגבי ההשערות שהעליתי מכסה טובה או מכוסה טובה. המשמעות הפעילה של המילה "כפוי" (בשוו"א או קמץ) קצת לא מסתדרת עם המשקל הסביל לכאורה.