מה בפינה בתי ספר.

[alphadelta]

ככה זה אצלינו

המון מקום ללמוד. זה הרושם הכי חזק שלי. ובלגן מאורגן. בארץ עבדתי בבית ספר. אז אני יכולה להעיד רק על בית ספר אחד באיזור המרכז ועל מספר בתי ספר בארה״ב אבל בתור אמא. דוגמאות : אני נכנסת לכיתה ו של ג׳וניר להתנדב. כולם עסוקים בקבוצות. כולם מדברים. אבל החדר גדול מספיק וכולם מדברים בטון רגוע. אז זה לא נשמע מאיים ורועש כמו בארץ. שני ילדים מנסים לפתור אתגר בינהם. הם לא הצליחו לבד אז הם באים למורה. בלי ״ הוא אמר״ ו״ הוא עשה״ אלא עם מסר ״אני״ שזה מאד חזק פה. בהפסקה, גם בכיתות הנמוכות, יש תור לכדור ויש תור למתקני המשחקים. לרב לא דוחפים ונדחפים. ויש תורנים בין הילדים שתפקידם לשמור על הסדר. אם מישהו צריך עזרה פונים לתורנים. אם הם לא מצליחים לפתור אז הם יפנו למורים שבחצר ולהורים המתנדבים. בכלל, המון הורים מתנדבים. ואם עובדים בשעות שלא מאפשרות התנדבות בכיתה, אפשר לעזור בהמון דרכים. ההרגשה היא שיש אחריות לילדים, ודרישות מהם. יחד עם זה יש המון דרישה מההורים להיות מעורבים. אם הילד צריך יותר אתגרים כדי לא להשתעמם אז יש. אם צריך עזרה אז יש קבוצות לימוד של עד 10 ילדים של תגבור. ילד יכול להיות באנגלית ברמה של ״מתקדמים״ ולקבל תגבור בחשבון. המון לימוד של ערכים.

 

[forglemmigej]

אני רק שאלה

איך מסתדר ענין ההתנדבות הורים כאשר כבר במעונות יום יש הורים שמניחים את הילדים משעה 7 או אפילו שש בבוקר עד שבע בערב ולמעשה מישהו אחר מגדל להם את הילדים, מתי האנשים האלו מצליחים למצוא זמן להתנדב

ושאלה שניה, למה צריך להתנדב ,בעצם זו הסתובבות במקום עבודה טריטוריאלי ,זה כאילו אשתו של הייטקיסט (מתה על המלה הזו

) תתנדב במקום עבודתו להכין קפה או להיות צוות הווי לאלו שחופרים במחשב 25 שעות ביממה..

 

[alphadelta]

יש עוד דרכים

יש המון דרכים לתרום ולהתנדב. אחת מחברותי שלא יכלה להתנדב בבית הספר היסודי של בנה, הייתה מקבלת מהמורה (דרך הילד) דברים לגזור ולהכין, מאחר והיא אומנית. הילד היה מחזיר את זה לבית הספר. ומלא גאווה גם מהיותו השליח וגם כל פעם שהשתמשו בדברים שאמו הכינה בכיתה. תחשבי איזה אושר זה לילד. וכך חברתי ידעה עוד קצת מה הם עושים בכיתה ומה קורה בחיי בנה בשעות שהוא לא איתה. כשעבדתי בגן פה, עשינו לפעמים ימי עבודה בימי בחופש למשפחות. לצבוע, לנקות, לתקן. והמון הורים באו עם המון רצון לעזור למקום בו ילדיהם מבלים לפעמים 11 שעות ביום 5 ימים בשבוע. בימים שסיימתי לעבוד מוקדם עברתי בבית הספר. ועזרתי למורה לצלם עותקים במכונת הצילום. זה הכל. זה פינה לה זמן. ג׳וניר שמח לראות אותי ואני שמחתי לראות אותו. אצל הג׳וניורית עטפתי ספרים. ישבתי בכיתה בזמן שיעור, שמעתי על מה המורה מדברת, והייתי חלק מהכיתה לשעה בשבוע. היא שמחה , אני שמחתי, והכרתי יותר ילדים, ויותר לעומק את המורה. אישי היקר בא לכיתות להתנדב ללמד דברים שקשורים לתחומו. וכמובן יש ליווי טיולים. וראיתי משפחות שהסבתא באה לעזור. עדיין המון אושר לילד. עזרה למורה, ולקהילה. ולא, זה לא להסתובב בין הרגלים. לכל אחד יש משהו לתת ולתרום. לכל אחד יש כשרון ומשהו לתת.

 

[ניריתסקוטלנד]

מקסים. אבל זה צריך להיות בתיאום. לא נראה לי שכל אחד יכול

להגיע לביה"ס בזמנו הפנוי. צריך מערכת יחסים מסויימת עם המורה בשביל זה, ולא כל הורה/מורה יכול ליצור כזאת.

 

[ניריתסקוטלנד]

אני כל כך מתחברת למה שכתבת על

נושא ההתנדבות של ההורים.
אני בסקוטלנד, ואם אני זוכרת נכון, את חיה בבריטניה. גם אצלנו יש בקשה, לא דרישה להתנדבות (יותר בכיתות הנמוכות). יש לי חברה בארץ שעובדת על פרוייקטים מיוחדים במשרד החינוך. היא אמרה לי שבכל בתי הספר הטובים, אפשר לראות את המעורבות של ההורים. כאשר ההורים לוקחים חלק בבית הספר זה נראה ככה. ברור לי שלא כל הורה יכול או מתאים לזה, וזה בסדר גמור, אבל יש מספיק הורים שכן יכולים. אני מאוד אוהבת להיות בביה"ס ולראות דברים שרואים משם ולא רואים מכאן

לטוב ולרע.

כמו כן בביה"ס של בוני, ילדים מכיתה ו'-ח' יכולים להיות Buddy . הם עוברים הכשרה של כמה מפגשים ותפקידם הוא לעזור לילדים היותר קטנים, בעיקר כיתות א'. העזרה שלהם יכולה להיות בלקשור שרוך וכדומה, אבל עיקר תפקידם הוא לשחק עם הילדים ולדאוג שכל הילדים שמעונינים, משחקים ונהנים בהפסקות. וככה אפשר לראות Buddy כזה נגש לקבוצת ילדים או לבודדים ומציא להם לשחק משחק יחד. יש גם ספסל Buddy שמי שצריך עזרה או חברה בא ויושב שם, אחד ה-Buddy נמצא שם לעזרתו. זה מקסים בעיני שהם מערבים את הילדים באחריות הזאת. להיות Buddy זה תפקיד נחשק ביותר.

 

[alphadelta]

נפלא

גם פה יש משהו דומה ל״Buddy" וזה מלמד את שני הצדדים כל כך הרבה. איזה יופי ??

 

[rona73]

עונה...באיחור.....

אז נתחיל מזה שהילדים שלי מאוד אוהבים את הבי"ס.הם כרגע מתגעגעים הכי הרבה לחברים שלהם....
בית הספר הוא ציבורי ולכן כל אחד שמתקבל יכול ללמוד שם.הבית הספר הוא יהודי וחובה ללמוד עברית מכיתה א`עד י"ב,אפילו יש בגרות בעברית,מבחן סופי בכתב ובעל פה.
מכיתה א` יש שלוש כתות מקבילות.מא` עד ד` אותן מורות בכל כיתה 4שנים רצופות.לדעתי זה מעולה כי גם הילד וגם המורה מכירים אחד את השני ואפשר להשקיע ולראות תוצאות לתווך ארוך.
תיכון מכיתה ח`עד י"ב יש כמה מגמות מאוד פופולריות,מולטימדיה,הומנ ומחשבים.לומדים אנגלית ברמה טובה מאוד.
גלשתי לדברים אחרים...
אני די מעורבת כי גם אני מלמדת בבית הספר.יש לי את העונג להכיר את כל הצוות המורים וגם התלמידים.אני אפילו לימדתי עברית לתקופה של חודש בכיתות של הילדים שלי ככה שהם מכירים אותי ואני אותם

יום לימודים ארוך,אוכלים צהריים שם,חוגים יש גם.עד כיתה ד` מכינים את הש.ב בבי"ס אחה"צ עם המורה השניה,כמו צהרון אבל עם מורה.
הרמה מאוד טובה ובית הספר ממוקם במקומות הראשונים במבחנים הארציים בכיתה ד`.
בכיתה יש מקסימום 30 תלמידים,מתחילים מ30 תלמידים ובסוף השנה כבר יש פחות.יש כאלה שעוזבים מסיבות כלשהן.

אנחנו מאוד מרוצים מהבית הספר!

 

[alphadelta]

איזה יופי

נשמע מופלא ממש