לא ממש פוליטיקה אבל בקשר לקשר עם מקום
בכל ההיסטוריה אנשים נדדו ממקום למקום כמו שאנחנו עושים את זה, היהודים ידועים כאנשים חסרי מנוחה שצריכים לחפש את מקומם במקום זה או אחר, "גלויות" ישראל היו הרבה לפני המרד הגדול ואפילו בתקופת הבית הראשון ואפילו אברהם ירד למצריים בזמן השבר הגדול , בכל מקום שנמצאים מנסים לבנות בית חדש ופה בעיקר אנשים מספרים על ההתאקלמות במקומות שונים בעולם, הדבר שקושר אותנו זו תרבות משותפת ובראש ובראשונה השפה שבה כמובן הכי קל להתבטא ולא צריך להסביר כלום כי כולם מכירים את הנואנסים, באירופה גבולות זזו כל כמה שנים , מדינה במובן המודרני שלה עם חוקים או חוקה זה דבר חדש יחסי שהחל בערך במאה ה-18, בהרבה מדינות באירופה מדברים במספר שפות כתוצאה מאיחוד כפוי יותר או פחות בספרד מדברים קטלנית, באסקית , גליציאנית בנוסף לספרדית, בבלגיה מדברים צרפתית, הולנדית ונדמה לי גם גרמנית, בשוויץ גרמנית, צרפתית ואיטלקית , בשבדיה , פינית , סאמי ושבדית וככה זה כמעט בהרבה מדינות האם הם מצטערים שהם לא ממש במדינה שלהם , יתכן ,אבל הם מעשיים ומעדיפים לחיות בשלוה עם אחיהם לקרקע מאשר לריב על לאומנות שממש לא מביאה לשום מקום חוץ מכאב לב , האם גרוש גוש קטיף היה רעיון טוב ,אין לי מושג לא הייתי שם אבל נדמה לי שמדינת ישראל באמת לא טפלה בכם תושבי הגוש בצורה מסודרת, או שאתם דחיתם את הקץ וקיויתם לנס שלא הגיע , אני יודעת ממקור ראשון שכאשר היה פינוי של אופירה והישובים בסיני שלחו לשם צוות פסיכולוגי שיעזור לתושבים להתגבר על המשבר, האקס שלי היה בין המטפלים באנשים בתור פסיכיאטר ונדמה לי שהפינוי הרגשי היה טוב יותר , מה עכשו את יכולה לעשות עם זה עם מה שעובר עליך, פשוט להתבונן למציאות בלבן של העיניים ולהגיד לעצמך זה מה יש ועם זה ננצח.
